מאיפה שואבים אופטימיות? בטח לא מסגל השחקנים שכלל לא השתפר ולא צפוי להשתפר בקרוב. המאמן (גם אם הוא אותו מאמן) יכול להשתנות ולהשתפר, לכן נשאב את האופטימיות ממנו. ספאלטי היה האשם העיקרי בכישלון של הנבחרת ביורו כי לא הבין שיש הבדל בין הקבוצה שהיתה לו בנאפולי לבין הנבחרת שעמדה לרשותו כמאמן איטליה. יותר נכון לא רצה להבין. כי ליורו הוא זימן בסוף סגל שמתאים למערך אחר (והנכון) ובמשחקי ההכנה האחרונים גם שיחק בצורה (מתאימה) אחרת, אלא שברגע האמת, בפתיחת טורניר היורו עצמו (מה שכמובן רק פגע בביטחון השחקנים), נתקף באשליות וחזר לכדורגל 'אלע נאפולי' שלו, איתו הוא המשיך בעקשנות לכל אורך הדרך. והנה הוא עצמו הודה אתמול "הייתי קוץ בתחת. האמנתי במשהו שלא הייתי צריך להאמין בו. זו הייתה טעות. עכשיו מתחיל עידן חדש." ובעידן החדש שחקנים שזומנו רק כי היו איתו ברומא נשארו בבית. והמערך, הוא לא אותו מערך של אשליות וזכרונות, אלא המתאים ביותר לכלים שעומדים לרשותו. גם הדרישות מהשחקנים להקרבה, כפי שהוא עצמו מספר, מתאימות יותר לנבחרת ברמה של איטליה הנוכחית. שגם לנו לא יהיו אשליות, זה לא שעכשיו ננצח את צרפת או אפילו נראה טוב, אבל זוהי תחילתה של דרך חדשה שאמורה להניב תוצאות בעוד כשנתיים בגביע העולם. הנה, כבר שאבתי מנת יתר של אופטימיות פורצה! Italia 3-5-1-1 : Donnarumma; Di Lorenzo, Bastoni, Calafiori; Cambiaso, Frattesi, Ricci, Tonali, Dimarco; Pellegrini; Retegui
אתה בנאדם אופטימי, צריך להעריך את זה. אני רואה סגל יותר אפור מהשמיים בלונדון יותר מיובנטוס של דל נרי יותר אפור מהתוכנית ההתקפית של אלגרי יותר אפור מטורינו הקבוצה יותר אפור ממילאן של מיכאלוביץ יותר אפור מעונת 16-17 של אינטר יותר אפור מ…
אוקי. העידן החדש מתחיל מעכשיו. (גם די לורנצו אחרי היורו היה צריך לקבל לפחות כמה חודשי הרחקה מהנבחרת).
התאהבות בג׳ורג׳יניו? לוקאטלי? בנייה של הקישור מסביב לבארלה? יכול למצוא עוד כמה. כמובן שבארלה גם כן צריך להיות באנקר אבל אם אני מאמן איטליה אני משחק עם טונאלי את הראג׳יסטה ונותן לו לקבל כמה שיותר כדורים לרגל ולתקתק את ההתקפה. אני גם אוהב את סאמואלה ריצ׳י. מעט הופעות בנבחרת אבל לדעתי הגיע הזמן להצעיר.
אני דווקא דיברתי על ניוקאסל, כי פשוט חשבתי שזה המובן מאליו שספאלטי צריך להעדיף אותו על ג'ורג'יניו. וכן מערך של 3 איתו ועם בארלה ולוקאטלי מלפניו זה קישור עצמתי מאד, אולי אפילו הכי טוב מבין הנבחרות.
ובאמת, אחרי השער במתנה שנתן די לורנצו, העידן החדש התחיל ושיחקנו כפי שאני האופטימי קיווה ואני הריאלי ציפה בזמן היורו. זה לא אומר שלא נפסיד כאן, אבל יש דרך חדשה. וזה מה שחשוב כרגע. --- פלגריני לא ממש קיים והייתי חושב כבר עכשיו על החילוף שלו, אלא שבמקומו יש רק ראספאדורי שלא קיים כבר למעלה משנה, ואת זאקאני שזה לא ממש התפקיד שלו. ועדיין, הייתי מעדיף אותו בדקה ה 60 ככה.
ברשיאניני? איזה הפתעה, פותחים במערך ושיטה שמתאימים לחומר השחקנים ופתאום הנבחרת משחקת יחסית נורמלי, יותר טוב מכל המשחקים ביורו מול יריבה שטובה מרוב היריבות שהיו ביורו. ולקינוח גול קלאסי למערך הזה, כדור ממגן למגן ודימארקו מגיע למצב בעיטה ברחבה. מבחינת חומר השחקנים, 9 השחקנים הראשונים בהרכב האידיאלי של איטליה סה"כ יכולים להשתלב בהרכב של נבחרת טופ (תחליפו בהרכב של היום את פראטזי בבארלה). הבעיה זה הצמד שמעליהם בהתקפה. גם אם אני פוזל לדור הצעיר אין שם משהו מלהיב מדי. נחכה בסבלנות לקאמרדה...
