היה גם סיפור שהקליטו אותו בזמנו באיזו שיחה פרטית ושמעו אמירות מביכות-לכלוכים על אנשי הקבוצה לצד התפארות בביקוריו בבתי זונות.
ניוקאסל תחת ניהולו הייתה במשך זמן לא מבוטל קבוצה נפלאה שכנראה לא תחזור שוב. לא הייתי מתנגד האמת לראות את ניוקאסל שוב מבליחה באיזושהי עונה לצמרת ונאבקת על האליפות כמו הקבוצה ההיא של העונות 96 ו-97 אבל הסיכוי שזה יקרה נמוך יותר מהסיכוי שינחתו חייזרים על כדור הארץ.
טיול לצפון משחק חג המולד 2008. ליברפול עם סיבוב ראשון מצוין בו הפסידה רק פעם אחד מגיעה לסיינט ג'יימסיס פרק כשהיא מוליכה את הטבלה בנקודה על צ'לסי וב - 7 נקודות על יונייטד ואסטון וילה, אלא שליונייטד היו 2 משחקים חסרים. היא הייתה צריכה להתגבר על חסרונו של טורס. ניוקאסל פתחה את העונה עם קיגאן שאחרי חודש הלך הביתה כי הסתכסך עם אשלי. במקומו הגיע המנג'ר הותיק ג'ו קיניר שהיה ידוע בעיקר כמאמנה של חבורת הקרייזי גנגס, וימבלדון, בניינטיז. תאריך: 28.12.2008 איצטדיון: סיינט ג'יימסיס פרק מעמד: הפרמייר ליג, מח' 20 הרכבים: ניוקאסל יונייטד: שיי גיבן, סטיבן טיילור, פבריסיו קולוצ'יני, דיוויד אדגר, חוסה אנריקה(46' שולה אמאובי), חונאס גוטיירס, ניקי באט(57' ג'רמי), דני גאתרי, שארל אנזוגביה, דמיין דאף, מייקל אואן(79' קזנגה לואה לואה). מאמן: ג'ו קיניר ליברפול: פפה ריינה, סמי הופיה, דני אגר, ג'יימי קראגר, אמיליאנו אינסואה, יוסי בניון(60' צ'אבי אלונסו), לוקאס לייבה, חבייר מסצ'רנו, ראיין באבל, סטיבן ג'רארד(70' דוד אנגוג), דירק קאוט(79' מרטין שקרטל). מאמן: רפא בניטס לדעת רבים באותה עונה ליברפול הייתה האיכותית ביותר מאז האליפות הראשונה ובאמת התחילה לחלום עליה שוב בחודשי האביב, עד שבא מקדה. הסיבוב השני של ניוקאסל הפך לסיוט. קיניר עבר ניתוח לב ולמעשה סיים את עבודתו בפברואר ובמקומו מונה שירר להיות מאמן זמני והוא הוריד את העורבים ליגה אחרי 16 שנים בפרמייר ליג.
ליברפול הזאת הייתה יציבה בהגנה אבל לא הרפתקנית מספיק בהתקפה ונשענה על טורס וג'ררארד שנתנו עונות אדירות. בסופו של דבר המרחק ממאבק אליפות אמיתי היה בגלל כל מיני תוצאות תיקו מול קבוצות בינוניות. טורס החמיץ חצי מהמשחקים בליגה וזה בטח לא עזר. אגב אחרי המשחק באמת המצב שלנו היה מעולה בטבלה ואוהדים התחילו לתהות מה הולך להתפקשש. יום-יומיים אחרי המשחק פורסמה התקרית של ג'ררארד שנתן כמה אגרופים בפאב.
ריקי למברט פרש http://e1.365dm.com/12/10/660x350/Rickie-Lambert_2850227.Xxx?20121025075122 ריקי למברט, אחד הלייט בלומרים המפורסמים שהגשים חלום ילדות הודיע היום על פרישה. למברט שיחק בליברפול עד גיל 15 ואחר כך עבר לבלקפול שם גם עלה לבוגרים ב - 1998. שם ערך 3 הופעות בלבד לפני שהמשיך לנדוד בליגות נמוכות קודם במקלספילד, אחר כך סטוקפורט קאונטי ובסוף הגיע לרוצ'דייל שם הגיע הפריצה הגדולה שלו עם 22 שערים בליגה הרביעית בעונת 2005/06. בעקבותיה עבר לבריסטול רוברס איתה עלה לליגה שלישית בעונת 2006/07 ודווקא מבחינה אישית זו הייתה עונה צנועה של 8 שערים. בעונת 2008/09 זכה במלכות השערים של הליגה השלישית עם 29 כיבושים. זה גרם לסותון שבדיוק הייתה בשיא השפל וירדה לליגה הזו, לשים עליו מיליון פאונד. עונת 2009/10 הייתה גם הכי פוריה שלו בה הפגיז 30 פעמים. בעונה הבאה תרם 21 נוספים בעונת החזרה של סותון לליגת המשנה. בעונת 2011/12 סותון עלתה עונה שנייה רצוף והפעם לפרמייר ליג - למברט זכה במלכות שערים בצ'מפיונשיפ עם 27. גם בפרמייר ליג, אליה הגיע רק בגיל 30, הוא הציג דאבל פיגרס בשתי עונותיו עם סותון עם 15 ו - 13 שערי ליגה בהתאמה וזכה לקבל זימון לנבחרת אנגליה. ב - 2.6.2014 עבר למועדון בו גדל כילד ואותו אהד ליברפול ששילמה לקדושים 4 מיליון פאונד לפני בונוסים. בליברפול הוא היה בעיקר שחקן ספסל בעונתו היחידה וכבש 3 שערים בלבד - פעמיים בפרמייר ליג ואחד בליגת האלופות. המשיך לקדנציה כושלת בווסט ברום ובעונה שעברה כבש 4 שערי צ'מפיונשיפ בקרדיף סיטי. למברט שכבש בכל ארבעת הליגות המקצועניות באנגליה סיים קריירה עם 607 הופעות ליגה ו - 218 שערים, כולל 120 הופ' ו - 31 שערים בפרמייר ליג. 11 הופ', 3 שערים בנבחרת אנגליה. היה חלק מהסגל האנגלי למונדיאל 2014.
היה פעם בליגה בועט ממרחקים גבוהים שהוא יותר מסוכן מקוטיניו? (לא רק חופשיות) Sent from my Nexus 5X using Tapatalk
היה את טוני יבואה, שלא הבקיע הרבה שערים בלידס אבל כל שער שלו היה שער החודש: והמועמדים הברורים מאליהם הם בקהאם, ג'רארד והנרי.
ולמפארד, ומייקל אסיין, ורובר פירס, וג'ון ארנה ריסה... גם רונאלדו היה לא רע. צריך אבל להתייחס לזה בהקשר של % ניצול מצבים... כל השמות שהזכרנו כאן הם של חבר'ה שמסוגלים להוציא פצצה מחוץ לרחבה ואל תוך החיבורים, אבל קבלת החלטות היא לרוב תכונה חשובה לא פחות- אם לא יותר- מכישרון. בעוד שלסטיבן ג'רארד יש את הסרטונים הכי מרשימים ביוטיוב של שערים מרחוק לאורך הקריירה (והרבה מהם באמת משאירים אותך פעור פה),צריך לזכור שבמקרה של ג'רארד- במיוחד בשנותיו האחרונות- הניסיון שלו כל משחק לבעוט מיליון פעם מחוץ לרחבה כדי שמאחד הניסיונות האלה ייצא שער לפנתיאון פגע המון פעמים בקבוצה שלו. אני חווה את פול פוגבה כמקרה דומה לג'רארד. וואחאד בעיטה, אבל יותר מידי "תראו-אותי-חייב-שכל-העיניים-יהיו-מופנות-אליי". אז למרות שאני חושב שג'רארד הוא הכי גדול שלי יצא לראות בפרמיר ליג מבחינת יכולת בעיטה, תמיד העדפתי שחקן כמו למפארד (הייתי מוסיף גם את סקולס אבל אתם תגידו שאני משוחד) שהיה נותן לך את הרושם שברוב הזמן, השתן לא עולה לו לראש.
http://i.telegraph.co.uk/multimedia/archive/01545/david-beckham-rc_1545264c.Xxx אתמול לפני 16 שנה:: דיוויד בקהאם שולח את אנגליה למונדיאל. אנגליה, פתחה את הקמפיין רע מאוד והפסידה לגרמניה במשחק הבית, אבל התפוצצה עם 5:1 ענק במשחק החוץ ושלושער של מייקל אואן ובהמשך הצליחה להתעשת. מחזור הסיום במוקדמות: נמצאת בפיגור 2:1 נגד יוון באולד-טראפורד. דקה אחרי ששרינגהאם משווה - היוונים כובש ומהממים את הממלכה. ערב המחזור גרמניה ואנגליה היו שוות עם 16 נק', והגרמנים כבר סיימו ב-0:0 במשחק הבית נגד פינלנד. אנגליה צריכה רק תיקו כדי לסיים ראשונה בשל הפרש שערים עדיף. תוספת הזמן, כדור חופשי לאנגליה - 25 מטר מהשער. זה האיזור של בקהאם, זה הבית של בקהאם. הקשר של מנצ'סטר יונייטד שלח בעיטה מסובבת אדירה לחיבורים ורץ בטירוף. מאותו רגע בקהאם 'יצא מחושך לאור' והקהל סלח לו על האדום במונדיאל נגד ארגנטינה. זה היה שערו השלישי בקמפיין בזמן שמייקל אואן טחן את היריבות עם 8 בסה"כ. בקהאם כבש בסה"כ 17 שערים ב-115 הופעות במדי הנבחרת ומעולם לא חצה את רבע הגמר, כשביורו 2004 הוא החמיץ שני פנדלים - אחד נגד צרפת ואחד בדו-קרב. 2001 הייתה השנה הטובה שלו בנבחרת עם חמישה שערים. עוד רגע גדול שלו היה השער נגד ארגנטינה במונדיאל 2002 בפנדל, מעין סגירת מעגל.
השתן עלה לג׳רארד לראש? אולי בגלל שהוא היה משחק עם חבורת נכים רוב הזמן. בשנותיו המאוחרות הוא בכלל בעט מעט מאד אז אין לי מושג על מה אתה מדבר, את שתי העונות האחרונות הוא העביר כקשר אחורי שלא הגיע להרבה מאוד מצבי בעיטה. ה-average position שלו בתקופה הזו הייתה בערך על קו החצי. בטח לא מיליון ולא כל משחק. ההשוואה לפוגבה גם מוזרה, משווים את אחד הקפטנים הגדולים בכדורגל האנגלי שהיה טיפוס שקט ודי מופנם, עד כדי כך שמדי פעם קיבל גם ביקורת על המנהיגות ה״שקטה״ שלו (בהשוואה לקראגר), לחולה צומי עם בורג רופף? יש משחק אחד שהייתי מעדיף לשכוח אבל בו באמת קרה מה שאמרת, זה משחק ההחלקה נגד צ׳לסי. שם הוא באמת ניסה לכפר על הטעות ובעט המון במשך המחצית השנייה. אבל אלה נסיבות די מיוחדות.
בולשיט ענקי. "תראו אותי"? לא יודע מאיפה הבאת את התאוריה הזאת. ג'ררארד בעט כמה שצריך, לא הגזים ובטח שלא הגזים כדי להתבלט, הוא היה ענק גם אם לא היה בועט שום בעיטה.
