כשבפאונד היה חור - נושא נוסטלגיה של הכדורגל האנגלי

Leicester could become the 12th team since the war to win the title without playing... but how did the others manage it?  | Daily Mail Online

 

קספר שמייכל בדיוק כמו אביו זוכה באליפות אנגליה. האם דבר כזה קרה גם קודם? התשובה היא כן.

קודם כל המקרה המפורסם של אבא מאמץ ובן מאומץ.
איאן רייט זכה באליפות עם ארסנל ב - 1997/98 ושון רייט פיליפס בצ'לסי ב - 2005/06.
https://fbcdn-sphotos-b-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xfp1/v/t1.0-9/13124997_10209553561620049_5534272821765488997_n.Xxx?oh=ecf496e0a504de6ec79dbd15ee8191f4&oe=57A0E6EC&__gda__=1471350409_9e27dd3f5da0580f1dc86ecc03dd7d2b

https://fbcdn-sphotos-a-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xft1/v/t1.0-9/13124418_10209553562020059_7749551140517960889_n.Xxx?oh=2f23cee1b23f89f3a37899d0e08155eb&oe=57A8B5A9&__gda__=1471759451_5c86c32674d5a97db734844ca67c354d

אבל גם היה מקרה של אב ובן ביולוגי - זה קרה באותו מועדון ואפילו תחת אותו מנג'ר:
https://scontent.xx.fbcdn.net/v/t1.0-9/13102816_10209544306828685_5923741645957339508_n.Xxx?oh=3542063cd94df06ec0c7ba5f6acea83e&oe=57E3664B
הכירו את משפחת אסטון. האב ג'ון יליד 1921 גדל ביונייטד וחתם על חוזה מקצעוני ב - 1939. בגלל מלחמת העולם הראשונה הוא היה צריך לחכות להופעה רשמית 7 שנים. הוא שיחק בעיקר כמגן שמאלי. זכה בגביע ב - 1947/48 ובאליפות השנייה של באזבי ב - 1951/52. הוא שחקן הראשון של יונייטד ששיחק במונדיאל זה קרה ב - 1950, שזה היה גם המונדיאל הראשון של נבחרת אנגליה. פרש מהמשחק ב - 1954 אחרי 284 הופ', ו - 30 שערים ואימן בתחילת שנות השביעים את מילואי המועדון. נפטר ב - 2003.
https://scontent.xx.fbcdn.net/v/t1.0-9/13076698_10209544306908687_7494693768713422809_n.Xxx?oh=5faa90f6e91d4eb9f68b35333cc2eae7&oe=57A04C47
בנו גם כן ג'ון נולד ב - 1947 וגם כן גדל ביונייטד. ערך הופעת בכורה ב - 1965 ושיחק כקיצוני שמאלי. זכה באליפות האחרונה של באזבי 1966/67 והיה שותף לזכיה בגביע אלופות עונה אחר כך. נמכר ב - 1972 ללוטון אחרי 187 הופ' ו - 27 שערים ביונייטד. שיחק גם במנספילד ובלקברן עד לפרישה ב - 1979.
מחזיק חנות צעצועים במנצ'סטר.

לא מצאתי עוד דוגמאות כאלה באנגליה. אם יש לכם תצרפו.

 

ארסנל טסה בקלילות מעל מיין רוד כאשר 2 הקבוצות חסרו את השוערים הראשונים שלהם.

תאריך: 22.2.2003
איצטדיון: מיין רוד
מעמד: הפרמייר ליג, מח' 28



הרכבים:
מנצ'סטר סיטי: קרלו נאש, סון ג'יהאי, ריצ'רד דאן(46' שון רייט פיליפס), סטיב האווי, דוד סומייל, ג'אמל בלמאדי(65' עלי בנארביה), ניקלס ינסן, אייל ברקוביץ', מרק ויויאן פו, רובי פאולר, ניקולה אנלקה. מאמן: קווין קיגן
ארסנל: סטיוארט טיילור, מרטין קיאון, סול קמפבל, לורן, ג'ובני ואן ברונקהורסט, פטריק ויירה, ז'ילברטו סילבה, רובר פירס(74' אדו), דניס ברגקאמפ(64' ריי פרלור), סילבן וילטור(74' פרנסיס ג'פרס), תיירי הנרי. מאמן: ארסן ונגר

 

אני כמעט לא מעלה לפורום כתבות שאני עושה, אבל כל כך אהבתי איך שזה יצא, שהחלטתי לחרוג משגרתי. אז למעוניינים: דיקסי דין ועונת 60 השערים.

סיפורו של החלוץ האנגלי שהבקיע 60 שערים בעונה

 

קראתי שהיו עליו שמועות כאילו בעקבות התאונה שעבר התקינו לו במצח פלטות מה שהגביר את עוצמת הנגיחות שלו מה שכמובן הייתה שטות גמורה.
למרות ששיחק בליגה העליונה של אנגליה רק עד גיל 30 הוא הכובש השלישי בתולדותיה.

 

ממה שקראתי, אכן היו לו פלטות בראש בעקבות התאונה - אבל הן הוסרו לפני שחזר לשחק.

 

אפשר בבקשה סרטון של ה-0:9 של מנצ'סטר יונייטד על איפסוויץ' בעונת 95?

 

איזה חלוץ אדיר היה אנדי קול! חבל ששום מאמן של נבחרת אנגליה בשנים 2002-1995 לא ספר אותו ולא נתן לא צ'אנס ממשי להוכיח את עצמו בטורניר גדול.

 

כי הייתה שורה של חלוצים טובים ממנו בנבחרת, אבל לא הסקי

 

לא חושב שהוא היה פחות טוב משרינגהאם בטח לא בתקופה ששניהם היו במנצ'סטר יונייטד. היה מקום לתת לו הזדמנות לפחות כשחקן מחליף במונדיאל 98 אליו הגיע אחרי עונה מצוינת, במונדיאל 2002 אגב שירר כבר פרש מהנבחרת ואואן ושרינגהאם היו החלוצים וקול פרש בגלל שלא זומן לסגל, מי היה החלוץ השלישי בסגל?

 

ב-2002 היה לאנגליה את אואן, הסקי, שרינגהאם, פאולר וגם ואסל. לא כזה מלהיב, אבל זה היה בסוף העונה שבה קול גם עזב את יונייטד לבלקבורן אחרי שאיבד את מקומו לוואן ניסטלרוי.

קול היה חלוץ טוב מאוד, אבל לאנגליה תמיד היו אלטרנטיבות טובות יותר יורו 96 היה אחרי עונה חלשה שלו ביונייטד. מונדיאל 98' היה מיד אחרי עונת ההתאוששות היפה שלו, אבל אנגליה עוד הלכה אז עם שירר-שרינגהאם המוצלח מ-96' ובמהלך הטורניר שילבה את אואן הנהדר. ב-2000 עוד הלכו עם שירר לצד אואן. דווקא שם במוקדמות קיגן נתן לקול כמה משחקים אם אני זוכר, ולא קיבל המון.

 

אפילו פאולר קיבל בערך 25 הופעות בלבד. אז קול היה עוד אחריו בהיררכיה.

 

השיא של פאולר מרגיש כל כך קצר, באמצע שנות ה-90', ודווקא ב-96' היה לאנגליה לא חלוצים טובים כי אם שילוב טוב בין שרינגהאם לשירר (למרות שככל הזכור לי עד היורו עצמו לשירר לא היה מאזן הבקעות מרשים במיוחד בנבחרת והיו ספקות לגביו).