לא רק בגלל שנוח לי כרגע לכתוב את זה, סיום העונה לדעתי הרבה יותר משפיע. סיום עונה כזה מטורף בצ'מפיונס לא היה הרבה שנים ורונאלדו כבש גם במשחק האליפות נגד מאלגה ובכלל במשחקי הליגה האחרונים להוציא את הקלאסיקו ההוא. לא בא להוריד ממסי שהוא ענק, ואסור לשכוח את ההשעייה שכריסטיאנו ספג בסופו של דבר על לא עוול בכפו(הוא בחיים לא זרק את עצמו ברחבה ולא התחזה. אפשר לא לשרוק לפנדל, זה בחיים לא צהוב). הפרס בחיים לא באמת היה 'מי היה הכי טוב במצטבר'. חצי גמר צ'מפיונס שווה יותר מכמה משחקי ליגה, זוהי דעתי האישית. איסקו היה טוב מאוד ואולי היה טוב ביותר משחקים. הוא לא הכריע באמת משחקים גדולים כאלה. גם בלי איסקו אנחנו נותנים שישייה בריאזור. בלי כריסטיאנו אנחנו לא משפילים את יובה בגמר ואת אתלטיקו בחצי. לגבי היורו - טורניר לא טוב של כריסטיאנו, זו דעתי, וזו הייתי נבחרת אפורה בלי קשר אליו. הוא בטח לא 'הוביל לזכייה', אבל כאן לתארים הסופיים היה משקל. אני בכלל רציתי לראות את פפה זוכה בכדור הזהב ההוא. כל-מקרה זה כבר 2016, עבר הרבה זמן
אם זה היה נגד מלאגה ואוסאסונה הייתי מסכים איתך, אבל כשזה 5 גולים בצמד המשחקים נגד באיירן, שלושער נגד אתלטיקו בחצי וצמד בגמר, ועוד על הראש של ה-BBC, אין בכלל שאלה מי צריך לזכות. וזה גם לא שבליגה הוא ישב בעיגול האמצע ואונן מול המראה, הוא נתן 25 גולים, כשהוא כובש בכל שלושת המחזורים האחרונים והמכריעים.
אני אכתוב שוב את דעתי: מסי וכריסטיאנו הציבו רף בלתי-אפשרי והציפיות מהם בהתאם. מסי טחן את שלב הבתים והיה ענק, וביחס לציפיות ממנו - הוא היה חלש מאוד לדעתי נגד פאריס ונגד יובה. או.קיי, מסירה אדירה לאינייסטה בטורינו זה לא מספיק, וגם לא שער מפנדל נגד פאריס. כמעט כל אוהד בארסה יגיד שניימאר היה יותר משמעותי נגד הצרפתים. ברור שמלמלתי בקלאסיקו בברנבאו - 'איזה אלוף, הוא, פאק...איזה בן זונה', אבל זה לא הביא לזכייה בתארים. זה בטח לא שוד או בושה שכריסטיאנו זכה ולדעתי זו בחירה לגיטימית. וזה לא שריאל יצרה טריליון מצבים בנוק-אאוט. כריסטיאנו אומן בלמצוא את המטר שלו ולעשות גולים באחוזים גבוהים בנוק-אאוט. נגיעה קלאסית במינכן, הנגיחה הנהדרת בגומלין) נגיחה מול אתלטיקו(ויש להם הגנה שבקושי סופגת בנגיחות) וגם בגמר פעמיים. במחזורי הליגה האחרונים, כריסטיאנו עשה את ה-2:0 נגד סביליה, שער מהיר נגד סלטה ובהמשך גם העלה ליתרון כפול(והיו גולים יפים ואיכותיים, פצצה בשמאל ליד הקורה למשל), וכמובן את שער האליפות נגד מאלגה. אותי הרתיח שהנרי לא זכה בפרס ב-2004 למשל. ושמייקל אואן הקדים את ראול ב-2001. הזכייה של רונאלדו ב-2002 הייתה יותר פרס רומנטי על כך שהתגבר מהפציעה. הוא לא שיחק כדורגל באוגוסט-ספטמבר-אוקטובר.
החודש בדרום קוריאה היה מטורף ללא ספק וזה היה סיפור מרגש. בפועל, ברזיל פגשה שתי נבחרות רציניות - את אנגליה מולה לא הבקיעה ואת גרמניה בגמר שהיה כל-כולו שלו. הוא פתח את העונה בריאל מדריד באיחור אופנתי, ערך פרמיירה נגד אלאבס רק בתחילת אוקטובר כשעלה מהספסל והברנבאו בהתחלה שרק לו בוז אם אתה זוכר, וגם באינטר רשם רק עשרה משחקי ליגה לפני זה. אני אוהב את רונאלדו ולא הייתה לי התנגדות לבחירה הזו אבל כן היה מקום לדיון. אגב, זה קרה ב-12.12.2002 https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/25289646_1292519454182399_4783413658496592048_n.Xxx?oh=09246172f359333b69b5b4b9f9a087f0&oe=5A896FF5
כדור הזהב זה פרס אישי, וכפי שאמרתי רונאלדו זוכה רק בגלל שהוא מפעל יחצ מטורף, והוא יודע לבכות ולהתחבר לאנשים הנכונים. מסי בשנת שיא, מוביל כמעט כל קטגוריה אמיתית ומשמעותית כשהסגל שלידו כבר מזמן לא הטוב בעולם. להשוות בין שני השחקנים, מראה על בורות אמיתית בכדורגל.
די נו, אתה לא באמת מאמין למה שכתבת עכשיו. נניח שאני זורם איתך, איך זה ש"מפעל היח״צ המטורף" לא מנע ממסי לזכות 5 פעמים? זה לא נראה לך מקרי שכל פעם שרונאלדו זכה זה היה בשנה שהוא לקח את הצ'מפיונס?
אני בכנות לא יודע מה מהפרמטרים זוכה לעדיפות במירוץ לתואר הזה. תומכיו של כריסטיאנו יגידו שהתארים הקבוצתיים חשובים יותר ועל פניו זו דעה לגיטימית כשלעצמה, אבל גם סותרת לחלוטין את הבחירה בו 2013 שהסתיימה בעונת טרבל אדירה של באיירן מינכן.
כמובן שיש באז תקשורתי סביב שחקן וריברי ורובן לעולם לא יהיו כריסטיאנו ומסי. אני הייתי שלם לחלוטין אם התואר היה הולך לרובן או ריברי בעיקר ב-2013 וכבר כתבתי את זה בעבר, זה בהחלט הגיע לו גם אם כריסטיאנו היה חשוב לריאל יותר מאשר הוא לבאיירן. ****** לדעתי אפשר להשתמש בדיון הזה כמקור לכל מיני דיונים אחרים כמו תקשורת\כדורגל עולמי אבל דיון מרוכז על הליגות הגדולות ועוד ועוד ועוד. ובנושא זה: במארקה ממשיכים לסכם שנה ודירגו את עשר ההעברות הגדולות של 2017, יחד עם תהייה לגבי עשר ההעברות הגדולות של 2018. http://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2017/12/28/15144983779835.Xxx ההעברות הגדולות שהיו: 1. ניימאר - שיא כל הזמנים, 222 מיליון יורו, בלתי-נתפס 2. אמבפה - הילד ענק 3. דמבלה - נחוש להוכיח 4. לוקאקו - ה-9 שמוריניו כה רצה. 5. דייגו קוסטה - שרף חצי שנה 6. חאמס רודריגס - מושאל לבאיירן בגרושים 7. ואן דייחק - הבלם היקר בהיסטוריה 8. בונוצ'י - האיש שהעז לעבור מיובה למילאן והתרסק. 9. אדרסון - השוער שתפור על מנצ'סטר סיטי 10. מונצ'י - בחירה לא שגרתית, המנג'ר הספורטיבי החדש של רומא. מלפפונים לוהטים על המדף - 2018: 1. אנטואן גריזמן והטלנובלה עם אתלטיקו 2. אלכסיס סאנצ'ז - מסיים חוזה 3. קוטיניו - כמה זמן ליברפול תוכל להרחיקו מבארסה? 4. דיבאלה - יישאר ביובה לפרק זמן ארוך? 5. אובאמיינג - הגיע הזמן שיעזוב את דורטמונד 6. מסוט אוזיל - מועמד חזק לבארסה 7. הארי קיין - הכובש המצטיין של 2017. 8. גדס - הלהיט של ולנסיה יוחתם סופית מפאריס? 9. קאפה - השוער הצעיר והמבטיח של בילבאו 10. מאורו איקארדי - 'יעשה רונאלדו' ויעבור גם הוא לריאל? למעלה מ-30 אלף אוהדים הצביעו בסקרי המארקה ודירגו. נעדכן בהמשך
