נגיד ואתם באים כרגע לאמן קבוצה גדולה, איזה כדורגל הייתם משחקים? קל יהיה לכולם לכתוב עכשיו כדורגל התקפי משום שהוא מלהיב ומהנה יותר, אך יש לציין שהמאמנים הבכירים יותר בליגה שלנו הם יותר מאמנים הגנתיים. דרור קשטן, אלי כהן, רוני לוי,יוסי מזרחי, גיא לוזון וצריך לציין שיצחקי שום, המאמן ההתקפי שבא לבית"ר בכדי שהבוס והקהל יהנו מכדורגל התקפי ומהנה, שיחק במשחקיו הראשונים בבית"ר כדורגל הגנתי יחסית. (במרכז השדה משחקים גם עידן טל [שבא כרכש כך שאי אפשר להגיד ששום קיבל כלים הגנתיים] שהוא מן פלימייקר, גם בואטנג שהוא קשר אחורי וגם אלברמן שהוא קשר אחורי) מאמנים אחרים כמו אלון חזן ואלי אוחנה מאמנים קבוצות מרכז טבלה ולפי סטטיסטיקה של העונה האחרונה לפחות לא מספקים את הסחורה, אך הם משחקים כדורגל התקפי וכייף לראות את הקבוצות שלהם. (בואו לא נכליל את שני המחזורים של הליגה העונה כי אי אפשר לשפוט על סמך שני משחקים) מה דעתכם?
אני לא חושב שקיצוניות לפה ולשם זה טוב. זה די מוכח שנצחונות מביאים עם התקפה טובה, אליפות עם הגנה טובה. אבל, לא תמיד קבוצה שיש לה הגנה מצויינת יש לה התקפה ברמה סבירה+, והגנה נטו לא יכולה להביא אליפות ונצחונות, וכנ"ל לא התקפה בלבד. לדעתי צריך למצוא דרך לשלב. משחק הגנה מבוקר וזהיר, תוך כדי משחק התקפה עם הרבה דאבל פסים, ומשחק התקפה זורם ולא תקוע ועומד. רוב האלופות בליגות האירופאיות הן כאלו.
צריך למצוא נוסחה מתאימה, והנוסחה הזאת כוללת דברים כגון: היריבה, השחקנים, המשחק ועוד המון דברים. אף מאמן לא מצליח מלשחק רק כדורגל הגנתי ולהפך.
תלוי מה שאר הקשרים נגיד בית"ר פותחת 4-5-1 לא הגנתי במיוחד שיצחקי משחק כקשר ומצטרף להתקפה כנ"ל ברסה לפעמים פותחת ב4-5-1 שהוא לא הגנתי רונלדיניו ומסי מצטרפים להתקפה עם אטו
לטעמי בכל ספורט עדיף התקפה על הגנה, ראינו באליפות אירופה את יוון נבחרת על הנייר מאוד מוכשרת ששואפת לקלוע 60 נקודות במשחק, ומובסת נגד ספרד ומפסידה מול רוסיה. בקשר לכדורגל, השיטה המועדפת עליי היא 4-2-4 כאשר שני קשרים אחוריים במרכז המגרש, שני שחקני כנף מהירים בצדדים ושני חלוצים גבוהים בחוד. לדעתי גם כך צריכה לשחק ברצלונה השנה, ואני לא רואה קבוצה שתעצור אותה. ואלדז אבידאל פויול טוראם זאמברוטה אינייסטה{צ'אבי} דקו מסי רונאלדיניו אטו הנרי
בארסה משחקת ב4-3-3.. רונאלדיניו ומסי הם 2 קיצוניים נוספים שממש לא קשורים לעבודות הקישור.. 5-4-1 הוא מערך מאוד מבלבל, הוא לא משקף התקפה או הגנה אלא תלוי באופי החמישיה בקישור.. קחו באמת למשל את המודל של בארסה.. יש שמתבלבלים ומציגים את זה כ4-5-1 למשל את ה4-5-1 היום של קשטן, בנאדו הוא כאילו קשר אחורי, למעשה המערך היה יותר 5-4-1 עם שלושה בלמים
אבוקסיס נראה כאילו אתה מדבר את אותה כמות שטויות כמו השחקן שעל שמו המשתמש שלך נקרא. שום לא עלה עם שום הרכב הגנתי, וגם אם כן, בואטנג שחקן שתורם הרבה להתקפה כמו גם עידן טל ואלברמן שמצטרף כל המשחק מאחורה, ושלא נדבר על זה שיצחקי וזנדברג תוקפים מהאגפים. שוב פעם, יוסי מזרחי עלה עם 2 חלוצים ואבל שיחק בצורה פחדנית ואנצ'לוטי שיחק עם חלוץ אחד ופירק את מנצ'סטר בסאן סירו. שימשיכו בארץ להרוג מאמן שהפסיד משחק גביע טוטו עם הרכב שלישי ותראו איך כולם משחקים פחדני והגנתי. באנגליה פרגוסון משחק התקפי כי הוא יודע שהוא יישאר יותר מ3 משחקים בתור מאמן.
אני חושב שזה תלוי. תלוי באיזה משחק,תלוי באיזה קבוצה אני מחזיק,ותלוי לתוצאה שאני זקוק לה. אם זה משחק נגד קבוצה שאני יודע שהיא הרבה יותר טובה משלי אני ישחק במערך של 4-5-1. אם יש לי קבוצה מצוינת (ביתר נגיד) אני אשחק כל משחק או במערך 4-1-2-1-2 או 4-3-3. אני לא חושב שיש לפה או לפה. כל משחק זה משהו אחר.
כדורגל התקפי. אבל זה תלוי בשחקנים שיש לי כמובן ובעוד כמה דברים חשובים. משעמם לראות כדורגל הגנתי ללא ספק וכולם רוצים גולים והתקפות.
המשחק שאתמול הנבחרת שיחקה הוא הדוגמא הטובה ביותר שיחקה הגנתי פחדה לעבור את החצי וזאת התוצאה נגד נבחרת כמו אנגליה (למרות שזאת לא אנגליה של פעם ופספסנו לעשות תוצאה גדולה) גם אם תעשה בונקר במצב הטוב תצא בהפסד מינימלי של 1-0 ובמצב הרע התוצאה נגמרת כמו שנגמרה אתמול ושלא יהיה טעויות המזל היה אתמול איתנו היה לאנגליה עוד 5 מצבים בטוחים לשערים נוספים והם החמיצו.. וכרגיל מי שסובל מהמשחק ההגנתי זה אנחנו חובבי הספורט ואוהדי הנבחרת שכל פעם מתאכזבים מחדש
אם אתה נבחרת גדולה. ברור שתשחק התקפי כל משחק. אני אישית אוהב התקפות איטיות ומסודרות עם הנעת כדור יפה ומסודרת ולא לשלוח כדור ארוך ולקוות לנס. אם אתה נבחרת קטנה. ותיקו תוצאה שמתאימה לך במשחק ספציפי אין כל בושה בלשחק הגנתי. אבל גם במשחק הגנתי צריך לתכנן את משחק ההתקפה ולדאוג לצאת להתקפות מסודרת עם קצת יותר משני שחקנים. ברגע שלא תוקפים את הקבוצה היריבה בכלל ההפסד הוא בלתי נמנע. מכיוון שאז שחקני ההגנה שלה עוזבים את ההגנה ומצטרפים גם הם למשחק ההתקפה משום שאין בהם צורך שם. בלי קשר להתקפי/הגנתי אני מאוד אוהב משחק ברוטלי וקשוח. שחקנים גדולים מפחדים שגולשים להם לרגליים וצריך להפחיד אותם! (והאמת גם לא אכפת לי שיפצעו שחקנים של הקבוצה היריבה).
קבוצה גדולה צריכה להיות כמה שיותר התקפית לדעתי,כי הרי במילא רוב הקבוצות באות להתגונן מולה אז היא חייבת. מה יעזור לבארסה או ריאל לשחק מול לבאנטה או מול הרצליה עם שני קשרים אחוריים?או לשם הקצנה עם 3 בלמים? הם צריכים לשחק כמה שיותר התקפי.
הייתי לוקח את הדוגמא של הפועל תל-אביב מהשנה שעברה : 4 מגנים - הקיצוניים עולים להתקפות, שני קשרים אחוריים, כאשר אחד מהם תומך בהגנה והשני משתדל לעלות להתקפה, שני קשרים התקפיים בצדדים, שני חלוצים/קשר התקפי+חלוץ בודד.
