גם אני לא עושה בצבא יותר מדי, למען האמת אפילו פחות מדי, אבל אני לא חושב לרגע על לצאת כי לא מנצלים אותי כמו שצריך. אין מה לעשות, גם אם הסיבה היחידה שאני עושה את זה זה כדי שחברים שלי הקרביים לא ירגישו שמנצלים אותם, זאת סיבה מספיק טובה. לגביי מי שיש לו בעיות, אין שום בעיה, אפשר לעשות שירות לאומי בדיוק באותה מידה. אני מכיר מספיק אנשים שלא התגייסו, ואפילו שחשבתי שזה מסיבות לא מוצדקות, אם הם הלכו לעשות שירות לאומי, אני יכול לכבד אותם בדיוק באותה מידה.
האמת,הייתה לי אפילפסיה בגיל צעיר ויכלתי לשחק על זה בכיף,אבל לא היה לי כוח אליהם ופשוט נסעתי. חוץ מזה,לא מתאים לי להתגייס אני לא יתגייס,יתאים לי אני כן,אבל אחד והחיים שלו,נקודה.
ההתייחסות של 'אם בא לי אתגייס- ואם לא אז לא' כ"כ מגעילה שזה לא ייאמן. מילא יש לך בעייה רפואית שמצדיקה יציאה מהצבא, אבל כל דבר שלא מצדיק זאת, זה פשוט חולני. למה חיילים צריכים למות ולהגן עליך, אם אתה לא עושה כלום למען המדינה ? אנשים שבדיעה כמוך רק מזיקים, באמת. יודע מה ? גם לנקות שירותים של ג'ובניקים זה גם עבודה, השתמטות זה פשוט זבל של בנאדם, מצטער - אבל זאת דעתי.
אני התגייסתי לצבע שכבר ידעתי שאני לא הולך לחיות כאן וכצפוי אפשר להגיד שבועיים אחרי השיחרור שלי עזבתי לגרמניה. אוקי אולי אני עוף נדיר במחוזתנו, ואני ממש לא מחפש כאן תגובות סטייל "כל הכבוד" אבל לי אישית היה חשוב לעשות את זה. צעד של בגרות, צעד שחישל אותי ולמעשה החזיק אותי בגרמניה גם ברגעים הקשים שלי כאן ( והיו והיו). אם אני אחזור לעבר שלי, הרי שבעבר ברגע שמשהו היה מעליב אותי, ישר הייתי מאבד את העשתונות בריגשי של עצמי, בגרמניה נתקלתי באנשים שלא "כיבדו" אותי ( בלשון המעטה), ברוגע נפשי אמרתי להם את מה שהם היו צריכים לשמוע, בלי להתלהם בלי לחפש דברים שאין, עם אף אחד מאותם יפיי נפש לא הגיע העימות לאלימות. דברים שלמדתי בצבא. אז תבחרו לברוח, תבחרו ללכת לישיבה של הרבי, כורח המציאות ירדוף אחריכם כל החיים שלכם, כי צבא כישראלי חייבים לעשות. ואל תתנו לאף רבי הוא משתמט לעבוד עליכם. הצבא הוא לא גן עדן, רחוק מזה ( וכתותחן אני סובל מזה עד היום) אבל היום אני כ"כ גאה בעצמי ויש לי כ"כ כבוד כלפי עצמי וידיעה שאני תמיד יצליח בגלל זה. כי יש דברים שחייבםנ לעשות!
אני לא מכריח אף אחד להגן עליי,ואם הייתה לנו מדינה שמתנהגת כמו מדינה נורמאלית בכלל לא היינו צריכים צבא,אבל זה כבר סיפור אחר ולא,לא בא לי להכנס לזה. יכול להיות שאני "אנוכי",אם זה אנוכי בעינכם אז כן אני כזה,כי לדעתי כל אחד צריך לדאוג לעצמו בראש ובראשונה,ואחר כך לאחרים,אני מחזיק פאקינג אזרחות אוסטרלית ביד,למה שאני יתגייס?!?מה,אני שונא את עצמי?
יש לי כמה סיבות בריאותיות (מוצדקות ביותר) לצאת מצהל, אבל לא עשיתי את זה. למה? כדי שאני ירגיש טוב יותר עם עצמי. אז אולי אני איזה ג'ובניק מושתן ולא אחד הקרביסטים בשטחים/בגבול שכל דקה מסכנים את חייהם בשביל שנוכל לישון בשקט, אבל תתפלאו, אני באמת מרגיש טוב עם עצמי שלפחות משהו אני עושה בצה"ל (ויש לי מוטיבציה לתפקיד קרבי/תומך לחימה, אבל מה כבר אפשר לעשות עם פרופיל 45?). בקשר למשתמטים (והכוונה באמת למשתמטים ולא כאלה שיצאו מהצב"א בגלל סיבות מוצדקות), צריך להתייחס אליהם באופן הכי חמור שאפשר. שלילת רישון זה רק הדבר הכי קטן שצריך לעשות.
לילך, נגעת בנושא רגיש באמת. שיטות המיונים של צה"ל לא חכמות, וזה נובע בעיקר ממשאבי האנוש העצומים שהם נאלצים להתמודד איתם. הייתי מאוד מאוד מתוסכל בתחילת השירות שלי, כי לא היה לי תפקיד מוגדר. אני לא אשכח כמה מתוסכל זה גרם לי להרגיש. אתה מרגיש זלזול, גורמים לך להרגיש קטן ולא מהותי - אני לא אכחיש, שנאתי את צה"ל על זה. אני לא אשכח איך עליתי לאוטובוס כשפגשתי אחת מהשכבה שלי. אני הייתי ב-5 יחידות מתמטיקה, היא גירדה את ה-4 יחידות ואני זה שהסביר לה הכל בזמני הפנוי, שאלנו מה כל אחד עושה, ואתם יכולים לתאר לעצמכם כמה מביך זה היה לגלות שהיא, הבחורה הסתומה שהייתי צריך להסביר לה מתמטיקה במשך שעות, השתלבה בקורס יוקרתי של חיל האוויר - להשוות את זה למה שאני עשיתי באותה תקופה היה עצוב. אחרי זה גיליתי שהרבה כמוני, "נופלים בין הכיסאות". עם הזמן גם הצלחתי להתקדם. בשורה התחתונה הצלחתי להתקדם ברמה שאני גאה על מה שעשיתי בשירות שלי. לילך, הקנטרנות קצת מוזרה לי. אני לא מבין בדיוק מה את עושה אבל ניכר שזה כן תפקיד בעל חשיבות, המקצוע שלך לא רע בכלל (הקורס עצמו מטופש קצת אבל הרבה תפקידים ממש לא), אני לקחתי את התפקיד הזה בהמשך ובסופו של דבר זה גם עזר לי מאוד באזרחות. לא מבין על מה הבעסה - זה אולי לא טיס אבל זה גם לא ממש מקצוע לזלזל בו.
שנייה, בגיל 17 בכיתה י"א אני יקח 600 שקל ויבנה חיים חדשים באוסטרליה\נורווגיה\ברצלונה. אתה רציני? קל להגיד "תעוף מפה" השאלה אם הוא בכלל יכול לעוף מפה! בשורה התחתונה, הדעה שלי היא דיי פשוטה-לא להכריח לעשות דברים בכוח. שיפעילו את המוח ולא את הכוח והאיומים. לדעתי זה יביא עוד יותר נערים צעירים כמוני שעדיין לא בטוחים מה לעשות ללכת ישר לקרבי עם ראש למעלה ולא בתחושה של "איזה פראייר אני, איזה דוס יושב אוכל גט, חבר שלי הצליח להתשמט אחרי שאמר שהוא רוצה להיתאבד, ואני טוחן כמו מנמניאק". גיא, כתבתי לך בפרטי.
כולם מדברים על אלה שמזייפים בעיות נפשיות, האמת היא שגם פטור רפואי זה לא כזה בעיה לזייף. אתה פשוט בא ואומר שיש לך בעיות קואורדינציה חמורות ודברים נופלים לך מהידיים ואי אפשר לתת לך רובה, להביא כמה טפסים מנוירולוגים למיניהם, ולך תוכיח אחרת. שלילת רישיון למשתמטים זה טוב מאוד וצריך רק להגביר את הסנקציות האלה. לא דמוקרטי? יודעים מה? זין אחד גדול על הדמוקרטיה. דמוקרטיה טהורה זה בדיוק כמו קומוניזם טהור, זה אוטופיה, זה לא מציאותי, אין שום אפשרות שזה יהפוך להיות מעשי, במיוחד לא במדינה כמו שלנו שנלחמת על חייה 7\24. ובתור אחד שיש לו פרופיל 45, אני יכול להעיד על כך שגם עם פרופיל כזה אפשר לתרום, אני בד"כ בבית 2-3 ימים בשבוע(וגם זה לא לפני 8 בערב), בשאר הזמן טוחן משמרות בכל מיני חמ"לים למיניהם ושמירות בש.ג. אז נכון, אגף המודיעין של צה"ל לא יקרוס בלעדיי. אבל עדיין זה תפקיד חשוב מאוד שמישהו חייב לעשות. יש הרבה אנשים שבאים ב9 בבוקר, עושים כמה תיוקים וב2 בצהריים כבר עולים על אוטובוס הביתה ואז הולכים לעבוד\לבלות. נהנים מכל העולמות, גם עושים שירות צבאי ולא נחשבים למשתמטים, וגם ממשיכים בחייהם לגמרי כרגיל.. לי גם היתה אפשרות כזאת, אבל ויתרתי עליה, כי אם כבר אני צריך לתת 3 שנים מהחיים שלי, שיהיה עד הסוף, ולתרום כמה שיותר בתוך מגבלות הפרופיל שהוטלו עליי. וחבל מאוד שאני רואה פחות ופחות אנשים שחושבים ככה. יש לי חבר שלפני הצבא מאוד רצה להיות קרבי, העלה פרופיל מ64 ל72, הלך לתותחנים, ואחרי חצי שנה בצבא התייאש והוריד חזרה ל64. עכשיו הוא מחפש את התפקיד הכי ג'ובניק שיכול להיות כדי להעביר בו את השנתיים וחצי שנשארו.. אני האחרון שאשפוט אותו, אבל חבל שדברים כאלה קורים..
צבא זה לא גוף דמוקרטי ושאף אחד לא יבוא בציפיות שהוא כן מדינה נורמאלית?? ביחס לציפיות מדינה נורמאלית מאוד מה בדיוק ציפית ממדינה שמוקפת באויבים (המקבילה היחידה שעולה לי זה טיוואן) למה לא צריכים צבא? בוא פשוט ניתן את האדמה חזרה כל אחד מאתנו יתפנה למדינה אחרת בעולם ונגמור סיפור מה אנחנו פרייארים?! באמת שלא אכפת לי בנושא הזה לאכול השעייה אז אני אומר לך מה שאני חושב אתה ביזיון! מילא תשחק על הקלף הרפואי של אפילפסיה זה איכשהו מובן (למרות שיש תפקידים שתוכל לתרום בהם) אבל הגישה שלך שאתה קובע ומי המדינה או הצבא בכלל? (סתם האלה ששומרים שאחותך הקטנה(לצורך הדיון) לא תתפוצץ באוטובוס) סע לאוסטרליה ואני מקווה שתשאר שם וכן אתה אנוכי ודי אגוצנטרי
אז הנה פתרו לך בעיה אחת - החבר המניאק שהשתמט ונותן לך דוגמא רעה? עכשיו כל פעם שתרצו ללכת לאנשהו הוא יצטרך טרמפ. הגישה שלך מאד מאד רעה, אני מצטער. מה זה לא להכריח? נכון, לא אני ולא אתה אשמים שנולדנו לעם ולמדינה שאנחנו שייכים אליהם, אבל זו עובדה מוגמרת. אפשר ללכת ללמוד, לעבוד ואפילו לחיות את כל החיים בחו"ל. אבל כן נדרש ממך לתת משהו חזרה על 18 השנים שחיית כאן ואנשים הקריבו את עצמם כדי שאתה תוכל להגיע בכלל לגיל שמאפשר לך לחשוב בשביל עצמך. תן את המינימום הזה כדי להגן על המשכיות מדינת ישראל והעם היהודי, ואז תעשה מה שבראש שלך. אני לא יכול לדמיין בכלל סיטואציה שבה אני לא מתגייס לצה"ל, וזאת למרות שתמיד ידעתי שיהיה לי פרופיל שלא יאפשר לי לעשות הרבה יותר מלהחזיק עט. אז כן, הצלחתי למצוא את הנישה שלי שבה אני עושה המון ומרגיש שאני באמת תורם למערכת ולמדינה, ואני מאד מרוצה מזה. ואנשים כמוך, או משתמטים למיניהם, לא גורמים לי להרגיש פראייר. כי כל יום שאני מגיע לצבא אני רואה את החבר'ה המתנדבים אצלנו, 6 במספר רק במדור שלי, ויודע שעוד יש תקווה לעם הזה. אתה מרגיש פראייר? זה לא עניין של פראייר או לא. זה עניין של האם אתה מוכן לעשות את המינימום כדי להגן על העם שלך. ולהחזיק עט, סלח לי, זה באמת המינימום. אף אחד לא יכול להכריח אותך לדפוק צרורות בבני אדם, בסופו של דבר, אבל יש כ"כ הרבה דרכים לתרום.
אוקיי הודעה צינית: איך זה שרוב קהילת אייסוקר עם פרופילים נמוכים ובעיות רפואיות http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx מה קורה כאן? גיבוש אייסוקר הפסח הזה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx
