זה היסתברות. לכל דבר יש היסתברות מסוימת. לכן אני גם מאמין שאין דבר כזה מזל, אלא היסתברות. הייתה היסתברות מסוימת שאם יחליפו לו את השם הוא לא יפצע 7 שנים, זה לא אומר שמחר הוא לא יוכל להידרס חס וחלילה.
אל תיקח משפט אחד ותשליך על הכל כאילו לא נכתבו פה 2 עמודים של דיון. זה נאמר על הנסיון שלנו להבין כל דבר שבורא עולם עשה, וזה בלתי אפשרי מה לעשות כי הוא לא משהו שאפשר להסביר בשכל.
עזוב כמה שותים בדרך כלל, אני גרוזינית, יש לנו אגדה משלנו בקטע הזה... הגשתי לאורחים את המרק כמו ברולטה רוסית, ישפך לי על אחד מהם או לא ? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx
פלה, בתגובה למה שטענת קודם, שכל דבר קורה מראש ובגלל רצון ה' זה בעצם סוג של העברת אחריות, לא ? ככה כל בן אדם פשוט יכול לתרץ דברים שהוא עשה בתור רצון ה'- לדוג': לא אני רצחתי אלא זה ה' זה כבר נקבע מראש או לא אני חטאתי זה היה ה' שגרם לי לחטוא. בהנחה שה' חכם וכל יכול למה הוא מלכתחילה ברא את בני האדם רעים וחוטאים ? למה לברוא אנשים רעים/טובים שאח"כ ילכו לגיהנום/גן עדן אם אפשר למנוע מלכתילה את המצב הזה בכלל ולא לברוא אנשים רעים... אשמח גם אם תיתן קצת הסברים לדעתך חוץ מ"זה רצון ה' וזה כבר נקבע מזמן ולא ניתן להסביר את זה בפשטות"
הקב"ה ברא את האדם והוא זה שמסדר את הדרך ומכוון אותו, אך ביכולתו של האדם לשנות את גורלו ע"י מעשים או אי מעשים שהוא עושה. למה למשל קוראים תהילים כשיש בנאדם שנמצא על סף מוות? הרי אפשר להגיד, במילא מה שצריך לקרות לו יקרה. אז כן, זה נכון שמה שצריך לקרות לו יקרה בסופו של דבר, אך יש בכוחות של קריאת תהילים לשנות את המצב. כתוב שכשבנאדם עושה עבירה בעצם נכנסת בו רוח שטות, או רוח רעה יותר קל להגיד בשפתנו. ע"י קיום מצוות, ע"י הכרה בקב"ה, ע"י הליכה בדרך נכונה ומכוונת לאדם יש כוחות להתגבר על הפיתויים של העולם הגשמי ולשרת את הנפש האלוקית שלו. באמצעות כלים נכונים הוא לומד לרסן את היצרים שלו.
אתה לא קצת סותר את עצמך כאן ? מצד אחד אתה טוען "שמה שנקבע מראש יקרה לו בסופו של דבר בכל מקרה" ומצד שני אתה טוען "יש בכוחות של תהילים לשנות את המצב" אם הדבר נקבע מראש לדוג': הבן אדם חוטא מה יעזור לו לקרוא תהילים לפני מותו, בעצם אני יכול לנהל כל החיים שלי חיים של חטאים ורוע ובזקנתי או לפני המוות כביכול לחזור בתשובה ואז כביכול לקבל מחילה.... זה מזכיר את כל הפושעים בארץ שלנו שרוצחים ואונסים ועושים את הפשעים הכי חמורים ואז כשהם בכלא הם פתאום חוזרים בתשובה ונהיים צדיקים עם זקן וכיפה לבנה של נחמן מאומן... גם בנצרות יש כזה דבר שנקרא תא וידוי שבעצם אתה חוטא ואז מתוודה בפני הכומר שלך ואז אתה מקבל מחילה, אתה יכול להיות אנס או רוצח פסיכופט ומה שהכנסייה תגיד לך אחרי הוידוי זה רק תגיד כמה תפילות ואלוהים ימחול לך על פשעיך (זה נמשך מאז ימי הביניים-קצת הקצנתי את זה אבל הבנת את הכוונה) העלתי את התגובות שלי כי שמעתי הרבה פעמים אנשים דתיים שטוענים שבעצם הם לא אחראים למעשיהם אלא אלוהים ומה שהוא רוצה יקרה וחשבתי שזה קצת בריחה מאחריות טמטעמי נוחות שכעת אני לא אשם ולא חטאתי אלא יש למעלה איזה כוח עליון שגרם לי לזה....
יכול להיות שלגבי כמה אנשים שאפילו לא הגיבו פה זה כן עבד וכמה השתכנעו, לא תמיד זה אלו שמגיבים. מה גם שהדיון יכול להוסיף מידע ולא ישרת רק את המטרה הראשונית שלו, מה גם שהמטרה היא סתם לדבר על מכות מצרים וקריעת ים סוף ואיכשהו זה הפך ל"למה אין אלוהים ולמה יש". חבל שזה נגרר לויכוחים כאלה שבאמת יסתיימו כמושאמרת.
די לחשוב שכל דיון צריך לצאת עם תועלת. אני לא כותב בפורום כדי שאנשים יהיו אוהדי הפועל .. יש דיון וכל אחד נותן את דעתו. כולם משכילים מעובדות ודיעות חדשות וזהו. בקשר לסתירה - הכוונה שלי היא שכמובן בסופו של דבר הקב"ה יכריע את גורלנו, אך בידינו את הכוחות לנסות ולהפשיע על החלטתו בדרכים שהוא נתן לנו. זה כמו אדם שמרגיש שקרה לו משהו מיוחד והוא מתחיל להתחזק בעקבות כך. הוא מבין שהוא גם צריך 'לתת יד' וליזום גם מעצמו כדי להביא למטרה הסופית. בקשר לתהילים. בגדול אתה צודק, כי כתוב שחזרה בתשובה מנקה את כל העבר של האדם, ומה זה חזרה בתשובה? אפילו בנאדם שלא צם ביום כיפור והתחיל השנה לצום היא מתחיל לחזור בתשובה.. אבל מצופה מאיתנו קצת מעבר, מצופה מאיתנו לגלות את האמת לפני שנגיע לגיל זקנה ושם זה הרבה יותר פשוט כי כל הנאות העולם הגשמי כבר לא ניצבות בפנינו (מסיבות בשבת, בנות, לשון הרע וכו'). אתה צריך להבין שחזרה בתשובה זה לא איזה הליך פורמלי רק כדי להגיד "זהו מעכשיו אני בסדר". זה להבין שהמהות בחיים היא מעבר לגמר ליגת האלופות (למרות שגם לי קשה להבין את זה), להבין שההנאות שאנחנו חווים הן לא אמיתיות. בנאדם צריך לשתות, להשתכר, ללכת למסיבה, לרקוד, לחזור מסטול הביתה רק כדי שלמחרת הוא יגיד 'היה לי כיף'. זה דומה למשל לאנשים שנוסעים למזרח. ידוע שבמזרח הרבה אנשים חוזרים בתשובה או לפחות מתחזקים. זה קורה הרבה בעקבות המראות שרואים - בנאדם רואה איזה איש זרוק, לבוש בבגדים ישנים, עוד אוכל אורז שהוא שותל וביצים שהתרנגולת שלו בחצר נותנת.. ועם כל ז, כמה שהוא פשוט וחייו מצומצמים, הוא מבסוט מהחיים ומאושר. ואז אותו בנאדם תופס את הראש ומתחיל לחשוב .. "כנראה שמה שחשבתי שחשוב בחיים, או שבלעדיו אין דבר כזה להינות הוא לא באמת נכון". כתוב למשל על שבת, אם אותם אנשים (אלו שפותחים את הפאבים למשל) היו יודעים ומרגישים רק פעם אחת עונג שבת מהו, הם לעולם לא היו עוזבים את זה. לך תראה בחורי ישיבה - אין להם לא מסיבות, לא משחקי מחשב, לא סרטים, שלא לדבר על כך שלא דיברו עם בחורה מעולם.. והם מאושרים מהחיים וטוב להם. כנראה שהסיפוק שהתורה והדת מספקים להם עולים על כל העולם הגשמי הזה, שנועד רק לספק את היצרים הרגעים של האדם. בקשר לפסקה האחרונה, על הדתיים. זה לא מדוייק ומי שאומר את זה טועה. בנאדם מאמין יודע שצריך לעשות את הצעד הראשון ולנסות הכל כדי להשיג את מטרתו. אך הוא יודע שאם בסופו של דבר הוא לא השיג אותה, כנראה שיש לזה סיבה ודברים לא נעשים סתם. הוא מבין שיש קב"ה בעולם שמסדר את העולם ומנהל אותו כפי שהוא אמור להיות, מעבר לראייה הצרה שלנו כבני אנוש. (סליחה אם חפרתי, ניסיתי להסביר בכמה שיותר דוגמאות)
