צום פשוט קל, אתמול ב8 יצאתי והייתי עם חברים עד 3(פוקר ובעיקר הסתובבנו) וגם היום שעה אחרי שקמתי בא אליי חבר ואז הלכנו אליו עם עוד כמה חברים, רק כשחזרתי ב4 התחיל להיות קשה כי לא היה מה לעשות(הייתי באמצע ספר אתמול וגמרתי אותו בין הצום עד שיצאתי). לא הייתי רעב בכלל(כמו בכל צום) והקושי העיקרי היה המים.
בניגוד לכיפור המצוי שלי, לא הלכתי לישון ב4-5 בבוקר, היה לילה רגוע יחסית, לא היינו במרכז העיר איפה שכל העולם איפה שאנחנו כן נמצאים בדרך כלל. היינו שם 10 דק' והלכנו לשכונה שלנו וישבנו ברגוע עד 1 וחצי בערך. והיום הועבר בבית הכנסת בכיף כיף כיף. זכיתי גם להרים ספר תורה.
באמת היה צום קל, הלכתי לישון ב4 וחצי בערך וקמת בצהריים, העברתי את היום עם שש בש וכאלה... בתחילת הצום הלכתי לבית כנסת, תפילה חזקה בסוף.
אשריך! ממליץ על הנעילה! השעה האחרונה של הצום, שאחרי יום שלם של תפילות שקטות ואולי התעוררות מדי פעם ב"אדון הסליחות" או ב"עננו", זו השעה הכי קשה בה התפילה הכי חזקה ומעבירים אותה באמת עם כל הכוח שנותר ומעבר.
דנידין, באמא שלי אני מרחם עלייך אתה יכול להאמין במה שאתה רוצה, לא רוצה להאמין בתורה אל תאמין, אבל אם אתה כ"כ בוכה תעזוב לחו"ל, תאמין לי יהיה לך שם יותר טוב, הכי קל לבכות ירדן- זה ממש לא פאתטי, אתה אתאיסט שמתאיסט תאמין במה שאתה רוצה, רק תפסיק להיות מושפע ולחשוב שכל הדתיים רוצים לכפות עלייך את זה, ממש לא.. אתה יהודי וכל המשפחה שלך יהודים. כל הקטע של יום כיפור הוא בעיקר לבקש סליחה בן אדם לחברו, כל ה"ערסים" שאתה רואה הם לא מדד לכלום, וכדאי שתתחיל להבין את זה.. ואגב סתם שאלה שמופנת פה למי שלא מאמין באלוהים כמו אנשים כמו ירדן "רק בגלל שנולדתי יהודי אני ככה, לא מרגיש חלק" יש לכם בעיה לדרוך על ספר תורה?
סתם שאלה- כל הקטע של להסתובב עד 4 בבוקר, לשחק שש בש או פוקר ולצחוק עם חברים לא קצת מנוגד לצום? הגדרה של צום היא תענית, כלומר עינוי של הגוף. שמחה, או צחוק, למיטב ידיעתי, הם לא חלק מההגדרות של תענית. אתה באמת חושב ש-25 שעות בלי אוכל, שתיה וחשמל (וכמו שכתבתי קודם, זה לא צום) מכפרים על מעשה רע שעשית? למה לא להגיד סליחה מתוך הבנה מלאה של הטעות? אתה חושב שההימנעות שלך מאוכל, שתיה וחשמל מעניינת את מי שפגעת בו?
כמובן, כי אנחנו יודעים לכבד את האחר. ובלי קשר לתוכן הספר,על ספר לא דורכים. היינריך היינה אמר בשנת 1880 "במקום שישרפו ספרים ישרפו גם בני אדם" וזה נכון גם לגבי הדריכה על הספר ולא משנה איזה ספר זה כי אם על ספרים לא דורכים אז גם לא על בני אדם. אתה מפספס פה את העקרון של היום הספציפי הזה. זה לא בין אדם לאדם אלא בין אדם לאלוהים.
אני ממש לא מסתובב עד 4 בבוקר, זאת טעות וחבל שככה עושים את זה. תשמע המצווה של הבנאדם תהיה, גם אם הוא ישן כל היום עדיין יחשב שצם.. אני יכול להיות דוגמא, יצאתי אתמול חזרתי ב1 קמתי ב6 וחצי הייתי בבית כנסת עד 2 נחתי שעה וחזרתי ב8 בערב הביתה, התפילות מאוד ארוכות בכיפור, ותאמין לי שביקשתי סליחה מכל מי שפגעתי בו, מי שבאמת צם בכיפור והולך לבית הכנסת.. עושה את זה מהלב וזה לא הקטע של הפוזה. הצום עצמו מאוד גורם לי להרגיש טוב, כי אני יודע שאחרי הצום אני ירגיש מלך, אני נותן לה' קצת זמן אחרי השנה, מבקש סליחה מהחברים וממנו, על החטאים והטעויות שלי. אני חושב פה הרבה דברים על אנשים, אני רשום פה כמה שנים וגם יודע שרוב האנשים פה הם לא כמו החברה ה"רגילה שלנו", ובעולם שלנו היום כביכול להאמין בתורה זה פרימיטיבי וחרטות, אבל אלו לפי דעתי הדברים שמחזיקים אותנו בחיים..
לא דיברתי על השינה, שינה זה טבעי וטריוויאלי, התכוונתי לכך שאנשים בוחרים להעביר את ה"צום" במשחקי קלפים וכדומה רק כי אסור להדליק חשמל, כלומר, הם לא צמים מתוך יגון וחרטה כנים על מעשיהם המנוגדים לתורה. אני מסכים שאנשים שמבלים את יום כיפור בבית הכנסת (ובהם אתה), מתפללים ואף יותר מזה, הצום גורם להם להרגיש מיוחדים וטוב עם עצמם הם אנשים שלא נכנסים להגדרה הקודמת. הבעיה היא 90% ה"צמים" האחרים שבשבילם היום הזה זה יום לצאת עם חברים רק שאסור לשתות בו. (מצטער על ההכללות, אבל קשה להתכחש לעובדה הזאת). ושוב, אתה באמת חושב שהצום שלך יעזור לאנשים שפגעת בהם? אתה לא חושב שאין דבר יותר אותנטי וכנה מאשר סליחה אמיתית לאחר המקרה, ולא כמה חודשים (במקרה הטוב)?
היה צום מאוד לא קל מבחינתי למרות שאני צם כבר כמה שנים וזה בגלל שפעם ראשונה אני אשכרה הולך כמעט לכל התפילות ולא האמנתי שזה יהיה עד כדי כך קשה !!!!.... בכל מקרה,אהבתי את האווירה בבית הכנסת,שלפחות שם אתה עוד רואה את הביחד של החברה הישראלית בעוד שבחוץ... עדיף לא לדבר. גמר חתימה טובה לכולם,כן כן לכולם,צמים לא צמים,בסופו של דבר כל איש באמונתו יחיה,כל אחד והאמונה שלו וכולנו בני אדם. אגב,חברס,קלפים זה קצת אסור כי אתה מפיק מזה הנאה.
אני צם ביום כיפור כי אני מרגיש שזה מנקה אותי, מקרב אותי למשפחה שלי, נותן לי לעשות חשבון נפש. ולא צריך להגזים בעינוי של הגוף, לצום זה מספיק מענה וגם החיים בלי החשמל וכאלה. אם המטרה הייתה רק לענות את הגוף למה שאנשים לא יקחו סכינים וידקרו את עצמם? אותי זה דווקא מעניין לקרוא על זה...
שאלה כנה - האם המטרה של יום כיפור בשבילך הייתה כדי לעשות חשבון נפש? האם השקעת מזמנך כדי לחשוב על המעשים הטובים והפחות טובים שעשית השנה, והסקת מסקנות הלאה? או שמא יצאת עד מאוחר, ישנת עד ארבע ואז קראת ספר עד תקיעת השופר? אני לא יודע, לכן אני שואל, אבל האמרה "מוגזם מדי לענות את עצמך" שקולה לשמירת שבת עם נסיעה ברכב, זה פשוט לא אמיתי. ולדעתי גם לא נכון. אני שמח שזה גורם לך להרגיש טוב יותר, אם כן אז ההתנזרות מהשתייה, האוכל והחשמל אולי באמת הייתה מועילה. אני לא דורש תשובה על השאלה, פשוט נקודה למחשבה. היהדות מסתייגת מסגפנות מהסוג הזה, בניגוד לנצרות למשל שם יש כת שמלקה את עצמה.
