ישראל היא לא ארה"ב , בריטניה או רוסיה והיא לא יכולה לפתוח את הפה על סודאן עם כל הצער שבדבר. אין לנו ילדים למלחמות מיותרות.
לבריטניה יש? מה החיים שם הם לא כמו פה, שם אפשר לשלוח חיילים בלי בעיה? חוץ מזה אף אחד לא דיבר על תגובה צבאית. אפשר לעורר את העניין באו"מ לארגן קואליציה וכולה... היא יכולה לגלות טיפת איכפתיות ובטח שלקלוט את הפליטים בצורה טובה יותר. כמה חרשנו על הנושא במשלחת לפולין וחבל שאין לזה פתרון.
העולם צבוע וזה לא חדש לאף אחד. באיזשהוא מקום כן הייתי רוצה לראות את ישראל מנסה לעשות משהו, אם זה במזון ואם זה במודעות. ארה"ב תיכנס למלחמה רק אם זה קשור לאינטרסים שלה לצערי, אני לא רואה מצב שהיא מובילה לשינוי המצב בדרפור.
והעובדה שסין עושה לטיבטים רצח עם. זאת ועוד, מחנות השמדה עם משרפות פועלים בסין - איברים נעקרים ונמכרים להשתלות וגופות נשרפות - כל העולם יודע זאת, אך שותק. יתרה מזאת, שולח את נציגיו עם דגל מורם בגאווה לאולימפיאדה (כולל ישראל שלמדה זאת על בשרה). הרי מי יקריב את כלכלתו עבור כמה אלפי טיבטים או סינים המשתייכים לפאולנג. ובלי להיכנס לויכוחים מיותרים, גם מדינת ישראל עד לפני חודשיים רצחה מאות אנשים חפים מפשע, רק לצורך קידום הקריירות הפוליטיות של כמה מנבחרי העם. אם יש משהו שלמדנו מיום השואה הוא שבעצם לא למדנו כלום. כולנו אגואיסטים, אינטרסנטים ואפתים. "הרוע" בנלי לחלוטין, ואילו ההגדרה של "הרוע" היא סובייקטיבית ורלטיביסטית, אשר משתנה מאדם לאדם, מחברה לחברה, מעידן לעידן, רק מתקפלת ומתגמשת לצורך הצרכים של כל אחד, האוהב ודואג בעצם אך ורק לעצמו או לעמו או לדתו.
בהחלט כך. כמו גם מאז מחלמת העולם השניה שהראתה לעולם כמה מלחמות הן דבר רע התחוללו בסביבות ה 200 מלחמות בעולם. האדם לא למד דבר.
בחרנו בחיים - "לא נהפכנו לשונאי אדם ולשוחרי נקם על דם נקיים... בחרנו בחיים. שיקמנו את עצמנו, השתלבנו במאבק להקמת מדינת ישראל ותרמנו לחברה בישראל." http://www1.yadvashem.org/yv/he/exhibition...rs/overview.asp http://www.asoccer.co.il/logo/soaa.Xxx
זיגמונד באומן - "מודרניות ושואה: על הרציונליות והאינסטרומנטליות של מנגנון ההשמדה." מרתק תמיד, רלוונטי... גם תמיד. אבל אולי היום ירצו לקרוא. http://www.upf.co.il/file/87197.html
ערוץ 2 שיחק אותה אתמול עם ערב שידורים מרתק - הראיון של שלמה ארצי ויאיר לפיד והסרט הנהדר, שראיתי בעבר חלקים ממנו, פיצה באשוויץ. כשמגיע, מגיע. מי שפיספס אני מניח שערוץ 8 ישדר היום את פיצה באושוויץ, שווה צפייה.
גם אני ראיתי את הסרט "פיצה באושוויץ", סרט נפלא ומרגש. המסע של אותו ניצול שואה היה המסע של כולנו, ואני באופן אישי הרגשתי קרוב למקרה בגלל הדימיון בין הסיפור שלו לסיפור של סבתא שלי זכרונה לברכה. ממליץ לכל מי שיכול שיצפה בשידור החוזר של הסרט. http://crazyred.co.il/images/holoca_day.Xxx
בנוסף למאמר לעיל ולספרה של חנה ארנדט שהצעתי בעבר, רציתי להציע גם רומן: http://www.text.org.il/08_covers/08020613.Xxx פה ניתן לקרוא את הפרק הראשון: http://www.text.org.il/index.php?book=08020613 מאמר על הספר במגזין אי-מאגו: http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-2385.htm על הספר בתוכנית של לונדון וקירשנבאום: http://www.youtube.com/watch?v=Z_hsIiqSJJs
בקיץ האחרון הייתי בפולין וזה יום השואה הראשון אחרי המסע הזה. זה משהו שונה בין ללמוד על זה, לראות סרטים ולשמוע עדויות לבין ממש להיות שם. הרגשה שונה ביום הזה בשבילי, יותר מימי השואה הקודמים. יהי זכרם ברוך.
