חבר שלי אוהד חיפה התקשר אליי במחצית ואמר "תודה שהענקתם לנו את האליפות" ובאותו רגע ניתקתי את הטלפון ועוד שנייה התחלתי לשבור דברים בבית. הגיל של ראובן עובד שבר אותי, פשוט הייתי כמו משוגע, צרחתי כמו פסיכופט, רצתי בבית כמו אוסיין בולט, אין דברים כאלה. :aaa021:
http://www.youtube.com/watch?v=vVl8O29LHxc...ynext=1&index=4 http://www.youtube.com/watch?v=tuPK4_lE6ZM&feature=related איפה אתה קקון, איפה? http://www.youtube.com/watch?v=lSaNRUHmwN4&feature=related גיבור ילדותי, מנור חסן. כשהוא היה אצלינו לא היינו צריכים כלום. רק איתו יכולנו להישאר בליגה. כמה דפוק, ככה תותח. אוהדי בית"ר אפילו צריכים לנשק לו את הרגליים.
פשוט ענק. זוכר איך בתור ילד כל כך אהבתי את אוחנה (עד היום יש לי 8 חולצות עם הספרה 11 על הגב מתקופתו, כולל החולצות של רסידו, סלקום ו"לקק ת'תות". יש לי אפילו 2 תמונות איתו, אחת מהן חתומה). יש לי את הקלטת של 96/97 ואני עד עצם היום הזה יכול לדקלם את כל כולה בעל פה, כולל את השיר הנפלא ("איזו אלופה זו ביתר ירושלים, כל השחקנים משחקים כמו ברזילאים...) וכולל את הקטע שתמיד יהיה חקוק אצלי בזיכרון מהרגע הראשון שראיתי אותו בטלווזיה - "אם זה יהיה שער זה יהיה שער גדול, אוחנה ברגל ימין...כן! הללויה לאלי אוחנה." רציתי לצרף את הלינק הזה בעצמי. עונת 2004/05, אחת העונות הזכורות מבחינתי של ביתר אי פעם. לא אליפות או משהו דומה, בכלל לא. בעיקר יציאה מהבוץ וכדורגל נפלא לחלקים גדולים. סיימנו במקום הרביעי. בלי כסף גדול, אלא עם שחקנים ששווים אפילו יותר מאלו שעברו כאן בתקופת גאידמק ובימינו אנו - אבי נמני וטל בנין (שהצטרף באמצע העונה), ברק יצחקי ואבירם ברוכיאן (לפני הפיכתם לכוכבי על, כשרונות שפרעו שטרות), מספר 7 שכל כך אהבתי עידן מליחי, קורנפיין בשער, ליאור אסולין שלא הפסיק לכבוש, אנדרה קלדיירה, אופיר עזו עם השער הזכור נגד פ"ת, עופר טלקר, הכשרון הענק דאז מאור מליקסון, בהגנה אינדיו פררה ופבריסיו בנטו... הייתי ברוב המשחקים בעונת 2004/05, כולל כמה משחקי חוץ. אני בחיים לא אשכח את המשחק נגד מכבי ת"א בטדי. הייתי במזרחי עם אחי הגדול (עוד בימים שהמזרחי היה שפוי). חטפנו שער מהיר, למרות זאת שיחקנו נפלא אבל נפלנו ליום ענק של השוער המחליף גל ניר. טל בנין במשחק הראשון שלו שיחק כל כך טוב, אבי נמני שיחק כל כך טוב, ברק יצחקי שיחק כל טוב... אבל לא נצאנו את הרשת. עד המחצית השנייה עם השער בעקב של בנטו. אחר כך הגיעה החמצה של קלדיירה וישר אחר כך חטפנו. מהדקה ה70 זה רק ביתר, מטווח ענק. בדקה ה93 אני כבר יושב על הכיסא ולא רואה את המשחק. אחי אומר לי "קום קום", אני קם ורואה את מליקסון מעביר לאמצע. נמני מנסה לבעוט ונכשל ואז הכדור מגיע לקלדיירה. ברגע זה הדמעות פורצות החוצה, אני מחבק את אחי ועוד אנשים שאני בכלל לא מכיר. כמו באגדות, קלדיירה שהיה כל כך רע כבר בסוף. הניצחון המתוק ביותר אחרי משחק השרוכים, בחיים אני לא אשכח את השירה האדירה שהייתה בכל הדרך מטדי לקניון מלחה ומקניון מלחה בקו 6 לתחנה מרכזית. אושר צרוף.
מנור חסן היה שחקן גדול עם אופי של שקל תשעים לדעתי המשחק שהכי מתמצת את הקריירה של מנור זה משחק במדי בית"ר נגד הפועל חיפה שנגמר אם אני זוכר נכון ב2:2, מנור כבש צמד והורחק באדום שהורכב מ-2 צהובים שבאו עבור 2 נגיעות יד מכוונות במשחק, השופט היה שי שטרית. היה שחקן מרגש ולעולם לא אשכח את השלושער נגד מכבי פ"ת בעונת "ירושלים לא תרד", בכלל כל עונת "ירושלים לא תרד" הייתה מרגשת, רק בשנים האלו הבנתי עד כמה אני אוהב את המועדון הזה, יותר מאוחר אני אחפש כמה קליפים מאותה עונה, אם יש למישהו שיביא, במיוחד את הגול של פאפורה ב3:3 נגד קריית גת, אחד הגולים הכי שמחים בתולדות בית"ר.
איפשהו בין עונות 95 ל-99 היו שנות האור של החברות שלי עם הכדורגל הישראלי (שזוכה עכשיו לעדנה מחודשת, דרך אגב). השער הזה של ג'ובאני רוסו הביא לעולם מבחינתי את הזר האהוב עלי בליגה הישראלית ואת אחד הרגעים, שגם בלי לאהוב אף אחת מהקבוצות ששיחקו בגמר הזה, הפך לבלתי נשכח עבורי http://www.crazyone.co.il/Msites/CrazyOne/...er.aspx?id=2781 (ג'ובאני רוסו מביא להפועל ב"ש גביע במספרת בשנת 97') אם אני זוכר נכון (תיקונים בבקשה למי שיודע אחרת), באותה שנה שיחקו בבירת הנגב גם ילד בשם יוסי מדימונה, לירון בסיס, אורן ניסים, חלילוביץ' והמאמן היה אלי גוטמן. החונטה עברה אח"כ כמעט כמקשה אחת להפועל חיפה והביאה לאדומים אליפות היסטורית ויחידה עד היום תחת רובי שפירא. כיף להיזכר (ושוב, תקנו אותי אם סילפתי, בכל זאת זה כבר 13 שנים אחורה)
לא כל כך נוסטלגי אבל ללא ספק הניצחון הגדול ביותר בתולדות מכבי הרצליה. http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=1688680 קצת יותר נוסטלגי אבל בעיקר כואב, אאוץ' http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=1018107
יוחזר לאלתר ברק יצחקי לבית"ר: http://www.youtube.com/watch?v=D9NXaAHVf5w הגול הכי גדול שלו בבית"ר, גול שאם לזנדברג היה קצת יותר לב היה הופך לגול הרבה יותר משמעותי. ברק יצחקי :aaa8: http://www.fmisrael.com/images/all/thebest361.Xxx וסתם ככה בקטנה לקראת המשחק שלנו מחר מול התרנגולים מהשכונה: http://www.youtube.com/watch?v=IaLnD4twPIg ברק יצחקי חוזר מפציעה ארוכה כדי לכבוש צמד נגד בני יהודה ולבשר באופן מעשי: לאחר תשע שנים בית"ר ירושלים אלופה! http://www.youtube.com/watch?v=DqKBB2e5R_Y משחק גדול בין 2 הקבוצות שמסתיים בניצחון 3:2 נהדר לבית"ר של טון קאנן(תודה לג'ו קול על ההארה). http://www.youtube.com/watch?v=uUa_YnZfUfQ ואחרון: בית"ר ירושלים מפרקת את בני יהודה 4:1, את השערים לזכות קבוצת המנורה כובשים: צ'וקודי אנווגו שמקפיץ באומנות ומשחיל לפינה, קוביקה, זוהר בפנדל ומליקסון היום בב"ש מסיים את החגיגה חצי דקה לאחר שנכנס. כמובן שהיו עוד המון משחקים אבל קצרה היריעה מכדי להכיל אותם.
יש יותר מדיי ביקורת על שום כלום אז עדיף שאת זה נדחיק אם כי יש בזה משהו, למרות שלדעתי הגול שספגנו ב"טדי" היה כל כולו של יואב זיפת.
גם נכון, אבל החור הזה היה כ"כ אדיר שאין דברים כאלה, מה גם שההחמצה של הבן אלף זנדברג באה הרבה לפניי הגול של קופנהאגן, קטנה לפינה של השוער וזנדברג מעלה אותנו לצמד משחקים מול בנפיקה(שכמובן היינו מפסידים אבל לפחות היינו נושרים למקום אחר), אבל זה כבר שייך לנחלת העב רואין טעם לדון בזה ולא צריך לדון בזה, סה"כ נתקפתי געגועים לברק של המנורה והבאתי את הגול האדיר שלו, צריך לתת לו את הכבוד ולא להתעסק בנבלות כמו זנדברג, בחלשים כמו זיו ובטפל.
ד"א ה3-2 המהנה של בית"ר על בני יהודה בהרצליה היה בתקופת טון קאנן לא פרננדז. אחת התקופות הכי מהנות שהיו לי בתור אוהד בית"ר בלי ספק. היית מגיע למשחק לא היית יודע מה יקרה מלבד העובדה שיהיה מעניין. אפילו ההפסד בטדי לפ"ת היה משחק מעולה.
:aaa021: אני זוכר את המשחק הזה כ"כ טוב. אולי המשחק שהכי נהנתי בו בכדורגל הישראלי. איזה שערים... מדהים! http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/5eek.Xxx
