יובנטוס 2019/20: מאמן חדש, מטרות ישנות.

כמה ציטוטים מבונוצ'י:

* "אלגרי היה מעולה בניהול חדר ההלבשה, ברגעים הקשים של העונה ובניהול משחקים. הוא היה אדון בכל אחד מהדברים האלה. סארי הוא טקטין מלא בתשוקה, שאוהב שהקבוצות שלו משחקת כדורגל. לאט לאט הוא למד מה זה להיות ביאנקונרו, ראיתי אותו צומח משמעותית. הוא יודע להטיל ספק בעצמו על אף הידע. הופתעתי ממנו לטובה".

* הקריירה: "המשחק שהעניק לי הכי הרבה סיפוק - הזכייה באליפות הראשונה מתוך הרצף, כשניצחנו את קליארי. הזכייה המחודשת בסקודטו פתחה עשור מוצלח מאוד עם אניילי. המשחק הכי גרוע? הגמר ב-2015, יותר מזה ב-2017. ברלין (נגד ברצלונה) היינו מאוד חזקים וממש קרובים לנצח. במחצית השנייה הייתה הרגשה טובה. בקרדיף לעומת זאת, ריאל מדריד עשתה מה שהיא רוצה. אני מאוד מקווה שאוכל להגיד בראיון עתידי שהמשחק הכי טוב שלי היה גמר ליגת האלופות בו ניצחנו".

* היריב המעצבן ביותר: "אל תתפלאו, אבל מדובר בדובאן זפאטה. הוא גדול, חזק, מהיר, כשאני עומד מולו אני מהרהר בעצמי. זלאטן שחקן נפלא, יש לו אופי חזק והוא מנהיג. היה קפטן להתאמן מולו. הוא נתפס כבחור קשוח אבל הוא אדם טוב על המגרש. אתה תמיד רוצה כאלה שיגרו אותך ומונעים מלנצח".

* על העונה הנוכחית: "היה חשוב לחדש את הליגה, נתגעגע לקהל אבל טוב עבורם גם לצפות במשחקים מהטלוויזיה. לאציו? אני כן חוששים מהם, הם כבר לקחו לנו תואר אחד. מצד שני אחרי פגרה כזו לא בטוח שקבוצות יצליחו לשחזר את הכושר שלהן. המשחק נגד ליון יהיה חשוב מאוד, משחק העונה שלנו, עד אוגוסט יש הרבה זמן להשתפר".

 

דיבאלה שובר שתיקה בראיון מרתק ל-"CNN" - על הקיץ הקשה בו הרגיש לא רצוי ביובנטוס, הדיבורים על החוזה החדש וגם אפילו קריצה לברצלונה.



"בשנה שעברה יובנטוס לא סמכה עליי, הם לא רצו שאמשיך לשחק כאן וניסו להעביר אותי למנצ'סטר יונייטד, טוטנהאם ואני חושב שגם לפריז סן ז'רמן", הודה דיבאלה. "אבל רציתי להישאר כאן. היו כמה חודשים רעים שרציתי שייפסקו, זה לא היה הוגן. זה לא היה קל, כי כוונות הקבוצה היו שונות למרות שאמרתי שאני רוצה להישאר. ברגע שהשוק נסגר ומאוריציו סארי הגיע, התקדמתי הרבה. שיחקנו הרבה יותר טוב ועשינו עונה נהדרת".

"חוזה חדש? כרגע אין עדיין כלום. נשארה לי שנה וחצי בחוזה, זה לא הרבה, ואני מבין שלאור הווירוס המצב מסובך, אבל אחרים חידשו חוזה. אז בואו נראה מה קורה".

שמח במועדון: "יש לי קשר נהדר עם האוהדים, שחקני הקבוצה, הנשיא. אני חושב שבמוקדם או במאוחר נשב ונשוחח, או אולי לא? מי יודע. אני בהחלט רוצה לחדש את החוזה אבל זה תלוי ביובנטוס".

כשנשאל על ברצלונה אמר: "האמת שמדובר במועדון נהדר ברמה עולמית, ועם ליאו מסי הם תמיד טובים יותר. יהיה נחמד לשחק שם, אבל גם יובנטוס קבוצה גדולה מאוד, עם היסטוריה מפוארת, שחקנים גדולים ששיחקו כאן. יש כל כך הרבה איכות. אני שמח לשחק עם אנשים כמו ג'יאנלואיג'י בופון וכריסטיאנו רונאלדו שגורמים לקבוצה להשתפר".

*******
כתבתי פעם משהו בגנות דיבאלה, לא לגבי העונה שעברה כי זו לא חוכמה ודשנו בזה מספיק, על כך שהוא חייב להיות קצת יותר רעב לשערים, גם דל-פיירו אמר את זה, לקחת יותר על עצמו. ואז כעבור שבוע הוא נתן גול שרואים רק מליאו מסי\ניימאר או בפלייסטיישן. סגנון המשחק שלו כובש. אני עדיין רוצה לראות עונה עם 30 גולים כי הוא מסוגל. גם אם רונאלדו בשטח. הרכש הכי טוב של יובה בקיץ. לא דה ליכט ולא הקשרים במרכז השדה שבאו בחינם.

 

https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2020/06/10/internacional/1591770325_690134_1591770576_noticia_normal_recorte1.Xxx

לפי גאזטה דלה ספורט, יובה תעביר הילוך לגבי הארכת חוזהו של דיבאלה (מרוויח 7.5 מיליון יורו לעונה ויזכה להעלאה ניכרת, "חוזה גלאקטי") ומתכננת לשחרר ארבעה שחקנים ששכרם די מכביד על המועדון - מיראלם פיאניץ', גונסאלו היגוואין, אדריאן ראביו ופדריקו ברנרדסקי.

******
לא מבין למה היגוואין צריך לחזור כל פעם עם כזו כרס, איך הוא עושה את זה. בכל מקרה, חייב להגיד שבשעתו לא ממש הבנתי את ההתלהבות הגדולה מברנרדסקי. עובד קשה יותר מדוגלאס קוסטה וכמובן בריא וכשיר יותר ממנו אבל לא ראיתי בו ערך מוסף יוצא דופן. לא קשור לסארי דווקא אלא גם לתקופת אלגרי, באופן כללי. לגבי דוגלאס - בשמאל הוא מסוגל לרוץ מהר וליישר כדורי רוחב. בצד ימין הוא מעט מגוון יותר כי הוא מסוגל לחתוך לאמצע, לא ממש אריאן רובן אבל יש לו את היכולת.

 

נו ואם התווכחת איתי אז מה? אתה דוקטור לכדורגל? אתה מבין יותר ממני? צפיתי בדוגלאס גם בבאיירן מינכן, לגבי מה שהיה קודם אני לא יודע וזה פחות רלוונטי מה הוא עשה באוקראינה לדעתי. בחצי העונה הראשון זה עבד מעולה מצד שמאל ואחר כך היה נראה שהוא די תקוע שם, לא רב-גוני מספיק ושהמגנים למדו אותו. הוא לא כובש מספיק שערים גם בהשוואה לווינגר. הוא הרשים אותי הרבה יותר בצד ימין גם בבאיירן כששיחק וגם בנבחרת ברזיל. ביובה לא ממש הייתה לו עמדה קבועה ולעתים הוא היה יכול לנוע בחופשיות. קווארדאדו גם שחקן שעובד קשה יותר ממנו ואולי זה היה שיקול של אלגרי בחלק מהזמן. בכל מקרה הוא אחד הפלופים היותר גדולים של יובה לדעתי.

הנה משהו בגלל מה שאמרת - בהתחלה חשבתי שבייל מעולה בימין, אבל בשמאל הוא כובש יותר, יש לו את הבלטה הקבועה עם הבעיטה לרחוק, זוכרים לי הרבה מאוד גולים כאלה שלו והוא יכול להרים מעולה משם. אבל יש שיקולים נוספים - פעם זה כריסטיאנו והיום זה הזאר או אשתקד ויניסיוס. בעצם הוא לא צריך לשחק שם..

 

קייליני מספר על הפציעה הקשה שעבר ואומר שאם זה היה קורה לו לפני עשור היה לו הרבה יותר קשה להתמודד עליו ושגילו שימש כניסיון חיים ויתרון גדול. הוא ימשיך לשחק לפחות עוד שנה בתקווה להיות ביורו 2020 (בקיץ הבא) ומספר עוד על הקריירה שלו.



על הפציעה: "אני חושב שאם זה היה קורה לפני עשר שנים, לא היה לי את השקט הנפשי להתמודד עם זה. בגיל 35, עם כל הניסיון שיש לי, יכולתי להבין שזו תקופה קשה שתחלוף והפכתי את המצב לאנרגיה ומוטיבציה כדי להתאושש. שיפרתי את הכל במנטאליות שלי. כשהייתי צעיר בזבזתי אנרגיות רבות לכעסים. יש לי חיים ברי מזל, עליי לזכור את זה ברגעים קשים".

המשך הקריירה: "אני אשחק עוד שנה אחת לפחות ואז אראה איך אני מרגיש ואיך הרגליים מרגישות ומחזיקות מעמד. אני רוצה להמשיך בעולם הכדורגל בתפקיד דריקטריוני. אני מקווה לשחק ביורו 2020 ולהוות דוגמא לשחקנים הצעירים".

התואר שלו במנהל עסקים: "בגיל 19 שיחקתי בסריה א', אז לא יכולתי ללמוד, אך כשהיה לי זמן פנוי הבנתי שבשביל מה לשחק בפלייסטיישן? עשיתי משהו שונה והצלחתי לסיים את התואר בזכות תוכנית מיוחדת. יש כאלה שבגיל צעיר יש עליהם כל כך הרבה לחץ וציפיות שזה עלול להורס את הקריירה שלהם. אני אסיר תודה שעברתי נסיונות ביובנטוס, וגם ליבורנו התעקשה לשמור עליי. לדעתי שני הדברים הכי קשים ככדורגלן הם להישאר עם רגלים על הקרקע ולהתמודד עם בדידות. אתה זקוק לחוסן נפשי ברגעים האפלים".

קייליני סיפר באוטוביוגרפיה שלו על השנאה הספורטיבית לאינטר מה שגרר ביקורות בארץ המגף. הבלם הבהיר את דבריו: "הייתי אוהד מילאן, גדלתי כך והתחלתי לשחק כדורגל בסרייה א'. אחי ואבי תמכו ביובנטוס, בעוד אמי אהדה את מילאן כמוני. כשחתמתי ביובה ב-2004 זה לא ממש היה טוב. אני חושב שפעם הייתה הרגשה משפחתית יותר לגבי המועדונים באיטליה כמו אינטר של מאסימו מוראטי או מילאן של סלביניו ברלוסקוני".

המאמנים הגדולים: "צפיתי בסרט התיעודי על מנצ'סטר סיטי והיה אפשר לראות את הכריזמה המיוחדת של פפ גווארדיולה. אפשר מיד להגיד שהוא מאמן ענק, כל מי שמבין כדורגל יודע זאת. לגביי. עד שאנטוניו קונטה הגיע הייתי עסוק רק בעבודות הגנה, אבל הוא דרש ממני לבנות מהלכים מאחור. הוא ביקש ממני המון ונתן לי הרבה בתמורה. מאסימיליאנו אלגרי מאמן מיוחד. גם הוא עזר לי להתבגר באופן טקטי. למרצ'לו ליפי היו יחסי אנוש ברורים, אך הייתי קצת צעיר מדי כשעבדתי איתו מכדי להעריך את זה".

על זלאטן איברהימוביץ': "הוא השחקן שהכי רציתי להתמודד איתו באימונים, הוא הוציא ממני את המיטב. בגיל 24 היה כל כך חזק פיזית. רק העובדה שהצלחתי להתמודד איתו ולא הראה שום פחד זיכה אותי בכבוד מצידו. הייתי צריך לתת את המיטב לצידו".

על כריסטיאנו רונאלדו: "לרוע מזלי הוא הספיק לכבוש הרבה שערים על חשבוננו לפני שהצטרף לכאן אבל עכשיו נוכל ליהנות ממנו כחבר לקבוצה. הוא אלוף אמיתי, ברמה אחרת ואתה צריך רק להודות בזה. כשיש לך אלוף כזה בקבוצה אתה צריך להפיק ממנו את המיטב"