לא הספקתי להתייחס לכך בגלל שאני מאד קצר בזמן, אבל אם כבר שאלת... זאת החלטה פשוט טיפשית. לא למנות את קלאודיו לקפטן אלא לשלול מהנסיך את סרט הקפטן. פשוט לא ברורה לי ההחלטה, אני לא חושב שמישהו היה שולל ממאלדיני או מטוטי את סרט הקפטן כל עוד הם על המגרש. יכאב לי מאד לראות את אלכס עולה לכר הדשא ללא סרטן קפטן על זרועו; עד פרישתו הוא אמור היה להחזיק בסרט הקפטן. לא משנה מה, מי, תמיד תיהיה לו המילה האחרונה בחדר ההלבשה, תמיד יקשיבו לו ותמיד יסתכלו עליו בההערצה כי הוא פשוט... דל-פיירו. בכלל, אם להחליף קפטן, עם כל הכבוד והאהבה שיש לי למארקיזיו היה צריך למנות את בופון. בופון הוא אחד שבקרוב יהפוך לאחד משרידיה האחרונים מאותה קבוצה גדולה שהייתה לנו, ובכלל, פשוט מגיע לו על כל התרומה שהוא נתן, נותן וגם יתן. כמו כו, יש גם את ג'ורג'יו שהתרומה שלו בשנים האחרונות לא נופלת מאף אחד. למארקיזיו מגיע, אך לדעתי זה אמור היה להגיע בשלב יותר מאוחר.
דל פיירו לא יהיה הקפטן ?! אני לא מאמין.אף פעם לא העריכו מספיק את השחקן הזה. אפילו ביובה עושים לו עוול.
מי החליט על זה? מה היו השיקולים שלו? לדל פיירו לא היה מה להגיד? לאוהדים לא היה מה להגיד? במילים אחרות WTF? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/dontknow.Xxx
אין אישור רשמי מלבד דיבורים של דל נרי על כך שמארקיזיו הוא הקפטן העתידי של יובנטוס אבל בכמה אתרים שונים כבר עסקו בעניין. זה לא נראה רציני.
דל פיירו ימשיך להנהיג את השחקנים כפי שהוא יודע וחושב לנכון גם ללא הסרט על ידו. השינוי נובע ממעמדו המקצועי של דל פיירו שכנראה לא מועמד להיות שחקן הרכב בעונה הבאה ומרקיזיו (שחקן בית צעיר ושאפתן שכבר הוכיח את עצמו) הוא הבחירה הטובה ביותר שהצוות המקצועי יכל לעשות.
מסתבר שזה היה טעות ודל נרי דיבר על מארקיזיו כקפטן העתידי של יובנטוס. זה עדיין לא אומר שלא התדרדרנו באופן כללי. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/cool.Xxx
מישהו פה קרא יותר מדי ערוץ הספורט או משהו... דל נרי אמר מפורשות שדל-פיירו הוא הקפטן הקריזמטי של יובה..ובעתיק הוא מסתכל על מרקיזיו... את האמת? אני מסכים. אני מצרף לזה בקשה לאבי מלר יקירנו,אנא תעביר למערכת שיבדקו קצת לפני שמפרסמים כתבה כזאת..
הבעיה היא שהסתכלתי באחד מהאתרים האיטלקים, ולא בספורט 5 (נו באמת...). בסוף גם באותו אתר שונה תוכן הניסוח וזה נראה קצת יותר הגיוני. בכל מקרה, הקלה גדולה.
בהמשך להודעה הזו, אני לא מבין למה יובה חושבים לוותר על דייגו. מלבד העובדה שזה נשמע לא הכי הגיוני (הטרייד), אי אפשר לדעת איך קון ישתלב באיטליה, לעומת דייגו שהראה הרבה ניצוצות בעונה שעברה, ואחרי העונה הנוראית הזו אפשר לומר ששלב ההסתגלות לאיטליה כבר עבר. בסך הכל כל יובנטוס בלי יוצאים מן הכלל עברה עונה נוראית, ויש שחקנים כשרוניים שהראו מספיק ניצוצות שהוכיחו שצריך להשאיר אותם, או לפחות להיות זכאים לקבל צ'אנס נוסף בקבוצה תחת כל השיפור המיוחל הזה
הסיבה העיקרית היא המעבר הכמעט-ודאי ל4-4-2 שלא יותיר לדייגו מקום בהרכב (או לפחות מקום שיתאים את עמדתו על המגרש והיכולות הטבעיות שלו). לעומת זאת, במערך כזה לסרחיו יש את היכולת להיות החלוץ הנסוג מס' 1 באיטליה, שילוב שלו עם סקורר כמו פאציני עלול להתברר כקטלני.
אוקיי, שכנעת אותי http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx דבר שני, אני חושב שאין ליובה שחקני אגף ימין בכלל (הרי לא מחדשים לקאמורנסי את החוזה), מה שמצריך הבאת שחקן צד ימין אחד לפחות, בנתיים עם כל השמועות לא שמעו על אף אחד כזה
היום, לפני 25 שנה: http://terradinessuno.jalbum.net/39%20Angeli%20all%27Heysel/FOTO%20DURE/slides/3.Xxx http://terradinessuno.jalbum.net/39%20Angeli%20all%27Heysel/FOTO%20DURE/slides/4.Xxx http://terradinessuno.jalbum.net/39%20Angeli%20all%27Heysel/FOTO%20DURE/slides/5.Xxx http://terradinessuno.jalbum.net/39%20Angeli%20all%27Heysel/FOTO%20DURE/slides/6.Xxx http://terradinessuno.jalbum.net/39%20Angeli%20all%27Heysel/FOTO%20DURE/slides/7.Xxx http://terradinessuno.jalbum.net/39%20Angeli%20all%27Heysel/FOTO%20DURE/slides/9.Xxx http://terradinessuno.jalbum.net/39%20Angeli%20all%27Heysel/FOTO%20DURE/slides/11.Xxx http://terradinessuno.jalbum.net/39%20Angeli%20all%27Heysel/FOTO%20DURE/slides/12.Xxx http://terradinessuno.jalbum.net/39%20Angeli%20all%27Heysel/FOTO%20DURE/slides/18.Xxx http://terradinessuno.jalbum.net/39%20Angeli%20all%27Heysel/FOTO%20DURE/slides/24.Xxx 25 שנים לאסון הייזל. http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/8/8e/Heysel_plan.Xxx זהו סיפורו של ויטוריו פרודנטי, שהיה עוזר במאי בחדר הבקרה של תחנת הטלוויזיה RCTV בקראקס, באותה שעה של הכנות לשידור משחק הגמר ב - 29 למאי, שנת 1985. "באחר הצהריים הזה של של ה- 29 למאי, שנת 1985, הייתי עוזר במאי בחדר הבקרה של תחנת הטלוויזיהRCTV בקראקס. התכוננו לשידור הישיר מבריסל לכל וונצואלה של גמר גביע האלופות יובנטוס נגד ליברפול. אני בדיוק מסרתי מידע לשלושת השדרים הוונצואלים שהמתינו מול המצלמות. בין היתר, מסרתי להם את שני ההרכבים הפותחים: יובנטוס: טאקוני; שיראה, פאוורו, בריו, קאבריני; בוניני, טארדלי, פלאטיני; בריאסקי, רוסי, בונייק. מאמן: טראפטוני. ליברפול: גרובלאר; לאורנסון; ניל, בגלין, ניקול; האנסן, דלגליש, ווהלאן; ראש, וולש, ווארק. מאמן: פגאן. שופט המשחק: דאינה (שוויץ). RCTV היתה אחת מ- 60 תחנות הטלוויזיה אשר העבירו את המשחק בשידור ישיר. בין 60 המדינות היו וונצואלה, פאקיסטן, דרום אפריקה, סין, הודו, קנדה, הונג קונג, מקסיקו, ופעם הראשונה גם אוסטרליה. הקהל העולמי הוערך בכ- 1.100.000.000 צופים. השעה היתה 11:00 בוונצואלה, 17:00 בבריסל, כאשר מעל ל- 60.000 הצופים החלו לנוע לכיוון האצטדיון, כמה מהם מעט שיכורים. המוני שוטרים ברחובות עקבו אחר הצופים. כל האנשים פנו לכיוון ה"הייזלסטאדיום", אצטדיון מיושן שנבנה בבניה מיושנת, ובוודאי שלא היה מותאם לאירוע ספורט גדול שכזה. בחירתו על ידי וופ"א מהווה את אחד הגורמים העיקריים לאסון. אחרי 18:00, הצופים נכנסו למתחם האצטדיון וחיפשו את המקום המסומן על גבי הכרטיס שהחזיקו בידם. אוהדים שחורים- לבנים פנו לכיוון היציעיים הימניים, האוהדים האדומים לכיוון השמאליים. לא היו שוטרים רבים בתוך האצטדיון, אבל לא נראה שזה הדאיג אף אחד. וזו היתה סיבה עיקרית נוספת לאסון: מחסור בכוח שמוכשר להתמודד עם חוליגנים. החוליגנים, ביציעים שלהם שהיו מרוחקים משאר היציעים, כבר תלו את הדגלים שלהם, שרו את השירים הרגילים שלהם, שתו בירה והמתינו לתחילת המשחק. היה יציע, יציע "Z" הוא נקרא, לייד היציעים שאוכלסו על ידי האוהדים של ליברפול, או יותר נכון, ליד היציעים שאוכלסו על ידי החוליגנים של ליברפול. היציע הזה היה אמור להכיל בתוכו את הבלגים, ואת האנשים הבודדים שלא היו מזוהים עם אף אחת מהקבוצות. אנשים שרכשו את הכרטיסים שלהם ממש סמוך לשעת המשחק. אבל בין אלו שהגיעו לאצטדיון ורכשו את כרטיסיהם סמוך לשעת המשחק, היו גם איטלקים רבים. הם היו משפחות קטנות, זוגות, אנשים בודדים, אשר לא היו חלק משום מועדון אוהדים של יובה, ולכן רכשו את הכרטיסים בנפרד וברגע האחרון. למכור לאיטלקים כרטיסים ליציע "Z" היתה עוד טעות גורלית שוהבילה לאסון. והאסון לא נמשך יותר מ-10 דקות. בשעה 19:00, שעה לפני מתי שהמשחק אמור היה להתחיל. האצטדיון היה עמוס בשירי האוהדים, פזמונים מחרישי אוזניים, אבוקות ואורות מסנוורים אחרים. דגלים הונפו, והאיבה בין מחנות האוהדים גדלה, למרות ההפרדה למראית עין בין המחנות, בין החוליגנים לבין האוהדים הרגילים. אבל היה את יציע "Z" שהיה קרוב מידי ליציעי החוליגנים, הוא היה ממוקם בדיוק ממול ליציעי האוהדים של יובנטוס. יציע "Z" לא היה מוגן, היו בו רק שני שוטרים לא חמושים. וזה היה ברור מידי בשביל אחד מהחוליגנים לזהות זוג "יובנטינים" ליד החיבור בין שני היציעים, שנשאו עליהם דגל ירוק- אדום- לבן קטן, ושני צעיפים שחורים- לבנים, היה קל מידי לאחד מהם לשמוע ילד קטן אומר מילים באיטלקית... הסערה פרצה כמעט באופן מיידי, הדחף הקרימינלי, ומעל הכל הוודאות השפלה של האפשרות לתקוף "אויב" חסר הגנה וחשוף. ההפרדה העלובה בין היציעים פורקה תוך מספר שניות, ומאות של חוליגנים תקפו באמצעות תחמושות שונות את האוכלוסיה המסכנה של יציע "Z". לא היתה שום תגובה, אף אחד מהחוליגנים לא נפצע, ההרוגים היו אך ורק איטלקים ובלגים. 39 נרצחים ב- 10 דקות. טבח, גופות נרמסות, ילדים נחנקים, 39 הרוגים בהסתערות הכי פחדנית, הכי נוראית אי פעם בתולדות החוליגניזם. בושה! אנחנו התחלנו לקבל (ואיתנו- כל שאר תחנות הטלוויזיה בעולם) את התמונות החיות מבריסל, 20 דקות לאחר הטרגדיה. מה שקיבלנו היה התגובה של יציעי האוהדים של יובה. היו יובנטינים רבים אשר נסיו להגיע ליציעי האוהדים של ליברפול על מנת לנקום את המעשה הרצחני של החוליגנים. אבל השוטרים כבר חצצו בין האגפים השונים. התמונות הראשונות האלו שהגיעו מהאצטדיון, נתנו רושם ראשוני מוטעה לחלוטין לגבי מה שאירע קודם לכן. לא בשבילי משום שאני שמעתי ברדיו מה קרה באמת. השידור שלנו נשאר נאמן למציאות הודות לתרגום הישיר שלי של עדי הראיה. אני יכול להבטיח לכם שהיה זה הרגע הדרמטי ביותר בקריירה שלי. המילים, היו כאבנים. מספר ההרוגים היה כאימה הולכת וגודלת. סדר הגודל של הטרגדיה לא היה ברור לנו במשך דקות ארוכות. התקשורת ניסתה להבין כמה הרוגים היו, אבל זה ממש לא היה פשוט. וופ"א והרשויות הבלגיות ניסו להמעיט בסדר הגודל של האירוע. בינתיים, גופותיהם של ההרוגים נערמו בפינה נסתרת של האצטדיון, והפצועים (275 במספר) נאספו על המגרש, וטופלו על ידי רופאים מקריים שהיו במקום, משום שלא היה אף רופא אחד בכוננות באיזור- עוד גורם לסדר הגודל של הטרגדיה. איש אחד, ד"ר ג'יובאני וונדוטי מאנקונה, הונח בין המתים עד שחזר להכרתו והוציא עצמו משם. בושה! לוופ"א ולרשויות הבלגיות לא היתה אף כוונה לסגור את ה"הייזלסטאדיום", היה הכרחי להשיג זמן על מנת לארגן אותו מחדש. על מנת להשיג זמן היה זה הכרחי לשחק את המשחק, אבל שחקני שתי הקבוצות התנגדו לרעיון חסר הרחמים הזה. זו היתה משימה כמעט בלתי אפשרית להשיג את הסכמתם של השחקנים. ראשי הממשלה בטינו קראקסי, ומאגרט תאצ'ר, נאלצו להתערב על ידי שיחות טלפון כחלק מניסיונות השיכנוע. לבסוף שני הקפטנים- פיל ניל וגאטנו שיראה נטלו את המיקרופון והודיעו לקהל ההמום שהמשחק ישוחק כמתוכנן. השעה היתה כבר 21:29 בבריסל, 15:29 בקראקס. נשארנו בשידור, כמו שאר העולם. רק הטלוויזיה הגרמנית הפסיקו את השידור. אבל החלטת הרשויות היתה החלטה נכונה. זו היתה יכולה להיות טעות גורלית לסיים את האירוע ולתת לאלפים לצאת לרחובות בריסל. כמה הרוגים יכלו אז להיות? לשחק את המשחק היה אכזרי, אבל הגיוני. בשעה 21:39 החל המשחק. הוא שוחק במשך 20 דקות ללא גישושים משני הצדדים, ידידותי מאוד. יהיו כאלה שיגידו שהכל היה מכוון כדי שיובה תזכה בגביע. אני לא חושב כך. אחרי ה- 20 דקות האלו הם שיחקו בצורה מקצועית, כאשר השחקנים בשחור- לבן הראו לחימה יוצאת דופן. בכל אופן הפנדל המכריע בא בעקבות שריקה שנויה במחלוקת של השופט דאינה. זה קרה בדקה ה- 57' כאשר ג'ילספי, אשר החליף את לאורנסון, הפיל את בונייק שהיה אחרון לפני השער. ההילוך החוזר הראה שהטאקל היה מטר מחוץ לרחבה, אבל לא בשביל דאינה (אשר היה רחוק ממקום האירוע): זה היה פנדל! פלאטיני הבקיע אותו וחגג אותו כשער הניצחון. השער ה-100 של יובה שהובקע בגביע האלופות. הגול שנתן את גביע האלופות הראשון בהסטוריה של יובה. אבל לאחר מספר שעות פלאטיני התנצל על חגיגותיו. וגם יתר שחקני הקבוצה, שהבינו לפתע את המחיר הכבד של קורבנות אדם ששולם.. ההצהרה הרשמית של מרגרט תאצ'ר היתה: "אין מילים, ואין הצדקה אפשרית; האשמה היא כולה של אנגליה!" יומיים לפני ההחלטה של אופ"א להשעות את אנגליה מגביעי אירופה, הממשלה הבריטית הגיעה להחלטה להשעות את הקבוצות בעצמה. רשויות אזרחיות, צבאיות, וספורטיביות אשר היו מעורבות באחריות על אירוע הגמר נמצאו אשמות. ההסטוריה אז נגמרה בשורה של משפטים קשים נגד חלק קטן מאוד מהחוליגנים שהשתתפו באותה הסתערות, אנשים שזוהו על ידי עדי ראיה ועדויות אחרות. עובדה אשר לא נתונה בספק היא שבליברפול עדיין מסתובבים חופשי רבים מאותם רוצחים, שמעולם לא שילמו על חלקם בשהתתפות בטרגדיה הרצחנית של הייזל. בכל מקרה, אחת התוצאות הכי משמעותיות של האסון היא דווקא יחסי הידידות בין שני המועדונים המעורבים, אשר התחזקו עקב הזיכרון של המתים החפים מפשע, ומול זאת- השנאה שלא פגה עד היום של אוהדי יובה כלפי האוהדים מליברפול, ומאנגליה בכלל." (לקוח ממועדון האוהדים הרשמי של יובנטוס בישראל)
