אמנם מהעונה שעברה אבל עוד הוכחה לאחד מקהלי החוץ הטובים והתומכים באנגליה. להפעיל רמקולים. http://www.youtube.com/watch?v=mQ5Z66orIUU "שכחנו שאתם פה"...
אני שמח שהבאתי את העניין של גאזה, שוב פעם, הוא לעולם לא היה השחקן האהוב שלי, אבל מצבו נורא נוגע לליבי. במהלך סוף השבוע פה בהולנד בהחלט ראיתי מספר ידיעות על מצבו ובעיקר נבהלתי מהעניין שהבחור פשוט רוצה למות. אני מניח שדווקא היותו בן אדם מאד רגיש מאד התקשה ועדיין מתקשה להתמודד עם התהילה וכל מה קשור בזה. חיפשתי בגוגל את התמונות שהבאתי ובין כל הפרצופים של גאזה ראיתי מדי פעם גם כמה בחורות שבהחלט נראו לא רעות. סביר להניח שהן איכשהו היו קשורות אליו, אבל לדעתי גאזה כבר שנים בן אדם בודד ביותר. אלביס פרסלי, ג'ים מוריסון, וכנראה עכשיו גם פול גאסקוין, התהילה לא הביאה את הבן אדם לעושר האמיתי. כשחקן אני זוכר בהחלט עד כמה שהוא היה טוב, אבל לדעתי כבר מהר מאד הבינו הרבה מאד אנשים שהבחור לא יציב. עצוב כי כנראה הבחור לא יחיה עוד הרבה זמן...
אני חושב שדווקא במשחק הזה אנחנו הולכים להראות יכולת טובה ואנחנו הולכים לקרוע אותם. אגב מה ההרכב המשוער שלנו במשחק הנ"ל?
כל אחד משער משהו אחר, ההשערה שלי: ----------------גומז-------------- בייל----לדרס-------וודי---צ'רנוחה בנטלי---ג'ינאס---מודריץ'----לנון ----------בנט--פאבליוצ'נקו---- לא ייאומן כמה אני מצפה למשחק הזה. פגרה שלמה שרדתי אבל כנראה שעם האוכל בא התיאבון, אני כמעט וסופר את השעות עד למשחק, מזל שלא חופש עכשיו ויש לי כמה עיסוקים במהלך היום כי אחרת הייתי פשוט משתגע... יאללה, הגיע הזמן לנצח!
גאזה מעבר להיותו בחור רגיש,מאוד רגיש,הוא בן אדם חולה,חולה מילדות, גם כי עברו עליו כמה טראומות כשהיה קטן וגם כי המוח שלו לא מייצר כל מיני חומרים שאמורים לעצור או להשתלט על "השדים" שתוקפים אותו וגורמים לו לפחדים,לפאניקה ויותר מכל,לדיכאון. עולם הכדורגל(ופחות התהילה) שהוא כה אהב ושאיננו עוד רק מוסיף לדיכאון כי בעבר הכדורגל,המסגרת המיוחדת של שחקן כדורגל,זה מה שברוב המקרים השאיר אותו שפוי פחות או יותר(וגם זה לא מנע ממנו לשתות אבל כן לשתות פחות),עכשיו כשזה איננו,הוא נמצא בתחתית של התחתית, הכתובת רשומה על הקיר? כנראה שכן וזה שובר את הלב. כתבתי זאת כבר כמה וכמה פעמים לשדעתי לו גאזה היה מגיע בסוף שנות ה 80 במקום לטוטנהאם,ללונדון,לטרי ונבלס(היותר מתירני)אלא ליונייטד תחת פרגוסון,למנצסטר,אז עיר הרבה פחות נוצצת,כלומר פחות פיתויים וגודל שאפשר "ללכת לאיבוד מבלי שהמנג'ר יודע" כמו לונדון, כשביונייטד היו כמה חברה שבמקור הם ג'ורדיז כמוהו(סטיב ברוס,בראיין רובסון)ושיכלו להבין אותו טוב יותר(ולא רק מבחינת המבטא),הוא היה הופך להיות השחקן הטוב ביותר אי פעם,בלבל של מארדונה ואני לא מגזים, היה לו הכל,פשוט הכל,החל ממבנה גוף חזק,משחק ב 2 רגלים,ראש,טכניקה עילאית,לב של לוחם,ראיית משחק נדירה,מסירות של סרגל,זריזות. פרגוסון בספר שלו מספר שאי שם באמצע שנות ה 80 יונייטד נסעה למשחק חוץ בניוקאסל, באמצע הקישור של יונייטד שיחקו בראיין רובסון,קפטן נבחרת אנגליה,השחקן האנגלי הטוב ביותר באותה התקופה ומי שראה את רובסון יודע שבין כל הכדורגל שהיה לו והיה לו הרבה,הוא גם לא היה "לוקח שבויים" בכל הנוגע לתאקלים, לידו היה רמי מוזס,סוג של פיטבול רצחני גם כן, גאזה אז ילד עשה מהם צחוק,במחצית פרגוסון צעק על רובסון ומוזס איך זה שהילד הזה משפיל אותם והם ענו שהם נותנים את הכל אבל פשוט לא מצליחים לגעת בו. עצוב וכל-כך חבל.
אני מנסה להיכנס לראש של ראמוס ומאמין שהוא ילך על ההרכב הבא : גומס,צ'ארלי,לדלי :aaa8: ,וודגייט,בייל,זוקורה,ג'ינאס,מודריץ',בנטלי,בנט ופאבליוצ'נקו. האמת,זה גם ההרכב שלי. לנון,ג'יו ופרייזר על הספסל.כולם שחקנים זריזים שיכולים עם המהירות לשנות משחק.
התכוונתי להרכב המשוער של התקשורת... בכל מקרה,ההרכב שלי: ---------------גומז----------- בייל----לדלי-----וודגייט---צ'ורקלה בנטלי-----זאקורה---מודריץ'---דוס ------רומן--------בנט-------
הרכב שלי (מה שאני חושב שיהיה, יש עוד התלבטות): ---------------------גומס----------------- בייל----------וודי----------לדלי------צ'ורלוקה -------------מודריץ'------גי'נאס------------ ג'יו---------------------------------בנטלי ----------פאבלי----------בנט--------
אין לי הרבה מה להוסיף לזה, קראתי בין השאר את העניין של ההחלטה שלו לעבור ללונדון במקום למנצ'סטר יונייטד. אי אפשר להגיד היום שהבחירה הזאת הרסה לו את החיים, אבל בדיעבד זה כן נראה ככה. מבחינה כדורגל נטו הוא כן בחר בדרך הלא נכון. פרגוסון תמיד היה ידוע כמישהו שיודע 'לטפל' בשחקנים בעייתים, בינינו, אם סר אלכס הצליח איכשהו להשתלט על מוחו של משוגע אחר בדמות קאנטונה אז לגאזה באמת עוד היה סיכוי רציני. מצחיק, אבל כשאני מדבר על קאנטונה אני תמיד נזכר על ה'שחפים' שלו, אם זה לא היה הצרפתי הייתי אומר שהבחור במסיבת העיתונאים היה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/bduh.Xxx . בכל מקרה נראה לי גם שהסביבה לגמרי לא הבינה את הבחור. ממה שהבנתי המשפחה היתה זאת שלחצה אותו לחתום בטוטנהאם, ובדיעבד זאת אולי היתה החלטת המוות שלו. לגמרי מסכים איתך על גאזה השחקן, אני זוכר אותו כשחקן טכני ברמה של מרדונה, רק שהארגנטינאי איכשהו הגיע לקבוצות הנכונות. בכל מקרה מרדונה גם כמעט היה מת ואילולא פידל היקר אולי כבר היה מתחת לאדמה. מצחיק, אבל לדעתי שני הגברים דומים מאד בקטע הזה של ההתמכרות. רק מה, אין לגאזה אף דיקטטור שלוקח אותו תחת כנפו. אולי ההוא מטהרן היה מציל אותו, היה לפחות עושה דבר אחד טוב לאנושות...
סטרטפורד, באיטליה גאזה עבר מאמן קשוח אפילו לא פחות בדמות דינו זוף, עדיין זה לא הפריע לו לעשות שטויות והרבה (הגרעפס בטלוויזיה, ההתגרות באוהדי רומא שבגללה אבטחו לו את הבית), הוא אמר בספר בעצמו שלא יכל להסתדר שנייה בלי החברים שלו ושלשם הוא תמיד חוזר, שלושה דברים החזיקו אותו - החברים, המשפחה, הכדורגל וכרגע אין שום דבר שיחזיק אותו. הבעיות של גאזה בסיסיות ואלכס פרגוסון אינו פסיכולוג, בטח שלא קליני. גם אצלנו היה לו ג'ורדי (כריס וודל) והחברים שלו היו לידו כל הזמן. הטיפול התרופתי בגאזה נדמה שעשה לו טוב לתקופה מסויימת (הספר שלו נסגר בצורה אופטימית) אבל עצם העובדה שאפילו זה לא מספיק מראה שהבעיות טבועות בו הרבה מתחת לרובד הכדורגל ואני בספק אם מעבר למנצ'סטר היה משפר זאת לעומת המעבר ללונדון. הוא היה ברמה של מראדונה אם לא הפציעה הכל כך מיותרת ההיא בגמר מול פורסט, אם הוא לא היה לאורך כל הקריירה נמהר ואינסטינקטיבי, אבל אלה גם הדברים שיגרמו לכולנו לזכור אותו.
שני דברים. 1) כאחד שאילץ את אמא שלו להכין עוגה ביום הולדת של גאזה אתם בטח מבינים שאני חולה עליו.אבל להשוות למראדונה ? צריך להירגע.אפשר להיות שחקן גדול מבלי להתקרב לדייגו שהוא היה משהו שלא היה בהיסטוריה של המשחק. 2)מתוך שלושת הדברים שכתבת שהחזיקו אותו,אז לטעמי שניים דווקא הפילו אותו.החברים הג'ורדים שלו שהוא היה מביא ללונדון וגם לאיטליה (בראשם כמובן ג'ימי "פייב בלי") והמשפחה שלו שדפקה לו את הקופסא מגיל קטן. חוץ מהאחות החמודה כולם שם יצאו מפגרים.
זה הרכב שלא הרבה היו חוזים. גומס,בייל,דוסון,וודי,צ'ורלוקה,זוקורה,הדלסטון,לוקה,לנון,פאב,בנט. לדלי אחרי שבועיים של מנוחה אפילו לא על הספסל. בנטלי וג'ינאס שחזרו מהנבחרת על הספסל. יהיו כנראה הרבה רוטציות בתקופה הקרובה כי יש לנו המון משחקים והבא ביום חמישי באופ"א. מה שכן,טום יכול לסדר את המשחק יחד עם לוקה ולנון יצטרך לעבוד חזק באגף ולהיות קליניקל בהרמות. בייל מצד שני יכול לעלות הרבה למעלה בהרכב כזה. דוסון מפחיד אותי,אבל אולי זה טוב להעלות אותו כדי שיקח כדורים בראש. איך הוא יתמודד עם אגבונלאהור ? אלוהים יודע. ספסל : סנצ'ס,בנטלי,ג'יו,ג'ינאס,אוהרה,ג'ילברטו,פרייזר קמפבל. מ-ל-ח-מ-ה.
