תראה אני לא מאלה שקוראים את הדברים האלו ואני לא מאמין שצריך להרוג את כל הערבים אני חושב שיש ערבים נורמלים ואני יכול גם למנות אותם אבל אני כן אומר שרוב הערבים לצערי שונאים אותנו וכל אחד מסיבתו ורובם בכלל לא חושבים על דרך של שלום וזה כבר בעיה שלנו ולכן כשבאים האנטישמים האלו מצרפת ואומרים שאנחנו עושים פו שואה.. אז זה מעצבן אותי ואני מגיב ככה
יאללה מה הקטע אז מה אם קוראים מוות לערבים?.. אני רוצה את זה כמאוד לגיטימי שאחרי פיגוע קבוצה גדולה של אנשים מתאגדת וקוראת בקריאות האלה.... הם רוצים שאנחנו נמות, אנחנו רוצים שהם ימותו
ני מאמין בשלום וגם לא ממזמן אני האמנתי בשלום אבל לפני איזה שנה הבנתי סופית ששלום בחיים לא יהיה איתם! אני מדבר שאם היו פארטנרים אחרים או אם היינו מדברים על אותם ערבים מלפני שנתיים אז הייתי בעד זה
וככה נתקדם... אני מחזיר לך, אתה מחזיר לי. וגם אם נפסיק עם הכיבוש, וגם אם הם יפסיקו עם הפיגועים, עדיין יהיו קיצוניים שינסו לפגוע כי הם מאמינים שאי אפשר לחיות עם הצד השני, ופה הטעות. רק אם שני הצדדים יבינו שחייבים לחיות ביחד, נחיה פה בשלום. עד אז, ניתקע במצב הנוכחי. ואני לא רואה אותנו ואותם חיים יחד בזמן הקרוב, כל עוד לא נוציא (שני הצדדים) את הגזענות "הקלה" שאנו חושבים שהיא לגיטימית (כמו הציטוט למעלה). ד"א, הודעה 100 שלי... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx
מזל ב על ההודעה המאה שלך! הפכת לשחקן נוער. חחחחחחחח בכל מקרה אני חושב שהדרך שלך מעולה אבל מה לעשות לא מציאותית בחיים אתה לא תגיע אתם לשלום זה פשוט לא יקרה ואני ממש מצטער על זה עם כאלה אנשים(עראפת) אתה לא תעשה שלום והדרך היחידה לדעתי היא איום של אקדח לראש אני מצטער שאני מדבר ככה אבל יש אנשים שמבינים דברים רק בדרך אחת מה לעשות רק שתדע שהזבל הזה כבר הכריז על עצמו כשאהיד למי שלא זוכר לפני איזה חצי שנה אתה חושב שיש לו כונה לשלום?! לי ממש לא נראה דוגל בשלום, לא דוגל בשלום מבחנתי היום הדרך היחידה לסיים את הסיכסוך זה עם איומים שיתממשו. פעם פעמיים שנאיים ובאמת נממש את מה שאנחנו מאימים ותראו איך הכל מסתדר אבל בעיה אחת בדרך שאמריקה שהעיקר קבלה את אסון התאומים והתחילה להפציץ את כל אפגניסטן בלי בכלל לחשוב על האנשים המסכנים שחיים שם אותה אמריקה לא מרשה לנו לעשות את זה ומה לעשות אנחנו תלויים בהם
עופר, אני מסכים עם תום כל המנהיגות שם מושחתת, צבועה ודפוקה. אני רוצה לצטט יועץ אמריקני פרו-ישראלי שהיתה עליו כתבה השבוע בידיעות אחרונות: "ברשות הפלסטינית מדברים שתי שפות. באנגלית מדברים שלום, ובערבית מסיתים ומדברים מלחמה". אני באמת ובתמים לא מאמין שיכול לצאת משהו מהסכם עם ההנהגה הזו, ואני לא רואה אחת טובה יותר עומדת ומחכה בדלת. הגישה שלך נורא יפה, ובאמת נשמעת טוב. הבעיה היא, שהיא רק נשמעת. נורא קל לשמוע אנשים כמו יוסי שריד ויוסי ביילין מדברים ש"רק דרך השלום היא הנכונה" ו-"צריך להפסיק את הגזענות". קל לדבר בסיסמאות, קשה מאוד לבצע. דרך השלום זה מושג גדול. השאלה היא אם יש פרטנר לשלום, ומבחינתי לפחות- אין.
בגלל זה הוספתי את המשפט שאני לא רואה את שני הצדדים מגיעים לסיכום בשנים הקרובות. ראיתי קריקטורה נחמדה שהייתה לפני הרבה זמן בעיתון "הארץ" שבה מצוייר אדם במכונית, שמגיע לפרשת דרכים, ומצד אחד יש לו את דרך המלחמה, דרך סלולה וישרה, אך בסופה תהום (שהאיש לא רואה), ומהצד השני את דרך השלום, שהיא דרך עפר מלאה במכשולים, אך בסופה יש מקום טוב. הבעיה היא שכרגע דרך המלחמה נראית לנו טובה יותר, אך בסופה נתחרט על מה שקרה. מספיקה סקירה קצרה של ההיסטוריה האנושית כדי לראות מה התוצאות של מלחמות והאם מישהו אי פעם הרויח מהן. ארה"ב - וייטנאם, מלחמות העולם, מלחמת קוריאה, מלחמת קרים. כל אלה נגמרו בהפסדים לכל הצדדים, ואף צד לא "ניצח".
אם הייתי מוסיף משהו לקריקטורה, הייתי מוסיף בצידי הכביש כמה מחבלים שרק מחכים לירות על יהודים, ומכוניות מידרדרות... ובנימה רצינית יותר, גם אם אף צד לא "ניצח", אני לא חושב שיהיה פה איזשהו "ניצחון" אם נלך בדרך השלום, שכבר אמרתי שאני לא מאמין שאפשר ללכת איתה יחד עם הפלסטינים
בוא נגיד שאנחנו באמת הולכים בדרך השלום ובטווח של חמש שנים בערך היא תצליח בדרך אתה יודע כמה קורבנות ייפלו אני לא אגזים אם אני אגיד שאיזה אלף אנשים תמימים בגלל המחבלים המסריחים האלו. ובמלחמה ייפלו לנו פחות קורבנות. אני אגיד את זה שוב פעם אבל יש אנשים שרק מבינים דברים עם איומי אקדח לראש
אני בטוח ב100 אחוז שאם תחפש נתונים על ההרוגים מ1993 עד לתחילת האינתיפאדה, ותשווה אותם למספר ההרוגים במהלך האינתיפאדה, תראה שלמרות התקופה הקצרה יותר של האינתיפאדה, מתו הרבה יותר קורבנות (לשני הצדדים). מה שאני מנסה להגיד הוא שמלחמה תמיד תוביל ליותר קורבנות משלום, ואפילו נסיונות כנים למשא ומתן בין שני הצדדים יובילו לפחות הרוגים. אני אומר שוב: גם לי קשה לדמיין אותנו במשא ומתן עם הפלסטינים בשנים הקרובות, ובמיוחד לא עם המנהיגים הנוכחים. בקשר למה שהיית מוסיף לקריקטורה, עדיין עדיפה דרך השלום כי בכל זאת יצליחו כמה מכוניות להגיע ליעדן, בניגוד לדרך המלחמה, שבה כל המכוניות ייפלו לתהום.
