פטר בוס אגב לא נכשל במכבי בשום צורה. האיש לא הפסיד אפילו משחק אחד ושיחק כדורגל גדול. כן, מאוד לא הישגי, אבל זה היה ברור שהוא מאמן נהדר. הוא קצת כמו הקבוצה שהוא מאמן.
לא נכשל בשום צורה? בא לפליאוף עליון ועשה 4 תוצאות תיקו רצופות. כולל נגד ב"ש בבית במשחק שיכל להעלות אתכם למקום 1, כולל נגד רעננה אפילו. והוא כן הפסיד, בגמר גמר לחן עזרא. קבוצה של 150 מיליון. באמת כל הכבוד ש"שיחק כדורגל גדול" בליגת העל.
כןאבל היה פה סךהכל חצי עונה ואפילו לא קיבל הזדמנות לבנות קבוצה. הצגנו תחתיו כדורגל מעולה, ולא נראה לי שיש אוהד מכבי אחד שלא רצה שהוא ימשיך למרות שהפסיד את האליפות ואת הגביע. לחלוטין אחד הגדולים שאימנו פה.
מיקי, לדעתך בזכות הכדורגל המעולה שהצגתם תחת בוס פה בליגה הישראלית הוא הגיע אח"כ לאיאקס? או שאולי בוס הגיע אח"כ לאיאקס בגלל מה שעשה בהולנד לפני הארגז אצלכם?
אני חושב שהוא כן הראה, בכל מקרה בגלל שהטווח זמן שהוא היה פה קצר מדי , אי אפשר באמת לערוך השוואה בינו לבין מאמנים אחרים.
1. אני חושב שסוזה, בוס ויוקאנוביץ' הראו בישראל הרבה דברים ברמה גבוהה. בגלל זה אני מעריך את בוס ויוקאנוביץ' יותר מאיביץ' למשל שלקח כאן שתי אליפויות בקלות או מפאקו שלקח עם מכבי את כל התארים בישראל באותה שנה. לפעמים דברים שמאמן עושה תוך כדי משחק או תוך כדי עונה הם יותר מרשימים מלזכות באליפות מול הפועל באר שבע של אלישע או מכבי חיפה של מרקו בלבול. 2. הצלחה בישראל, בטח אם גם הצלחת עם קבוצה ישראלית באירופה, כן יכולה לעזור לך להתקדם, כי מהצד השני אם סוזה נניח היה נכשל במכבי ומקבל פעמיים 5 - 0 מבאזל באירופה, כניראה שהוא לא היה מקבל את באזל לאחר מכן. ועדין, הטענה כאילו הקדנציה במכבי היא הסיבה העיקרית שסוזה, בוס, יוקאנוביץ', איביץ' ואחרים קיבלו לאחר מכן הצעות ממקומות אחרים, היא עובדתית לא נכונה. גם כי חלקם הם שחקני עבר מוכרים שעצם השם שלהם פותח להם דלתות, וגם כי לפני מכבי אותם שמות אימנו במועדונים גדולים יותר, וכניראה שעבור איאקס מה שבוס עשה בויטסה מעניין הרבה יותר ממה שעשה במכבי, אותו הדבר יוקאנוביץ' עם העלייה לפריימר לייג עם ווטפורד. כמובן שעוד הצלחה ברזומה מוסיפה, בטח הצלחה במסגרת אירופאית, אבל השם של סוזה למשל כשחקן עבר מוכר פתחה ותפתח לו הרבה יותר דלתות מהצלחה בקבוצה ישראלית. 3. וכן, ברק בכר שלקח כאן שלוש אליפויות עם תקציב נחות בהרבה משל מכבי, שניצח קבוצות כמו אינטר, אולמפיאקוס וסלטיק, שעשה תיקו פעמיים עם סאות'המפטון כולל במשחק מכריע בחוץ כשהדיח אותה, הוא דוגמא מצוינת לזה. כי אם המאמן שהיה עושה את זה היה נקרא ואלרי קרפין נניח, אז הוא לא היה מגיע בכלל לאליפות השלישית, כבר אחרי העונה הראשונה או השנייה הוא היה נחטף לקבוצה גדולה באירופה כי היותו שחקן עבר מוכר בתוספת להצלחה באירופה הייתה מקדמת אותו. בכר לעומת זאת קיבלה הצעה להצטרף לצוות האימון של סלטיק פשוט כי רוג'דרס ראה את האיכויות שלו בשני המשחקים מול סלטיק, ואחרי האליפות השלישית קיבל הצעה מקבוצה גדולה בבלגיה וגם כאן מניח שחלק מזה בגלל הקשרים של דודו דהאן שפתח לו דלתות שבגללם הסכימו לבדוק אותו מה שלא היה קורה אחרת.
בוס לא הראה כלום, במשחקים הראשונים היה משב רוח מרענן אבל זה התפייד מהר מאד ובסופו של דבר זאת היתה עוד קבוצה שתלויה בצורה אבסולוטית בכוכב הגדול שלה. אני לא יודע אם התקופה של סוזה במכבי היא הסיבה הראשית, המשנית או השלישונית למעבר שלו לבאזל, אבל יש לה חלק בזה ואתה בעצמך אומר את זה אז אני לא מבין על מה הויכוח. אני מסכים שבוס הגיע לאיאקס בלי קשר למכבי ושפאקו הגיע לולנסיה בלי קשר למכבי, אבל הדיון שפתחתי היה ספציפית על סוזה.
אתה תמיד חוזר על העניין של התקציב אבל צריך לראות גם איך הקבוצה עומדת במגרש, צורת משחק וכו', פאולו סוזה, בוס הם כמה וכמה רמות מעל כל מאמן ישראלי שמכבי יכלו להביא
