זהבי חוגג 30 - כל הביקורות

אני משתדל להיות אובייקטיבי, אבל צריך להסתכל על הכל ביחס לציפיות. זהבי הגיע לפלארמו בלי הרבה ציפיות סביבו, כ"עוד שחקן" בסגל של זאמפריני ואינספור מאמניו, והעונה הראשונה שלו ענתה על הציפיות ממנו, לפחות כך אני זוכר. הוא אמנם נפצע והתקשה להראות יציבות, אבל צריך לזכור שבפאלרמו של זאמפריני, שמחליפה מאמנים כל יומיים ומשרה אווירה של לחץ ושכונה, קשה להצליח ורק הטובים ביותר מצליחים, ולמזלם לאורך השנים היו להם לא מעט שחקנים טובים כמו פאסטורה, איליצ'יץ', דיבאלה וכו'. בעונה שעברה למשל הם גם החליפו 4 מאמנים, וגם ככה הסגל שלהם לא היה משהו, והם סיימו את העונה בירידת ליגה עם 6 ניצחונות בלבד מתוך 38 משחקים. זהבי היה יכול להצליח באיטליה, אבל בסיר הלחץ הזה קשה מאוד.

גוארין מנגד גם הגיע כשחקן סגל, אבל עם ציפיות די גבוהות. זכרו מה הוא עשה בפורטו של ויאש בואש, הייתה תקווה שהגיעה חיה רעה לקישור שתיתן לנו מימד של כוח פיזי, דינמיות וטכניקה. בפועל קיבלנו קשר שלמעט כמה משחקים טובים (וכשהוא טוב אין מה להגיד, הוא קשר נפלא) היה עסוק בעיקר בליירט את ציפורי מילאנו ולשחק בצורה הכי מטומטמת שיש, האכזבה ממנו הייתה עצומה.

באופן יחסי, גוארין היה יותר פלופ באינטר מאשר זהבי בפאלרמו.

 

זהבי בא לפאלרמו בלי ציפיות? הנשיא אמר שהוא המחליף של פסטורה.

בכל מקרה האישיו הוא לא מי היה פלופ גדול יותר.
גוארין הצליח בפורטו, והיום יש לו פחות שערים נגד צ'אנצ'ון מאשר זהבי.

אז מה זה אומר? שזהבי טוב ממנו? מהאלק?

אנחנו מודדים שחקני התקפה לפי כמה שערים יש להם בסין ונגד בני יהודה או לפי מה שהם עושים ברמות גבוהות?

 

לא אשמת זהבי שהנשיא שלהם היה מנותק המציאות. מי שציפה שהוא יחליף את פסטורה לא ראה אותו משחק בחייו.

 

גוארין,גם בתקופות היפות שלו,אף פעם לא היה גולר,זה לא התפקיד שלו. זהבי הוא חלוץ
האלק יותר חלוץ צד, לא חיית רחבה שתתן לך 25 גולים, אבל כן יתן לך כמות גבוהה של שערים+בישולים וזה מה שהוא עושה גם בליגה הסינית. לצורך העניין לזהבי יש יותר שערים , אבל להאלק יש יותר בישולים. אני מניח שבקבוצה שלו גם יש עוד גולר שמתחלק איתו בשערים, זהבי סוחב את הקבוצה על הגב,כמו במכבי

 

זהבי הוא חלוץ שני, לא חלוץ מטרה. זה התיקון היחיד, אתה יכול להמשיך

 

איפה כתבתי שהוא חלוץ מטרה? טלקינסקי השווה את זהבי לגוארין אז הסברתי שהקולומביאני משחק יותר אחורה ושהתפקיד שלו זה לא לכבוש שערים.

 

אני זוכר איך התלהבו בביצה מאבי סטרול וההחלטות הנכונות שלו בתחום הנדל"ן, מסתבר שהתואר הזה נגוז.

כרגע הבנתי שזהבי והבעלים של קבוצתו מתכננים פרוייקט משותף בתחום הנדל"ן.
ערן זהבי - מס'1 בכל תחום.

אם אתה עושה השוואות, לפחות תעשה השוואות נכונות.
מסתכלים גול פר דקה ולא סך הגולים.

 

גם זהבי הוא חלוץ לכל דבר.
לקרוא לו "חלוץ שני" או "קשר 50-50" אלה נסיונות להאדיר אותו. שיעני רק תחשבו כמה גולים היו לו אם הוא לא היה קשר 50-50 או בסך הכל חלוץ שני, אלא חלוץ 9.
הוא חלוץ שעושה תנועה בלי סוף ומנסה להגיע למצב הבקעה בכל התקפה, בתוך ה-16 ובתוך רחבת ה-5.

 

הוא חלוץ, אבל הטיעון בא מדיון על מספריו בנבחרת, כי לא תמיד תופקד כחלוץ בנבחרת.

 

עמיקם,יש לך מושג מה השכר של רנטיניו? והאם שדרגו לו אותו במהלך התקופה שלו בקבוצה

 

אין לי מושג. מניח שבאיזור 2-3 מיליון דולר

 

בינתיים בספורט 5:
זהבי שכבש צמד בסין עם שתי כתבות ראשיות.
מתחתיהן בכתבה משותפת עם אלמוג כהן מציינים שנאתכו כבש שער בצסקא מוסקבה.

 

אוריאל דסקל, אחד משני העיתונאים הכי יסודיים שיש בעיתונות הספורט הישראלית (השני הוא אורי קופר):

לערן זהבי יש 20 שערים ב-19 משחקי הליגה הסינית העונה במדי קבוצתו, גוואנגז'ו R&F.

הוא כבש את רוב שערי הליגה של קבוצתו (36) . הבא בתור - ג'ובאני מורנו כבש 12 שערים מ-36 השערים של קבוצתו. ברשימת הכובשים המצטיינים יש גם אלכס פאטו (11 מ-29), הולק (10 מ-42), ג'ונתן סוריאנו (10 מ-27) ואיזיקייל לבאצי (9 מ-32). בקיצור, זהבי אחראי ל-56% מהשערים של קבוצתו, בעוד שהשני ברשימה מהבחינה הזו אחראי על פחות מ-48%.

נכון, "זה רק הליגה הסינית" אבל זה עדיין מרשים להיות מלך השערים בליגה שכוללת שחקנים שעל פניו אמורים להבקיע יותר כי בכל זאת - הם "גדולים יותר: הולק, פאטו, סוריאנו, גרציאנו פלה ואפילו קרלוס טבס.

את יכולות הכיבוש שלו זהבי הוכיח בכל קבוצה ששיחק בה (בנבחרת קצת פחות אבל זה סיפור אחר) ובכל מסגרת. היעילות שבה הוא מוצא את השער ובועט (הכי הרבה בעיטות למסגרת בליגה הסינית מלבד הולק) וגם כובש היא מדהימה, וזה לא בהכרח קשור לרמה הכללית. זה משהו במוח שלו.

בחיים לא נדע מה עובר לזהבי בראש במהלך משחק. גם זהבי עצמו, ככל הנראה, יתקשה לשחזר את התחושות והמחשבות שלו בזמן כיבוש. אבל יש משהו בכובשים מצטיינים שהוא סוג של גאונות או יכולת למצוא את השער ב"אוטומט", אולי "בכל מקום".

כשליאו מסי נשאל על מה הוא חושב לפני שהוא בועט לשער, הוא ענה: "השער". לפי מסי "הכל תלוי בשער" - "האם אני יכול לבעוט את הכדור לתוך השער, איפה אני צריך לבעוט לתוך השער, איפה עומד השוער וכו'". כשמסי היה ילד הוא נהג לחפש "שערים" ביום יום. "הייתי מחפש אובייקטים שנראים כמו שער", אמר למגזין ל"FourFourTwo". "ראיתי שתי קורות בהכל – שני עצים הפכו לשתי קורות, קיר עם ציורים הפך לשתי קורות, הכל נראה לי כמו שתי קורות ומשקוף – עד שעברתי לברצלונה בגיל 13 ואז היו לרשותי המתקנים המצוינים של ברצלונה".

מייקל אואן, שהיה כובש מצטיין בעשור הקודם, אמר בראיון לפני כעשור משהו מאוד דומה: "כל דבר שקצת דומה למלבן היה הופך עבורי לשער", אמר אואן. שגדל רחוק מאוד ממסי. "דלתות, שני עמודים, הכל. תמיד חשבתי על הכל כשער. זה היה מוזר".

ראדמל פאלקאו, חלוץ מונאקו גם כן אמר משהו דומה. ואף הוסיף: "לחלוצים תמיד יש את השער במוח שלהם. אתה תמיד חושב שניה לפני כולם איך אתה כובש. יש סוג של אובססיה לשערים. מנטאליות זה היא חלק ענקי מסוג המשחק הזה. המוח משחק כאן חלק מאוד גדול. אתה יכול להתאמן מבחינה פיזית ולהיות בכושר נדיר אבל אם המוח שלך לא במקום המתאים, אתה לא תכבוש."

פאלקאו מוסיף: "ככל שמתחילים להתקרב לשער, אתה מתחיל לחשוב על החללים שעשויים להיפתח עבורך, על ההזדמנויות שאולי יגיעו אלייך. על איך אתה תצטרך לגשת לכדור כדי לכבוש. שערים מתחילים ונגמרים במוח שלך".

זה נראה שעל פי העדויות הכובשים המצטיינים סובלים מאיזשהי "הפרעה". אולי הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), שגורמת לכל דבר להיראות כמו שער - אולי סתם אובססיה.

בכל מקרה, זו נקודת מבט ייחודית שהופכת אותם לכובשים המצטיינים שהם. לא מצאתי את זהבי מדבר על מחשבות בזמן כיבוש או על אובססיה לשערים, אבל מאמנו של זהבי בסין, דראגן סטויקוביץ' דווקא כן תיאר אותו כ"אדם עם אובססיה לכיבוש שערים".

כלומר, גם הוא ב"מחלה".

מהחיים שלנו אנחנו מכירים אנשים כאלו שיש להם רק מטרה אחת לנגד עיניהם . בדרך כלל הם החברים לעבודה שאנחנו לא כל כך אוהבים – כי הם דורסניים ויעשו הכל, כאמור, למען המטרה שהיא אובססיה עבורם. אבל בכדורגל זה קצת שונה. "בעלי האובססיה" יהיו כלום ללא עבודת הצוות סביבם ומי שעובד יותר טוב בצוות הופך לכובש מצטיין יותר.

מסי, למשל, הפך לסקורר כה קטלני בעיקר בגלל העובדה שהוא יודע כי הוא "רק" חלק מקבוצה שעובדת עבור השערים שלו ובכך הופכים השערים שלו לשערים שלהם. המטרה שלו היתה להבקיע כמה שיותר אבל בברצלונה ניצלו את האובססיה האישית שלו לטובת הקבוצה. הוא עצמו מודה בזה. "שערים הם כלום בלי ניצחונות". עם השנים הוא עבר אבולוציה ונהפך לשחקן אחר - שגם מייצר כמויות הבקעה לעצמו וגם לחבריו לקבוצה ועושה זאת ביעילות מפחידה.

מעטים הם הכובשים הטבעיים שנהפכו לשחקנים כל כך שלמים כמו מסי. אולי דניס ברגקאמפ היה כזה לפני מסי. אולי אריק קאנטונה. באמת שקשה לחשוב על סקורר מצטיין שנהפך גם לגלגל השיניים החשוב בקבוצה.

זהבי הוא כלי קטלני. הוא ככל הנראה ישאר כזה עוד כמה שנים. כולה בן 30 ושומר על עצמו מצוין. קבוצות שידעו לנצל את הכלי הזה, כולל נבחרת ישראל, יצליחו לגרום לו לכבוש. קבוצות שלו, ע"ע נבחרת ישראל, יתלוננו על זה שהוא לא מצליח בהן.

השורה התחתונה? נבחרת ישראל לא ידעה לנצל את האובססיה של ערן זהבי וככל הנראה לא תדע. נראה שאת הסקורר האובססי הגדול בדורו ישראל מפספסת. חבל.

 

ואו דסקל. אני לא רוצה להגיד במה אני חושד שהוא יסודי כדי שלא יתבע אותי. אבל בסדר.
ויש יותר גניבת דעת לקשור עילויים מטורפים כמו אואן או פלקאו לזהבי?,

שוב הליגה הזו מעניינת רק חובבי קליקים וטראפיק בארץ. באירופה היא נחשבת לקוריוז ואף אחד לא מגיע לשחק שם ברצינות.
יש מאמני נבחרות שגם לא לוקחים שחקנים משם כי יודעים שהם יורדים ברמתם.