הפועל ת"א 2019/20 - איצטדיון חדש, מאמן חדש, בעיות ישנות

עצם נקודת המוצא שלך שהיא להשוות בין הפועל של רב"ש לבין הקבוצה שלנו בעונות האחרונות זו הבעיה. ברור שקבוצה עם דמארי ו-ורמוט בשיאם תסיים במקום גבוה יותר ותשחק כדורגל טוב יותר. רוב הסגל היה בינוני, ולמה בידיוק? כי רב"ש הביא חרא זרים, אז על מה אתה נותן לו קרדיט במיוחד? קולין היה שווה גול ליריבה בכל משחק, אז מה אם יש לו אייקס ברזומה? הוא שיחק עם דגני מגן ימני בפתיחת העונה וכבלם היה טוב הרבה יותר. כשהפועל שיחקה עם שניים באמצע היא הייתה מרגרינה וכששיחקה עם שלושה היה קשה לשלב את כל הכישרונות ההתקפיים. זו הייתה חרא של עונה. השחקן היחיד שסבל כל שני וחמישי משמועות היה איתי שכטר. בקיץ הבינו לאן המועדון הולך ורב"ש (מאמן עתיד הוא נחשב, ציפו שישדרג את הסגל) היה יקר, מה אתה חושב שהוא היה מוציא מהסגל של העונה לאחר מכן? כלום.

במה שונה כל סיום עונה של מכבי חיפה שמתעוררת בפלייאוף לבין הפועל מודל 2013-14? אתה זוכר שניצחנו 4:5 את אשדוד עם השער של סלים ברגל ימין ורק במחזור האחרון של הליגה הסדירה הבטחנו פלייאוף עליון? רב"ש - ציון 3!

 

אגב, עוד תאריך קסום אתמול (26 באפריל) - עשור בדיוק לניצחון 0:1 על מכבי חיפה בקריית אליעזר, שער מבריק של מהראן לאלה אחרי בישול גדול של גילי ורמוט בכדור עומק נהדר (דקה 59). ערן זהבי שיחק באמצע מאז עזיבתו של ביברס נאתכו כמובן. בזכות הקיזוז והפרש שערים טוב יותר - הפועל העפילה לפסגה כשנותרו שלושה מחזורים, כמובן שעד סיום 2009/10 עוד כל כך הרבה דברים השתנו.

ההרכב: וינסנט אניימה, דני בונדר, וואליד באדיר, דגלאס דה סילבה, דדי בן דיין, אביחי ידין, ערן זהבי, דניאל דה רידר (עומרי קנדה, 86), גילי ורמוט (שי אבוטבול, 92), איתי שכטר ומהראן לאלה (ויקטור מרעי, 64).

- נסעתי בהסעת אוהדים למשחק, דווקא אחרי הגול הייתי סופר-לחוץ כי היה מה להפסיד, אוהד לידי כל הזמן חייך והיה מבסוט וקינאתי בו. חזרתי ממש לפנות בוקר
- עוד משחק בו לאלה היה איש הקלאץ', שחקן של משחקים גדולים. תמיד כבש בדרבי ונגד בית"ר.
- זה נראה בחלק מהדקות כמו במשחק הנוראי שנה קודם לכו שגמר לנו את סיפור האליפות.
- עוד משחק עם הרבה דריבלים ומעט תאכלס של דניאל דה רידר האובייטרד הגדול אם תשאלו אותי.

הניצחון הזה היה חשוב מאוד גם לסטטיסטיקה - גם בשנתיים אחר כך ניצחנו בקריית אליעזר- 0:2 ענק ב-2010/11 ו-1:4 בעונת 2011/12. עד אותו משחק הפועל בדרך כלל הייתה עושה במכנסיים נגד מכבי חיפה, גם הקבוצה הגדולה של קשטן לא הצליחה לנצח את הירוקים בעונת הדאבל, וגם ב-2001/02 ו-2002/03 הם תמיד היו קצת יותר מבריקים ו-ווינרים מאיתנו בעיקר (אדורם קייסי...)

 

אני חושב שההפסד ההוא בדרבי הוא המשחק האחרון של הפועל שלקחתי באמת קשה עם דמעות בעיניים (רמז: גם בחורה הייתה מעורבת באותו ערב קשה), חוץ מהחמישייה בדרבי והעונה הארורה בה ירדנו, אבל זה לא חלק מסט השיקולים שלי (סתם הערה שהכנסתי).

תראה, שוב, הפלייאוף פיצה על עונה רעה של הפועל. הפסדנו בטדי בסיבוב הראשון, חטפנו רביעייה ממכבי חיפה בבלומפילד (אפילו אבוחצירא הבקיע נגדך). הפועל פיתחה מסורת באירופה ובכל עונה הציגה לפחות משחק אחד טוב באירופה והפעם זה כלל לא היה, אתה ממעיט בערך של זה ושל הכישלון בגביע. מעבר לכך, שוב, יש מאמן שנכשל בכל שחקני הרכש שהביא (את עבדורחימי הוא קיבל 'מתנה' או משהו כזה, ובחצי הראשון של העונה מיעט לשתף אותו). אם היית שם פרדי דוד על הקווים מה היה שונה?
מכבי של הטרבל גם גמרה את העונה באירופה עוד באוגוסט או משהו כזה, הפועל באר שבע של ברק בכר הצליחה להתאושש, לעתים שאתה מסיים את העונה האירופית כל כך מוקדם ויש לך סגל נורמלי אז זה מאפשר לך לעשות תוצאות יפות בליגה. עם כל הרחש-בחש, רק שכטר עזב (והם עוד רצו למכור את דמארי, מזל שהוא סירב לסלטה ויגו). אגב, אני לא בטוח במאה אחוז אבל לא זכור לי שהיית כזה 'אוהד' של טב"ח שהיה אצלנו, הוא היה שחקן נפלא בעיקר כשיש לו שטח, סיים את העונה גרוע כמו יתר חבריו על אף השער בדרבי. עדיין היו ורמוט, עדיין היה דמארי, שכטר שהיו ציפיות ממנו.. רב"ש קיבל ירושה סבבה, כל מה שהיה צריך לגעת\לבנות בעצמו הוא פישל. מה דעתך על דני עמוס?

הפועל מודל 2014/15 כבר הייתה עם עוד רגל בבוץ של החובות, אסי דומב היה מיותר אבל כל המגמה הייתה שלילית. שחקנים מנוסים עזבו כמו טועמה ואנטבי (לא שחקני הרכב אבל הייתה להם חשיבות), הלכנו מהיד אל הפה כך שאני לא חושב שזה משנה מי היה מאמן.

 

כל קבוצות ליגת העל יצאו בקמפיין משותף "תחזירו לנו את הכדורגל" כשהן בוחרות גול אחד שנקטע באמצע כמובן. אין לכם ספק שבהפועל בחרו את השער של אלטמן בצ'יפ נגד הפועל חדרה. רגע השיא של המועדון מאז 2014. עוד מתמודדים: שער הניצחון של אחמד עאבד בטדי או הפנדל של אותו אלטמן העונה. גם אפשרות: שוינפלד או עמנואל בואטנג בדרבי.



וברצינות, בחזרה לימים בהם היה קצת כדורגל - מציג מועמד לגיטימי לשער העונה שלנו בכל שנה:

1999/00: שמעון גרשון נגד מכבי נתניה.
2000/01: יעקב הילל בוולה נגד מכבי תל אביב
2001/02: יגאל אנטבי בפצצה לחיבור נגד מכבי חיפה
2002/03: פיני בלילי בדרבי בבעיטת יעף
2003/04: אוגבונה נגד בית"ר ירושלים במשחק החזרה של אבוקסיס.
2004/05: אוגבונה נגד מכבי תל אביב בדרבי
2005/06: הסלאלום של גילי ורמוט נגד בני יהודה/שי אבוטבול נגד מכבי תל אביב בכדור חופשי
2006/07: רמי דואני נגד מכבי מהאוויר
2007/08: דימיטאר טלקיסי נגד מכבי תל אביב\בית"ר ירושלים
2008/09: מהראן לאלה נגד מכבי תל אביב בדרבי
2009/10: ערן זהבי בגלל הריגוש\לאלה נגד מכבי חיפה\נמניה ווצ'יצ'ביץ' נגד הפועל באר שבע\דדי בן דיין בוולה נגד הפועל רעננה\נגד מ.ס אשדוד
2010/11: טוטו תמוז נגד מכבי חיפה (מהלך קבוצתי מושלם)
2011/12: אלרואי כהן נגד מכבי חיפה
2012/13: גילי ורמוט בסלאלום נגד מ.ס אשדוד
2013/14: אוראל דגני נגד מכבי תל אביב לחיבור
2014/15: הרמוני איקינדה נגד הפועל באר שבע
2016/17: צ'יבוקה נגד הפועל חיפה לחיבור.
2018/19: אחמד עאבד בטדי\רמזי ספורי נגד מכבי חיפה בחוץ.

 

מה שיהרוס את החגיגה הפוטנציאל של זכייה בגביע זו העובדה שהמשחק יהיה בלי קהל. טוב לי בלי אירופה, זה מראה שכאילו עושים משהו לגבי העונשים שקיבלנו או לפחות רוצים ליצור בלוף שעושים. אין לנו את הכלים לאירופה מאז 2011/12 - העונה בה היה הקמפיין הנורמלי האחרון שלנו. עם אבוקסיס על הקווים קיבלנו רביעייה מקבוצה צ'כית וזה היה מביך. מכבי תל אביב ומכבי חיפה הן היכולות בליגה שיכולות לסחוב. לאירופה צריך להגיע כשהתקציב לא מבוסס על הנחה שתעפיל, כשיש סגל שחקנים נורמלי (זה לא קרה ב-2013/14 - היה לנו הרכב ראשון חזק תיאורטית והשאר רע מאוד) ושאיפות. אנחנו עדיין לא שם וגם הפלייאוף העליון שלנו השנה הוא טעות.