הפועל ת"א 2015/16:: ורואה עתיד וחושב תמיד - שהכוונה נותנת אמונה.

- הזוי שצנציפר הליצן מחליט על דעת עצמו שהמאמן נמצא 'על זמן שאול' והוא עשוי להיות מוחלף. הפועל עוד לא שיחקה דקה אחת בליגה. נמאס כבר להציג את האליבי. ועוד אמרו שהוא 'כתב חצר'. הביקורת שלו ארסית ומגעילה, מחפש היכן שאין.

- בין אנרכיה לאוליגריה: לאן הולכת הפועל ת"א החדשה? טור של רון עמיקם לקראת פתיחת העונה. על הפועל הישנה, הפועל החדשה והקשר.
הנה חלקים מהטור:
הפועל ת"א נבנית מחדש, לגמרי. לא סתם סגל חדש לחלוטין, אלא תפיסת מציאות מחודשת. הפועל לא תנסה לרכוש שחקנים כמו אלי דסה או שלומי אזולאי, אלא כאלה שהיא תבנה בעצמה. היא כבר שמה יד על כמה מבוגרי מכבי ת"א – עומרי אלטמן או שגיב יחזקאל – ועכשיו על כמה מנערי מכבי ת"א, והיא תמשיך לעשות את זה, ולא תבחל באמצעים. לא לבחול באמצעים כדי לנצח, זה לא סתם לראות את הניצחון כחזות הכל, אלא לראות את הניצחון כהגשמה ואין בלתה. במילים אחרות: שער היד בגמר הגביע 1983, כמו גם הסלייס מנבדל פסיבי באליפות 1986, הם הפועל. לא לחינם הם גם הטיקט של גילי לנדאו, ששיחק בהפועל כל חייו.
הפועל מנסה גם להתנער מהחאפריות שאחזה בה בעשורים האחרונים, סוג של ניהול ריכוזי, ספק מנותק. רון קופמן קרא להפועל ת"א פעם "המעוז האחרון של מפא"י", וקלע בכל מילה. הפועל של השנים האחרונות הייתה מאורה הסתדרותית. חבר הביא חבר, אנשי שלומנו, ועדה מסדרת. כבירי הנחית למשרדים אנשי מקצוע, השקיט את המערכת, נותן בה נופך תרבותי, מכובד. הוא שותל בה מהוגנות מכופתרת. אחרי הכל הוא אספן אומנות.
הבעיה בהפועל ת"א היא לא הזהות שלה בעיני עצמה, אלא הזהות שלה בעיני הסביבה. תדמית זה לא משהו שבהפועל ת"א ייחסו במשך השנים. "כל העולם כולו שונא את הפועל, ורק אני אוהב", זה הרי שיר שנולד בבלומפילד. כשהתדמית הזו – המאגניבה, בלשון היציע - נלעסת בפי הרגולטורים, זו כבר סכנה קיומית. כשה"פואדיזם" בעיני הציבור הוא חלק ממכלול בו צפה גם הגזענות של לה פמיליה, האידיאולוגיה עוברת טלטלות. לא לחינם קיבלה ההתפרעות של אוהדי בית"ר בשארלרואה רוח גבית מהרדיקלים שבאוהדי הפועל, כולל הגנה משפטית של אחד מגדולי האוהדים שלה – עו"ד ארי שמאי. השאיפה של אוהדי הפועל לא לנהוג פוליטקלי קורקט היא כלי הביטוי שלהם. הפועל של כבירי מציבה לכך גבולות, אבל מאפשרת ליצירתיות את החופש שלה. הפועל מורידה את הגדרות הוירטואליות – שהציבו לא מרצון קברניטיה בעבר – ובכך בעצם משיגה את מה שהשיגה הורדת הגדרות הפיסית. אחרי הכל, מי שנמצא ב"כלוב", מתנהג כמו חיה. בהפועל טוענים כי מפלס שירי הנאצה ירד ב-80 אחוז, מרצון, לא בכפייה. הרוח החדשה – רוח החזון – עושה כנראה נעים בגב. בכל הקשור ליחסים בין היציע ליס"מ, יש עדיין כברת דרך ארוכה לגאולה.
זו הפועל החדשה: תציב אתגר לכל קבוצה, תשאף להתחרות על כל התארים, ותנסה למצוא כבירי עשיר יותר: כלומר אוהד שמבין את הערכים, את החזון, את המורשת, ויסכים להתאים את עצמו וכספו אליהם. אם לא כן, זו תמשיך להיות הפועל ת"א גם בשנים הבאות. אם זה ייגמר בתואר, אם לאו, זו תמיד תהיה שאלה גדולה, שבהפועל ישאפו לתת לה מענה.

- לגבי סיראז' נאסאר - שחקן לא רע בכלל והסכום יחסית לא גבוה אבל אני חושב שמדובר ברכש מיותר, מישהו כאן מגזים, מישהו כאן משתולל, מישהו כאן לא חושב. עודף קשרים התקפיים וחלוץ וחצי בסגל, הלו. את הכסף הזה הייתי משקיע בתוספת עוד מזומנים בצירוף חלוץ. לא הגיוני שזה או טוטו תמוז או שובל גוזלן. הפועל תיפול חזק מאוד אם תסמוך על דודו ביטון. חתכו בקיץ המון בינוניים ואותו דווקא השאירו.