לאניימה יש דרכון אירופי? אם לא, זה עוד סיבה, בנוסף לגובה שלו שאין לו הצעות רציניות. בנושא אחר, יש שמועות חזקות שמוני הראל נעצר ושוחרר היום בחשד להחזקת סמים.
לאניימה הייתה הצעה מפורטו. לא מספיק טוב? אני שמעתי שהשמועות מתייחסות דווקא לאלי טביב, אבל למה לא? http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
אני בכלל שמעתי שזה אלי טביב, בוא נגיד את זה ככה, אם זה אכן הוא, ואני לגמרי לא מתפלא, בואו נגיד שאיכשהו לא יהיה כת"א ולא יהיה רישום פלילי, למה? כי אנחנו מדינה מפגרת. רק פה שימוש בסמים זו עבירה פלילית אבל כשזה נוגע לשימוש עצמי לא עושים כלום לבן אדם. לפחות אני יודע שזה לא גולדהאר כי הוא לא בארץ, וחוץ מזה כי הוא הפך להיות שכן בבניין שלי http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
כל הביקורת על ההתנהלות של הפועל בנוגע לשחקנים שרוצים לצאת לאירופה נראית לי מאוד מגוכחת. אולי יש כאן כמה שכואב להם שהפועל הצליחה לשמור על הבסיס הנפלא שלה מהעונה שעברה. כוח של קבוצה נמדד גם ביכולת שלה לשמור על שחקני מפתח. לפני ארבע עונות הפועל הייתה נדיבה מידי והתוצאה - ורמוט, טועמה, ברדה, אוגבונה - יותר מידי שחקנים עזבו והקבוצה התפרקה. הפועל לא תמכור שחקנים בגרושים. אם ברק יצחקי שווה שני מיליון יורו, דה-סילבה שווה שלושה מיליון יורו מהסיבה הפשוטה - דה-סילבה הוכיח את עצמו גם במשחקים באירופה(תצוגת תכלית בלתי-נשכחת נגד וינה, בין השאר). בינואר הפועל קיבלה הצעה סבירה מגנק על יבואה, והחלוץ נמכר - הפועל התחשבה ברצונות שלו וכאשר היה רווחה מסויים - הפועל נענתה להצעה. כל-זאת למרות שבינואר חלון ההעברות הוא קקה(אני חותר לכיוון הבא - שחרורו של יבואה דרש הבאת חלוץ מחליף, ותראו מה קיבלנו - ורוצ'ינה), כמעט ואין מציאות - נדיר שנוחתים כאן שחקנים כמו טלקיסקי וטופוזאקוב.
אני לא חושב שזה נכון להשוות את מקרה יבואה. עם כל הכבוד, יבואה בחצי שנה האחרונה שלו בהפועל תל אביב כמעט ולא תרם וברגע שהגיע הזדמנות להיפטר ממנו וגם לקבל עליו סכום כסף, היה טבעי שבקבוצה יסכימו. בטח כששכטר נכנס לעניינים והיה האיש המרכזי בהתקפת הקבוצה. אני בהחלט חושב שאפשר גם לפרגן להפועל תל אביב שמצליחה לשמור על הכוכבים שלה, אבל יחד עם זאת אין לי ספק שיש להוסיף לזה כמה דברים. למשל את העובדה שלשחקנים המרכזיים, לא ממש היו הצעות. ורמוט אמנם קיבל הצעה משודרגת בסופו של דבר, אבל לא היו לו הצעות מקבוצות באירופה. כנ"ל גם שכטר שהתבטא בצורה דומה בנושא. אני לא אומר שהצעות אלה היו גורמות להם לעזוב, אבל קשה להעמיד את זה למבחן כשהמבחן למעשה לא קיים. לא היו לשחקנים אלה אלטרנטיבות. המקרה עם דה סילבה די שונה. השחקן כבר היה בטוח בעזיבתו וכבר כל התנאים סוכמו. הבעיה שבסופו של דבר ליל כנראה נרתעה או לא יכלה לשלם את הסכום עליו סוכם ולכן העסקה התפוצצה ודה סילבה החליט שהוא נשאר בהפועל. מקרה יחיד וחריג. המקרה עם אניימה די זהה לשכטר וורמוט, אולם קיצוני יותר. אין ספק שמדובר בשחקן שנמצא כרגע מעל הליגה ובתחילת המונדיאל גם בהפועל לא חשבו שישאר. אני חושב שקשה לקבוצות להחתים שוער (שיהיה זר) מאשר להחתים שחקן שמקסימום יכול להשתלב ברוטציה. שוער מחתימים כשידוע שהוא יהיה שוער ראשון או שני. בכל מקרה, כל הקיץ לא היו הצעות קונקרטיות על אניימה. זה לא שהיה משא ומתן עם קבוצות מסויימות. כל מה שהיה זה פה ושם שמות שהוזכרו כמועמדות לקלוט את אניימה בסופו של דבר ללא משהו קונקרטי. ואחרי החפירה הזו אני גם רוצה להוסיף את עניין ליגת האלופות. אני חושב למשל שאם הפועל תל אביב לא הייתה זוכה באליפות היה לה טיפה יותר קשה לשמור על כוכביה. אני חושב שבמקרה הזה דה סילבה לא היה חוזר בו והיה מתעקש לחתום בחו"ל וכנראה שגם ורמוט ושכטר היו מחפשים בצורה יותר פעילה קבוצות בחו"ל ולא מחכים שההצעות תגענה. השילוב של הדברים האלה גרם לקבוצה להשאיר את הכוכבים שלה בקבוצה וכל הכבוד להם שהצליחו. המשכיות עם אותם שחקנים לתקופה של כמה שנים לעיתים אפילו חשובה יותר מכוכב כזה או אחר שנוחת פה להעביר איזה עונה.
סיכמת את הדברים בצורה יפה. הפועל שמרה בינתיים על כל השחקנים המרכזיים שלה וזאת עובדה, וכמובן שיש לכך שתי סיבות - קודם כל לא היו הצעות ממשיות, וזה מה שאני מנסה להוכיח לעומר לדוגמא - ורמוט לא באמת וויתר על משהו אמיתי מספרד, אני בספק אם היה לו. שכטר למשל אמר בעצמו באופן הכי גלוי שיש בתוכנית עם דני ענבר, שהוא היה מאוד מאוכזב מכך שלא היו לו הצעות אחרי עונה פנטסטית שלו(כל הזמן דיברו על המבורג, לברקוזן ועוד קבוצות מגרמניה, אך לא היה משהו קונקרטי). עניין ליגת האלופות הוא חשוב מאוד, אבל בשחקנים יש אמונה שאפשר לעשות משהו וזה גם חשוב, זה נובע מכך שהפועל לא סתם זכתה באליפות אלא היותה קבוצה מצויינת. וכן, לא בושה להגיד - הפועל היא בית חם וכולם נהנים שם. כמוכן, לא זכור לי שיוסי בניון נשאר במכבי חיפה אחרי האליפות ב-2002, על-אף שהקבוצה הייתה יכולה להגיע לשלב הבתים של ליגת האלופות. אני לא בטוח אם בניון היה תחת חוזה או לא, אבל בכל-מקרה - חיפה הייתה יכולה להציע לו חוזה חדש ומפתה ולהשאיר אותו לעוד עונה אחת לפחות, כשההנחה היא שיכולת טובה בצ'מפיונס תקפיץ אותו לגבהים חדשים.
הדוגמא של בניון היא לא טובה. כשהוא עזב לא הייתה עוד מודעות בישראל לליגת האלופות כי קבוצה ישראלית לא הגיעה לשם. מה גם שבניון קיבל חוזה בקבוצה בליגה הספרדית, ולא בבלגיה למשל, כך שיש לזה הרבה יותר משמעות. דבר נוסף הוא שבניון בכל זאת נתן 3 שנים מעולות בחיפה והזמן שלו להתקדם הגיע כבר. כך או כך, זה לא דוגמא טובה, בטח ובטח אחרי שהוא כבר נמצא ברמות הגבוהות ביותר ובראיה לאחור בטח שלא היה צריך להגיע עם קבוצה ישראלית לליגת האלופות.
באנגליה אין בכלל הגבלה של שחקנים זרים, למעשה כשאני חושב על זה, רק באיטליה קיימת הגבלה של שחקנים זרים.
גם בספרד לדעתי יש הגבלה של זרים. אם אני לא טועה, מותר לרשום בסגל רק שלושה זרים. רק ששם אפריקאים לא נחשבים זרים.
