שאפו על ההשקעה דור, כל הכבוד. למרות שאפשר לומר "שהתגברתי" על מה שקרה במחזור האחרון בטדי אני עדיין לא יכול לפרגן להפועל ת"א על האליפות הזאת, לא בגלל שאני מתעב אותם ממש אלא שקשה לי לפרגן על אליפות שהגיע עם פחות נקודות מהסגנית, אליפות שבמהלכה אנשי הפועל ת"א החליטו שרק להם מגיע האליפות וכל מי שיפריע להם דמו בראשו, בגלל הבכי על השופטים ובגלל שלטעמי לא הגיע פשוט כך עם כל הכבוד לכל מה שקרה באירופה והגביע, אם בעונה הכי גדולה בהיסטוריה של הפועל ת"א היא נאלצת לקחת אליפות בעזרת שיטת קיזוז זה אומר הרבה על מגיע או לא מגיע.
זה אומר הרבה יותר על ההתאחדות שהחליטה על השיטה המפגרת שלא מקדמת את הכדורגל לשום מקום. אני מניח שהפועל ת"א היו בוכים ומקטרים גם אם לא היה קיזוז. מה שחשוב כאן הוא לא אם האליפות מגיעה להפועל או לא אלא ההחלטות חסרות השחר של ההתאחדות שלא מצליחים לראות ממטר את האינטרס של אוהד הכדורגל.
אלי גוטמן פתח את הלב ודיבר על הכל בראיון לאביעד פוהורילס במוסף סוף-שבוע של מעריב, כשלצידו כל בני משפחתו. http://www.nrg.co.il/images//archive/300x225/1/229/934.Xxx על הסיטואצייה הקשה במחצית המשחק בטדי:"קיבלתי אותם בחדר ההלבשה במצב הכי הרסני שיכול להיות. אנדרלמוסיה. דגלאס דה-סילבה שובר בעצבים את הלוח הטקטי, מחפש את עומרי קנדה שהורחק, ורוצה להרוג אותו. איתי שכטר בוכה וצועק שנמאס כבר לקבל גולים בדקה ה-44. וואליד באדיר מנסה להשתיק את כולם וגילי ורמוט משתיק את שכטר. בלגן שלם. פעם, בימים אחרים, הייתי שובר להם הראש בסיטואציה כזאת, אבל אני עומד ושותק. יוסי אבוקסיס נגנב ממני. אני עומד עם ידיים שלובות ונשען על הקיר של חדר ההלבשה. שלוש דקות אני עומד ככה, והם צועקים. פתאום נהיה שקט. ואז אני אומר להם "'נרגעתם'? אני לוקח כיסא, ואני אומר לך שכל הסיטואציה הזאת שווה סרט. אני יושב מולם ודקה לא מדבר. זבוב לא שומעים על הקיר. ואז אני אומר להם 'עכשיו תקשיבו טוב. אני לא מדבר כמו המאמן שלכם, אלא כמו אבא שלכם. חובתי לנתח את המצב. שכטר, אם עוד עשר דקות אתה מגיע למצב מול שער ריק - אתה לא מסוגל לתת גול. דגלאס, אם תגיע לנגיחה מול השער, לא תצליח להבקיע. אתם נותנים לאירועים להשפיע עליכם, ואם לא תעשו סוויץ' בראש, הסיפור גמור. תזכרו איך התעלינו מול בני יהודה בליגה ולמרות הרחקת שחקן, הפכנו את התוצאה כי באנו מרוכזים, עם תבנית משחק, וניצחנו. פה אני לא רואה את זה קורה'. אמרתי להם שהמשחק הזה, האליפות הזאת, תוכרע רק בדקה ה-90, לא דקה לפני. לא רציתי שהם יעזבו את המשחק הזה עד הרגע האחרון". שעה אחרי זה, שכטר, עם דמעות בעיניים, צווח לכל מיקרופון: "איזה מאמן ווינר". על הקהל של בית"ר שניסה להטעות את הקבוצה ועל רגעי הלחץ שמא חיפה תבקיע עוד שער: "הקהל של בית"ר, משהו כמו 5,000 איש , קם בבת אחת, הכי מאורגן שיש, והריע לשער של חיפה, שכאילו הובקע בבלומפילד. הסתכלתי לאחור, לעברו של המנכ"ל שלנו, מורדי דדון, שישב על הספסל והיה כל הזמן עם פלאפון פתוח עם חבר שישב במשחק בבלומפילד. מורדי סימן לי בידיים ששום דבר, לא קרה שם כלום. השחקנים שלי על הדשא הרגישו כמו מתים בשאגה הזאת, כי הם היו בטוחים שחיפה הבקיעה, אבל אני צרחתי להם ש-1:1, ואם הם לא מקבלים ממני דיווח אחר, שלא ישמעו מה קורה מסביב. שבוע לפני זה, בזמן הדרבי, הקהל של מכבי התחיל לצרוח בדקה ה-86, כשחיפה הבקיעו מול בית"ר. השחקנים שלי נכנסו לטראומה מזה, ואמרתי עוד בחדר ההלבשה לשחקנים שהקהל של בית"ר יצרח בלי קשר לתוצאה בבלומפילד" על החילוף ההתקפי סמוך לסיום: "אני מפתיע את עצמי עם שני חילופים ועובר לשחק עם שלושה בהגנה. אני מוציא את דני בונדר כי בית"ר משחקת עם חלוץ אחד ומעלה את דגלאס לאמצע, שייכנס לרחבה. ואז ערן זהבי הבקיע את הגול". על כובש השער ערן זהבי: "מי שהבקיע זה השחקן הכי קר רוח שיש. הוא ייתן גול בוומבלי מול מאה אלף איש. שום דבר לא מעניין אותו. אף שחקן לא היה מבקיע מהפוזיציה הזאת חוץ ממנו. כולם מעל המשקוף. ופה עברו עליי שתי הדקות הכי ארוכות בחיים שלי". על הרגע בו זהבי כבש: "מה שקורה לי זה משהו בלתי נשלט. אני מוצא את עצמי רץ לעבר לוח התוצאות, וכל הספסל רץ לעבר המגרש. אבוקסיס עמד באמצע המגרש. אחרי 15 מטר הפסקתי לרוץ ואני חוזר לספסל, לא יודע למה. אני אומר לעצמי 'תעשה סדר, תחזור לארבעה בהגנה, תוריד את דגלאס שוב למטה'. רוצה המזל וברק יצחקי בועט בוורוצ'ינה, מקבל כרטיס אדום ולוקח את הדקה של התוספת זמן. נגמר". רועי גורדנה הצעיר היה זה שהיטעה את כולם שבני-יהודה כבשה וניצחה את המשחק:"שחקן הספסל רועי גורדנה, שגם הוא החזיק סלולרי פתוח עם חבר שראה את המשחקים בטלוויזיה, צעק פתאום "1:2 לבני יהודה". ברעש האימים סביב, החבר תיאר עבור גורדנה התקפה מסוכנת של בני יהודה שכמעט הסתיימה בשער, ורועי שמע את החבר צועק "גול". לאלא היה זה שצינן את הרוחות ועידכן לגבי התוצאה: "מהראן הזה, יש בו ברכה. הוא אומר לי תישאר לידי, אני אעדכן אותך בהכל. אצלנו הוסיפו ארבע דקות ובבלומפילד שש דקות, ככה שנעמדתי ליד לאלה שקיבל תיאורים מהדוד שלו. אני עומד באמצע המגרש. דגלאס עומד להשתגע ואומר לי שהוא לא יודע מה יהיה. אני אומר לו 'בוא רגע, תתפלל לאלוהים שלך בברזיל, וגם לאמא ולאבא'. וינסנט אניימה יורד על הברכיים ואני צועק לו "PRAY" (תתפלל). ואני בלב רק רועד, רק שלא יהיה עכשיו גול בבלומפילד. ואני נצמד למהראן. איפה שצריך אותו, הוא שם. בדרבי, בחיפה, ואפילו עכשיו כשהוא מודיע לי שנגמר בבלומפילד. הם ספרו לו לאחור את הזמן שנשאר. דקה, חצי דקה, עשר שניות. תשע, שמונה, ופתאום לאלה מביא צרחה - יש! - ואז זה הסוף". על גילי ורמוט: "בוא תשמע סיפור. אני מאמן את הפועל חיפה והבן שלי, ילד קטן, משחק שבע על שבע ומבקש ממני יום אחד לבוא לראות אותו. הלכתי לראות אותו, והוא שואל אותי בערב איך הוא היה. אמרתי לו 'אוריל'ה, אתה רואה את כל הילדים שנמצאים שם איתך? מי זה מספר 14? כי הוא היחיד שיהיה שחקן. אתה יודע איך הבן שלי התבאס ממני?; ההתנהלות סביבו מאוד מיוחדת. יש פה הרבה פסיכולוגיה. כולם יוצאים ואני נשאר איתו עוד דקה בחדר ההלבשה. נותן לו את ההשראה, שייקח על עצמו. יש לו אינטליגנציית משחק שאין דברים כאלה. הוא היה צריך את הגב הזה. הוא בן 24". ידין הוא השחקן שהתקדם הכי הרבה: "אבל את ההתקדמות הכי גדולה השנה עשה אביחי ידין. לא ידעתי שהוא מסוגל לעשות תוך שנה כזאת קפיצה, מקיץ לקיץ". על איתי שכטר:"אין דברים כאלה. הבן אדם אפילו לא היה איתנו במחנה האימון לפני תחילת העונה, כי עוד לא נסגר עם מכבי נתניה. אתה יודע איזה הישג זה? מעבר לשחקן הענק שבו, הוא התבגר. זו הבנת המשחק שהשתנתה. מרגע שהוא הגיע, הכל שמח. אתה רואה אותו ושוכח מהצרות". הראיון המלא - לחצו כאן גוטמן התראיין בחום לכל עיתונאי שפנה אליו וסיפר המון ראיונות, הן לעיתונים של היום-יום כמו ידיעות ומעריב, הן לאתרי אינטרנט כמו וואלה ספורט, הן לטלוויזיה - אבל הראיון הזה הכי ריגש אותי, לקרוא על גוטמן שמשחזר את רגעי ההכרעה - זה עשה לי צמרמורת. אני מסכים שידין עשה התקדמות ענקית השנה והוא אחד המצטיינים ללא ספק, וזהבי בהחלט ווינר, יש לו את הקור-רוח הדרוש ולכן הוא צריך לשחק קרוב מאוד לשער. אנחנו עכשיו בשבת בצהריים אבל הריקנות, אוי הריקנות, כמה חבל שאין משחק בבלומפילד עוד מעט.
כל הכבוד אחלה סיקור יפה גם לראות שיש מישהו שמציין את המשחק בגטבורג. המשחק הראשון של הפועל העונה, בסוף חודש יולי, הפועל שחקה שם כ"כ טוב שכבר אמרתי לחברים שלי חודשיים אח"כ שזה המשחק הכי טוב שהפועל תתן העונה, אני כ"כ שמח שטעיתי. ולגבי הקיזוז, אין ספק שהשיטה דבילית ולא במקום, אך אני חושב שבמקרה הספיציפי הזה, בעונה הזו, הצדק נעשה, ולא בגלל שאני אוהד הפועל. הפועל לאורך כל העונה הייתה הקבוצה הטובה בארץ (כן, כל העונה, בסיבוב הראשון חיברנו 8 נצחונות רצופים, נצחנו בדצמבר את המבורג, בנובמבר ואוקטובר את ראפיד פעמיים, בספטמבר את סלטיק וביולי את גטבורג), והצדק נעשה. אתם שוכחים שבמחזור הראשון, בין שני המשחקים מול טפליצה, רצנו לשחק בטדי, בזמן שחיפה באותם מחזורים שחקה מול עכו רעננה והפועל ר"ג. את עכו היא נצחה בדקה 89 ומול רעננה היא נזקקה לשער מנבדל ברור שאושר כמובן ע"י השופטים. הקיזוז קיזז רק חלק מהנקודות שהשופטים נתנו לחיפה (שער מנבדל ברור של ארבייטמן מול רעננה בדקה 83, אדום ופנדל שלא נשרקו לטובת הפועל מול חיפה בבלומפילד במחזור 4 במצב של 1-0 לחיפה, פנדל שלא היה על קטן מול מכבי בדקה 83...) והמעט שלקחו להפועל (שער חוקי לגמרי שלא אושר מול אשדוד במצב של 2-2, במשחק שנגמר גם ב2-2), ואל תספרו לי שזה "מתקזז", אני אשמח אם מישהו ייתן לי פה דוגמא לשער לא חקוי של הפועל שאושר השנה ונתן לנו נצחון במתנה כמו שקרה לחיפה העונה 3 פעמים. עם שיפוט הוגן, הפועל לא הייתה מפסידה בבלומפילד לחיפה במחזור 4 וכל העונה הייתה נראית אחרת. ואם נשים את הקיזוז בצד, לחיפה וליענקלה שחר אין למי לבוא בטענות במשחק העונה לפני קצת יותר מחודש, אצלם בבית, תיקו הספיק להם כדי להבטיח מעשית את האליפות, והפועל באה לשם ונצחה. מכבי בית שאן פתחה מולם רגליים, במשחק שבדיעבד אם היה נגמר 6-0 (כמו שמכבי בערך רצתה), חיפה הייתה אלופה. אבל מה לעשות שארבייטמן יודע לנצל רבע מהמצבים אליהם הוא מגיע. משחק האליפות של מכבי חיפה, מול בני יהודה בבלומפילד, 15 אלף צופים, אווירה ביתית, וחיפה לא נצחה. באמת שעם כל הכבוד לקיזוז לחיפה אין למי לבוא בטענות. וזה בלי לציין את המזל של חיפה שכבשה העונה המון שערי נצחון בדקות מכריעות (קינן מול ביתר 86, ארבייטמן מול מכבי 83, גאדיר מול אשדוד 88, ארבייטמן מול עכו 89, ארבייטמן מול רעננה 83) הפועל לעומת זאת בדקות הסיום כבשה שני שערי נצחון בלבד, בדוחא ובטדי, והשוותה מול נתניה ל3-3. וספגה שער שוויון מגיא צרפתי באורווה בדקה 90. אבל על מזל אין על מה להתלונן כי אפשר להסביר את זה באופי של קבוצה ודברים כאלה. ועכשיו משהו לא קשור יש פה עוד מישהו שנכח במשחק בטדי ופשוט לא היה מסוגל לשמוח בשער של זהבי? לא יכולתי לשמוח, כאילו ידעתי שחיפה עוד תשים גול עם המזל שלנו, וכשאוהדי בית"ר שמחו שם חצי דקה אחרי הגול כבר ראיתי את הנורא מכל. כולם כ"כ היו בטירוף,חוץ ממני, יש פה מישהו שיכול להזדהות?
אני אומנם לא הייתי בטדי, אבל אני יכול להעיד שקפצתי כמו מטורף בבית ואחרי שהוצאתי ת'גרון בערך חצי דקה רצתי לסלון לערוץ 11 כי קלטתי שזה עוד לא נגמר. לצערי אין שום ווידאו מגול האליפות, אבל מהמעט שרואים בטלוויזיה ומעדויות של אנשים-אנשים עפו באוויר וזאת לא מטאפורה. אתה רוצה להגיד לי שהיית בטדי ופשוםט היית אדיש? אם מיקי חיימוביץ' חיבקה אנשים שהיא לא מכירה, אז מי אתה? אני מניח שיענו לך שזאת הייתה השמחה של הלייף ואז אחרי חצי דקה אתה קולט - רגע - עוד לא אלופים ובבת אחת כולם עברו לבלומפילד.
itai, תודה על התגובה וההתייחסות קודם כל. עכשיו אם נעבור לחלק האמיתי - התוכן שבהודעה שלך, אז יש לי כמה הערות: קודם כל, גם אני התחלתי לחשוב שהפועל של השנה קבוצה מיוחדת כבר אחרי המשחק הראשון מול גטבורג. הפועל שיחקה מצויין וספגה כנגד מהלך המשחק. במקום 'לחתום' על הפסד מינימלי בתקווה שעם הר-הגעש בבלומפילד זה ייראה אחרת - הפועל חיפשה את השיוויון וגם אחרי זה לא נחה ולראייה השער השני והגול השלישי בתוספת הזמן, שסגר עניין גם לגומלין. אני אדם פסימי מאוד אבל אפילו אני אמרתי לקראת הגומלין 'הולכים למשחק כיף', ידעתי שנעבור הלאה. אני חושב ששערים בדקות הסיום לא בהכרח מצביעים רק על מזל אלא גם על כושר גופני טוב או קור-רוח מרשים, ולא הייתי שולל את התכונות האלה ממכבי חיפה. לגבי הכדורגל עצמו - אין לי ספק שכמעט כל הנצחונות של הפועל היו מרשימים והאדומים הציגו את הכדורגל הכי טוב בארץ. דבר נוסף - אתה לא צריך 'להתגונן' בפני אף-אחד ולהסביר למה האליפות ראויה לנו, זה נראה לי מיותר. אתה מכיר את הביטוי 'הכלבים נובחים והשיירה עוברת' - זה מאוד מתאים כאן. בלי קשר לכך שסביר להניח שמדינת ישראל הייתה עצובה ביום שלקחנו בו דאבל מזהיר(פרט לאוהדי הפועל חיפה), היו כאן יותר מידי אנשים שזילזלו בהפועל ושיבושם להם. אני חיכיתי לרגע האמת כדי להגיב. בהתחלה סיפרו לי על זה שהפועל נכנעה במשחק הראשון של העונה, ומנגד כשהפועל ניצחה בקריית-אליעזר, במנחוס הגדול שלה, עדיין לא היה מספיק פירגון. אתה יודע איך כתב אוהד הפועל השבוע במוסף סוף-השבוע של מעריב? : אליפות עם כוכבית, והכוכבית היא - יש גם גביע.. הקיזוז נקבע כל-כך הרבה זמן מראש ואף-אחד לא התלונן. חיפה הצביעו נגד הגדלת הליגה ולא נגד הקיזוז, מה גם שבכל-זאת חיפה הגיעה לרגע האחרון כשהכל בידיים וברגליים שלה, אבל היא בעטה בדלי וזהו. אני גם מזמן טענתי שמכבי החזירה לחיפה את שלוש הנקודות שלקחו לה בקיזוז, ושהצהובים הראו שוב שהמכביזם זה מושג מהעבר ואין לו קשר למה שקורה בעשור האחרון. בנוגע לחלק האחרון שלך - אני לא יודע אם התכוונתה אליי, אבל אני פירסמתי בטור האישי שלי את תחושותיי באותו רגע. לא יכולתי לשמוח כי חששתי שחיפה תכבוש שער ניצחון וזה יירסק אותי, אפילו אחרי שכבר אנשים התחילו להתחבק ביציע אני חיכיתי עד שאמא שלי הודיעה לי בטלפון וגם חבר אוהד בית"ר שלח לי SMS - 'לקחתם, לא יאומן אבל לקחתם', ורק אז עיכלתי את מה שקרה. כמוכן, הגעתי למשחק באפיסת כוחות...כאב לי הגב, היו לי גם כאבים בגרון וכאבי ראש...אבל זה היה שווה הכל.
אני מבין אותך לגמרי כשהכדור נכנס, הייתי בהלם, כולם היו בטירוף סביבי ורק אני לא זזתי. כאילו הרגשתי שעם המזל שלי, ושל הפועל, אנחנו עוד שניה נראה את אוהדי בית"ר שמחים כאילו הם זכו באליפות בגלל שער שחיפה כבשה בבלומפילד. וזה אכן קרה, בדיוק 30 שניות אחרי הגול אוהדי בית"ר צהלו, וכבר אמרתי לעצמי שמדבר כזה באמת אני לא אצא. התפרצות השמחה שלי הייתה כשראיתי שהשחקנים רצו אלינו, אבל מה? כמובן שגם אז זה לא היה לשווא משום שבאותם רגעים בדיוק הייתה קרן לחיפה, כמה מזל היה לי שלא ראיתי את המשחק הזה. זה היה כאילו כ"כ קלאסי שחיפה תשים גול שניה אחרי שאנחנו נשמח ככה מהשער של זהבי. מה שמציק לי הוא, שלמרות שאני יודע שלא יכולתי לשמוח בגול הזה, אני יודע שהזדמנות להתפרצות אושר משער כלשהו במשחק כדורגל לא תהיה לי. אבל אני לא כועס על עצמי, כי גם כשאני בוחן את זה עכשיו אני חושב שזה היה לגיטימי בהחלט.
כמה נושאים שעלו על סדר היום בתקשורת: * בהפועל מצפים ל-12,000 מנויים בעונה הבאה. בלי קשר, מחירי המנויים עלו מעט לקראת השנה הבאה, ומכירת המנויים תתחיל בעוד כשבוע בידיוק. * הפועל מעוניינת בסלים טועמה ותשקיע מאמצים כדי להחזירו לקבוצה, על אף התביעה שהגיש נגדה לא מזמן והיא עדיין בבוררות(על-פי ONE). * דגלאס דה-סילבה החזיר תשובה להנהלת הפועל ואמר שהוא מוכן 'להתגמש' גם על שכר של 800 אלף דולר בעונה, בהתאם להצעה המפתה שקיבל מליל(לפי וואלה ספורט). * כריסטיאן אלבארז אמור לנחות בארץ בימים הקרובים, לעבור בדיקות רפואיות ולחתום בקבוצה(לפי וואלה ספורט). נעבור אחד אחד: קשה לי להאמין שהפועל תצליח למכור כל-כך הרבה מנויים. מספרים כאלה עוד לא היו בכדורגל הישראלי והיחידה שהתקרבה לך היא מכבי ת"א בעידן הגלאקטיקוס, ועם כל הקרדיט והאהבה שאני רוכש לקהל של הפועל - אני בספק אם יהיו גם רבבת אוהדים שירכשו מנוי. גם בגלל המחירים שעלו וגם בשל העובדה שהרבה תלוי בקבוצה שיבנו. אם יוותרו על שחקני מפתח והרכש לא יהיה מבריק כמו בקיץ שעבר - זה ישפיע. אני חותם גם על עשרת-אלפים מנויים בקירוב. אני אעשה מנוי שנה רביעית ברציפות ביום ראשון. בנוגע לטועמה - תמיד רציתי שיחזור לקבוצה וזו הייתה משאלת הלב שלי - אבל כרגע אני חושב לגמריי ההיפך. לא רוצה את טועמה. הסיבה המרכזית היא חוסר דקות המשחק בקבוצתו לאריסה, וטועמה כבר שלוש שנים מבזבז את עצמו על הספסל של קבוצות באירופה. הוא לא יודע להגיד 'דיי, אני מעדיף לשחק מאשר לקבל משכורת שמנה'. כמוכן, יכול להיות שהושפעתי מדעות שקראתי בפורום 'שדים', שם כתבו שטועמה הוא קצת בעייתי מבחינה חברתית והוא גורר מחנאות בחדר ההלבשה, וגם מה שאמרתי מקודם - הוא עקשן והוא נלחם עם הפועל על כל שקל. בנוגע לדגלאס דה-סילבה - עם כל האהבה שלי אליו והוא שחקן אדיר והתחבר לקהל - שיעזוב, כי אנחנו לא יכולים לעמוד בסכומים כאלה. גם אם היה דורש מחצית, אני בספק אם הפועל הייתה נענית לבקשתו. אני בעד שיעזוב את הקבוצה בינואר, אחרי שבעזרת-השם הפועל תעפיל לשלב הבתים בליגת האלופות ושם הוא יציב יכולת טובה ואולי ישיג חוזה טוב יותר מבחינה מקצועית. 'ההתגמשות' שלו קצת מצחיקה אותי. הוא מתנהג כאילו הוא לא יודע את הלך הרוח של המועדון. אגב, גם בתקופת גאיידמאק לא היו משכורות כאלה. דווקא במכבי חיפה הייתה משכורת קרובה לכך - קטן הרוויח כ-700 אלף דולר אחרי שחזר מחו"ל. אני משתוקק לראות את אלבארז חותם במועדון. הלוואי שהוא כשיר במאה אחוז כי במקרה כזה מדובר בשידרוג פנטסטי לעמדת המגן הימני. בהתחלה קטלתי אותו כששיחק בבית"ר, על אף שמהרגע הראשון הראה יכולת התקפית מזהירה כמו השער שנפסל נגד קופנהאגן, אבל אחר-כך ראיתי שהוא נהדר גם הגנתית והוא מגן מאוד מאוזן.
מצחיק לראות שאחרי שאלבארס כונה ע"י אוהדי הפועל ת"א בעבר שחקן מגעיל ודוחה בעקבות האגרוף שנתן לדגו במשחק בין הקבוצה פתאום עכשיו הוא יחתום בקבוצה ובטח יכונה ע"י האוהדים 'אליל' ו'שחקן נשמה' רק כי הוא לובש את החולצה האדומה. עוד מצחיק לראות איך כל הקבוצות פתאום רודפות אחרי שחקני בית"ר בעידן גאידמק, רק מראה כמה חזקים ועצמתיים היינו אז. לי יהיה חבל לראות אלבארס לובש אדום אחרי שהיה שחקן זר שהתחברתי אליו ודי מזכיר את התהליך שפישונט עשה, שחקן זר שכולנו הערצנו עבר לעונת הפשרה במקום אחר ואז חתם בקבוצה ההיא מתל-אביב.
את האגרוף בגב של דגו אני זוכר ואני ממש לא אמהר להיות מעריץ של אלבארז במידה ויבוא להפועל. חבל בכלל לדעתי שהפועל מחפש שחקן זר בעמדה הזו שכן הרוטציה בין בונדר לקנדה הייתה בסדר גמור בעיני, ודני שחקן בית וחבל שהוא כנראה יעזוב. בכל מקרה אני קצת מתחיל לדאוג מעמדת הבלם דגלאס עוזב, וואליד אמור לרדת לספסל ואנחנו צריכים די דחוף 2 בלמים עכשיו. אני מקווה שבהנהלה של הפועל לא מחכים לראות מה יקרה עם דגלאס כדי להחליט אם לחפש בלם זר, כי סבירות של 95% שהוא עוזב.
כל הכבוד על ההשקעה, נהניתי לקרוא. אניימה רראוי לציון 10, אני בספק רב אם דה סילבה ובאדיר היו מראים את אותה יכולת בלי הבלם השלישי שלצידם.
הפועל ספגה עונש תקדימי מבית הדין - תארח את הדרבי ללא קהל http://www.sport5.co.il/SIP_STORAGE/FILES/9/Black354X281/170929.Xxx הכתבה המלאה מספורט 5 איכס איכס איכס!!! להפועל היו הרבה מאוד עונשים על תנאי והיה ברור שהמכה תבוא בסופו של דבר, אבל מדובר בעונש תקדימי ומגעיל, ממתי קובעים בבית-הדין עונש על משחק ספציפי שייערך ללא קהל?; אני בכלל נגד עונש של משחקים ללא קהל, כי זה הורס את הכדורגל. וכמו שבהנהלת הפועל(תגיש ערעור) ציינו - עונש כזה פוגע גם במכבי ובטח שלאוהדים שלה זה לא מגיע. אני בעד להפעיל סנקציות של קנס כבד יותר או פשוט לתפוס את אותם אוהדים טיפשיים שבעצם גוזרים גזר-דין קולקטיבי וזה כל-כך מטופש. אני חושב על הדרבי הראשון של עונת 11\2010 נערך ללא קהל(במידה והפועל תארח ראשונה) ויש לי בחילה.
ראוליטו, אתה צודק, אבל לא הכל שחור. העונש מוגזם. זה די טפשי להחליט לסגור דווקא את הדרבי לקהל. הרי זהו אחד המשחקים היחידים בליגה שהוא סולד אאוט, שמשמר איזושהי תחרותיות בליגה המדרדרת שלנו. אז או שהשופטים באמת חושבים שזה הוגן לעשות "עין תחת עין" או שלוזון פשוט רוצה להרוס עוד יותר את הליגה ואת העניין בה. הפועל ת"א עוד תערער על העונש והוא יוקל, אבל אני עדיין זוכר רימון שנזרק למגרש מהיציע של אוהדי הפועל לעבר רחבת בית"ר י-ם, והעונש היה אז די מגוחך. קרה כאן מקרה המשט - רצו להחמיר עם הפועל ת"א ולא כל כך ידעו איך, ובסוף עשו את הדבר האידיוטי ביותר שאפשר היה לחשוב עליו.
מה הקהל של מכבי אשם?? איפה המשטרה בכל הסיפור הזה? ראוליטו, לדעתי אם העונש יופעל הוא יופעל בדרבי בגביע הטוטו, ככה שזה לא כזה נורא.
הורגים כאן את שאריות הכדורגל. איפה ההגיון? איזה מטרה מנסים להשיג את הדיינים? אפשר לחשוב כבר איזה מעשה "חוליגני"? בושה וחרפה. מטרת ההתאחדות ובתי הדין המצחיקים האלה היא הריסת הכדורגל. ספק אם זה קיים עוד במדינה מתוקנת כלשהי.
