הפועל באר שבע 14/15: מסיימים במקום השלישי, ברק בכר מונה למאמן

הויכוח הזה טיפשי.
אולי יש לו כמה עונות כשוער בליגת העל, אבל ליגת העל בישראל זה לא כדורגל מקצועי. ובן-אדם שינק את הכדורגל שלו מאלי ז׳ינו זה לא אחד שיש לו ניסיון בכדורגל מקצועי.

 

נתניה תחת מתיאוס עשתה את העונה הכי גרועה שלה בעידן יאמר, שפכה מנוע באיזור ינואר באשמתו הבלעדית של מתיאוס ופורקה ע״י הבעלים בסוף אותה עונה...

 

גם לפני גולדהאר מכבי הוציאה תקציבים גבוהים. גם לפני גולדהאר למכבי היו השחקנים הכי איכותיים בשוק ההישראל (יחד עם חיפה).
ההבדל הוא בגישה המקצועית, לא בתקציבים ולא בשחקנים. זה מה שהביא להם את ההצלחות, התקציבים והשחקנים היו שם גם לפני.

 

תקציבים שווי ערך לקבוצות אחרות. גאידמק שבר את השוק הזה ראשון, וגם גולדהאר הוא שובר שיוויון רציני ביכולות הפיננסיות שלו.

 

התקציב של ב״ש לא שפוי יותר משל מכבי.
זה טיפשי להגיד את זה.
יש אחד שהשקיע ומגיע למקום שני, ויש אחר שהשקיע יותר והגיע למקום ראשון.
השימוש במילה ״שפוי״ כדי להוציא את אלונה אבירה לעומת גולדהאר זה המצאה של תקשורת. אין שום דבר ״שפוי״ במה שהיא עושה. גם היא שופכת מיליונים על שחקני כדורגל. גולדהאר פשוט שם יותר(כי יש לו) ומשתמש בזה טוב יותר( כי הוא מבין מזה לנהל עסק).

אלונה עשתה צעד קדימה טוב כשהיא צירפה את ברדה והשאירה את אלישע כדי לבנות יציבות. עכשיו הגיעה הזמן לעשות עוד צעד כזה בין אם זה יביא אליפות או לא.
גם על מקום 2 צריך להתקדם כדי לשמור.

 

זה נכון, אני גם חושב שאיכות הסגל זה באמת מיץ' אחראי כי הסגל פשוט נשען על הישראלים הבכירים בשוק שכולם מכירים והיה לו את הרצון והיכולת להביא אותם, אבל קרויף אחראי במידה רבה על העלאת רמת המקצוענות באימונים ע"י הבאת צוותי אימון זרים מתאימים ובכלל בהתנהלות יותר שקטה גם מבחינה תקשורתית. איזה ידע יש למיץ' בנושאים האלה? אין לו.

עידן, בוא אני אגלה לך את הסוד שוברי השוק הראשונים היו רובי שפירא ויעקב שחר.
בסדר אז ארקדי בא ומסיבות שלו שבר את השוק, אבל היו קבוצות אחרות עם אמצעים שיכלו להתאים את עצמם למצב החדש. היו להם את הכלים לכך, אבל תמיד הכי נוח לבכות על הגביר החדש.
לא קיימת חשיבה אסטרטגית בקבוצות, וזו הבעיה.

 

דווקא תקציב השחקנים שם פורסם והוא סביר לחלוטין...

 

ההבדל הניהולי בין אלונה לבין גולדהאר הוא תהומי. אצל אחת - אילתורים יקרים שהצליחו. אצל השני - דרך. בשביל לעשות את קפיצת המדרגה אלונה צריכה להתוות דרך, או לתת למי שמבין בזה לעשות את זה כמו שעשה מיץ'.

אלכס, בדיוק בגלל זה מיץ' הוא מנהל טוב יותר משחר. האחד חושב שהוא יודע הכל, קנאי לשליטה גם במחיר ההישגיות.
השני יותר צנוע, מבין שיש אנשים שמבינים יותר טוב ממנו מה נכון מקצועית. זה כזה פשוט.

 

נכון, אני מדבר על שוברי שוברי השוק...
וגם שחר התבסס יפה מאוד בצמרת כמו מכבי ת״א של היום, ולרובי פשוט לא היה כיס מספיק עמוק והסוף ידוע...
איזה באסה, הלכה לי השנת צהריים בגללך ובגלל סמואל...

 

לקח לו איזה 3 שנים להבין שהכדורגל הישראלי מלא בחובבנים שלא מבינים דבר ורק שותים לו את הכסף.
חבל ששחר לא מבין זאת, אפילו ההיפך מקדש את החובבנות. אולי זה גם קשור לפער הגילאים, מיץ' מגיע מדור אחר. שחר מאוד מיושן כבר.

 

כאחד שראה אימונים של הקבוצה תחת אלישע (גם השנה), אני יכול להגיד לכם שמדובר באימונים ברמה מאוד נמוכה, שאפשר לסיים אותם בלי לשפוך את הקפה.

כאחד שדיבר עם כמה וכמה מהשחקנים אני יכול להגיד לכם שיש אכזבה גדולה אצל השחקנים מחוסר גדול במועדון של אמצעים שבחו"ל (ואצל מכבי ת"א) הם הבסיס כמו אמבטיות קרח, ציוד GPS, תזונאתית ומאמני כושר.

ואם כבר נושא הכושר, לאורך התקופה של מאירי סיני במועדון אנחנו רואים מידי משחק את הקבוצה נופלת מהרגליים בסביבות הדקה ה - 70 כשכל שבוע יש מקבץ של שחקנים שסובלים ממתיחות.
קחו עוד נתון מעניין, לא חזרנו אפילו פעם אחת העונה מפיגור! אז נכון שיש כאן גם היבטים מנטליים, אבל גם הנושא של הכושר הגופני בולט.

הצוות המקצועי והניהול הנוכחי הביאו אותנו לאיפה שאנחנו נמצאים היום. כדי לעשות את קפיצת המדרגה (ויתכן שאפילו כדי להישאר איפה שאנחנו נמצאים שכן מכבי חיפה לא תהיה לעד חלשה כמו בשנתיים האחרונות) אנחנו חייבים שינוי בגישה, גם בעמדת המאמן וגם בכל הנושא של הכושר הגופני והדרישות מקבוצת כדורגל מקצוענית שמחזיקה בתקציב של עשרות מיליוני שקלים.

 

לטעמי זה קשור לגאווה.
לאנשים פשוט קשה לקבל שמישהו בא משום מקום ועושה את מה שאתה עושה אפילו יותר טוב, אז הכי נוח להתקבע בעמדתך ולנסות להחזיר את הגלגל לאחור, לימים בהם אתה נחשבת למוביל בתחומך, לעומת האפשרות הקשה יותר של להתפתח ולהשתנות בהתאם לזמנים כדי לחזור ולהוביל.
אלכס פרגוסון הוא הדוגמה מספר אחת לבן-אדם שלא נתן לאגו שלו להכתיב לו את הדרך וכשהבין שהוא מיושן, הלך והתפתח כדי לחזור לצמרת שרשרת המזון.

 

או בקצרה - זה מה ששבע אליפויות בעשור עושים לך.

 

מי שחושב שלשחר היה אופי שונה לפני שמיץ' או ארקדי באו, הוא טועה. האופי של שחר לא השתנה, פשוט הנסיבות בכדורגל השתנו. הקרטל נגמר ב - 2006. אני אמשיך ואטען אין לניהול של שחר כמעט שום קשר להישגים כלשהם שהיו לקבוצה מאז.
אני חושב שב - 3 שנים האחרונות מבינים את הטענה הזו יותר.

 

גם אצל איוניר, נמני ורן בן שמעון היה למכבי תא תקציב מטורף. ראינו איזה אליפות הם הביאו.