הסוסים השחורים 17/18 - ליגת אירופה, אל תסבכי אותי בתחתית

אורי יש לך יד בדבר?

 

זה לא הסגנון שלי.

 

מי שבגיל 19 היה לא רק שחקן הרכב אלא גם אחת הבבטחות הגדולות של לאציו, דאנילו קטאלדי הושאל היום בגיל 22 לבנוונטו עם חובת רכישה.

 

https://scontent.fhfa1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/20228258_1937711019603154_6383986600910257853_n.Xxx?oh=24463281f29d85cd2cf143bb7fa44788&oe=59F15FC2

 

למה ספורטיילו לא בהרכב?

 

כי החזרתי אותו מהשאלה ושמתי אותו קפטן שלישי אחרי פאפו וזוקי. מקום 5 וכדורגל שגורם לקבוצה של גאספריני להיראות כמו יוון 2004. הבאסה שתכף מסתיימת העונה וקלדארה ״חוזר״ ליובה (החארות המושחתים לא רוצים למכור לי אותו. שבע פעמים כבר עשיתי enquiry!) ופרקאסי לא משחרר כסף למחליף ראוי. לא יודע מה לעשות נראה לי אני הולך לצאת עליו בתקשורת להתפטר ולחכות לטלפון מפארמה.

איזה כיף זה קיץ! ואיזה באסה זה שאי אפשר להיות בן 15 ולשחק מנג׳ר כל החיים.

 

לא וסינו, אבל אחלה קולפו. במיוחד לבנאסי שלא יצטרך לראות יותר את הפרצוף של מיכאלוביץ'.

 

סוף סוף החתמה של שחקן שגם אני (וגם פיולי) מכיר.

 

אטאלנטה מצטרפת ליובה, סאסוואלו ואודינזה כקבוצה בליגה הבכירה שמחזיקה באיצטדיון משלה ובקרוב יתחילו לעמול על שיפוצו.

 

ובין לבין רוכשת בחזרה את מרטן דה רון, שהופך לשחקן ה 13 שהקבוצה מברגמו מצרפת העונה.

 

@uri

בין כל הביקורת של אוהדי פיורנטינה על התנהלות ההנהלה בקיץ האחרון ראיתי באינטרנט משפט שהויולה אמנם מכרו שחקנים ב80 מיליון יורו אבל גם קנו ב50 מיליון כשהיד עוד נטויה. נשמע לי מוזר אז בדקתי ובאמת בוצע רכש ב50 מיליון יורו כשאמנם חוץ מבנאסי אני לא יכול להגיד שאני מכיר מישהו מהם אבל מדובר בין היתר בהרבה דם צעיר(בלם בן 19 מפרטיזן ב5 מיליון, בלם בן 23 מויטוריה הפורטוגלית בסכום דומה), ונראה שגם חסה מפאריס מועמד רציני.

בין זה ובין העובדה שמכירת ברנאדרסקי הייתה קצת בלתי נמנעת בגלל רצון השחקן והסכום שהתקבל על וסינו הוא מרשים לכל הדעות, יכול להיות שהביקורת קצת מוגזמת? אני כן רואה את פיורנטינה מתקשה להשיג את הכרטיס לאירופה אבל לטווח הארוך נראה שהתחילו לבנות פה קבוצה לשנים הבאות.

 

https://pbs.twimg.com/media/DHXz7XMXgAAeICn.Xxx

 

אני לא רואה את זה כדבר פסול באופן מהותי.
בסופו של דבר יש כאן התנגשות בין 3 צדדים - המוכר, הקונה והשחקן.
אם שחקן רוצה לעזוב והמועדון שלו מחליט שהוא מוכר רק בסכום ענק - זה תוקע אותו לגמרי. תחשוב שקבוצה נהיית לא תחרותית אבל יש לה שחקן טופ שחתום לכמה שנים. הוא צריך לשרוף את הקריירה שלו עכשיו בלי תארים בגלל שכשהוא חתם על החוזה הקבוצה היתה תחרותית?
שחקן כמו קוטיניו יכול ב5 השנים הקרובות לזכות בתואר אחרי תואר אם הוא יעבור, ואבל ליברפול תמכור אותו רק בסכום מוגזם שאף אחד לא ישלם. אז מה הוא אמור לעשות, לראות את הקריירה שלו מתבזבזת בגלל שהוא כבול לחוזה?
אז לשחקן יש אמצעי מינוף (שביתות וחוסר השקעה), ולמועדון המוכר יש אמצעי מינוף (שליחה ליציע, ועוד בשנת מונדיאל) ולמועדון הקונה יש אמצעי מינוף (הבעת עניין ציבורי), ובסופו של דבר נוצרת כאן דינמיקה בריאה, גם אם קצת מלוכלכת.

כל מקרה צריך להישפט לגופו ויש הגזמות (לוטיטו כבעלים מוכר, ברצלונה כמועדון קונה, דמבלה כשחקן לפי השמועות), אבל אני לא חושב שזה משהו פסול באופן מוחלט.