היה מאוד מוזר לראות משחק ככה בטרנר. לא מהדרומי, בלי עידוד. כאילו זה אצטדיון אחר. סה"כ נהנתי מהמשחק הזה. הרבה נשים וילדים מסביב. לא יודע איך להסביר - פשוט כיף וכמובן שגם הנבחרת החזירה על הדשא. בכלל לא משחק משובח אבל מה צריך יותר מרביעייה לרשת? לצערי עקב התחייבות קודמת הייתי חייב לחתוך מהמשחק לפני הסיום, באיזור דקה 87, דבר שבחיים לדעתי לא עשיתי. גם כן - מאוד מוזר
רק ממחיש את הכישלון הגדול של נבחרת ישראל הבוגרת לאורך השנים. שימו לב לצעירה מ-2007: 2007 - יורו 2009 - הפסידה לאיטליה בפלייאוף 2011 - סיימה 2 לא עלתה לפלייאוף 2013 - יורו מארחת 2015 - סיימה 2 לא עלתה לפלייאוף אני זוכר שניצחנו את צרפת, שוודיה, תיקו עם גרמניה, תיקו עם איטליה, תיקו עם פורטוגל ואני בטוח שאני לא זוכר עוד תוצאות טובות שהצעירה עשתה. מה הבוגרת עשתה בפרק זמן הזה ואת מי היא ניצחה?
ניצחו את רוסיה במשחק חסר חשיבות עבור הנבחרת ומשחק עם חשיבות עבור רוסיה בקמפיין היורו עם קשטן וזהו נראה לי..
בסופו של דבר,אם בגיל 19 יש לשחקן ישראלי ולשחקן גרמני\צרפתי אותה נקודות מוצא פחות או יותר,אז בגיל 22 הפער ביניהם הוא כבר אסטרונומי. ההבדל ברמות המשחק ובהשקעה הגופנית והמנטלית של מועדונים ומדינות בשחקנים עושות את ההבדל העצום הזה בין נבחרת ישראל לנבחרות אירופאיות. רק בזמן האחרון קצת נכנסו לפה סטנדרטים אירופאים אבל הם היוצאי דופן ולא הכלל.בסופו של דבר הרבה שחקנים גדלים במקומות כמו הפועל פ"ת,הפועל חיפה,מ.ס. אשדוד ופחות מכבי ת"א והפועל ב"ש.
לנו ולגרמנים/צרפתים יש אותה נקודת מוצא אולי בגיל 6 לפני שהילדים מתחילים להתאמן בקבוצות. (יש כאלה שיגידו כבר מלידה בגלל גנים וכו'). רמת המגרשים והאימון בארץ היא איומה, קשה לי להבין מדוע לא משקיעים בזה פה. לדעתי 2 ההבדלים האמיתיים שבגללם אנחנו כביכול יותר טובים בצעירות- הם 1. מאגר שחקנים- אם לנבחרת צעירה יש מאגר שחקנים של שניים שלושה שנתונים, בנבחרת בוגרת זה כבר מאגר של כמעט 20 שנה. הרבה יותר קשה. 2. מנטליות שעדיין לא הספיקה להתפתח יותר מדי, כן גם אצל האירופאים מדובר בשחקנים שעדיין המנטליות שלהם לא חזקה מדי היות ולא כולם השתלבו עדיין בקבוצות הבוגרים וכמובן שהם עדיין לא כוכבים גדולים. לכן הפער כאן הוא עדיין קטן מהשחקנים שלנו. פער שמתרחב מאוד בנבחרות הבוגרות.
הם כבר בגיל 19 לא באותה נקודה מוצא מבחינת היסודות שהקנו להם ומוכנות לשחק בבוגרים. מבחינת כישרון יכול להיות שאין הבדל גדול מדי אז ישראל יכולה גם לנצח ביום נתון בגילאים האלה. מה שחשוב מה קורה אחר כך בבוגרים.
הגיוון האתני בישראל יכול להוביל לנבחרת ברמה גבוהה גם בקנה מידה אירופאי אם יסיקו מסקנות מהצלחה במדינות אחרות שדומות לנו (בלגיה למשל) ואשכרה יעבדו על מנת לשפר את הדבר הכי חשוב בכדורגל הישראלי, וזהו רמת הכדורגלן.
בכדורגל הישראלי, היכולת של שחקן היא נטו ההתפתחות האישית הטבעית שלו. לא משפרים כאן אף שחקן בשום מועדון מהרגע שהוא מגיע פעם ראשונה לחוג בגיל 8 ועד שהוא עולה לבוגרים. גילאים צעירים, כשעוד לא מסיימים להתפתח פיזית אז אנחנו מצליחים להתמודד פה ושם. אבל כשבאירופה הפירות של השקעה נכונה בפיזיות ושאר ירקות שיש מגילאים צעירים נותנת אותותיה כשמגיעים לבגרות, אצלנו הם נשארים באותה רמה פיזית של בחור בן 21 שהולך למכון 3 פעמים בשבוע בשביל הכיף. כמובן שבמועדונים קצת יותר רציניים באירופה מלמדים אותם גם לחשוב כשחקנים על המגרש. אצלנו טיפשים גמורים הם עדיין שחקנים מובילים. לא יודעים לקרוא משחק, לא יודעים לתפקד במערך קבוצתי ולא יודעים להתנהל כספורטאים.
