המשימה הגדולה של פרנק רייקארד

במחצית הראשונה של משחק התיקו הביתי מול סראגוסה, הגיעה ברצלונה להזדמנות אחת, אותה החמיץ אטו אחרי תרגיל ענק של רונאלדיניו. במחצית השנייה, לאחר השערים של סראגוסה, הגיעו המארחים לארבע הזדמנויות גדולות (אטו, דקו, לארסון, ג'יולי), לכמות רבה של חצאי-מצבים, וכבשו פעמיים; כל זה תחת הלחץ של פיגור ביתי מול הגנה מתבנקרת. זה לא פעם ראשונה, גם לא שנייה, בה המשחק של בארסה משתפר משמעותית אחרי שהיא נמצאת בפיגור. אם כך, השאלה מתבקשת: למה לא לשחק ככה מהתחלה?

עשר פעמים בעונה שעברה הייתה בארסה במצב פיגור בליגה. בשמונה מהן בארסה לא הפסידה. בנוסף לכך, עשתה בארסה מהפכים על קבוצות כמו צ'לסי ומילאן. גם העונה הספיקה בארסה כבר פעמיים לחזור מפיגור (וכשלה בכך בהפסד לאתלטיקו מדריד). הנתונים האלה, בנוסף לעוצמה ההתקפית המוכרת היטב של ברצלונה מניבים מסקנה: כמעט מול כל קבוצה, בארסה מסוגלת לכבוש בהזמנה. אמירות כאלה בהקשר לכדורגל אין לקחת פשוטן כמשמען, אלא כהצהרה הסתברותית: אם בארסה תרצה לשים גול לסראגוסה (למשל) בחצי השעה הראשונה של ההתמודדות, היא תצליח ב- 9 מתוך 10 משחקים. הכל עניין של רצון.

http://www.diariosport.com/vivo/recursos/fotos/foto_127927_CAS.Xxx
דקו - רחוק מיכולתו בעונה שעברה

משחק ליגה טיפוסי של בארסה כיום מתחיל באדישות. שחקני ברצלונה יודעים היטב שהם טובים יותר מכל יריבה (פרט אולי לריאל מדריד), ולכן מרשים לעצמם לפתוח משחקים בנונשאלנטיות. על הילוך ראשון ועם הברקות מזדמנות, יגיעו שחקני ההתקפה לכמה הזדמנויות פה ושם, אבל בארסה לא תשטוף את המגרש. אם יפול שער לטובתה של בארסה, האלופה תתחיל בלחץ זמני בתקווה לכבוש עוד כמה. אבל אם במקרה הקבוצה היריבה תצליח לכבוש, ברצלונה מיידית תעלה את הרמה, ותתחיל לשכב על השער. לא תמיד זה יספיק.
עכשיו תארו לעצמם את האלטרנטיבה. מרגע שריקת הפתיחה של השופט, ברצלונה שוטפת את המגרש. השחקנים רעבים ומחפשים את שער היתרון כבר ב- 20-30 הדקות הראשונות. אנחנו נראה לחץ בחצי המגרש של היריבה, דומיננטיות של שחקני הקישור וקרבתם לשלישייה ההתקפית, פריצות של מגני הכנף והרבה תנועה בחוד. מעטות הקבוצות שיוכלו לעמוד בזה בלי לספוג. האין זה עדיף (שלא לאמר הגיוני יותר) לפתוח משחק עם יתרון של שער או שתיים ורק אז לעבור למצב מנוחה?

להכניס את זה לראשם של השחקנים צריכה להיות המשימה המרכזית של רייקארד כרגע. כיצד? על ידי הסרה של כפפות המשי. הניפוי הראשון של שחקני הרכב מהסגל, כאשר דקו ורונאלדיניו ראו מהצד את הנצחון המרשים על בטיס, היה בראש ובראשונה סדרת חינוך ותמלוג על יכולת חלשה במשחקים הקודמים. 'מנוחה' הייתה הסיבה המשנית והרשמית בלבד. באותו משחק, בארסה הגיעה לפנדל וכבשה ב- 20 הדקות הראשונות, ופשוט פתחה במרץ. הניפויים המאוחרים יותר (ג'יולי ואדמילסון מול אודינזה, שאבי מול סראגוסה), כבר באו על תקן מנוחה בלבד. מדוע? שאבי ישן על המגרש כמעט כל העונה. מדובר באחד מהקשרים הטובים בעולם, אבל רק כאשר הוא מפגין דומיננטיות. לנמק אי-הכללתו בסגל כ'שיקולים מקצועיים' הייתה אפקטיבית הרבה יותר – גם לשאבי, וגם למחליפו אנדרס אינייסטה, אשר היה יודע שיש לו סיבה להתאמץ. שיטת הרוטציות החדשה היא טובה ויפה, אבל היא חייבת להיות חדה ואכזרית יותר. המטרה היא לא רק להביא מנוחה לשחקנים להם היא מגיעה, אלא גם להציב את ה- 11 הטובים ביותר על המגרש. ואם זה אומר להוציא את רונאלדיניו, דקו, אטו או פויול, אז שכך יהיה. כאשר נחגוג ברמבלאס ב- 14 ו/או ה- 17 במאי, גם הם יבינו את הנחיצות בדבר.

http://www.elmundodeportivo.es/mundo-img/20051004a/9_archivo55_graphic_10_1_2_20051004_YBA05S1.Xxx.Xxx
המשימה מוטלת על כתפיו

 

אני חושב שלהוציא את שאבי היתה טעות.
אולי שאבי ישן, אולי שאבי מזלזל אבל הוא "העורף של ההתקפה" אפשר להגיד. ממנו מתחיל הכל.
איך שלא תסתכלו על זה אין שחקן באירופה חוץ מקמביאסו שיכול להתחרות איתו בתפקיד הזה.
שאבי שחקן יציב שמציג את אותה היכולת כמעט כל השנה ולמרות שהוא ישן הוא שחקן חשוב מאוד לברסה.
ריקרד גם טעה כשהוא הוציא את אולגר והכניס את ואן בומל. במקום להוציא את אולגר הוא היה יכול להוציא את דקו שגם לא יצא לו וגם צריך להענש על כך שהגיב בקולי קולות על כך שלא היה בסגל נגד בטיס.

 

טעות? בצעד אחד הוא חיזק את ההגנה והקישור.

 

צ'אבי ישב ביציע בגלל פציעה נגד סראגוסה או שהוא אפילו לא קיבל מקום על הספסל למרות שהוא היה כשיר?

 

הוא היה כשיר וקיבל מנוחה.

 

אולי יש גם הסבר נוסף להתחזקות של ברצלונה במחצית השניה? כמו הרחקת שחקן היריבה בארבעה משחקים מתוך חמשת האחרונים? מתי כבר נראה את ברצלונה משחקת מול 11 שחקנים משחק שלם ומנצחת?
וכפי שזכור לי, עד הפנדל מול סראגוסה, בארסה לא ממש נראתה טוב, אם כבר אז זוהי סארגוסה שלחצה יותר על הדוושה.

 

אוי, המדרידסטה כבר הספיק לפתח רגשות דיכוי? שמת לב פעם שכשבארסה תוקפת קשה לעצור אותה, והיריבה עושה הרבה עבירות? לעתים עבירות של צהוב שני? אפילו ההרחקה של טולדו לא הייתה כל שערורייתית כמו שאתם וחבריכם הלבנים מנסים להראות: היה מגע ברור בין המגן לואן-בומל. הוא אמנם נפל לבד, אבל בעיטה ברגליים הייתה גם הייתה.

ובקשר למצבים, בואו נראה. לפני הפנדל, דקו וג'יולי היו חייבים לכבוש במצבים גדולים, אינייסטה הוכשל רגע לפני שהוא מסדר מצב לגול, וגם ההכנה לפנדל בהחלט הייתה מצב לא רע. אחרי השער הראשון, זה המשיך בעוד שתי החמצות ושער.

בשורה התחתונה, ראית מספיק את ברצלונה גם בעונה שעברה בפיגור מקבלת מוטיבציה פתאומית. אפילו במשחק חסר המשמעות מול ויאריאל; שחקני ברצלונה עלו למגרש כדי להעביר את הזמן ולסדר לאטו מצבים, אבל ברגע שהם נכנסו לפיגור של שתיים הם לחצו על הדוושה. או מול בטיס, כאשר בארסה הגיעה ב- 25 הדקות האחרונות לפי 3 מצבים מאשר בכל המשחק (קדימה, תזכיר את השופט). ושוב, כל זה עוד לפני שמציינים את מילאן וצ'לסי. כי אין מה לעשות, זה עובדה. ברצלונה טובה יותר מ- 18 קבוצות בליגה הספרדית. אני יודע את זה, אתה יודע את זה, וגם שחקני האלופה יודעים את זה. במצב הזה, קצת קשה לפתח מוטיבציה. אבל כשהם נמצאים בפיגור, הם מקבלים הזרקת מוטיבציה. כי קבוצות אלופות לא מפסידות. הן רק מתעצלות.

 

בדיוק! ולכן רייקרד עובד עכשיו בשיטת הרוטציה. להראות לשחקנים שלכל אחד יש מחליף (חוץ מפויול שאותו הוא לא ישים על הספסל גם בגלל שהוא לא מזלזל אף פעם). שימו לב שגם אולגר עוד לא נכנס לשיטת הרוטציות ואדמילסון כן.. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/dry.Xxx מקווה שהוא לא יכנס גם.
כפי שבאמת כולם ראו ברסה יכולה לשחק כדורגל מושלם אם היא רוצה אבל הבעיה היא שהיא לא ממש רוצה.. רק כאשר היא בפיגור היא מתחילה ללחוץ ולהבקיע. הבעיה לא על שחקן או שתים אלא על כמעט כל הקבוצה. לכן זאת עבודה של רייקרד. מי שנהנה מהשיטה של רייקרד אלו מסי ואיניסטה, שהם עובדים קשה כמו ילדים טובים שרוצים לשחק והם יודעים שרק בעזרת עבודה קשה הם יהיו בהרכב. ושוב, מה שצאבי עושה אין שחקן בספרד שעושה את זה יותר טוב ולדעתי גם באריפה.אולי הוא ישן, אולי הוא חולם, אבל הוא עדין עושה את העבודה שלו

 

רק כשהוא פעיל ולא נוחר.

אדמילסון בינתיים מרשים בבארסה עם ממוצע של שער באשמתו למשחק מאז הגעתו.

 

בברצלונה משחקים 15 שחקנים מקצוענים מהטובים בעולם, חלקם הכי טובים בעמדות שלהם, שחקנים מנוסים שעברו כבר דרך בכדורגל המקצועני ברמות הגבוהות ביותר וגם זכו בתארים שונים. קשה לי להאמין שצריך להסביר לשחקנים כאלה שהם צריכים להבקיע ישר על ההתחלה אחרי פתיחה לוחצת. שתי בעיות יש לרייקארד לטפל בהן בשבועיים הקרובים, והן ההגנה שלו שסופגת שערים אומללים בקלות בלתי נסבלת, דבר שלא ראינו בעונה שעברה, והחמצות בכמויות מסחריות של שחקני ההתקפה גם כן, שלמרבה המזל בד"כ מוצאים את הרשת בסופו של דבר, או שהשופט מראה להם את הדרך. הנתון שמקס הביא הוא דווקא בר משמעות.

 

ברור שהוא בר משמעות. בארסה לוחצת, תוקפת, פורצת את ההגנה, והמגנים נאלצים לעשות אווירות.

איך עוד אתה יכול להסביר את הפתיחה בנחת מול הסוף בלחץ?

 

הפתיחה היא לא תמיד בנחת. אולי אפשר לומר שאם השער לא נכנס על ההתחלה, ברסה מורידה מהלחץ ונזכרת לחזור אליו רק כשהזמן עומד להיגמר. בכל מקרה, אני לא חושב שזה מצב שבו רייקארד צריך להסביר את הדברים האלה. אולי רק לעמוד על כך בזמן המשחק כשהוא מבחין שחגורת הלחץ מרפה.

הכנתי משהו קטן בכל זאת להולנדי להראות באימונים, בוריס:

http://img90.imageshack.us/img90/5917/barca7ug.Xxx

 

אני שמח לראות שהבאתי לגל יצירתיות בפורום.


לדקו עדיף לעשות אחד כזה:

http://www.barca.co.il/news/imagenes/barca7ug.Xxx

 

רוב המהמפכים, היו בגלל הרחקה של שחקן. זה לא מקרי. אגב, ברצלונה צריכה מאמן גרמני.