לא יכול להיות, הוא מת http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx בוריס אחלה סיפור. רואים שנהנת. אני רק יכול לחלום שהסיטי תגיע למשחקים גדולים כאלה..
השנה היו לי 2 משחקים שמאד היה כיף לי להיות בהם : 1) בית"ר נגד מכבי חיפה בטדי בסיבוב השלישי,אווירה מחשמלת עם ניצחון מתוק 2) בית"ר נגד בני יהודה בטדי בסיבוב השלישי,משחק נפלא,נהניתי מכל רגע
החוויה הגדולה ביותר שלי הייתה במשחק בין מנצ'סטר יונייטד לליל במסגרת שלב הבתים של ליגת האלופות העונה. המשחק לא היה כמו שציפיתי, מעט מצבים ליד השער, החמצות של רוד ורונאלדו, וגם בעיטה של גיגס לקורה אחרי בעיטה חופשית, אבל האווירה המדהימה באולד-טראפורד לא משתווה לאף אצטדיון אחר באנגליה. האוהדים לא מפסיקים לעודד, שירים ללא הפסקה, וכמובן, מחיאות כפיים אחרי כל מצב מסוכן שלנו, או הצלה גדולה של ואן דר-סאר. חוויה שלא אשכח.
ליברפול - מנצ'סטר יונייטד 1-3 2001 (אם אני לא טועה) אוי איזה חלום! איך ריסה טיפל בשער של בארטז! גם איסטנבול היה מדהים, אבל ולמרות שהמעמד באיסטנבול היה הרבה יותר גבוה והמשחק עצמו היה הרבה יותר מפתיע הניצחון על היונייטד היה פשוט מדהים.
עונה שעברה, 20 בספטמבר 2004, יונייטד מארחת את ליברפול ומנצחת 1-2. שני שערים של סילבסטרה( http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/hahaha.Xxx ) בנגיחות מעולות, מול שער עצמי של ג'ון אושיי, אותו שחקן שיום לפני קניתי מחזיק מפתחות שעד היום אני משתמש בו.איזה מנחוס!
ממ זה היה מאד מזמן, בטיול בלונדון החלטתי לקפוץ למשחק בין ווטפורד ל... יאללה אני אפילו לא זוכר מול מי. ליגה שניה באנגליה אבל רציתי לראות את רוזנטל וחזן ששיחקו אז בווטפורד. לקחתי רכבת עד לקצה הצפוני של לונדון רק בשביל להבין שאיחרתי ב30 דקות למשחק והתוצאה כבר 0-1 לווטפורד. עד המחצית רוזנטל עשה 0-2. מחצית שניה ותוך 4 דקות, 80, 84 - 2-2. דקה 89 חזן נכנס להציל את המצב. הוא לא ממש עוזר אבל בדקה ה-94 רוזנטל מבשל לאיזה קשר אחד את ה-2-3. לראות חגיגה של 8000 צופים בלידה השניה באנגליה זה הכי כיף שיצא לי לראות.
יש לי שני משחקים, באחד הייתי באיצטדיון ממש ובאחד... 1) ישראל-אירלנד, כולכם ראיתם אותו, אני מאמין שחלקכם גם איתי באיצטדיון- אין מילים. 2) גמר יורו 2004, פורטוגל-יוון, קיץ 2004. הייתי בניו יורק עם אבא שלי וחיפשנו בנרות מקום לראות בו את המשחק (שהוא לא פאב אירי אפוף עשן). החלטנו לנסוע לרובע היווני אסטוריה, חיפשנו שם במשך כחצי שעה- הכל היה ריק מאנשים- עד שהגענו לפאב שמלא עד אפש מקום ביוונים מטורפים. עד אפס מקום פירושו בית קפה שנכנסים בו כ-100 איש ביום רגיל והיו שם אז לפחות 500-600. בדקה ה-57 (נראה לי) עם הגול של יוון כל המקום עלה באוויר. עם סיום המשחק כולם יצאו לחגוג ברחובות, וממש הרגשנו באתונה. חוויה מ-ט-ו-ר-פ-ת.
הייתי במשחק הזה והאווירה בגול של סואן זה דבר שלא יוצא להרגיש יותר מפעמים בודדות בכל החיים. הרגע הכי זכור לי מהמשחק אחרי זה היה בהפסקת המחצית כששירי מימון עלתה לשיר אבל את האירים זה לא עיניין, חלקם לא ירדו לחדרי ההלבשה והתמסרו על המגרש בזמן שהיא שרה ולא היססו להרים מעליה כדורים. אחד מהם עבר איזה 2 מטר מעל הראש שלה. זה היה גדול http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/hahaha.Xxx
היית פעם באנפילד שאתה מדבר? ביקרת באולד-טראפורד? לפני שאתה פותח את הפה על אצטדיונים אחרים באנגליה, כדאי שיהיה לך קצת רקע עליהם, ובטח כשאתה רוצה לומר משהו בנושא. ואני חוזר על דברי: האווירה באולד-טראפורד לא משתווה לשום אצטדיון אחר באנגליה.
הייתי רוצה גם לרשום את המשחק היחיד שראיתי בליין, אבל טוטנהאם הפסידה אז 2-0 ללסטר ועם כל ההתרגשות והדריבלים של ז'ינולה, היו משחקים שיותר נהנתי בהם...
הדרבי בעונת 91/92 כשמכבי הביסה בדרבי את הפועל 4-0 משערים של הרשליקוביץ' (עצמי), נמני, וצמד של דריקס. היה גם את הניצחון 1-0 על בית שאן מהשער של יורי שוקאנוב בדקה ה-95
