בקשר לקארול - לא ראיתי אותו משחק הרבה השנה, אבל יצא לי לראות אותו שני מחזורים רצופים ואני מסכים לגביי ההתבייכנות שלו, בכל מהלך הוא מקלל לכל הכוונים ומנופף בידיים כמו ילד קטן. מזכיר בצורה מדאיגה את דלגליש שהוא ממש לא הג'נטלמן שעשו ממנו כאן לפני לא יותר מדיי זמן. עם כל הכבוד לספירינג, הנדרסון ושות, איפה לעזאזל ג'ררד? משחק שני ברציפות שלו שהוא חלש מאוד, בלי תרומה ניכרת להתקפה או להגנה. אני הייתי בא אליו קודם כל בטענות, בתור שחקן שאמור לשמש דוגמא לצעירים ולדרבן אותם. קבוצה בלי מנהיג על המגרש גורלה להפסיד לצערי.
יאללה אפשר לחשוב.. זה שחקני כדורגל וזה משחק סופר אמוציונלי מה מצפים מאברה שיירד מהמגרש בפנים חתומות, בסדר אז אולי הוא הגזים אבל כל האמוציות האלה,בדיוק בגלל זה אנחנו כל כך אוהבים כדורגל
אבל לליברפול אין פצועים פרט ללוקאס, יונייטד סובלת מפציעות הרבה יותר משמעותיות. נכון שגם לוקאס שחקן משמעותי, אבל יש הוכחה ברורה לעומק העדיף בהרבה של יונייטד.
כמה חורים בהודעה הזאת שממש אין לכוח להתחיל לפרט. נראה אם אתה תבין לבד. באשר למשחק היום: בסה"כ יונייטד החזיקה יותר בכדור אבל לא הייתי אומר שהיא הייתה דומננטית מובהקת. אחרי שני הגולים שלה היא הורידה הילוך וליברפול לצערי לא העלתה הילוך כדאי ממש לחזור למשחק. בגדול המשחקים האלה מוכרעים על-ידי ניצול המצבים ויונייטד עם 2 וחצי מצבים במחצית השניה הכריעה את המשחק. לגבי הטאקל של פרדיננד על סוארז: אם זה היה באנפילד הוא היה מקבל אדום.
אפשר להגיד נגרים עוד הרבה פעמים, אבל מספיק להציץ על ההרכבים שעלו למשחקים האלה בעונה שעברה, מבטיח שהם לא הרבה יותר טובים. ההבדל הגדול הוא שהטקטיקה היום הייתה בזיון, אפילו עם הודג'סון שיחקנו חיובי יותר באולד טראפורד, ולא עם שחקנים טובים יותר (קונצ'סקי-אנריקה, קראגר-אגר, מיירלש-הנדרסון, פולסן-ספירינג, קול-קויט, מקסי-דאונינג, סוארז-טורס). כנ"ל במשחק הגביע העונה. טקטיקה מבזה, טיפת תשוקה לא הייתה במשחק הזה מצידנו. מחליא.
אני כועס עליו לא כי אכפת לי מליברפול אלא כי אכפת לי מיונייטד והוא עלול להיות מורחק על הפרובוקציה המכוערת הזאת. זה שיש בו אולי כעס על סוארז זה לגיטימי, אבל אני מצפה משחקן להפעיל שיקול דעת ולהעדיף את טובת הקבוצה על פני חשבונות אישיים שלו.
הייתה תקרית בינהם.סוארז נענש בעקבותיה.לדעתי אברה רצה ללחוץ את ידו של סוארז ובאקט זה להביא לחיסול המתח בינהם.מי שיצא קטן פאתטי ועלוב זה הסוארז שלך.ללא שום קשר החגיגות של פטריס בסיום המשחק היו מיותרות לחלוטין. למשחק עצמו.אנחנו בתקופה רעועה.צוברים ביטחון בהדרגה תוך כדי חזרת הפצועים לסגל.יכולתם אם הייתם באים בגישה פחות ארנבתית לצאת עם נקודות מהמשחק הזה.איש המשחק שלי הוא ללא ספק ולנסיה ומיד אחריו סקולסי. דה חיאה אבוד בכדורי גובה.בצירוף הפחד הפסיכולוגי של הבלמים שלנו מכדורי גובה(שנובעים ישירות מחולשתו של השוער בתחום הזה)זה היה מחדל להשאיר את קארול בחוץ. בלאמי שעשה בנו שמות ב4-3 מול השיטי גם נשאר בחוץ.תודה רבה לך קני.סוארז חלוץ בנזונה שחבל"ז.למזלכם הרע הוא טינופת של בן אדם.צוללן מגעיל ופרובוקטור.אם ינקה עצמו מכל הבולשיט הוא יכול להיות בנקל אחד החלוצים הטובים בעולם.
אני לא זוכר שאת בלוטלי השעו אחרי הפרובוקציות שלו נגדנו, אז קשה לי להאמין שאת אברה כן ישעו. לגבי המשחק, ליברפול באו במחצית הראשונה במטרה להרוג את המשחק, קבוצה כל כך אפורה, חבל שהורדנו את הרגל מהדוושה והחזרנו אותם למשחק.
אלכס - בהתחשב בכך שבכל שנת 2011 ג'רארד אולי הופיע משהו כמו 10 פעמים (ורובן מהספסל), ובלאמי לא יכול לשחק יותר מדי בגלל בעיות פיזיולוגיות, אי אפשר לומר שאנחנו ממש 'נקיים' מפציעות. וזה עוד בעונת שיא של אגר מבחינת הופעות... ובלי קשר לכל זה, ברור שלמנ' יונייטד יש יתרון עומק ניכר על פני ליברפול. כשקבוצה אחת מתחרה על האליפות ועל ליגת האלופות כמה שנים ברציפות, גם השחקן ה-20 בסגל שלה הוא שחקן טוב מאוד (למשל אוואנס). כשליברפול מתחרה על מקום רביעי כבר 3 שנים ובעיקר מאבדת נכסים (עד הקיץ האחרון), יכול להיות מצב שהשחקן ה-14 שלה (קאוט) הוא נגר מזדקן שעולה בהרכב בזכות חסד נעורים בעיקר. ההבדלים ברורים ולא מפתיעים. אתה נותן לאברה יותר מדי קרדיט. אם הוא היה רוצה לסגור את הסיפור, הוא היה מוצא דרך להתנצל או לנסות ללבן את העניינים. מעבר לכך, אם סוארז מתעקש 'לכעוס' עליו, מי הוא בכלל שימשוך לו את היד? אין מה לעשות, לסוארז מותר לשנוא אותו. אני מפקפק מאוד בכוונות התמימות של אברה, אם פניו באמת היו "לשלום" הוא לא היה מושך לסוארז את היד, והוא לא היה מנסה לתקוף אותו במנהרה בירידה להפסקה והוא לא היה עושה את הפרובוקציה המכוערת בסיום. בן אדם שרוצה להרגיע את המצב לא מתנהג ככה. בן אדם פרובוקטור מתנהג ככה.
אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה קרה שאלכס פרגוסון לא ביצע ולו חילוף אחד במשך משחק שלם. אם לומר את האמת לא היה צריך בחילוף כזה, כל הקבוצה תיפקדה נהדר ולא היה צורך בשום שחקן שישנה את המשחק ויסלחו לי ברבאטוב וצ'יציריטו. זה היה אחד המשחקים הטובים ביותר שלנו העונה וכמה משמח שזה קורה מול אחת היריבות הכי מושבעות ושנואות שלנו, לא היה לרגע ספק בשליטה שלנו ובניצחון שלנו וחוץ מהשער המיותר שספגנו שגרר אחריו לחץ מרגיז ומבהיל נתקלנו ביריבה פחדנית שלא באמת באה לנסות להוציא משהו מהמשחק הזה. סיטי יוצאת מחר למשחק חוץ קשה מול וילה ועכשיו כשכל הלחץ עליה נקווה לראות אותה מועדת שם.
כן, על הדרך גם נזכרתי בספרינט של אדביור באיסטלנדס לכיוון הקהל של ארסנל שאם אני לא טועה הרוויח לו השעיה מכמה משחקים. בכל מקרה, אני יותר ממבין את אברה על ההתנהגות שלו כלפי סוארז.
לא אידיוט אלא סמל ושחקן ענק. ממתי אסור לשחקן לחגוג אחרי משחק עם כל כך הרבה אמוציות? Because we're Man United, we do what we want http://www.youtube.com/watch?feature=playe...&v=8H2OLWTNfg0#! http://i.telegraph.co.uk/multimedia/archive/02135/evras_2135459c.Xxx
מותר לחגוג (למרות שאני לא אוהב חגיגות גדולות אחרי "סתם" משחק ליגה), השאלה איך. מול הפנים של שחקן יריב זה לא הולם ולכן הוא ייענש. מותר לו לנטור טינה לסוארז אבל ברגע שהוא מתנהג ככה הוא מוריד את עצמו לאותה רמה. אדבאיור הושעה בזמנו לכמה משחקים בגלל שדרך על ואן פרסי, זה כנראה "חסך" לו עונש על הריצה לקהל.
