ראיתם את אברה היצור והחגיגות הפאתטיות שלו? ועוד בכוונה נצמד לסוארז ועושה את זה... איזה שמוק בחיי, ואיזה כיף העונה לראות כל טעות שלו שעולה ליונייטד בשער. איכס.
מחצית שנייה איומה. הקישור תקוע מאחור. במצבים כאלה של פיגור של 2-0, אני באמת חשוב מה יונייטד היתה עושה. היא היתה שולחת את המגנים, את הקשרים, את כולם קדימה, עד שהיא מבקיעה את השערים. ליברפול עושה את זה רק בדקה ה90. זה מטריף אותי לראות את וולבק לוחץ ושחקני ליברפול אדישים להתמסרות של סקולס וקאריק. אלוהים. ברגע שטיפה לחצנו, השגנו את הכדור בקלות.
http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx לגמרי! ליברפול חלשה, הגול שלה כמו בגביע משום מקום, ועם כל ההזדמנויות שלנו לשים את השלישי ולגמור עם זה, היינו חייבים לספוג ולהכנס לפאניקה עד הדקה האחרונה. בסופו של דבר יחסי הכוחות ברורים, אנחנו יותר טובים.
קצת עיצבן ש-20 דקות לסיום נדמה היה שהחלטנו ש-0-2 זה מספיק ולא צריך יותר, זה חוזר על מה שאמרתי בעבר לגבי העובדה שלקבוצה הנוכחית עדיין אין קילר אינסטינקט מספק, אבל בסופו של דבר עשינו את העבודה היום. זה מה שחשוב, עם כל הכבוד לסיפורי אברה וסוארס.
http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx הצביעות של אברה היא משהו. הוא קורבן להתעללות מילולית גזענית פומבית מצד סוארז. והוא הקורבן להשפלה הבלתי יאומנת של הברוגז של סוארז איתו אחרי שההוא סרב ללחוץ לו את היד. ואז בא וקופץ על סוארז בחגיגות פאטיות של איש קטן שלא מסוגל להכיל את עצמו. והאמת כשראיתי את זה זה לא הפתיע אותי לרגע ונראה טבעי ביותר שאברה יעשה את זה. ליצן דפוק.
לגבי המשחק - יונייטד באה סופר ממוקדת ונחושה, באולד טראפורד זה מספיק כדי לנצח את רוב הקבוצות בעולם, הסיבה היחידה שלא היתה פה תבוסה לליברפול היא רק בגלל הנחישות של הסקאוזרים - הבעיה היא שבכל מה שקשור ליכולת אין שם כלום. דלגליש ירה לעצמו ברגל כשעלה עם בלאמי על הספסל ועם האסון טבע דאונינג (תודה תודה לאל שלא הלכנו עליו בקיץ) בהרכב. ליברפול אפילו לא מסוגלת להוציא מתפרצת כמו שצריך מרוב נגרים בהרכב. בסיום זה היה ממש עצוב ולא מובן, כאילו שחקני ליברפול די ויתרו על המשחק ולוחצים על הכדור באדישות... ספירינג עם טעות זועתית בשער השני. אצל יונייטד ולנסיה פשוט שד באגף, כנראה שחקן האגף בכושר הטוב ביותר באנגליה כרגע (כן, יותר מהצוללן בייל), רוני במסירה האחרונה מאד מדויק ורגוע, אבל מה שבאמת מפתיע זה ג'וני אוואנס. משחק מעולה שלו. הרבה מהשקט והדיוק של יונייטד היום היה בגלל כמות השחקנים המנוסים בהרכב שלה. בכל מקרה התוצאה ממש לא מפתיעה אף אחד מן הסתם. לפחות סוארז כבש.
איזה גועל נפש. השחקן היחיד שזה היה אכפת לו, והוא רץ ועשה הכל כדי לדרבן את כולם היה סוארז. כן, זה היה משיקולים אישיים, אבל מאוד מאכזב שכל הבריטים המחורבנים שכביכול מבינים מה זו היריבות בין ליברפול למנ' יונייטד, מרימים ידיים ובקושי רצים. היחיד שרץ היה סוארז, ומגיע לו לכבוש את השער הזה (שהיה בסה"כ סמלי, לא היינו קרובים להשוות במילא). מעבר לכך. הרכב מחורבן שכשל לגמרי. שני השערים מטעויות טיפשיות ובכלל לא מחויבות, אבל כשמשחקים נגד קבוצה כמו מנ' יונייטד היא תדע להעניש אותם. חוץ מזה, כרגיל לא תקפנו מספיק, הקישור וההגנה לא דחפו מספיק, גם בלאמי וקארול כשנכסו לא רצו מספיק כמצופה. לואיס סוארז כדורגלן גדול בכמה רמות משאר הליצנים שרצו בחולצות הלבנות-תכולות היום.
עם זה שאברה התחיל לחגוג עם האוהדים שלו עוד אין לי בעיה, אבל כשהוא מחפש את סוארז בעיניים שלו כדי ללכת לחגוג לידו זה כבר מחליא. סוארז לא רצה ללחוץ לו את היד וזה כבר עניין אישי ביניהם ומקובל בפרימיירליג בין שני שחקנים מסוכסכים אבל מה שאברה עשה זו פשוט פרובוקציה מהסוג הנמוך ביותר. אני מבסוט שריינה וסקרטל הלכו להעמיד אותו במקום אבל גם מבסוט שסוארז לא התפתה להיכנס למאבק הזה, אנחנו לא צריכים להתאמץ הרבה. הבחור הזה הראה את הפרצוף האמיתי שלו. במשחק הבא מולם אף אחד לא צריך ללחוץ לו את היד.
שמישהו יישלח לאברה את הדיוידי של גמר הגביע הזה שלו. אה, זה רק היה משחק ליגה? ובכן, ככה זה כשאין לך במה לזכות העונה. cunt. אגב, סוארז לא הגיש לו את היד באקט הלחיצות ידיים, ואברה תקף אותו.
מאוכזב מתוצאה, אבל די נהנתי מיונייטד וכמובן מהחצי השני. ולנסיה, גיגז ורוני היו ענקיים. אח, יונייטד כל כך קבוצה עמוקה, כשהיא מגלה עליונות מוחלטת על ליברפול שלא סובלת מפציעות ואילו לשדים יש את יאנג ונאני בקנה של הפציעות. 3:0 היה משקף יותר. ניצחון מאוד חשוב. בצד של ליברפול, אז קני הפך לפחדן השנה, הוא גם לא הגיב לפציעה של לוקאס לייבה. ספירינג זה לא שחקן לפרמייר ליג. לליברפול לא מגיע להשיג שום דבר העונה. קבוצה משעממת, חסרת תכלית. שחקן כמו קארול כבר לא מנצח קרבות אוויר, הוא מעדיף לנופף בידיים ולדבר עם שופטים. דאונינג? אפילו אגר הוא איום התקפי יותר גדול ממנו. ליברפול הפכה לקבוצה קטנה בראש.
ריינה היה זה שגם בלחיצת היד דחף את אברה למקום שלו ואיפס אותו. קאוט נראה יותר כמו מגן ימני טוב, יותר טוב מווינגר\חלוץ.
אברה אידיוט. עזבו את העניין ה"מוסרי", סיכוי גבוה מאוד שהוא יורחק על החגיגות המטופשות האלה. זה שסוארז חלאה לא גורם לו לצאת יותר טוב מהסיפור הזה, והפרובוקציות שלו בסופו של דבר גורמות לנו ולו נזק. למרות שרוני כבש צמד, איש המשחק שלי הוא ולנסיה, שחקן ההתקפה היחיד שלנו שממשיך להיות חד, יעיל ואפקטיבי באופן קבוע, על כל החד-גוניות שלו.
זה שאברה הוא חלאה זה לא חדש. מצד שני, אנחנו צריכים להסתכל בעיקר על עצמנו. הופעה בזיונית שלנו. נכון שדאונינג וקאוט היו חלשים מאוד (ובמקרה של הראשון זה אנדרסטייטמנט), אבל כל השאר פשוט לא רצו מספיק ולא לחצו. במשחק כזה, זה בלתי נסלח. אלכס - אתה רושם שספירינג לא שחקן לפרמייר-ליג ושדלגליש לא הגיב לפציעה של לוקאס, אבל מנ' יונייטד מגלה עליונות מוחלטת על ליברפול בלי פציעות? עכשיו כשנסתכל על זה בדיעבד, הפציעה של לוקאס היא רגע מפנה בעונה שלנו. יתכן ולא היינו מגיעים למקום אחר בלעדיו, אבל אחרי שהוא נפצע, אדם התחיל לשחק מחורבן ובאופן כללי כל הקישור שלנו התרסק.
