@Alta Tensione זה מזכיר לי ויכוח שהיה לי עם מישהו בקיץ בדיון של דורטמונד. הוא טען שסוון בנדר הוא עמוד תווך בקבוצה ואסור לוותר עליו, ואני טענתי שבנדר הוא שחקן סבבה בסך הכל אבל כל הזמן שאתה מתבסס עליו בזמן שקבוצות אחרות מתבססות על שחקנים טובים יותר, אתה תמשיך להיות בינוני. כמה חודשים עברו ועוד ילד מחוצ'קן בשם יוליאן וייגל תפס את המקום שלו בהרכב והקבוצה נראית אחרת לגמרי (בין היתר בגלל עוד הרבה סיבות, אבל בוא נגיד שאף אחד לא ממש רוצה לראות את בנדר בחזרה בהרכב הראשון). מה המסקנה? שכן, מונטוליבו הוא שחקן סבבה, בטוח ביחס לעובדה שאנשים כבר מזמן איבדו את האמונה שמדובר בשחקן איטלקי מוביל והפכו אותו מיהלום לחתיכת פח. וכשאני חושב על זה באמת אפשר להעמיד במילאן 11 שחקנים שעל אף אחד מהם אני לא יכול לומר שהוא גרוע (לא מובן מאליו). אז מוטוליבו הוא סבבה, ואבאטה הוא סבבה, ואלכס הוא סבבה, וקוצ'קה הוא סבבה - ואנחנו נהיה קבוצה סבבה לגמרי שתסיים במקומות 5-7. כי בשביל יותר מזה אתה צריך להיות יותר מקבוצה סבבה.
עם כל ההסתייגות מ'שחקני סבבה' (גם ברצלונה פותחת עם 'שחקני סבבה' מסויימים), 2-3 שחקני הרכב בעמדות הכן בעייתיות (כלומר שחקן התקפה נוסף וקשר מרכזי) היו בקלות מקפיצים את מילאן למקום של נאפולי. זה שזאת עונת שיקום ושצריך להתאפס על הרכב ומערך וליצור כימיה כמעט מאפס זה גם תירוץ לא רע בכלל. מעבר לזה, 'שחקני הסבבה' יכולים בהרבה מקרים פשוט לרדת לספסל. קשר מרכזי להרכב הופך את המיקום של קוצ'קה ומונטוליבו ברוטציה לראוי לגמרי. שחקן התקפה נוסף עושה את אותו דבר לניאנג ואדריאנו.
אבאטה ואלכס הם מסוג השחקנים שיהיו טובים בקבוצה טובה, בינוניים בקבוצה בינונית וטובים בקבוצה טובה. אבאטה כי בסופו של יום עמדת המגן היא פחות קריטית יחסית לשאר ואלכס כי יש לו שותף שמשלים אותו. מונטוליבו יושב על עמדה שאי אפשר להתפשר עליה על פחות משחקן WC אם אתה רוצה להיות במקום של נאפולי. מספיק להעיף מבט איך נראה הקישור שלהם לעומת שלנו כדי להבין את ההבדלים בין הקבוצות. צריכים להגיע שני שחקנים מסיביים ומשמעותיים למרכז השדה. ניאנג צריך להיכנס לעמדה של הקיצוני הימני ואם לא אז רכש נוסף לעמדה הזו. וזהו, רק להתפלל שנפגע עם הרכישות. המטרה בסופו של דבר צריכה להיות שקוצ'קה ומונטוליבו יהפכו משחקנים שהם must בהרכב לשחקני רוטציה שיוכלו מידי פעם לעלות בהרכב למשימות מיוחדות/לאפשר מנוחה.
אי אפשר לקבל אמירה כמו "נכנסים לכל הרכב בקבוצות מעלינו" אם היא מתבססת על פרקים לא עקביים של יכולת טובה, בסטנדרטים של 'קבוצת 60 נקודות בעונה', מול קבוצה כמו רומא לדוגמא, שגם בעונה שהשתבשה לחלוטין (עם החלפת מאמן באמצע) ו8 משחקים פסיכיים באמצע השבוע, סוגרת לעצמה השתתפות נוספת בצ'מפיונס ליג מבלי לקבל פייט מאותם השחקנים ש"נכנסים להרכב שלה". זה זמן טוב לעצור ולחשוב האם דעה שכזו מונעת מwishful thinking וגם\או אי היכרות מספקת עם הצד השני של המשוואה. על נאפולי ויובה אני לא רואה אפילו טעם להגיב וממליץ בחום to do the same. זאת מילאן היום: ג'יג'י אנטונלי רומאניולי אלכס אבאטה בונאונטורה מונטוליבו קוצ'קה הונדה באקה ניאנג נניח שהמאמן מוציא מהם את המקסימום (זה לפחות הרושם שמיכא משאיר גם אם נראה חסר רעיונות). הבולדים הם השחקנים החדשים שבעיניי (בהבחנה שטחית ללא ניתוחים) הקפיצו העונה את מילאן ממקום 10 ל6 וכולנו מסכימים ששווה להמשיך לרוץ איתם. אלה עם הקו תחתון הם המקומות היחידים אותם, אם הבנתי נכון, אתה מציע לחזק. עכשיו בוא נניח שמתאפשר לכם לשים 30מ' על פאביניו ומונאקו מסכימה למכור אותו. לא מעוניין? כי אבאטה סבבה ומספק את הסחורה? גם בשלושת המקומות שהצעת לשדרג ("זבל"), השחקנים עושים את העבודה שלהם ולעיתים מספקים סטטיסטיקה לא רעה. למה הם צריכים לעוף וה5 האחרים הם untouchables? איך מצב כזה בכלל אפשרי בקבוצה אנדראצ'יברית מובהקת שכבר 3 שנים נמצאת בבטן הטבלה? רומא זרקה חצי הרכב מהעונה שעברה לאחר שהגיעה למקום השני (לא עשירי, לא שמיני, שני!) כי הם לא עמדו בסטנדרטים ובשאיפות המועדון. כל הזדמנות שתהיה למילאן להחליף ולשדרג את ההרכב הנוכחי (פרט לבולדים כמובן, כל הרעיון שלי הוא להוסיף עוד בולדים כאלה) צריכה להיענות בחיוב. גם אם החבורה הבינונית והלא יציבה הזו נראת לך "בסדר", העובדה היבשה היא שזה לא מספיק כדי להיצמד לצמרת, ומילאן צריכה לשאוף לשם בכל רגע נתון.
ה5 האחרים הם untouchables מאחר ותרומה שלהם גדולה עשרות מונים מהאחרים שחיים על הברקות במקרה הטוב וסתם אוכלי חינם שלא תורמים כלום במקרה הרע. אני מאמין בלוגיקה פשוטה שמי שטוב ומועיל נשאר ומי שרע ומזיק הולך. אני כמובן בעד לשפר את ה"אמצע" שם נמצאים חבר'ה כמו אלכס, סאפטה וקוצ'קה, אבל באופן כללי זה לא כזה מסובך. אני ממש לא מבין את קו המחשבה העקום הזה שאם היית שם כשהקבוצה סיימה מקום 10 אז אתה צריך לעוף על טיל מבלי להתחשב בעוד אלמנטים שוליים כמו תרומה, יכולת ועוד דבר מפגר שנקרא סדר עדיפויות ברכש. אז לא, את מה שמו ממונאקו אני לא מביא ב-30 מיליון. לפחות לא לפני שאני סוגר את העמדות בהם יש שחקנים שהתרומה שלהם היא, איך נאמר זאת בעדינות, מאוד דלה. אתה יודע איך זה, משאבים מוגבלים. אנחנו כבר לא מחרבנים כסף. נ.ב קצת מביכה ההתכחשות שלך לשדרוג שבונוונטורה עושה שאתה לא מחשיב אותו כשחקן שאפשר לבנות עליו להמשך וכאחד האחראים לשדרוג היחסי של הקבוצה. אז זוכר שלא בדיוק החזקת ממנו באטלנטה, לא כואב להגיד טעיתי.
ה"לוגיקה הפשוטה" שאתה מציג תקפה היום רק לפוטבול מנג'ר. המרקאטו זה לא תוכנית כבקשתך. אם אתה מצליח לשדרג את החוליה החלשה ביותר בקבוצה לשחקן גדול באמת (רוקה ג'וניור -> נסטה) זו הצלחה ענקית אך גם די נדירה ולא משהו שאפשר לבנות עליו שיטה או "לוגיקה". סביר מאוד שתקבל שחקן קצת יותר טוב מהקודם אבל לא אחד שישנה את התוצאה הסופית (אתה יודע איך זה, משאבים מוגבלים), כאשר במקביל, יכולה להיות אפשרות לצרף גיים צ'נג'ר אמיתי לעמדה בה משחק שחקן ש"תרם" לקבוצה, לגבור על סאסואלו בדרך לאירופית. אה אבל רגע, יש "סדר עדיפויות ברכש", באסה. זה מזכיר לי את הדיון של רומא מהקיץ האחרון בו אנשים "נדהמו" איך אפשר היה להעיף את הולבאס ומאפו לאחר שתרמו לקבוצה (ואלה באמת תרמו את הרגעים הגדולים של העונה שזיכו את רומא בהשגת המטרה שלה). הייתה הזדמנות להתחזק, ניצלו אותה. בלי סנטימנים ובלי מגננות על שחקנים "אהובים" עם הנמכת הסטנדרטים לרצפה כדי להצדיק את עמדתם של האוהדים. בעצם עזוב את רומא. אם באיירן זרקה את מנדזוקיץ' שתרם לה המון כי זיהתה הזדמנות לצרף את לבנדובסקי, ואם ברסה זרקה את סאנצ'ז כי סוארז היה פנוי באותו רגע, ועוד עשרות דוגמאות אחרות, למה שמילאן לא תנצל הזדמנויות אמיתיות להתחזק? קצת אוף טופיק אבל זה משהו שמסקרן אותי. בקיץ השקעתם יותר מכל קבוצה באיטליה (אם מוציאים את יובה, בפער ענק שמתאים לפסג' מול שאר הligue 1). בניתם עם זה שליש קבוצה וזה עדיין לא מספיק כדי לתת פייט לגדולות. למה שלא יהיה לזה המשך? למה שברלוסקוני יעצור באמצע מבלי לקטוף את הרווח (ובכך יזרוק לפח את ההשקעה שלו)? טעיתי במה? בכך שלא הערכתי אותו מספיק כששיחק באטאלנטה? פאפו גומז מציג העונה מספרים ויכולת טובה לא פחות. מביך(!!) שעד עכשיו לא שפכת עליו מחמאות. אני אזכור לך את זה.
אני רק רוצה לחזק קצת את מה שקובי אומר, וזה לגבי התכניות של אינטר לקיץ למכור כמה שחקנים שנחשבים בכירים ואהובים אצל האוהדים, ביניהם ברוזוביץ׳. אם נמכור את הקרואטי, שגם ככה באנגה מגיע על העמדה שלו, ונביא בכסף את קארים בלארבי, ברור שעשינו הקרבה שאמנם כואבת כאוהד (לי לא, לרוב הנראזורים כן) אבל משתלמת מאוד מקצועית. בשורה התחתונה, אסור להתייחס לאוהדים ולמי אהוב יותר או פחות. אם אפשר למכור שחקן ובכסף להביא מישהו חזק יותר, עושים את זה. זה נשמע רובוטי ונטול רגש, אבל במצבן של המילאנזיות זו הדרך היחידה.
גם אפשר לחשוב עד כמה "אהודים" השחקנים האלה. כשמכרו את טיאגו סילבה זה היה חץ בלב, כנ"ל קאקה ושבה. כמה דמעות כבר נזיל על הונדה ומונטוליבו? בסופו של דבר כשניזכר בהם ניזכר בתקופה השחורה ביותר שלנו כאוהדי מילאן. וזה משהו שאולי נעדיף לשכוח.
1. דונארומה שוער טופ 5 בליגה עם גיל ובלי גיל 2. עם מונטי אפשר לקחת גם אליפות כל עוד מקיפים אותו במספיק איכות 3. לא צריך 11 סופרסטארים כדי לסיים במקום שני-שלישי, חול(רע)באס, אלביול, דז'קו, קייטה/DDR מבהירים את זה לא רע בכלל 8 שחקנים חדשים להרכב זאת פנטזיה נחמדה (זה מה שצריך לסקודטו אולי). כדי להאבק ברומא/נאפולי מספיקים 3 ממש טובים (בלם, קשר מרכז שדה ושחקן התקפה) ומאמן שיודע מה הוא עושה.
אתם מתווכחים כאן על 2 מצבים לא מקבילים בכלל. אם אין בשוק שום קשר-מרכזי\חלוץ\בלם שישדרגו אותנו בצורה משמעותית ויש כסף להשקיע - אז כן, עדיף ללכת על מגן קצת יותר טוב מאבאטה או על קשר קצת יותר טוב ממונטוליבו. זה מה שבאיירן עשו עם לבנדובסקי-מנדזוקיץ' וזה מה שבארסה עשתה עם סוארז-סאנצ'ז - במקרים האלה באמת לא היו עמדות אחרות להשתדרג. מעבר לזה, הפער בין סוארז ולבנדובסקי (שני שחקנים מהטובים ביותר בעולם) לבין מנדזוקיץ' וסאנצ'ז (שני שחקנים טובים) הוא עצום. אין בעולם שחקן שטוב ממונטליבו בפער כזה שיהיה מוכן להקשיב להצעה ממילאן. המקרה הפחות תאורטי והיותר מעשי (גם אם מישהו יבחר לרדד אותו ל'מנג'ר') הוא שיהיה כסף להשקיע והאופציות יהיו או מהלך ריאלמדרידי-מגוחך כמו להביא את דנילו לעמדה שכבר יש בה את קרבחאל, ובמקרה שלנו להביא את הבחור ממונאקו על חשבון אבאטה (ודה שיליו וקלבריה), או להביא קשר או חלוץ רציני שישדרג אותנו בפער גדול על פני הונדה או ברטולאצ'י (או ניאנג במשחקים הפחות טובים שלו) - וכאלה יש בשוק, בהתחשב בכך שמדובר בשחקנים בינוניים למדי. אגב, היום שבו מילאן תחליט לחקות את דפוסי ההתנהגות של רומא יהיה יום עצוב במיוחד.
