אין לי ספק שכל הגנה בעולם תתקשה להתמודד עם מנז ווצ'יניץ', אבל אני לא התייחסתי רק למשחק הזה. אינטר כבר המון זמן לא מתפקדת כראוי בהגנה, הסיבה העיקרית היא כמובן הפציעה של סמואל בנוסף ללוסיו, אבל בעיניי יש עוד סיבות מעבר לזה, כי גם כשלוסיו היה כשיר ושיחק, ההגנה עדיין הייתה חדירה.
איזה משחק נהדר... חזרתי מהדרבי ישר הפעלתי את המשחק של אינטר, איזה משחק גדול, אנחנו חייבים כל פעם בשנה לנצח 3:5, כמו בשנה שעברה נגד פאלרמו.... אינטר במשחק מצוין, איזה גול של סניידר, ללקק את האצבעות. אטו גם מצוין (סרג'יו אשם בגול הראשון שלו) עם כמה שההגנה של אינטר יש לה בעיה קשה, עמדנו במשימה, ניצחנו את רומא, פתחנו עליה פער של 5 נקודות והתקרבנו 5 נקודות ממילאן... עם הראש לדרבי של איטליה!
אף מילה על הסיפור ההזוי של מיקולי נגד לצ'ה? לא נתקלתי בזה עד שפאולו באנדיני איזכר את זה בטור השבועי שלו. למי שעוד לא יודע (וחבל לפספס כזה מקרה פיקנטי) - מיקולי השווה מול לצ'ה בתוספת הזמן של המחצית הראשונה עם בעיטה חופשית לחיבור. רק מה, הרומאריו של הסאלנטו לא נקרא כך סתם ומה לעשות שהבחור יליד האזור וגדל בתור אוהד שרוף של לצ'ה*. מיקולי לא חגג את השער וכל שחקני פאלרמו ניחמו אותו אחד אחרי השני. הוא בקושי הצליח להרים את הראש לאחר השער ומסתבר שהוא עמד בפני בכי. עם הירידה לחדר ההלבשה שהגיעה בעקבות השריקה למחצית, מיקולי לא הצליח לעמוד בזה ופשוט התחיל למרר בבכי במסדרונות וביקש להיות מוחלף, בטענה שהוא לא יוכל לעמוד בסיכוי שהוא עלול להמשיך ולפגוע בלצ'ה. למחצית השנייה הוא כבר לא עלה ואבל הרננדס החליף אותו. *שימו לב לסרט הקפטן שלו שצבוע בצהוב-אדום וכולל כיתוב UL (אולטראס לצ'ה)
זה מאוד יפה ומרגש, אבל אם ווצ'יניץ' היה עושה את זה, הוא היה מקבל מכות מדה רוסי. הוא קפטן של פאלרמו עכשיו, שיקח את עצמו בידיים.
האמת שבארגנטינה זה דבר שכיח למדי, גם אם מיקולי לוקח קצת עם הבכי, אבל אני משער שאצל רבים מאוהדי לצ'ה התגובה הייתה: "יא בן זונה, במקום לבכות אחרי פשוט על תבעט" אני מעריך את המחוות האלו, אבל יש הרבה שחושבים שזה חוסר כבוד למועדון בו אתה משחק, בטח שבמקרה כזה שמבקשים חילוף...
Its my fault this situation happens every time, as I feel so close to my home land and its something personal I wish I could keep to myself. It is not true that I asked to be substituted. I was upset, sat away from the squad in the locker room and the Coach saw that, so decided to replace me for my own good and that of the team. It mustve worked, as Palermo scored three goals in 10 minutes, he said of the 4-2 victory. Many have asked why Miccoli has never played for Lecce if he is so fond of the club, but he revealed some more background information. I have made a promise to come to Lecce one day and for 15 years have been saying it. Every transfer session my name is bandied about, but the truth is that there has never been an offer, not even when I went to Benfica and personally asked President Rico Semeraro to sign me at Lecce. I feel important for Palermo and wear the captains armband with pride. I have no intention of leaving, have always given my all and will continue to do so
אם הוא כל כך היה עם חשש, עדיף שלא היה משחק מלכת-תחילה, לא אוהב את הצביעות הזאת...עם כל הכבוד, די מסכים עם מה שאליאס אמר שזה חוסר כבוד, או שאתה מקצוען או שאתה ליצן. מה זה אני עולה לשחק ואז מבקש להתחלף כי קשה לי, אל תשחק מההתחלה אם אתה יודע שזה יהיה לך קשה.
מדהים, שמתי לב בכמה אתרים איטלקיים על כתבות שעוסקות במיקולי אבל לא היה לי זמן לקרוא אותן. מיקולי אכן ריגש אותי והידיעה שהוא ביקש שיחליפו אותו במחצית בלתי נתפסת בכדורגל של ימינו. מה שאתה אומר מקובל, אבל תחשוב שאתה לדוגמה שחקן שמשחק נגד רומא. האם אתה הייתה חוגג לאחר שהבקעת או מבקש לצאת בידיעה שאתה עלול להביס את הקבוצה שאותה אתה אוהד?
מישהו אמר שהוא צריך לחגוג? ווצ'יניץ' לא חגג באף אחד מה5 שערים שכבש נגד לצ'ה ועדיין שמר על מקצועיות ונתן את המקסימום על המגרש. אם מירקו לא התעלף מהלחץ לשחק מול הקבוצה בה גדל, נגד נשיא שהיה לו לאבא שני ואוהדים שעד היום שרים את שמו, אז בטח שמיקולי צריך לשמור על שפיות. בעיקר בגלל שחוץ מהיותו אוהד הוא לא קשור בשום דרך למועדון והיום הקפטן של פלארמו. הוא בסך הכל אוהד של לצ'ה כמו שאקווילני, אמליה, ליברני, קאנדרבה וכו' אוהדים את רומא ומשום מה אף אחד מהם לא יורד מהפסים.
זה טבעי ששחקנים לא יחגגו נגד קבוצותיהם האהודות ושנינו מסכימים על כך, אבל יחד עם את אני לא חושב שמה שמיקולי עשה אינו ראוי. אמנם זה לא מקרה שאנו רגילים לראות, אך אני בטוח שהוא פעל עם הרגש.
קובי, למה אתה עושה השוואה לווצ'יניץ'? לשחק במועדון בתקופה משמעותית בקריירה שלך זה לא כמו לאהוד מועדון. גם לא כל אהדה של אוהד X שוות ערך לאהדה של אוהד Y. צריך להבדיל בין אוהדים בקטע של אהדה פאסיבית שסתם מזדהים עם מועדון כזה או אחר לבין אהדה אינטנסיבית שדומה יותר למה שאנחנו כאן חוווים. הכיוון של בולדוג הרבה יותר הגיוני - אל תחשוב על ווצ'יניץ', תחשוב על עצמך או על דה-רוסי למשל. אתה מדמיין את DDR עולה בכלל למגרש לו היה צריך לשחק מול רומא? אני יודע שאני לא מסוגל לדמיין בכלל מצב שבו הייתי צריך לשחק מול מילאן, בטח שלא לדמיין תגובה לשער שהייתי מבקיע מולה.
כי שניהם אוהדים של ללצ'ה (וזה לא משנה אם האחד מגיל 7 והשני מגיל 15) ושניהם לא חוגגים את שעריהם נגדה. כפי שאני רואה את הדברים, האהדה של מיקולי מסתכמת בלצעוק מהיציע בתור ילד קטן וזאת של ווצ'יניץ' בעקבות האימוץ של סמרארו והפיכתו למיליונר וכוכב בקנה מידה עולמי. אם מירקו לא עושה כאלה דרמות, בטח ששחקן שלא קשור למועדון וקפטן של הקבוצה היריבה יכול לחסוך את זה. אבל עזבו את זה. איך הוא לא זומן לנבחרת? אופי בעייתי? או שבגלל שלא שיחק תקופה? ( http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx )