המחזור ה-24 בפרמיירליג

לא צריך להסביר לך איזה ימים עברתי עם הספרס.
להתבייש ? בחיים לא !
גאה כל יום ויום.

 

מסכים ומחזק.
להתבייש בקבוצה שלך?
בכלל אני רואה בפורום הרבה אוהדי ארסנל(לא כולם)שכבר במחצית סוגרים לעצמם את העונה ומקללים את השחקנים, רבאק מה יש?גם אם אתם מתים להגיד שנגמרה העונה ולהתחיל להתכונן לעונה הבאה לפחות תחכו לסיום המשחק, פשוט לוזריות.

 

מתבייש?! אז לך תאהד קבוצה אחרת. עד שהבושה תחלוף.
מה זה להתבייש להיות אוהד של ארסנל?! אהבה נמדדת בכל הרגעים, ובמיוחד בקשים. לא נראינו רע היום, וחטפנו על הראש רק בגלל הנאיביות של ונגר.
אנחנו חייבים שוער וחלוץ. זה היה ההבדל העיקרי היום בין הקבוצות.

אני מקווה שנדע לקום חזרה ותת פייט לצ'לסי בראשון.

 

http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/goodpost.Xxx

מסכים במאת האחוזים

 

אני מתבייש ששחקנים כמו דנילסון ואלמוניה משחקים בדבר שאני הכי אוהב בעולם אחרי המשפחה שלי.
אין קשר בין בושה לאהבה. אני אוהב אותם עד יום מותי. היום אני מתבייש מחר אני אהיה הכי גאה בעולם.

אבל היום: כן, אני מ-ת-ב-י-י-ש!

אחי אתה אוהד ספרס...בושה זה לא בלקסיקון שלך.

וחברים, דעתכם על הבושה שלי מעניינת לי ת..

 

פיכס. :aaaprot:

 

זה היה ההבדל היום? נו באמת. אם אנחנו מרוכזים טיפה יותר זה נגמר 6-1 ולא 3-1. ההבדלים היום היו עצומים. בפיזיות, ברצון, באיזון של הקבוצות, זה לא רק חוסר בעמדה כזאת או אחרת.


http://img.skysports.com/10/01/800x600/Wayne-Rooney-Manchester-United-Premier-League_2413866.Xxx

 

אם. ואם לנו היה חלוץ לסיים את ההתקפות שעשינו היה יכול להיות 2-0 עוד לפני מופע הקסמים של אלמוניה.

 

בשורה התחתונה, התוצאה משקפת באופן מוחלט את ההבדל בין שתי הקבוצות.

 

מסכים.

קיוויתי ש 0-3 ימוטט את ארסנל ואז יהיה אפשר להכניס את אנדרסון ולקוות שישחק טוב ויקבל ביטחון.
לא קרה, לא נורא.

 

נו באמת. גם אם תשים את רוני ודרוגבה ליד ארשבין הוא לא ימסור להם כדור באותם מצבים. באחד מהמקרים ססק היה לידו והוא לא מסר.
מופע הקסמים של אלמוניה? במה הוא אשם בדיוק? הגול הראשון היה נכנס גם בלי אלמוניה כשפארק חיכה לכדור כדי לדחוק אותו בפנים. הגול השני והשלישי היה ממצבים שאי אפשר להאשים את אלמוניה.
ואני שוב אומר, עם טיפה יותר ריכוז זה נגמר לפחות ב- 6-1 .

https://www.joinmust.org/images/front/ryan-giggs-vieira-united-arsenal.Xxx

 

לפני שבוע הייתי קונה תיקו. מבט על התוצאות שלנו במשחקי חוץ גדולים בשנתיים האחרונות היה מדאיג כל אחד. אחרי שראיתי את בראון באמצע, וידיץ' ביציע ופארק באגף... אלוהים ישמור חשבתי לעצמי. לא מאמין שמישהו היה מהמר על תוצאה כזו לפני המשחק. did not see this game coming.

לחלוטין לא ניטרלנו את ארסנל. הם הגיעו למספר מצבים לא רעים בכלל לאורך כל המשחק ובהחלט היה לנו מזל בחצי השעה הראשונה כשארשאבין - שהתעלל בבראון באופן סיסטמטי - היה מאוד רשלני עם הבעיטות שלו. אבל באותה מידה שנהנו מרשלנות של ארסנל, קיבלנו career day מנאני, משחק טיפוסי של רוני ובסך הכל יכלנו לכבוש בקלות עוד שלישייה. זה היה נצחון מוצדק לחלוטין של יונייטד. סוף סוף משחק באמת טוב שלנו מול אחת החברות בטופ 4, אם כי אני חייב להודות שעד הדקה ה92 עדיין הייתי לחוץ. ארסנל היא כמו פייטון מאנינג - מסוגלת להגיע ל25 מטר של היריב תוך שניות - ומול קבוצה כזו אי אפשר להיות רגועים גם ביתרון של 3-0 בדקה ה79. כשגאלאס נגח החוצה מ6 מטר כשכל מה שהוא היה צריך זה לשמור על איזון ולנגוח פנימה הבנתי שהנצחון הזה שלנו.

כמה נקודות כלליות:
- אני כל כך אוהב את מנואל אלמוניה. הוא תמיד נוהג לתת ליונייטד מתנות, היום הביא לנו שתיים, כשדווקא את האיכותית יותר נאני לא ניצל.
- לא ידעתי שדנילסון נמצא על המגרש עד הדקה ה50. כזה שחקן אנמי ומיותר, ממש האבואה של 2009. אם דיאבי על המגרש המשחק היה נראה אחרת לדעתי. היה לקשרים שלנו כל כך הרבה מרווח פעולה, סונג ודנילסון כלל לא ניסו ללחוץ את סקולס וקאריק שפשוט עשו מה שהם רוצים. הקישור של הצרפתים היה רך מדי.
- אני חושב שההסתה של ארשאבין לאגף אחרי הכניסה של בנדטנר פגעה בארסנל. לא בראון (מתקשה מול שחקנים זריזים ויצירתיים) ולא אוואנס (איטי מדי) יכלו להתמודד עם ארשאבין, ועד כמה שהוא לא חלוץ טבעי, הוא היה מועיל יותר באמצע נגד חוליית ההגנה של יונייטד היום. זה היה מאץ' אפ גרוע מאוד מבחינת יונייטד וארשאבין התעלל בגינג'י פעם אחר פעם. עם בנדטנר היה לנו מאץ' הרבה יותר טוב. הוא לא מהיר, ועם הפיזיות שלו וכדורי הגובה יותר קל היה לאוואנס להתמודד (אם כי ג'וני הפסיד לו מאבק אחד שכמעט הוביל לשער של גאלאס).
- ג'י סונג פארק עושה רושם נותן משחקי כדורגל סבירים רק כשהוא רואה את ארסנל. זה שער שני שלו באמירויות ושלישי סך הכל.
- נאני נותן back to back games בהם הוא נראה כמו השחקן שקיווינו שהוא יראה לפני שנה. כל מה שנשאר כעת זה לשמור על היכולת הזו. לתפקד אחרי שיא שכזה כשולנסיה מחכה על הספסל בכידי לתפוס לו את המקום. זה יהיה המבחן המנטאלי האמיתי שלו.
- רפאל היה פנטסטי.
- ססק במשחק שהוא לא ירצה לזכור. בכלל ככל שאני מסתכל יותר על ארסנל מתחזקת אצלי המחשבה שהוא צריך איזה שחקן דמוי סקוטי פיפן כזה. איזה קילר חסר פשרות, שחקן שיוכל להנהיג את הילדים, להרים את הקבוצה במצבים כמו היום ולהוריד ממנו את הנטל טיפה.
- הזכרתי כבר את אלמוניה?

 

מילא לקרוא את הניתוחים שלך על מה שקרה, אבל לקרוא את ההניתוחים שלך על מה שיכול היה לקרות זה טיפה יותר מידיי.

 

ארשבין הוא שחקן אנוכי, אנוכי ועוד פעם אנוכי. ככה זה היה בנבחרת רוסיה, ככה זה היה גם כשחלוץ כמו ואן פרסי (מספיק טוב בשבילך) היה לידו. ססק הוא לא דנילסון ולא אבואה אלא אחד מהשחקנים הכי טובים בעולם. אם ססק לבד ברחבה והבחור מסתכל אבל מחליט ללכת שוב לבד זה אומר הכל.
אתם מדברים על ארשבין כאילו מדובר בראיין גיגס שרק מחפש לבשל. מילא תדברו על החוסר בחלוץ כשכדורים מסתובבים ברחבה וצריך רגל מסיימת, כשארשבין אחרי שהוא עובר את בראון שולח כדור לאמצע ואף אחד לא שם. אבל לדבר על חוסר בחלוץ כשארשבין מעדיף להמשיך ללכת לבד גם כשססק לידו בתוך הרחבה, נו באמת.

וגם התלונות לאלמוניה מוגזמות. השער הראשון היה נכנס גם בלעדיו. הוא טעה עוד פעם אחת בהרחקת הכדור אבל נאני לא עשה עם זה כלום. ככה שקשה לי להבין למה חוסר בחלוץ ושוער זה הסיבה להפסד. מה בנוגע לקישור שמבחינה הגנתית מלבד סונג (שחקן נפלא) לא הגיע היום. מה בנוגע לעובדה ששחקן כמו נאסרי לא תכליתי מספיק ולא משפיע מספיק. מה בנוגע לעובדה שבכל מקום במגרש אתם לא פיזים מספיקים כשעורכים השוואה ליוניטד או צ'לסי. מה בנוגע לעובדה שמרבית הסגל שלכם בנוי משחקני חרסינה שהם סופר כישרונים אבל נפצעים לעיתים קרובות מידי. מה לגבי העובדה שארסנל גם עם ואן פרסי ואדוארדו ביחד בחוד היא עדיין קבוצה נאיבית.

אז כן, תרשה לי להגיד ששוער וחלוץ הם לא הסיבות היחידות להרכב.
תרשה לי להגיד שאני חושב שארשבין הוא שחקן סופר אגואיסט שבמצבים שהוא הגיע אליהם היום הוא רואה רק את השער ורק חושב איך לחגוג את השער.