המחזור ה-23 בפרמיירליג: ימי הפרח והאהבה

פלגריני ממשיך לאכזב אותי. המאמן הזה עזב את ויאריאל לפני כמה שנים, ואימן מאז גם בריאל מדריד וכמובן בסיטי, אבל נראה שהוא לא משתחרר מהבינוניות. סיטי היום לא באה כמו שהיא הייתה צריכה לבוא. צ׳לסי בתקופה רעה, בלי שני המוציאים לפועל שלה (ססק וקוסטה) ועדיין ראינו סיטי הססנית, וזאת למרות שכבר תוך חצי שעה של משחק אפשר היה להבין שצ׳לסי לא תתנגד לתיקו כאן. אז מה פלגריני עושה? במקום ללכת על כל הקופה, לנסות להשיג ניצחון מרשים וליצור מומנטום מפחיד לקראת החודשים המכריעים של העונה, מחליף חלוץ בחלוץ ורק בדקות האחרונות עובר לשחק התקפי. למה?
נכון, טורה ונאסרי לא שיחקו, ועדיין הסגל הנוכחי של סיטי מספיק בשביל לשחק עם יותר ביצים. עד שפלגריני לא יצא מהגישה הבינונית הזו, אני לא רואה אותו מתקדם לשורה הגבוהה ביותר של המאמנים, למרות שמבחינה מקצועית נטו הוא מאמן מצוין.

אני לא מבין על איזה משחק נהדר של וויליאן אתם מדברים, אף שחקן בצ׳לסי לא נתן היום משחק שקרוב להיות נהדר. צ׳לסי שיחקה היום כמו קבוצה מטומטמת, ואם היו אומרים לי שככה נראית קבוצה של מוריניו הייתי צוחק. אין הנעת כדור נורמלית, היציאה להתקפות מביכה על גבול הפתטית, וכל שחקן ובעיקר וויליאן מחזיק בכדור הרבה יותר ממה שהוא צריך. אני באמת לא יודע מה מוריניו עושה באימונים, אבל זה לא המוריניו שאני מכיר. נראה שהשנים בריאל דפקו אותו לגמרי או שהוא פשוט התרגל לסוללת כוכבים בהתקפה וכנראה עדיין לא מבין שלמעט האזר וקוסטה אין שחקן התקפה בצ׳לסי שמשתווה לאלו שהיו לו בריאל.

משחק מאכזב מאוד מכל הבחינות.

 

ולהגיד שחוץ מהמשחק הזה אתם משחקים טוב זה במקרה הטוב אי הבנה בכדורגל ובמקרה הרע עיוורון מוחלט. מה שאמרתי תקף לכל התקופה האחרונה, רק שהיום מול קבוצה ברמה של סיטי זה בלט מאוד.

ההודעה שלך נוטפת סובייקטיביות. אני מת על מוריניו, אבל נראה שמשהו בו נדפק וגם גדולי התומכים שלו יודו בזה. יש אספקטים, כמו יציאה להתקפות, שקבוצות עבר שלו נחשבות לבין הטובות בהיסטוריה בהם, ובצ׳לסי אותם אספקטים באים לידי ביטוי בצורה בינונית. זה לא מוריניו הקלאסי, זה עדיין אותו מוריניו של סוף הקדנציה במדריד.

 

לדעתי היה קצב טוב אבל בשלב מסוים כבר ראו שלשתי הקבוצות אין ביצים לקחת יוזמה ולנסות לנצח את המשחק.סיטי פחדה להפסיד כי אז היא הייתה בפער 8 נק'.צ'לסי רגועה עם ה-5 נק' שלה וגם בבית לא ניסתה לנצח.
סה"כ מאכזב אפילו שאפשר להבין למה,עדיין זה לא הרגיש לי כמו משחק עונה גם מבחינת הרמה של הכדורגל וגם מבחינת האווירה במשחק.

 

אני לא זוכר אסטון וילה כל כך חלשה... 11 שערי זכות ב-23 משחקים, נתון עלוב ביותר.
דרבי קאונטי בעונתה האחרונה בפרמייר ליג כבשה את אותה כמות שערים באותה עת וכולם זוכרים איך זה נגמר...
בדומה למכבי חיפה, אני מאמין שהוילאנס ישארו בליגה בזכות קבוצות פראייריות ונאיביות אחרות, כגון השלוש שנמצאות כעת (ואולי עד תום העונה) מתחת לקו האדום.

 

להאל יש את היכולת לנצח את וילה בבית שהן יפגשו עוד שבועיים ולעקוף אותה בטבלה. וילה של העונה נראית בדרך לצ'מפיונשיפ.

 

אסטון וילה קבוצה מאוד חלשה, אבל בסה״כ מעודד לראות את ארסנל בתקופה האחרונה. אולי נזכה לראות קצת כדורגל טוב בחודשים הקרובים עם כל הכישרון שכן יש בקבוצה הזו. בנוסף לכך, הנוכחות של שחקן מהסוג של קוקלאן בהרכב זה הדבר המרענן ביותר שקרה בארסנל בתקופה האחרונה; יותר מכושר השיא בו מצוי קאסורלה, יותר מהחזרות החשובות של ראמזי, אוזיל ו-וולקוט, השערים של ז׳ירו, ההחתמה של פאוליסטה וכו׳, הנוכחות של ״גרזן״ (בינוני) בקבוצה כמו ארסנל תורמת לאיזון שלה באופן פנטסטי.

**

לגבי המשחק אתמול בין שתי הגדולות, אישית לא הופתעתי משום דבר במשחק הזה. אמרתי לחבר שלי עוד לפני שהתחיל המשחק איך לדעתי הוא יתפתח. אין יותר מדי חוכמות: צ׳לסי בלי ססק וקוסטה זו צ׳לסי של העונה שעברה ואין לה הרבה מה להציע מבחינה התקפית בלעדיהם. בהתקפה עוד הגיבוי איכותי יחסית, אבל אין שום תחליף ליכולת של ססק ליצור מאחור וזו תיהיה בעיה שמוריניו יהיה חייב לפתור בקיץ הקרוב, שכן, ססק הוא גם לא שחקן שרצוי לסחוט אותו מבחינה פיזית. הוא לא תופעה גופנית כמו הזאר או אלכסיס.

בצד השני, סיטי באה לתקוף בכל מגרש כשפלגריני על הקווים - לטוב ולרע - והדימיון בינו לבין ונגר לפעמים מטורף בנאיביות של השניים. אין שום מקוריות או רעיונות חדשים אצל שניהם - למעט המשחק האחרון בין שתי הקבוצות בוו ונגר הפתיע בסגנון הפאסיבי של ארסנל (אולי באמצעות דרישת שחקניו), אתה יודע בדיוק מה תקבל משניהם בכל משחק ומשחק. לאורך כל השנים האחרונות, גם כאשר זכתה בתארים, אף פעם לא חשבתי שיש לסיטי מנטליות של ווינרים. יש להם הרבה יותר מדי Ups and Downs לאורך הדרך. הסיבה היחידה שאני כן חושב שהם ימשיכו להתמודד עם צ׳לסי עד הסוף זה כי עדיין יש להם את הסגל המוכשר והעמוק ביותר.