יש משהו במה שמר קול אומר, כל הבעיטות של רועי דיין הלכו ישר לאמצע, ובבעיטה של נמני הוא כבר עמד ע"י הקורה. זה נראה משחק גדול של שביט, בגלל שמכבי הגיעה לכ"כ הרבה הזדמנויות קלות שהוחמצו ברשלנות שטרם נראתה בדרבי,שאם כדור אחד היה נכנס (כמו ההזדמנות של הגמל בדקות הראשונות מההרמה של גמל ב', מסיקה, שחלוץ אמיתי תוקע בחיבור וגומר עניין) כל המשחק היה נראה אחרת. לא הייתה כאן תצוגת תכלית של הפועל, אלא רק ניצול מצבים הרבה יותר טוב משל מכבי.
ג'ון ברנס, הפועל במחצית השנייה פשוט מחצה את מכבי ת"א. מכבי, בטמטום גדול אני חייב להודות, החמיצה ואם לא הייתה עושה זאת, היא הייתה יכולה לנצח את המשחק וזה ברור לכולם. אבל זאת הפועל ת"א הקשטנית, לא? קשטן הולך עם הדרך שלו, כשהוא מתאים את המשחק בהתקפה עפ"י הכלים שיש לו. עכשיו, בזכות שחקנים כמו ורמוט וקפץ, הפועל מראה בדקות מסוימות בתקופה האחרונה כדורגל אטרקטיבי. ואני לא יודע איך אתה מנסה להוריד מיכולתו הגדולה שהציג שביט ביום ראשון האחרון. למרות כמה החמצות של רועי דיין שהגיעו לגופו, הוא גם הציג כמה התעופפויות מרהיבות, וכשוער אני יכול להגיד לך, שגם הצלות שהכדור 'פוגע' כביכול בגופו של השוער, הם הרבה בזכות מיקום נכון וחשיבה נכונה של השוער לחזות מה יקרה, וגם כמובן, בימים גדולים זה גם קשור למזל.
דווקא מאלימלך אף פעם לא תפסתי פוזאיסט, כנראה שזה עובד לו כאלה משחקים. כל הזינוקים שלו היה במקום, כמובן שהיו הצלות נחמדות, כמו אחרי הכדור רוחב של מסיקה אבל עדיין הכדורים נבעטו עליו.
שוב אני יגיד שמניסיון אישי שלי כשוער, אני יכול להגיד לכם שמבחוץ זה נראה שכאילו הכדורים נבעטו עליו, אבל בחלק גדול מהמקרים זה אחד על אחד, בו השוער חוסם את האפשרויות לשחקן עם גופו, וזה מיקום נכון וחשיבה נכונה של השער וכן, גם מזל לפעמים (הריבאונד של רועי דיין אחרי היציאה הלא טובה של שביט למשל...). שביט אלימלך אף פעם לא היה לירן שטראובר (פוזאיסט, שעושה מכל עצירה קטנה שלו זינוק וירטואוזי). הוא קודם כל איש גדול וספורטאי ענק. ככה צריך להתנהג כל שחקן כדורגל. שביט הוא מודל לחיקוי מצוין.
