המחזור ה-12 בפרמיירליג: There Is A Light That Never Goes Out

בוא לא נתבלבל, תמיד ריאל וברצלונה היו גדולות שם על הליגה.


אלופות זה נוקאאוט, גם קבוצות לא טובות יכולות לקחת (כמו שבניטז עשה עם ליברפול).

 

ממש לא.
ברצלונה הייתה כלום ב2001.
קבוצה של שחקנים מפונקים, אוברייטדס בטירוף.

לה קורוניה הייתה קבוצה של שחקן וחצי שסיימה מקום 2(רק ואלרון הייתי לוקח משם ואולי מאקאיי כמחליף).

ולנסיה שלפני ניטז עשתה שני גמרים רצופים באלופות היתה עם סגל מדהים.

רוברטו אז׳אלה, קניצארס, פאבלו איימר, ג׳ון קראו,
אורליו שאהבתם, דוד נאברו, רובן פארחו, סאלבה, אנגולו ואחד מהאהובים עליי באותה תקופה(ואחד מהאנדרייטדס הכי גדולים של תחילת המאה)- קילי גונזאלס.

 

ברצלונה עדיין היתה פייבוריטית, גם אם לא ברצלונה של מסי.


טורניר נוקאאוט לא אומר הרבה. היתה לולנסיה קבוצה טובה. עדיין התארים שלהם היו הצלחה אדירה ומפתיעה.
בניטז עשה שם הצלחה מדהימה.

 

ברצלונה הייתה חרא של קבוצה אז.
מלא סחלה בסגל, אף שחקן שמדגדג את מסי ומאפיה ברזילאית של עצלנים בסגל.

קבוצה של מקומות 4-6 בספרד.

 

הסגל של ולנסיה היה די אפור. הרבה סוסי עבודה מצוינים. זה התאים מצוין לרפא ולכדורגל שלו. הוא גם גילה את מיסטה, רופטה, פאביו אאורליו, מרצ'נה, מומו סיסוקו.

ברצלונה אכן הייתה נוראית מבחינה ניהולית וזה הקרין על רמת הסגל, גם הייתה תחלופה רבה של מאמנים בינוניים. ריאל הפכו להאשטאג יונייטד ב - 2003/04, אך עם דל בוסקה הם היו קבוצה מצוינת. העבודה של רפא בולנסיה הייתה מרשימה. מתי ולנסיה בכלל הייתה קרובה לאליפות לפניו ואחריו?

 

הייתה בשני גמרים רצופים באלופות.
אתה לא עושה את זה עם שחקנים בינוניים.

היה לו מלא כשרון סגל.
איימר זה סוס עבודה? קילי גונזאלס זה סוס עבודה? בארחה זה פועל?

רוברטו אז׳אלה היה אחד מהבלמים הכי טובים בעולם בתקופה ההיא.

 

אז הייתה. עם רפא הם היו יותר איכותיים.
גם כשולנסיה הגיעה לשני גמרים הם היו די אפורים. היו קבוצת גביע טיפוסי. מהקבוצות הבינוניות האלה שאתה שונא לשחק נגדם. כמובן היו להם את מנדייטה, איימר ופיוחו לופס המבריקים אבל זה לא מספיק. לופס גם עזב בשנת 2000 ובא קארו הנגר. הם עשו גמר שני עם חלוצים מובילים בדמות קארו וחואן סנצ'ס. נו בחייך.
אגב איימאר הגיע רק בינואר 2001. שנה וחצי מוצלחות בצ'מפיונס הם שיחקו בלעדיו. לא יודע עד כמה הוא באמת הספיק להשפיע בשביל גמר שני.

כשיונייטד שיחקה מול ולנסיה הרגשתי שאנחנו טובים בהרבה מהם וגם נתנו להם 3:0 בראש.

 

ברצלונה ב-2003 היתה קרובה לקו האדום עד שוואן חאל פוטר, ועד אז בכלל לא התמודדה לאליפות אלא על מקום בליגת האלופות.

צ'ולו בשנים האחרונות מתמודד מול מסי שאחראי על כל הפסד של אתלטיקו לברצלונה באופן ישיר (אם זה שערי ניצחון, בעיטה חופשית מכריעה...), ובכל זאת לקח אליפות ומקום שני, גמרי אלופות וזכיות באירופית.

להגיד שקבוצות תוקפות את אתלטיקו שמחכה מאחורה זה לזרוק באוויר, הליגה הספרדית מזמן לא נראית ככה ולראייה מספר השערים הממוצע למחזור. כל קבוצת תחתית עושה את המוות, הרבה יותר מאיך שהגדרת פה את ברנלי.
ודווקא בגלל זה צ'ולו שינה את הקבוצה, הפך אותה ליותר התקפית, שינה מערך אפילו ודווקא כשהליגה הפכה הגנתית בצלמו של צ'ולו, הוא עצמו הפתיע את כולם.

 

בוא נראה כמה זה יחזיק.

כמו שרשמתי, העונה הזאת מעניינת בהיבט הזה כי הוא מנסה לשנות את אתלטיקו.