יוסי בניון זה השחקן שגרם לי להתאהב בכדורגל. לא באתי מבית של אהדה לכדורגל, אף אחד לא ראה משחקים ועדיין איכשהו כבר בגיל 6 גררתי את אבא שלי לקרית אליעזר. הוא כמובן לא הבין כלום והושיב אותנו בלב יציע ג’. שנינו יצאנו קצת מצולקים. כמעט 20 שנה אחרי ואפילו אבא שלי, שכנראה לא היה יודע גם אם צ’לסי הייתה זוכה מחר בטראבל, מתקשר אלי לשאול אם שמעתי שבניון פורש. הייתה לו פעם קלטת לילדים עם טל פרידמן שהוא מלמד תרגילים. חייב למצוא את זה.
יא מלך. אני הולך לפנות לי שעה. משם למדתי איך עושים הטעיית בעיטה (*תנועה מוגזמת של היד*) ולא להסתכל על הכדור. מאז לא התקדמתי הרבה.
חבל שמזרחי עזב בינואר 99. עם בניון מאחוריו הוא היה מגיע ל - 30 שערי ליגה בערך (והיו אז 30 מחזורים). ויכול להיות שחיפה הייתה גם בסוף לוקחת אליפות. בחצי עונה הוא תקע 21 ביחד עם אירופה.
תמיד סיכומים מסוג אלו צריכים להיות חיוביים אבל אהיה אמיתי, מעולם לא חיבבתי את האיש כאדם אבל כשחקן הוא ללא ספק "הראה לי עולם". בלעדיו אין מצב שהייתי צופה בעונה שלמה ממחזור ראשון עד אחרון, של הכדורגל האנגלי/ספרדי (מה שברקוביץ'/רביבו לא גרמו לי). נתן לנו להבין שאנחנו שווים בכל רמה. השם שלו באנגליה וספרד משכו שחקנים מהארץ לשם (הצליחו יותר או פחות זה לא רלוונטי).
אף פעם לא אהבתי אותו במיוחד. שחקן גדול. קריירה אירופאית מהגדולות של כדורגלן ישראלי(יש שיגידו הכי גדולה). הוביל נבחרת אפורה והקפיץ אותה רמה. מכבד אותו עבור כל אלה. מכבד אותו כשחקן ישראלי שלבש את מדי קבוצתי האהובה באירופה. ויהיה מסקרן לראות האם ומה יוכל לתרום לכדורגל שלנו לאחר הפרישה. Sent from my iPhone using Tapatalk
יש מן קטע כזה לגאונים, שהם גורמים לסלידה בערך כמו שהם מעוררי השתאות. בניון הוא בדיוק כזה. בכיין, פוליטיקאי, חוצפן, אגדה.
התרגיל הזה של להרים את היד כאילו אתה בועט לדעתי היה ייחודי ליוסי וזה לא עבד רק על הילדים הפיצים בשכונה אלא על כולם. הוא הדריבליסט הכי גדול שהיה פה, מעולם לא הסתפק בלעבור שחקן אחד. היה מפרק הגנה שלמה. גם לי יש את הקלטת הזו, קלטת הכדורגל הראשונה שלי לצד "דאבל אדום". כמעט הפכתי לאוהד מכבי חיפה בגללו. אגב מעבר לכך שהסיכומים תמיד חיוביים, אני באמת חושב "זה הזמן לסלוח" מצד אוהדי מכבי חיפה. רגעי האושר שהוא הסב להם כלכך רבים לעומת החרא מהעונה האחרונה. זו הייתה קבוצה מתה לא רק בגללו. הוא ממש לא הצליח במכבי תל אביב מאז ואם יוסי היה כנה הוא היה מודה שהיה מוותר על הקאמבק לישראל. ממתין לשמוע על משחק פרישה מדהים עבורו ושכל האוהדים בארץ ימחאו כאפיים. ראובן עטר ואבי נמני באמת מזוהים עם יותר קבוצות.
אורי קופר הסביר בדף שלו "הכל מקצועי" למה התעקש לא להכתיר את בניון כגדול מכולם על חשבון אייל ברקוביץ': בסופ"ש כתבתי שיוסי בניון הוא גדול שחקני ישראל יחד עם אייל ברקוביץ' וקיבלתי לא מעט תגובות, רובן אומרות שאין מה להשוות – בניון שיחק בקבוצות הרבה יותר גדולות מברקוביץ'. זה נכון, אבל לברקוביץ' היה משהו שבצירוף מקרים נחמד בדיוק קפץ שלשום שוב לאוויר. הבישול של כריסטיאן אריקסן ללוקאס מורה בניצחון טוטנהאם בשבת הכניס את הדני לרשימת עשרת השחקנים עם ממוצע הבישולים הגבוה ביותר בהיסטוריה של הפרמיירליג- 0.29 בישולים למשחק. את מי הוא הוציא מהעשירייה הראשונה? הנה הטבלה. השחקנים עם יחס הבישולים למשחק הטוב ביותר (מינימום 30 בישולים): 1. קווין דה בריינה 2. אריק קאנטונה 3. מסוט אוזיל 4. ססק פברגאס 5. דייויד בקהאם 6. דניס ברגקאמפ 7. דויד סילבה 8. נאני 9. תיירי הנרי 10. כריסטיאן אריקסן 11. אייל ברקוביץ' https://pbs.twimg.com/media/Cd0jEmYWAAAwgoV.Xxx:large תראו איזה שמות, כולם כוכבי ענק. בניון היה מעולה בהמון דברים, שילב יצירתיות עם חכמה על המגרש, אבל לברקוביץ' הייתה תכונה אחת מסוימת, המסירה, בה הוא היה הטופ של הטופ העולמי. תכונה שהפכה אותו לכוכב הקבוצות בהן שיחק. אז אני לא קובע שהוא טוב יותר, גדול יותר, אבל תחרות בהחלט יש פה.
בניון מוחלף היום וסימאונה וכל הספסל של אתלטיקו מוחא לו כפיים, חלק מהשחקנים(גודין ועוד אחד שלא זיהיתי) אפילו עמדו על הרגליים במשחק שהם באו על תקן אלה שצריכים לספק את השואו. אגדה.
אגב, מה הסיבה שהחליפו אותו כבר בדקה ה 34? אני יודע שזה סתם משחק, אבל בכל זאת משחק פרידה, תן לו להשלים איזה 60-70 דקות.
