ההולנדי של אייסוקר

הנושא בפורום 'פורום כדורגל עולמי' פורסם ע"י Alvaro Recoba, ‏30/4/05.

  1. Alvaro Recoba

    Alvaro Recoba משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏12/6/03
    הודעות:
    12,566
    לייקים שהתקבלו:
    0
    טוב כולכם זוכרים את הספר "ההולנדי של עכו", חשבתי שזה יהיה נחמד עם כמה חבר'ה פה יקחו את העניינים לידיים ויספרו את הסיפור הכי מעניין/מרגש/מיוחד שלהם בהקשר לכדורגל ויכתבו אותו כאן, בסוף נחבר את זה לדיון ונשנה לו את השם לפי אחד הסיפורים.... אולי גם ירצו את הזכויות ב"גלורי", לכו תדעו [​IMG]

    רוצו על זה, אל תתביישו.
     
  2. ברדלסית אדומה

    ברדלסית אדומה Member

    הצטרף ב:
    ‏30/4/05
    הודעות:
    81
    לייקים שהתקבלו:
    0
    "לגעת בחלום הכתום"

    אל ספרד הגעתי בטיסה כמתנה ליום הולדת מהמשפחה שלי
    המטוס נחת בברצלונה ומשם נסענו לולנסיה, שזו עיר נמל, מקום מקסים
    לאלו שלא ידעו, ולנסיה הוקמה על ידי הרומאים, סמוך לנהר טוריה
    הנה סיפורי....

    בוקר יפה של חודש אוקטובר, הכל ירוק מסביב
    אוויר צח וניחוח מעולם אחר
    איך הלב מלא התרגשות, פרפרים בבטן
    ובדרכי לאימון המסכם של ולנסיה, היהלום הכתום של הכדורגל הספרדי
    זה היה יום ראשון בבוקר, כולי התרגשות
    ויחד עם המתורגמנית, בדרך אל מחנה האימון המסכם שלהם לפני המשחק ביום רביעי מול סלטה
    מיהרתי לאכול, התלבשתי מהר מרוב התרגשות, ציפתי לזה במשך שנתיים
    הפאר של המקום, ההבדל מהרמה של המגרשים הנטושים בישראל
    כולי תדהמה, לשון בחוץ וחיוך ענק
    אני מרוב התלהבות, אמרתי הנה קאניסרס, הנה אימאר
    איך הלב התמלא אושר ודפקתי ת'חיוך של החיים שלי
    אחרי האימון המדהים שהיה, בדרך יציאתי בחזרה למלון נתקלתי באחד שעבד שם
    אלברטו שמו, בן אדם מקסים, כל כך אדיב ומתחשב
    ראה אותי מדברת עם הידים עם המתורגמנית שלי, והתעניין
    ניגש אלינו הוא דיבר איתה, ושאל מאיפה אני
    אמרתי מישראל הקטנה הגעתי, אל הקבוצה הכי אהובה עלי
    מצפה כל כך למשחק ביום רביעי, מול סלטה ויגו
    אמרתי לו, סוף סוף החלום שלי מתגשם, אבל עדיין היתי מבואסת כי לא יכלתי לגעת בחלום
    אז הוא השאיר לה פון, נתן לי למזכרת את כפפות האימונים של קאניסרס(ומעולם לא כיבסתי את הכפפות) ואמר לה לצלצל אליו בשעות הערב, לא הבנתי למה, חזרנו למלון
    ושעות הערב הגיעה, אמרתי לה, תתקשרי תתקשרי ותבררי במה מדובר
    היא התקשרה והביטה בי, אמרתי לה נו מה נו מה?
    היא אומרת לי: לילך, את תגעי בחלום, ומקרוב, נשב קרוב לכר הדשא
    קפצתי משמחה וצעקתי כל כך חזק כמו שלא צעקתי בחיים שלי
    לא יכלתי לאכול, לא לישון, מרוב אושר
    אמרתי מה, אני ידרוך על הדשא הירוק במאסטיה, לא יכול להיות, אני סתם חולמת
    אמרתי לה, יווווו תגידי תודה, אני הכי מאושרת עלי אדמות!!!
    באותו רביעי בבוקר, אל מאסטיה הגענו, נפגשנו עם אלברטו ליד הקופות, נתן לנו גישה למתחם האצטדיון
    וואי ראיתי את הקהל מלא, ואני מביטה בעצמי, אני על כר הדשא, לא יכול להיות
    כרתי ברך, נישקתי את האדמה הקדושה שעליו דרכתי וממש היתי מאושרת
    היה משחק מדהים באותו יום, שנגמר בתיקו 2-2
    אחרי סוף המשחק, אלברטו הכיר לי את הקבוצה, קיבלתי נשיקה מקאניסרס,
    הצטלמתי מלא תמונות, קיבלתי כדור חתום, הכרתי שם אוהד יהודי, שממנו קיבלתי צעיף למזכרת
    את זה בחיים לא אשכח, זה אחד מהחוויות הכי מדהימות שעברתי בחיים שלי
    וחלומות אכן מתגשמים, נגעתי בחלום הכתום!
    שלכם, ברדלסית אדומה- לילך [​IMG]
    ולאלו שלא הבינו, אני חירשת...
     
    נערך לאחרונה ב: ‏30/4/05
  3. Yeste

    Yeste Member

    הצטרף ב:
    ‏12/10/04
    הודעות:
    2,695
    לייקים שהתקבלו:
    0
    סיפור מדהים ומרגש .באיזו שנה זה היה?

     
  4. ברדלסית אדומה

    ברדלסית אדומה Member

    הצטרף ב:
    ‏30/4/05
    הודעות:
    81
    לייקים שהתקבלו:
    0
    זה היה ב29/10/2003 באותו שנה ולנסיה זכתה באליפות, אבל לצערי לא היתי שם בחגיגת האליפות
     
  5. Yeste

    Yeste Member

    הצטרף ב:
    ‏12/10/04
    הודעות:
    2,695
    לייקים שהתקבלו:
    0
    יש לך תמונות עם השחקנים ?
     
    נערך לאחרונה ב: ‏30/4/05
  6. ברדלסית אדומה

    ברדלסית אדומה Member

    הצטרף ב:
    ‏30/4/05
    הודעות:
    81
    לייקים שהתקבלו:
    0
    חחח באותה שנה ולנסיה זכתה באליפות ולא ריאל, תבדוק, אני בטוחה, אני בחיים לא ישכח את השנה הזאתי
    וכן יש לי תמונות, זה אצל ההורים שלי, בהזמדנות אני יקח את האלבום ואסרוק ואני יעלה לאתר[​IMG]
    ואני עפה למשחק של הפועל תל אביב נגד סכנין :aaarse:
    יאללה הפועל מלחמה!!:)
     
  7. Yeste

    Yeste Member

    הצטרף ב:
    ‏12/10/04
    הודעות:
    2,695
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אני יודע ,התבלבלתי... חשבתי שהתכוונת ל 3\2002 .
     
  8. Hotspur

    Hotspur משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏3/1/04
    הודעות:
    19,692
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אוקיי, סיפור הביקור שלי באיטליה לפני הצבא. יש לציין שהדבר נכתב כשדברים מסויימים עוד היו רלוונטיים (אי שידור כדורגל איטלקי בארץ):

    עלילות גיא באיטליה

    הכל התחיל ברומא. ללא ספק עיר יפהפייה, עשירה באתרים (אבל לא כמו פריז), עם רחובות יפהפיים (אבל לא כמו לונדון), ולמרות הציניות, אני חייב להודות שהייתה לי שהות נעימה מאוד בת ארבע ימים. כיוון שפה לא מדברים על מבנים ארכיטקטונים גרנדיוזיים מעבר לאולד טראפורד או יצירות אמנות הרות חשיבות יותר מהגול של פרדי קאנוטה מול לידס, אגש ישר למסקנות שלי מרומא כעיר כדורגל, אפילו לאור העובדה שלא ראיתי שם משחק:
    קודם כל, אני לא יודע אם האנשים שאני ראיתי שם נחשבים מייצגים, אבל בנוסף אם לקחת בחשבון את העובדה שרוב הצעיפים נשאו את שמה של קבוצת רומא, ולאור העובדה שהעיתונים התעניינו בעיקר בה, הנחתי שהרוב של תושבי רומא אוהב את AS Roma, קבוצה שאני מוצא סימפטית ביותר.
    פרנצ'סקו טוטי כתב ספר. נשבע לכם. הבן אדם הוא פשוט חצי אל בעיר. 95% מחולצות הכדורגל למכירה היו שלו, הרבה צעיפים, דגלים ושלטים נושאים את שמו, הבחור פשוט מלך שם. לא יכולתי שלא לתהות מה היה קורה אם הוא היה עובר למילאן העונה (למרות שנסטה, שהיה אליל בלאציו, עבר בלי שום הפרעות מיותרות בקבוצה).
    הדרך למילאנו הייתה פשוט מייגעת. הכרטיסים עוד לא היו בידי, ואת הסוכן שעתיד למסור לי אותם, תוך כדי שהוא משלשל לכיסו חלק נכבד מכסף שהרווחתי בזיעת אפיי הקיץ, 135 יורו למען האמת. אבל תכל'ס, אפשר לתמחר חלום?
    מסתבר שכן. את הדרך למילאנו עשיתי ברכבת שהייתה אמורה להגיע תוך 3 וחצי עד ארבע שעות, בפועל היא הגיעה תוך קרוב לחמש שעות. את הנסיעה ביליתי בצפייה בנופים הבאמת מדהימים של איטליה, תוך שאני חולף על פני עיירות יפהפיות, וכן על פני בולוניה, שנראתה יפהפייה לא פחות, ופירנצה, שאותה אני לא צריך בכלל לתאר. כמו כן עברתי על פני פארמה, שנראתה לי אפורה משהו, למרות שבספר שלקחתי איתי כתוב שזו עיר פשוט יפהפייה. כנראה שלא ראיתי ממנה מספיק. ראיתי גם את מודנה, שנמצאת היום שליגה הראשונה, ותכלס אני עכשיו שמח עבורם כי העיר לא נראתה לי מציאה גדולה.
    את הדרך עשיתי מול שני נוסעים קצת מתמיהים. אחד היה לבוש בבגדים מאוד אפנתיים, חבוש משקפי שמש שקופים, עם כמה קטלוגים וצמוד לטלפון סלולרי, מה שישר גרם לי להסיק כי הבחור בעסקי האופנה. השני היה פשוט כפיל של לואיס אנריקה - האם אני הוא שהוזה?
    העיתונים כמובן עסקו, איך לא - בדרבי. הכותרות בעיתונים הכריזו שבובו (כינויו של כריסטיאן ויירי, שגידל ליפה הגונה כשלא ראיתי אותו) ופיפו (פיליפו אינזאגי, שחקן אהוב במיוחד שקיוותיתי שיפתח במשחק, וכך היה) כשירים למשחק, והעיתונים ניסו לחזות את ההרכבים.
    בסוף הגענו. קצת התבלבלנו במילאנו והסתבכנו בדרך עם כל הפקלאות והמזוודות, וכמעט ראינו את סאן סירו, אבל בסופו של דבר הסתדרנו עם המטרו המקומי והגענו סוף כל סוף למלון, עייפים ורצוצים. "את הכרטיסים ניקח ביום המשחק", קבענו.עוד לפני שנרדמנו התחוור לנו כי המשחק מתחיל ממש מאוחר, ב-20:30, וכי השופט במשחק יהיה דה סנטיס, שזכור לי עוד מהמונדיאל כשופט לא רע, למרות שבניתי על לראות את קולינה.
    למחרת כבר השגנו את הכרטיסים, ושם נחתה עליי הפצצה הראשונה - נפלנו על יציע של אינטר. איזה אכזבה קורעת לב. לא רק שלא אזכה לשבת עם הבריגאטה, גם אאלץ לכבוש את יצרי. אחרי יום של סיור קצר במילאנו, שיאמרו מה שיאמרו עליה מלעיזיה - אפרורית, קרה, משעממת - העיר לדעתי ממש יפה. ואני לא אומר את זה רק כי אני אוהד את הקבוצה המקומית.
    הספקנו לראות את הדומו, טירה מאוד מרכזית הסמוכה למזרקה מהממת, וחזרנו למלון להירגעות לפני המשחק.
    עוד הספקתי לראות בטלוויזיה מחצית של המשחק של פארמה מול סמפדוריה לפני שיצאנו, קרוב לשלוש שעות לפני המשחק. הדבר הכי מבטיח שראיתי במשחק המשודר היה חוליית ההגנה של פארמה, שכללה שני שחקנים שתשמעו עליהם עוד הרבה - מתאו פרארי ודניאל בונרה, שני שחקני הגנה צעירים שלדעתי עוד יהיו הנסטה וקאנאבארו הבאים. אני גם רוצה לציין שבטלוויזיה האיטלקית אתה יכול לקבל באופן אינטרקטיבי סטטיסטיקות נרחבות בלחיצת שלט וכן לעשות זום עם המצלמה! נותר לי רק לקוות שגם אנחנו נראה שכלולים כאלה אצלנו.
    ועכשיו למשחק. הגענו כאמור כשלוש שעות לפני המשחק, מתוחים וקצת לא ממקודים. סאן סירו הוא פשוט אצטדיון מדהים, מהמם ביופיו ובעיקר - ענק. לקח לי קצת זמן להתאפס על עצמי, לפני שהסתערתי על דוכני המרצ'נדייז שנמצאים בכל מקום פשוט! קודם כל קניתי צעיף, שייכנס לפנתיאון של כבוד באוסף הצעיפים שלי. רציתי לקנות גם צעיף של אינטר לאוסף, אך מטעמי נאחס שמרתי זאת לסיום. כמו כן קניתי כובע צמר וכרית, ותחבתי אותם לתוך התיק, שם הייתה כבר חולצה של אינזאגי שקניתי יחד עם חולצה של סביולה (שתיהן מזוייפות. אף חולצת כדורגל לא שווה את המחיר של זו הרשמית - 70 יורו). כאחד שיושב עם הנראזורי אסור לי לחטוא בלבישה של כל אחד מהאייטמים שצויינו, כל עוד אני אוהב את העצמות שלי שלמות.
    הכניסה לאצטדיון הכילה בחובה את האכזבה השנייה. אני פונה כאן לכל יושבי הפורום בתקווה שלא יעברו מה שאני עברתי - בסאן סירו, גדול ומקצועי ככל שיהיה, לא ממש מזיז לאוהדים מקומות מסומנים, אם כי אך ורק כשזה מגיע ליציעים האמצעיים מבחינת גובה, בהם שוהים השרופים. נאלצתי לעמוד באחד המעברים, וזריזותי התגלתה כיתרון, כי תפסתי זווית צפייה מדהימה שלא בטוח בכלל שהייתי תופס בישיבה, או בכלל - כי ראיתי את המשחק פשוט פנטסטי. ייאמר לכות האיטלקים - כשהם מצטופפים הם לא עושים זאת בשיטה הישראלית. הם משאירים לך כיס אוויר ואת טיפ-טיפת המרחב שאתה צריך, כך שלמרות שלא יכולתי ולא ממש רציתי לזוז ממקום מושבי, הייתי מסופק.
    והיה מה לראות. היה משחק פשוט מדהים. אני לא אומר את זה כי הקבוצה שאני אוהד ניצחה, אני לא אומר את זה כי הוצאתי הון תועפות על כרטיס, ואני גם לא אומר את זה כי היו ארבעה שערים. גם אם שתי הזמנויות לא היו נכנסות, היה משחק שפשוט כיף לראות אותו. מעבר לזה, איך ששיחקו שם הינו סיבה מספיקה לאהוב כדורגל. הנעת הכדור הייתה מדהימה, היו שם אינספור מצבים ופשוט בלי סוף אקשן, גם על המגרש וגם אצל הקהל. היה פשוט כיף לראות את המשחק הזה. החרם שעובר הכדורגל האיטלקי אצלנו רק הוכיח לי כמה טיפשי ומגוחך הוא.מה שראיתי לא היה בונקר, ולעשה המחזור כולו היה ממש אטרקטיבי. אני חושב שגם האדוקים באנגלופילים (על הצד השלילי בה כמובן, זה שלא מוכן לראות כלום חוץ מזה) והלטיני-לים היו מתענגים על המשחק הזה, כי הוא היה פשוט מעולה. הכדור עבר מצד לצד, כל הזמן היה ריח של שער, ואני חושב שכל מי שמפספס את הליגה הזו, ולצערי אני נכלל בקטגוריה זו, מפסיד רמת כדורגל פשוט מסחררת. אפילו אבא שלי, שבכלל לא אוהב כדורגל והטריח עצמו למשחק רק מהחשש שבחור פזיז כמוני יישאר בלב הסערה, פשוט התענג שם והכריז שמעולם לא ראה רמת כדורגל כל כך גבוהה. אתם רואים מה אתם מפסידים?

    החלה הצגת השחקנים. ההפתעה הגדולה אצל מילאן, שזכתה לשריקות בוז צורמות ביותר, הייתה שקאקה פתח על חשבון רוי קוסטה שלא שיחק (פציעה?). כמו כן, אנצ'לוטי הציב את ג'וזפה פנקארו שהיה טוב למדי בעמדת המגן השמאלי על חשבון קוסטקורטה, כשקלאדזה עדיין לא חזר מהפציעה המתמשכת שלו.
    ההרכב של מילאן - דידה, פנקארו, קאפו, נסטה, מלדיני, קאקה, סיידורף, פירלו , גאטוסו, שבצ'נקו, אינזאגי.
    כעיקרון החיסרון של מילאן היה דווקא מימין. פירלו שיחק כל המשחק מאחור, וגאטוסו היה היחיד שסייע מדי פעם, וזה קרה לעיתים רחוקות כי הוא היה עסוק בעבודה הרגילה שלו של שריפת שטחים ותיקול מאסיבי, כךך שקאפו נשאר הרבה לבד והותיר את האגף הימני בהגנה, בעוד שבאגף השמאלי פנקארו פעל בעיקר מאחורה בעוד שקאקה וסיידורף פועלים לא מעט באגף השמאלי. שבצ'נקו נהיה שחקן כלבו של ממש. הוא לא סתם חלוץ, הוא גם חצי קשר וכל הזמן ניתן היה לראות אותו יוזם באגפים ומשחק בעיקר מאחורי פיפו. מול סלטה, עוד משחק שראיתי בטלוויזיה, זה לא עבד. הפעם כן, ועוד איך.
    ההרכב של אינטר - טולדו, אדאני, קורדובה, קאנאבארו, חוויאר זאנטי, אמרה, כריסטיאנו זאנטי, קילי גונזאלז, ואן דר מיידה, קאלון, ויירי.
    36 הדקות הראשונות נטו קצת לאינטר. הם שיזמו את המשחק, סיכנו יותר את השער אבל לא היו מדוייקים מספיק. אחרי 36 דקות זה הגיע. קלארנס סיידורף, לדעתי איש המשחק ואנמק זאת אחר כך, פרץ קדימה והוכשל כ-20 מטרים מהשער. כולם, כולל אני, היו בטוחים ששבצ'נקו יבעט את הבעיטה (ויש לו את זה). הוא באמת ניגש לכדור, אבל הטעה את טולדו, שמלבד הצלה מדהימה שתנומק גם כן אחר כך היה פושר למדי, וסופר פיפו, הבחור שכל כך התפללתי שישחק ויהיה כשיר, בעט את הכדור לכיוון המרכז הגבוה, פחות או יותר לכיוון שטולדו לא כל כך כיסה. זה לא היה כדור מסובב או מבריק, פשוט בעיטה חזקה גבוהה, שנגמרה כמובן ברשת. לא יכולתי להחביא צעקת "יש" חזקה, למזלי היציע של אינטר רעם בין כה בעצבנות כך שאף אחד לא שם לב אליי. אני הייתי מאושר. 1-0. בערך חמש דקות אחר כך (קשה להסתמך על השעון האישי שלך במקרים הללו) הוגבה כדור לרחבה ופיפו בעט חזק. טולדו הדף והכדור התגלגל עד שאיבן קורדובה חילץ אותו מהקו. איזה אכזבה.
    מחצית. האוהדים של אינטר, ממורמרים אך עדיין אופטימיים הכינו עצמם למחצית הבאה. כמובן שתנועה אין הרבה, בעיקר כשכל כך צפוף לך, אבל היה נחמד, וראינו קצת ריפליי מהמשחק על מסכי הטלוויזיה, בנוסף לפירוטכניקת אור מרשימה למדי.
    איך המחצית התחילה כבר היה גול. אינטר לא חזרו מפוקסים מההפסקה, ואת הגול לא ממש הצלחתי לראות כי הייתה שם ערבובייה טוטאלית. רק ראיתי על המסך שקאקה כבש, ובחדר במלון הבנתי שהוא נתן מין נגיחת דג מוזרה כזאת. מה זה משנה? 2-0. האוהדים של אינטר כבר התחילו לארוז את עצמם ולחזור הבייתה. אינטר כבר שקעה לגמרי בבינוניות שלה, מה שאפשר למילאן להמשיך לתקוף, ועוד איך. פיפו ושבצ'נקו פספסו הזדמנויות טובות, וכאן אני רוצה להזכיר שטולדו בפעולה החיובית שהיחידה שלו במשחק הציל גול של מאה אחוז בנגיחה קצרה של אינזאגי. אני באופן אישי הייתי בטוח שכבר 3-0, אבל באמת, איכשהו ממרחק אפס הוא הצליח להדוף את זה. איזה שוער.
    בסופו של דבר שבצ'נקו נתן פריצה מעולה, עבר שני שחקנים, התייצב מול טולדו וגלגל את הכדור פנימה. כאן כבר האוהדים של אינטר נשברו וכמה גם צעקו משהו להקטור לוזר. פראיירים.
    אבל הם התאוששו מהר, כי כבר בהתקפה הראשונה אחרי הגול של סופר שבה הכדור הגיע למרטינס מקצה הרחבה, וכבר משנה שעברה אני טוחן לכולם איך קופר הביא מציאה כזאת זולה וכל כך לא נוצצת. אני פשוט לא מבין איך העדיפו עליו את קאלון, שהרבה יותר כבד, איטי ולא מדוייק ממנו. מה שקרה שמרטינס הזה (השם משפחה שלו הוא אובפמי, נכון?), קיבל כדור די סמוך לקצה הרחבה, עם הגב לשער, הסתובב ונתן מין כדור קשתי שדידה לא הצליח לעקוב אחריו, וזה נגמר ברשת. אוהדי אינטר כנראה לא התברכו ביותר מדי שכל כי הם קפצו כאילו הם כבשו שער ניצחון. וואטבר.
    ואז הם התחילו ללחוץ, ופתאום הלבג התעורר והבין שהוא בא לשחק כדורגל, ופתאום קילי גונזאלס נתן את הפריצות שלו, והם הגיעו לשניים שלושה מצבים לא רעים אבל לא היו חדים מספיק, וכשהמשחק סוף סוף הסתיים היה אפשר לחייך ולראות את השחקנים של מילאן מרוצים מעצמם, וגם האוהדים היו מרוצים מעצמם כי הם נתנו שואו לא רע ובעיקר כי פאולו מלדיני נשאר על הרגליים אחרי שאמרה כמעט גמר לו את הקריירה.
    ועכשיו אני אסכם לגבי האוהדים - שני המחנות היו מדהימים. אפשר לומר שאינטר יותר על הצד האומנותי, כי הם שרו כמעט כל הזמן לקורדובה, ויירי קאנאבארו ובעיקר נגד גאטוסו (הם פשוט לא סובלים את הבחור הזה) ומלדיני, אבל בהחלט אפשר לומר שיש להם מלל במקום, והם גם מאוד אחידים בתנועות שלהם, בניגוד ללא מעט אוהדים בארץ. האוהדים של מילאן היו יותר על הצד הטכני, עם דגלים, זיקוקים ואורות למיניהם, ומה שאני כנראה הכי אקח זה שברגעים שאוהדי אינטר שרו הכי הרבה, אוהדי מילאן פרשו דגל באורך של חצי יציע, עם שתי ידיים אדומות מחזיקות את גביע אירופה לאלופות (כזכור, מילאן הדיחה את אינטר בחצי גמר ליגת האלופות בו זכתה עונה קודם לכן). כל אוהד מילאן באשר הוא היה מתמוגג לשמוע את האנחות של אוהדי אינטר.
    וזהו. כולם יצאו שם די מרוצים. אוהדי מילאן היו מאופקים משהו, ואוהדי אינטר לא נראו ממש כאילו חרב עליהם עולמם, למרות שהבנתי שהתקשורת האיטלקית קצת לוחצת את קופר לפינה כרגע. יצאתי מסאן סירו, נתתי עוד תמונה או שתים, קניתי צעיף של אינטר (מחווה למפסידים) ונגמר יפה. איזה פקקים שהיו אחר כך באיזור סאן סירו... תודה לאלוהים (ולא למספר שלוש באדום) שברא את המטרו. החלפתי לחולצה של אינזאגי שהייתה תחובה בתיק, עטיתי הצעיף וכובע הצמר, ויצאתי, כולי קורן מאושר וסיפוק, עם סנדוויץ' קר מהאצטדיון הענק הזה, חזרה למלון.

    סיכום? היה שווה.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏30/4/05
  9. תמיד דל-פיירו

    תמיד דל-פיירו Member

    הצטרף ב:
    ‏23/3/05
    הודעות:
    492
    לייקים שהתקבלו:
    0
    נשמע כייף חיים-באיזה שנה זה היה? שנה שעברה נכון?
    ומה גרם לך לנסוע דווקא למשחק באיטליה,אתה לא אוהד אנגלי מושבע??

    וסתם הזכרת את לואיס אנריקה,תגידו הוא פרש? איפה הוא משחק כיום? ובן כמה הוא כבר?
    פשוט אהבתי אותו,הסמל של בארסה...
     
  10. David De Gea

    David De Gea Rade Prica היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏18/9/03
    הודעות:
    7,794
    לייקים שהתקבלו:
    191
    מין:
    זכר
    לואיס אנריקה פרש (לצערי הרב...)
     
  11. Hotspur

    Hotspur משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏3/1/04
    הודעות:
    19,692
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אז קודם כל, זה היה המשחק הראשון בין הקבוצות בעונה שעברה - 5.10.03, שאגב - נפל על יום כיפור.
    נגמר 1-3 למילאן (פיפו, קאקה, שבה, לאינטר: אובפמי).
    שנית, איטליה ארץ מדהימה ביופייה, בתרבותה ובכדורגל שלה בלי קשר לאנגליה. אני אוהב את אנגליה, הייתי באנגליה, אבל זה לא מנע ממני לנסוע לאחת הארצות שרציתי לבקר עוד מגיל קטן. אני גם אוהד מילאן, למקרה שלא ידעת, זה גם כתוב לי בחתימה.
     
  12. ברדלסית אדומה

    ברדלסית אדומה Member

    הצטרף ב:
    ‏30/4/05
    הודעות:
    81
    לייקים שהתקבלו:
    0
    הסיפור שלי לא מעניין??:/
     
  13. ברדלסית אדומה

    ברדלסית אדומה Member

    הצטרף ב:
    ‏30/4/05
    הודעות:
    81
    לייקים שהתקבלו:
    0
    פששששששששש גיא
    איזה מסע עברת.... עשית חיים אה???
    ואם היית במשחק בליגה האנגלית בכלל, מה שרציתי לשאול אותך
    מה ההבדל בין להיות נוכח בקהל האנגלי ובין הקהל האיטלקי?? אם אתה מבין את כוונתי[​IMG]
    האווירה, הפראות, הטירוף, קצת הכל מהכל...[​IMG]
     
    נערך לאחרונה ב: ‏1/5/05
  14. פנתרה אדומה

    פנתרה אדומה Member

    הצטרף ב:
    ‏1/5/05
    הודעות:
    5
    לייקים שהתקבלו:
    0
    ממש יפה! אהבתי את הסיפור...
    אני נסעתי למשלחת לפני שנתיים-שלוש לגרמניה ולהולנד וראיתי את המגרש של גרמניה מבחוץ ואת המגרש של הולנד(אייקס) מקרוב..הייתי ממש על הדשא! וגם הלכנו לאימון של אייקס, ראיתי אותם מתאמנים,אבל שכחתי לקחת את המצלמה איתי וממש התבאסתי...

    לילך, אהבתי את הסיפור ממש יפה...
    חולה עליך...
     
  15. ברדלסית אדומה

    ברדלסית אדומה Member

    הצטרף ב:
    ‏30/4/05
    הודעות:
    81
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אדומה, שמחה שאהבת לקרוא את החוויה שעברתי בספרד
    אגב, אולי תספרי פה את החוויה שלך, איך זה להיות במחנה האימון של איאקס?? איך החוויה?
    את מי פגשת שם? ואיך הגעת לזה, נראה לי שאנשים יתעניינו לקרוא על זה...[​IMG]
    קורה ששוכחים מצלמה, אבל מה שחשוב, היית שם, התמונות האמתיות נשארות בזכרון, לעד!!!!
     

אהבת? שתף את העמוד עם חבריך!