אחת השאלות כאן הייתה אם מסי יסיים את הקריירה במועדון, לדעתי לא. עצם זה שהוא כל כך צעיר רק מחזקת אצלי את ההשערה הזאת. טוב ככל שיהיה, ייזכה בכל תואר אפשרי, לדעתי בתוך שנתיים-שלוש הוא כבר ירגיש תחושת מיצוי, ויחפש אתגר חדש.
אם בכלל אכפת לו מה חושבים עליו, דווקא הייתי רוצה שבילו שיסיים את הקריירה בברצלונה. אין מה לעשות, רוב אוהדי הכדורגל מעריכים ונותנים כבוד למישהו שנשאר כל הקריירה במועדון אחד (האמת שפול סקולס הוא דוגמא טובה, זוכה לכבוד כאן מאוהדים של ארסנל וליברפול שיש להם מספיק סיבות לשנות אותו עם כל התיקולים המזעזעים שיש לו ברזומה). זה אפילו תופס לגביי עם ג'ון טרי, כשאני חושב על זה. מעט ההערכה שיש לי כלפיו נובעת מהמקום הזה.
כל דור מייצג כדורגל קצת שונה מקודמו, המשחק מאד מאד התפתח ואני חושב שמבחינת הרגעים שיש לשחקן זה או אחר להכריע משחק - הזמן נטו שניתן לו הרבה יותר מועט מבעבר. מצד שני, הטכנולוגיה, המכשור הרפואי וההתאוששות מפציעות עושה חסד ככל שהזמן הולך וגובר (מזכיר לי את השחקן פוטבול ההוא שהיה שבוע שעבר בחדשות הספורט שקרע שתי רצועות צולבות וחזר חד מתמיד, סליחה שאני לא מאורע בשמו). להגיד שהוא השחקן הטוב ביותר שכרגע הכדורגל, לפחות בנקודת המוצא היום אני חושב שזה מעט פזיז, אבל אין ספק שהוא השאיר וישאיר עוד חותם רב כאשר נזכיר אותו עם מראדונה, פלה, קרוייף ואחרים (לאו דווקא בסדר הזה). אני מסכים שבהחלט תהיה משמעות גם לאיפה הוא יסיים את הקריירה שלו ובאיזה צורה, אני חושב שמעט מאד צפו שרונאלדיניו יעשה כזה מסע סובב ברזיל בדרכו הביתה. זה לא נראה same same אבל כנראה שרק הזמן יגיד. הדבר בעיני הגדול ביותר של מסי (ולכן ייזכר כאחד השחקנים הכי גדולים בכדורגל) הוא שהוא די מבדיל את עצמו מאחרים, לכאורה הוא לא משחק מתוחכם מדי אבל הוא מנצל את הכישוריים הפיזיים והטכניים שלו בצורה אולטימטיבית, מאלה שאומרים זה מה יש, ועם זה ננצח. ויש לו המון כדורגל.
תחושת מיצוי? עוד שנתיים-3? למה לא כבר עכשיו? מה כבר למסי נשאר לעשות בברצלונה שיגרום לו להרגיש מיצוי רק עוד כמה שנים?.. הוא זכה בכל תואר אפשרי יותר מפעם אחת ויותר מפעמיים, הוא מלך השערים של המועדון בכל הזמנים, הוא שחקן השנה 3 פעמים ברצף במדי המועדון(והפעם הרביעית בדרך), הוא ניפץ כל שיא שאפשר לחשוב עליו, אז להגיד שעוד 3 שנים הוא ירגיש מיצוי וירצה לעזוב? מסי יודע איפה הבית שלו, הוא נהנה לשחק כדורגל וזה באמת נראה שהוא לא משחק בשביל ההישגים אלא פשוט בשביל הכיף. טוב לו בבארסה כמו שלא יהיה לו בשום מקום אחר ואין שום סיבה שהוא יעזוב את המקום שבו הוא גדל והפך לשחקן שהוא. אולי רק יחזור קצת לארגנטינה בשלבים המאוד מאוחרים של הקריירה, לא לפני זה. ראיתי גם שאמרו פה קודם שיש לו עוד 5 שנים בטופ. למה רק 5? עוד 5 שנים הוא יהיה בסך הכל בן 30. אני לא רואה סיבה שהוא לא יתן גם עוד 10 שנים. גם אם הוא יאבד קצת מהיכולות הפיזיות המטורפות שיש לו היום(בעיקר המהירות והיציאה מהמקום), הוא עדיין ישאר אותו גאון כדורגל שהוא היום. הוא ימשיך לחלק מסירות מדהימות, ימשיך לדעת להתמקם ולייצר סכנות לקבוצה היריבה מכל נקודה על המגרש, ימשיך להפציץ מבעיטות חופשיות, ימשיך למשוך אליו חצי הגנה ולפנות דרך לשאר השחקנים. ואפילו ישתפר בכל אלה.. אנחנו רואים איך הוא משתפר משנה לשנה בכל תחום של המשחק אז תחשבו מה עוד 5 שנים יעשו לו. מסי הוא תופעה חסרת תקדים בכדורגל. אין לו גבולות ואין שום דרך לדמיין למה הוא יגיע עד סוף הקריירה. מספר דו ספרתי של זכיות בכדור הזהב? 100+ שערים בעונה? 1000 שערים בקריירה? מישהו יכול לקבוע בודאות שהוא לא יגיע לדברים כאלה?
הוא לא טיפוס כזה. תחושת מיצוי לא קיימת אצלו, ולכן אני לא רואה מצב שהוא נודד לחפש לעצמו אתגר חדש. ההפך, אני חושב שלהישאר בברצלונה זה אתגר מספיק גדול שדורש ממנו לשמור על יציבות ויכולת גבוהה כ"כ לאורך שנים על מנת להישאר בטופ העולמי. הכסף לא פקטור אצלו בכלל, ככה שגם אם יגיעו הצעות שאי אפשר לסרב להם הוא ינפנף אותם בזה אחר זה
אמנם מסי הפך את הבלתי-אפשרי לאפשרי אבל קשה לי לראות אותו מגיע ל-1000 שערים, אלא אם כן הוא יתחיל לספור גם את הגולים בפלייסטיישן כמו רומאריו. הוא תמיד יהיה קצת יותר מהיר מהשאר ואולי ראול הוא לא דוגמא אבל אחרי כל-כך הרבה שנים בטופ חלה נסיגה. הוא גם לא יזכה כל-כך הרבה פעמים בכדור הזהב כי למישהו שם בפיפא\אופ"א\פרו אבולושיין ישעמם כבר ויתנו את התואר לכריסטיאנו כדי שיירגע או לשחקנים אחרים. בנוגע לעניין המונדיאל:: אני גם חושב שלא מדובר בחזות הכל. הדוגמא הקיצונית של ראיין גיגס למשל לא רלוונטית אבל מדובר בעוד 11 שחקנים. אבל כן, מספרים שאלפרדו די-סטפאנו נחשב לכדורגלן הטוב בכל הזמנים. יותר מפלה ומראדונה. אבל הוא לא הצליח לזכות במונדיאל עם נבחרת ספרד וזו אחת הסיבות המרכזיות שהוא תמיד יהיה מקום שלישי במקרה הטוב. ואם נחזור לראול שאני תמיד בסוף מגיע אליו:: הוא לא הבקיע במשך שנים ארוכות במספרים כמו רונאלדו או הנרי אבל מחוץ לספרד הוערך קצת פחות ולא נחשב לטוב מכולם כי נכשל עם הנבחרת. למסי יש את הכלים לזכות במונדיאל ואני חושב שאלה שמבקרים את כריסטיאנו על הכישלונות בנבחרת צריכים להתייחס באופן שווה. למסי יש את הכלים לזכות במונדיאל ולעניות דעתי הוא ייזכר לעד כחלק מהשלישייה המצומצמת בכל-מקרה(וכן, אם הדיון מתנהל ברמה גבוהה אני לא רואה פסול מידי פעם ב-מסי VS מראדונה וכן-הלאה). אולי מה שמצטלם יותר טוב היה האופי של מראדונה(על המגרש בלבד) והדומיננטיות של זידאן שהיה אולי קפטן אולטימטיבי ומסי קצת פחות. אני רוצה להעלות כאן שאלה נוספת לדיון: האם התעלות במשחקים הגדולים מצביעה בהכרח על מנהיגות? הסיפור של מסי שונה מאוד שחקן שקיבל במה בקבוצה מכיל צעיר, הפגיז והפך לסמל ואני נזהר לא לדבר על ראול. בארסה עזרה בטיפולים של מסי והתייחסה אליו כמו משפחה, קירבה משמעותית יותר ממה שהיה לגיגס נניח. דבר כזה לא שוכחים מעבר לנאמנות שיש גם ככה. לא הזוי לחשוב שמסי יסיים את הקריירה בבארסה. אני לא חושב שתחושת השובע קיימת אצלו ואין שחקן שלא רוצה לזכות בעוד תארים. זידאן ופיגו בשנים האחרונות כנראה פחות יכלו מבחינה פיזית והקבוצה הייתה לא מאוזנת. שובע קיים רק אצל רונאלדו, ולא במובן של האוכל לצערי. טוב, נקודה אחרונה בדיון שאני מקווה שימשיך לזרום כמו שצריך - מתי הבנתי שיש לו את זה ויותר מאחרים. גם הגול מול אלבסטה בהקפצה, כמו הבעיטה של ראול לחיבורים של אתלטיקו בדרבי כשהוא בן 17 ומול מאה אלף איש, אבל לא שם. גם לא ביכולת המצוינת בקלאסיקו הראשון שלו בברנבאו ב-3:0, וזה קרה עוד לפני השלושער ההוא ב-2007. זה קרה במשחק ההוא בלונדון שדל-הורנו הרביץ לו. וברצינות - ראיתי את הילד החוצפן הזה לוקח כדור מול הקבוצה הכי חזקה באירופה להוציא את בארסה, ובטח הכי טקטית - ועובר שחקנים בקלילות על שני מטר. את אסיין, את מקאללה, את טרי שהיה הבלם הכי טוב בעולם. רק חוסר מזל מנע ממנו לכבוש ונדמה לי שהיה שם איזה משקוף.
כן אבל מדובר על זמנים אחרים לגמרי. בתקופה של די סטפאנו רק מי שהלך למגרש ראה אותו משחק. אז המונדיאל באמת היה חזות הכל וזה היה הטורניר היחיד שהציג לאנשים את השחקנים הכי טובים מכל העולם, והגיוני שמי שהיה הכי טוב במונדיאל נחשב להכי טוב בעולם. אבל היום כשאפשר מכל חור לראות כל ליטוף של מסי לכדור בHD, כל החשיבות העצומה הזאת שמייחסים למונדיאל הפכה מזמן למיושנת ולא רלוונטית. מי שראה את פלה יכול לספר על איך שפעם ב4 שנים הוא ישב מול הטלוויזיה בשחור לבן וראה אותו. הדור של היום יוכל גם עוד 50 שנה לספר איך הוא ראה את מסי בHD פעמיים בשבוע. זאת אגדה שלא תדעך, שלא ישארו מעטים לספר עליה כמו במקרה של די סטפאנו. אכן היה שם משקוף. בהחלט אחד המשחקים הגדולים של מסי הצעיר. אני חייב לציין מהלך אחד של מסי בקלאסיקו של 3-0 בברנבאו שנתן לי לפחות עוד הבהרה לכמה הילד הזה הולך להיות גדול. כולם זוכרים את המשחק הזה בתור הקלאסיקו של רונאלדיניו אבל את ה1-0 של אטו מסי בישל בצורה מדהימה אחרי שהוא חתך מאיזור האמצע דרך חצי הגנה של ריאל עד קו הרחבה ושם השאיר את הכדור לאטו. ילד בן 18 בברנבאו בתור שחקן הרכב, זה כבר לא היה כמחליף של 10 דקות אחרונות מול אלבסטה.
מה שאתה אומר לא מדויק לגמריי. יש שחקנים כמו זידאן שזכו בכל תואר אפשרי - ויש לו גביע האלופות אחד. די-סטפאנו אמנם לא הצליח במונדיאל אבל הוא זכה 5 פעמים בגביע האלופות כשבגמר מול פרנקפורט(7:3) הוא כבש שלושער ב-1960. זה היה פשוט המפעל שלו(החזיק כמעט 50 שנה בשיא השערים עד שבא ראול...) והוא היה חלק מקבוצה שמדברים עלייה עד היום בהקשר של אחת הטובות בהיסטוריה של המשחק. בנבחרת ארגנטינה יש הזדמנות בודדה לראות את מסי מוביל שחקנים מעט פחות טובים ויוצא מהמסגרת שנקראת ברצלונה. נניח:: עם הזבל שנקרא נבחרת צרפת של ריימונד דומאנק (הכישלון בשלב הבתים ביורו 2008 והשביתה האיטלקית במונדיאל 2010) - זינדין זידאן הגיע לגמר כשהוא מעיף את ספרד, ברזיל ופורטוגל(קצת פחות בלט). נכון שהיו שחקנים כמו ויירה, הנרי ומקאללה שעדיין נחשבו לשחקנים מובילים - אבל בדיעבד אפשר להעריך יותר מבעבר את 'ההישג', ונעזוב לרגע את רגע הטירוף שאחז בזיזו, כמו בכל גאון... משהו אחד שלא ציינתי בדיון: רונאלדיניו ומסי. כשרונאלדיניו נחשב לשחקן הטוב בעולם לא הבנתי את הצורך העז לפרגן לילד בצורה אפילו מוגזמת, הוא הראשון שידע שייצא ממנו משהו. אני בטוח שבראיון פרישה של מסי הוא ידבר על זה ארוכות וירחיב בעניין(לא זוכר שקראתי משהו כזה יותר מכמה מילים בכלי תקשורת). ואם נחזור לברזילאי שהחייה את בארסה מחדש - הוא החזיק מעמד רק שנתיים וחצי-שלוש כטוב בעולם. ובידיוק על זה דיברתי עם אלה שאמרו שהוא אחד הגדולים בהיסטוריה או ברמה של זידאן. רונאלדיניו הפך מהר מאוד לשבע ולא שמר על היציבות. אי-אפשר שלא להתחבר אליו. מצד אחד נחמד לראות אותו מבקיע גולאסויים בברזיל אם זה במספרת\בעיטה לחיבור או בסלאלום על 40 מטר. מצד שני בגיל 30 ליגה בברזיל, למה?
ליאו מסי הוא שחקן גדול. המהלכים שלו, שנראים לנו כמו פלייסטיישן, הם אמיתיים ובכך גדולתו. הוא מבטל את היריבים שלו, גם זו גדולה. המשחק לא קשה בשבילו, הוא קשה בשביל האחרים שנאלצים לשחק נגדו. ולא, גביע עולמי עם ארגנטינה לא יעשה את ההבדל. באופן אישי אני סולד מהשוואות בין הגדולים ביקום. אין קשר בין פלה, מראדונה ומסי. כל אחד שיחק בתקופה אחרת, עם איכות יריבים אחרת וחוקים בסיסיים אחרים. כל אחד היה גדול בתקופתו, ומסי לבטח הגדול בימינו אנו. (האמת? אני מעדיף לצפות בכל יום נתון בכריסטיאנו רונאלדו על פני מסי, אבל זה אני, ואין כאן דיון על רונאלדו http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx )
התגובה הכי נכונה כאן http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/goodpost.Xxx הגיע הזמן שאנשים בכל ענף ספורט שהוא ישוו לגבי הספורטאי/הקבוצה הטובה בכל הזמנים. מה שרלוונטי להיום, לא בהכרח היה אומר שהיה עובד לפני 20 שנה.
זה כנראה נכון שאי אפשר בדיוק להשוות בין הגדולים בתקופות שונות,אבל הדיונים האלה לעולם לא יימאסו בשום סוג של ספורט,ללכת עם המחשבות האלה של אם פלה היה משחק היום.. או אם מסי היה משחק אז.. זה בהחלט מעניין.. לגבי מסי והמונדיאל - אני דווקא מאלה שחושבים שבלי מונדיאל ביד יהיה לו קשה להיזכר כמו פלה/מארדונה. יכול להיות שכשחקן/סקורר טהור כמו שאוהבים להגיד בNBA הוא יהיה או כבר הטוב בזמנים, אבל גם יכול להיות שאחמד אל-שוואיל שמשחק באיזה קבוצה בקטאר ולא שמענו עליו הוא בכלל השחקן הטוב בעולם לפי המונחים האלה.מסי אומנם משחק ברמות הכי גבוהות,אבל הנקודה שלי היא ששחקנים,במיוחד גדולתם והדרך בה יזכרו אותם נמדדת בראש ובראשונה לפי תארים. והמונדיאל - לא יעזור כלום - הוא התואר הנחשק מכולם ויש לציין שגם הקשה מכולם, הוא קצר,אינטנסיבי וכל טעות עולה בהדחה.להנהיג נבחרת מצוינת(ולכל הגדולים היו צוותים מסייעים מעולים,גם לפלה וגם למארדונה, כמו גם למייקל ג'ורדן) לתואר כשאתה המנהיג הבלתי מעורער,כשאתה הגו-טו-גאי כשכל עיני העולם עליך - זה דורש כישורים(בעיקר מנטלים) נדירים במיוחד. לסיכום - יכול להיות שהוא השחקן הטהור הטוב בעולם אבל בלי מונדיאל - לא בטוח בכלל שהוא ייזכר ככזה
זה יותר מורכב מאיך שאתה מציג את זה. ראשית, צריך לזכור שמתוך ששת השחקנים שנחשבים לגדולים בהיסטוריה ברוב הרשימות המקובלות, שלושה (קרויף, די סטפנו ופושקאש) מעולם לא זכו במונדיאל. מבין שלושת האחרים (פלה, גארינצ'ה, מראדונה), שניים שיחקו יחדיו. אנשים אולי לא מודעים לזה, אבל ברזיל הגדולה זכתה מעשית באליפות העולם גם בלי פלה (62, כאשר הוא היה פצוע כמעט לכך אורך הטורניר, כולל משחקי ההכרעה). אף אחד לא זוקף את זה לחובתו. שנית, נניח שמסי היה בוחר לשחק עבור ספרד. החלטה קטנה שאין לה קשר ליכולות שלו כשחקן ועל פי הלוגיקה הזו, כבר הייתה הופכת אותו לגדול ההיסטוריה. ברור שלמונדיאל יש משמעות גדולה, גם כי זה הטורניר החשוב ביותר וגם כי זה טורניר שמוציא את מסי מאזור הנוחות שלו. ועדיין, גם בלי זכיה בו, ברור לחלוטין שמעמד של מצטרף לששת הגדולים (אותה רמה עם די סטפנו, גארינצ'ה, קרויף ופושקאש), כבר מובטח לו. לעניות דעתי, גם אם הוא לא יזכה במונדיאל אבל יתן הופעה מצוינת ובנוסף לכך יסיים את הקריירה עם חמישה-שישה תארי ליגת אלופות ושיאי הבקעה שלא ישברו לעולם, עדיין הוא יחשב לגדול ביותר.
אין לי הרבה מה לתרום לדיון מבחינת הדעה האישית, מכיוון שדעתי לא שונה בהרבה מזו של ערן לגבי ההשוואות, אבל במקרה נתקלתי היום בסקר בעיתון OLE הארגנטינאי שקשור קצת לנושא: השאלה הייתה האם אתה מסכים עם הטענה (של סימאונה אגב) שמסי גדול יותר ממראדונה - נכון לעכשיו לשני שליש מתוך כמעט 40 אלף מצביעים לא מזיז עניין המונדיאל והם מסכימים עם הטענה. אמנם הסקר פתוח לכולם, אבל בגדול מרבית המצביעים ארגנטינאים ואני אישית קצת הופתעתי מגודל היתרון של מסי על D10S.
כן, אבל צריך להיות הוגנים ולציין שבכדי לראות את מראדונה בשיאו ולהבין מה שאתה רואה, צריך להיות בן 35+ (מעל גיל עשר ב86). אני מניח שרוב המצביעים לא מגיעים לגיל הזה, מה עוד שה"קריירה" של מראדונה לאחר הפרישה, לא עושה חסד למעמד שלו.
אני מסכים שזכייה במונידאל תשנה לגמרי את הקריירה של מסי עד כדי כך שעדיף לו לתת טורניר גרוע ולזכות מאשר לתת טורניר ענק שהוא סוחב את הנבחרת על הגב ולעוף בחצי.בסופו של דבר יזכרו אם הוא זכה במונידאל ולא אם הוא היה ענק באותו טורניר.בתכלס לטווח הקצר זה לא נשמע הגיוני אבל בעוד 20-30 שנה זה יהיה מה שיקבע. לדעתי מסי חשוב יותר לבארסה מאשר היא בשבילו.עם כל הכבוד לצ'אבי ואנייסטה שהם נפצעו הרגישו כמובן בחסרון אבל בארסה הצליחה להסתדר גם בלי שהם שיחקו.בלי מסי קשה לי להאמין שבארסה תתצליח להתקרב לאיפה שהיא נמצאת היום בטח שלאורך זמן וזה כי אין לו תחליף והמשחק ההתקפי בנוי בעיקר עליו.יהיה מעניין לראות איך בארסה תצליח להסתדר בלי מסי לתקופה ארוכה מה שלא קרה עדיין בשיא שלו.נראה לי שזה יהיה יותר בכיוון של היכולת נגד בנפיקה.
