אגב,בכלי התקשורת באנגליה כתבו שלמפארד נופה מההרכב ולא בגלל פציעה. למפארד גם ביקש לטוס הביתה אבל נענה בשלילה. מבחינתי שיעיפו אותו מהנבחרת. שחקן מצויין עם אופי מסריח שדורך לגדול מכולם (סטיבי ג'י) על המשבצת.
שוב לגבי מקלארן, אפשר להאשים אותו מפה ועד הודעה חדשה בלא מעט דברים אבל אם שחקנים מהשורה הראשונה בעולם לא מסוגלים לבד בלי שום הוראה של מאמן לשחק טוב יותר,חכם יותר ויעיל יותר מול פאקינג אנדורה אז הם אלו שצריכים לקבל בראש ולא הוא. דאונינג למשל,בתחילת הדרך הוא היה נראה כמי שבדרך להיות ראיין גיגס האנגלי אבל מאז הופך להיות שחקן בינוני ולא חכם במיוחד, שום נסיון לשנות על הפריצה הרגילה שלו בדרך להגבהה,שום נסיון לחתוך פנימה,לשנות כיוון, משהו,אפילו לא נגד אנדורה. ומה יעשה מקלארן כשהוא הקשר השמאלי הטבעי היחיד שיש לנבחרת להציע? כשג'ו קול פצוע(וגם הוא לא טבעי בצד הזה)? ואם זה לא דאונינג אז זה יהיה גארת' בארי שגם הוא בינוני לטעמי, יש לנו במשך שנים על גבי שנים בעיה בצד הזה, גם אשלי קול אתמול ביכולת חלשה ומשחק לא חכם,וזה אשלי קול אולי המגן האנגלי הטוב ביותר או לפחות בין ה 2 הטובים שיש,אז מה יכול מקלארן לעשות? בסקאיי הראו את המקלארן עומד,צועק,מחלק הוראות ולא מעט פעמים מתיישב ביאוש על הספסל ועושה פרצוף של מה אני יכול לעשות כשהשחקנים לא מסוגלים להפיק יותר מעצמם נגד אנדורה, אז מקלארן לא חף מטעויות אבל לקרוא לו ללכת הביתה זה טוב ויפה אבל קל מדי.
http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/hello2.Xxx מסכים איתך ב100 אחוז עריכה: וכן אני מסכים עם סטרדפורד, על מה שקרה אתמול אי אפשר להאשים את מקלארן, כי די קיבלנו את תמונת ההרכב שאנחנו רצינו וקיווינו לה... אני עדיין חושב שהבעיה היא במחץ. אין לאנגליה את הפינישר המתאים, כמובן שרוני הוא לא פינישר ומאז הפציעה של אואן אין חלוץ שיתיימר להיות אחד כזה. ג'ונסון,בנט,דפו ואחרים אולי חלוצים טובים, וחלקם אף מככבים בליגה אבל אין את האלן שירר הזה שייתן לאוהד אנגלי את התחושה שלהבקיע גולים זה לא הבעיה בנבחרת. לגבי דאונינג....לו רק ראיין גיגס היה מסכים להתאזרח ולשחק בנבחרת האנגלית כשהייתה לו האפשרות...
האם העולם מתקיים בשתי מישורים שונים בו זמנית, כי נדמה לי שעברתי לעולם אלטרנטיבי כאשר נכנסתי ל http://www.thefa.com/default.htm. אנא תעזרו לי כי לפי מה שקראתי שם אני מאבד את שפיותי. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/bduh.Xxx
בהמשך למסעותיי בקוסצוס ההזוי שהיא כיכר סוהו, חיפשתי חולצת בית חדשה של הנבחרת ליום הולדת של הבן שלי. עכשיו אני מנחש שניהלתם דיון ארוך בעניין בתקופה שנעדרתי מן הפורום אבל בכל זאת אני חייב לבטא את תדהמתי מן המחירים המטורפים!! נוכל מעכשיו לשיר בהשראת" Your not fit to wear the shirt " Were to poor to wear the shirt Were to poor to wear the shirt אני יודע שחולצות החוץ ב50% הנחה - אבל אצלנו בבית יש בעיה נפשית עם הצבע אדום
מכיוון שהוא רשם שחולצת החוץ ב 50 אחוז הנחה, כנראה ש: ילד 20 סטרלינג מבוגר שרוול קצר 25 סטרלינג. מבוגר שרוול ארוך 27.5 סטרלינג....
נו, הלנון הזה, היה חבר באיזו להקה, היה לו שותף בשם מקארתי או מקרטני, ואז הם רבו והתפרקו. לא משהו רציני. סתם, משחק בטוטנהאם, בן 18, החל את דרכו בלידס, קשר ימני, אם אני זוכר נכון נבחר לשחקן הצעיר של העונה אשתקד.
ראיתי את המשחק באיחור של יום (כוס אומו על המדינה הזאת), אכן הופעה רעה של הנבחרת האנגלית, מחצית ראשונה שהיא ממש גיהנום, הגרועה של אנגליה בכל הקמפיין עד עכשיו. ג'רארד הגיר הרבה זיעה אתמול למען הנבחרת, ולפחות היה נראה שאכפת לו, בניגוד לכמה שחקנים אחרים שנראו יותר כאילו הדבר האחרון שהם רוצים זה להסתובב על הדשא. במיוחד רוני, שהיה אפילו יותר גרוע משהיה נגד ישראל. כן, כמובן ש"מקלארן הביתה", אבל גם שהשחקנים יעשו בדק בית טוב טוב לגביי מה מידת המחוייבות שלהם לנבחרת וכמה היא יותר במה לפריצה בהתחלה ואח"כ עול שצריך להתמודד איתו.
משהו נוסף, גם ביציע ביום שבת שרו לו ואני קורא גם על זה בפורומים השונים באנגליה, פתאום כולם מתגעגעים לדיוויד בקהאם, כשכתבתי לפני כמה חודשים שהוא צריך להיות מוזמן,שיש לו עוד מה למכור,שהנסיון והיכולת שיש לו זה עדיין דבר שאין ליותר מדי בנבחרת אנגליה,הרבה מאוד פה בפורום דיברו על התקדמות,להצעיר את הנבחרת,לא ללכת אחורה ושהוא כבר סוס מת, אוי כמה שהוא היה חסר לנו ב 2 המשחקים האחרונים עם איזה הגבהה מדוייקת שרק הוא יכול לספק(דבר שלנון שהוא שחקן נפלא שמשחק בתפקיד שלו חייב לעבוד על זה), כמה שהוא היה חסר עם איזה כדור חכם במקום מסירות הסרק לרוחב, כמה שהוא היה חסר עם המלחמה שלו על כל כדור שמטריפה את האחרים וכמה שהיה חסר לנו גם במנהרה של השחקנים כשעולים לכר הדשא,כשהיריבים מתסכלים ואומרים, פאק,בקהאם משחק.
למשל בחופש התמרון המוגבל עד כדי לא קיים : שום ניסיון לחרוג מדרך הפעולה הרגילה, לשנות כיוון, לבעוט מ-30 מטר, משהו. סטרטפורד הזכיר את זה כאן לגבי דאונינג אבל זה נכון לגבי עשרות שחקנים בנבחרת בעשרים השנה האחרונות ולכן אני לא בטוח שזה דווקא בעיה של מאמן. יכול להיות שהחשש של השחקנים שמא יעיזו ויפשלו ובכך יפגע כבודה של מולדת הכדורגל ושל הקהל הענק שלה משתקת אותם והם מעדיפים לעשות את מה (שהם חושבים) שמצפים מהם. שחקן חדש שמוזמן מושפע ממה שהמערכת סביבו משדרת וככה הדבר הזה עובר בירושה. מי שהיה קצת שונה בעניין הזה היה אולי אואן ששותף בצעירותו מאד מהר ולקח לו קצת זמן להתקלקל וגאסקווין שרוב הזמן היה נתון להשפעות מסוג אחר.
