נו, באמת. איך אפשר להמשיך עם כל הברצלונה והמנצ'סטר יונייטד כשפארטיק ת'יסל משחקת? העם רוצה קנקנים של בירה, ואני, מחובתי לספק.
חחחחחחחחחחחחחחח מה שנכון - נכון. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx
http://newsimg.bbc.co.uk/media/images/41294000/Xxx/_41294520_oconnor270.Xxx או'קונור, בחגיגות לאחר שערו השלישי באייברוקס בניצחון שלנו על ריינג'רס בגביע, 3-0. אגב אותו או'קונור מועמד לצסק"א מוסקבה אבל זה כבר נושא אחר להודעה אחרת. ארתור, לילה טוב.
טוב, לא כתבנו קצת... לא, אני לא מתכוון לכתוב על הניצחון של השבוע שעבר, ולא על הניצחון האחרון על היברניאן. ג'ימי ג'ונסטון, השחקן הטוב ביותר של סלטיק בכל הזמנים, מת אתמול. אני אכתוב עליו קצת יותר כשיהיה לי זמן. אני מקווה שכבר היום.
מאוד ממצה. מה שיותר מפתיע זה שלראשונה מזה הרבה הרבה שנים אף אחת מהגדולות לא תשתתף בגמר הגביע הסקוטי, הארטס תפגוש את גרטה מהליגה השנייה. הארטס העיפה את היריבה העירונית היברניאן בתוצאה 4-0 עם שלושער של הארטלי (נראה לי ככה קוראים לו). ובזאת מסתכמת התרומה הכי גדולה שלי לדיון הזה מאז קומו. מיכאל, איפה ארתור?
טוב, שלום לכולם. קצת בעיות במחשב, קצת סקוטלנד, ושוב בעיות במחשב מנעו ממני לתת לכם את מה שאתם באמת רוצים: כדורגל סקוטי. קצת ג'ימי ג'ונסטון: נולד וגדל במחוז לאנארק, מדרום לגלאזגו. האב היה כורה פחם, כמו רוב תושבי האזור באותה תקופה, וג'ימי הקטן, שהראה כשרון גדול בכדורגל, מצא לעצמו עתיד אחר. ג'ינקי היה השחקן הטוב ביותר בתולדות סלטיק, ואולי הטוב ביותר בתולדות הכדורגל הסקוטי. יכולת הכדרור שלו הייתה לא הגיונית, עם תרגילים שהיו משאירים על הדשא 3-4 מגינים מתוסכלים, ולפעמים הוא היה מחליט פשוט לחכות להם שיקומו, כדי שיוכל לעבור אותם שוב. ג'ימי היה חלק מ"אריות ליסבון", הקבוצה שזכתה בגביע אירופה לאלופות ב 1967, ולקחה 9 אליפויות ברצף. הוא אפילו הצליח להשתחל לנבחרת הלאומית, בתקופה שלא היה מקובל ששחקנים קתולים מסלטיק ישחקו בה. בעיית שתייה קשה ובעיות משמעת הביאו להיפרדות. ג'ינקי כבר לא היה כל כך גדול בקבוצות האחרות שבהן שיחק. כמו עוד כוכבים שנפלו פתאום, גם הוא שקע בהתמכרות לשתייה. בשנים האחרונות נראה היה שהוא הצליח קצת להשתקם, אבל אז הגיעה מחלת ניוון השרירים. CHEERIO קצת חו"ל: יום שלישי, ה 21.3., טיסת אחה"צ ללונדון, אוטובוס לילה לגלאזגו. אוטובוס לילה לגלאזגו זה משהו שלא עשיתי כבר הרבה זמן. ממש לא התגעגתי. אבל זה יותר זול מלישון בלונדון. יום רביעי, בוקר. אני עובר במכולת ליד הבית של טום, קונה מספיק בייקון וסקוור סוסיג', ומעיר אותם לארוחת בוקר. לזה דווקא כן התגעגתי. לא הספקתי להסתפר בארץ, אני הולך ללואיג'י, מהגר איטלקי שנמצא כאן כבר 13 שנים. אני מקווה שיצא טוב. אם אשתי תאהב את התספורת, אולי אני יוכל ללכת להסתפר אצלו לעיתים יותר קרובות. מה שמבטיח יותר טיסות, כמובן. בצהריים עוברים לבאביטי (המקורי, לא זה בכפ"ס), לשתייה של לפני המשחק. בערב אני רואה את סלטיק מנצחת את אינוורנס 2-1. משם לדאבלט במערב העיר, משתכר והולך לישון. יום חמישי, היום אני מבקר במבשלת קלבורן שבבאר הד, ליד גלאזגו. עוד מבשלה קטנה שמייצרת איילים מצויינים. אני קונה חבית קטנה (4 ליטר, באמת קטנה), מתנה לקרובי משפחה באנגליה. אחה"צ אני כבר על הרכבת לבאלוך, ליד לוך לומונד. פיטר אוסף אותי משם לכפר שלו, ואנחנו ממשיכים לדרימן, לפאב הקבוע שלו. אני משתדל לא לשתות יותר מדי לפני שחוזרים לישון. יום שישי: אני ופיטר בטיול ברגל לאורך לוך ארד. אני משתדל לשלב איזה טיול רגלי בכל נסיעה, כדי לאזן קצת את הדיאטה של בירות אייל סקוטיות וחזירים מטוגנים בכל מיני צורות. בערב אני שוב בגלאזגו, מבקר בבון אקורד, אחד הפאבים המובילים העיר מבחינת מבחר איילים. משתכר, ממשיך לעוד פאב שאני כבר לא ממש זוכר, ולישון. שבת, היום אני מנסה לעשות קניות. יש יומולדת לאישתי בעוד שבוע, והפעם אני מתכוון לזכור את התאריך, ואפילו לקנות מתנה. לא עוד הבעל השיכור ששוכח את אישתו, לא עוד הבעל השיכור ששוכח את הילדים, לא עוד הבעל השיכור ששוכח את הבית. הפעם אני אוכיח לכולם שאני שיכור אחר לגמרי. כלומר, בעל אחר. ולפעמים אני גם לא שיכור. אני מעביר שעתיים מתסכלות בחנויות הבגדים. איזה מידה היא בכלל? מה היא אוהבת? מה אני עושה כאן? אני מתקשר לחברה של אישתי, ומנסה לברר את הפרטים. אחרי עוד שעה יש לי שתי חולצות בשבילה. זה היה מתיש, אני חייב בירה. אני עוצר קצת בפאב במרכז העיר. אני עובר לעוד אחד, רק כדי לראות אם יש לו איילים שאני לא מכיר. טוב, אם אני כבר כאן אני אשתה רק אחת. טוב, שתיים. אחה"צ אנחנו נוסעים להוסטון, ממערב לעיר, כדי לבקר בעוד מבשלה מקומית משובחת. אני מודה לטום ששוב התנדב לנהוג, ולכן כמעט ולא ישתה. אנחנו מגיעים למבשלה באיחור, אחרי שהעובדים כבר עזבו, ומסתפקים בכמה בירות בפאב הצמוד. אנחנו חוזרים לגלאזגו, לדאבלט. אני משתכר והולך לישון. יום ראשון: אני לוקח את התחתית למרכז, והולך לבאביטי. עדיין מוקדם, והוא עוד לא יכול למכור בירה, אבל יש להם ארוחת בוקר סקוטית משובחת באמת. פרייזר, פיטר וג'ים מצטרפים, ומשכנעים את פרייזר, בעל המקום, לתת לי לטעום כמה מהאיילים ("Ah, com'on, he came all the way from Israel). מתברר שאם אני לא משלם, זה חוקי לשתות לפני שעות הפתיחה הרשמיות. את ה IPA של דיוקרס, קאלדוניאן, אני כבר מכיר, אבל שמח לטעום, כך גם את ה Peter's Well, של Houston. אני מספר לו שאתמול הייתי במבשלה. הוא שואל את מי פגשתי, ואני נאלץ לספר שהגעתי אחרי שהיא נסגרה. הוא מנחם אותי עם ה Guest Ale התורנית, ותאלצו לסלוח לי שאני לא זוכר את שמה. אני, פיטר וג'ים יוצאים לליוינגסטון. ביקור ראשון שלי בעיירה. סלטיק מנצחת 2-0, ואנחנו שרים: Oh, the blue room is bare And there's no trofies there אני חוזר לגלאזגו, לדאבלט, משתכר והולך לישון. יום שני, אני עולה על הרכבת ללונדון, אני עולה על הרכבת לקיימברידג', אני עולה על הרכבת לווטר ביץ'. כן, מכולן גם הייתי צריך לרדת. כן, כל הזמן הזה סחבתי את התיקים, מתנות לילדים, וחבית קטנה שבמשך היום כבר נראית יותר כבדה, של בירת קארט בלאנש, של קלבורן. מה שחיזק אותי ברגעים הקשים הייתה הידיעה שבסוף היום, חלק מהחבית הזאת יעבור דרכי, בדרכו לשירותים. הגעתי לכריס וג'ואן. ארוחת ערב בריאה, יחסית, שמכינה את הקיבה לקראת החזרה לארץ, ארץ הירקות ומוצרי החלב דלי השומן. ליטר וחצי קלבורן, ואני הולך לישון בלי להשתכר. עוד דבר שצריך להתרגל אליו. יום שלישי, אוטובוס לקיימברידג', אוטובוס להית'רו, ויש הרבה זמן עד הטיסה הביתה. קונה שוקולד כמתנת פיוס לאישה (קצת קשה לה עם הנסיעות האלה, אולי בגלל שיש שני ילדים שכביכול צריכים גם אבא בסביבה?), והולך לפאב. כאן מחכה הפתעה נעימה: יש דיוקארס ipa. יכול להיות שזהו תחילתו של תהליך שבו יכירו סוף סוף האנגלים בעליונות הסקוטית בכל מה שקשור לייצור בירה? אה... נו, טוב. לא צריך לקפוץ, פשוט נהנה ממה שיש כאן, ונקווה לעוד בפעם הבאה. וכאן בארץ? סלטיק זוכה באליפות אחרי ניצחון על הארטס, ומנצחת שוב בקילמארנוק. ואני זכרתי הפעם את יום ההולדת של אישתי היקרה, ואני עכשיו בעל קצת יותר טוב. אחד שלפעמים גם תורם קצת למערכת.
הליגה הסקוטית כבר הוכרעה, אבל ב-13 במאי יתקיים גמר הגביע - הארטס נגד גרנטה. בתור אחד שמבין בליגה הסקוטית הבנה בסיסית מאוד, השאלה שלי היא מה מידת הרצינות שהארטס תייחס למשחק הזה, כי אין ספק שהיא פייבוריטית ברורה, אבל כמה המשחק הזה יהיה חשוב לה? האם אתם חושבים שגרנטה יכולה להפתיע? מי לדעתכם תיזכה?
גרררררררטנההה ניצסחה 0-6 את סססטירלינג אלביון. הם הובילו 0-4 במחצצית. סססטירלינג זה חור שישששש בוו מצודה. זה חור, ומצודה. גרררררטנה בעוד 5 שניםם יהיוווו בליגת האאאלופות. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx
