אתה יודע עמרי שמתי לב למשהו. ארתור כמעט לא מעורב בהתקפות שלנו בכלל. כל ההתקפות זה או הבלמים מוסרים לקוואד או נותנים מסירות עומק. דווקא ההתקפה ההיא שמוראטה אובר-פרגן לרונאלדו התחילה מהברזילאי. חבל שלא רואים את זה יותר.
מוראטה פשוט נהדר. סהכ משחק בהזמנה עבורנו, פירלו ניצל עד תום את המצב וההונגרים עזרו לדיבאלה לקבל חזרה בטחון עצמי, אפשרו למוראטה וקוודראדו הסחוטים לנוח, וגם לבנטנקור לקבל בטחון מחדש. - אפילו זה לא הצליח להעיר את ברנרדסקי שנראה כמו איש מת. חבל עליו, אני באמת מקווה שהוא יצא מזה. - קייזה הוא חור הגנתי נורא ואיום. יש לו ניצוץ, אבל זה בא קצת מדי ומעט מדי, ומצד שני הוא משאיר את דנילו לבד כל פעם. אין לו מקום בעייני במשחקים רציניים יותר במשבצת הזו כרגע. - אם כמה שלשוער ההונגרי היה יום גרוע ומביך, לצוות השידור הישראלי היה יום גרוע ומביך בהרבה. לא חושב ששמעתי אי פעם שידור גרוע מזה. חובבנות זה אנדרסטייטמנט. עריכה: שכחתי להתייחס לנקודה של @DRORIKO - ארתור לא מוצא את עצמו. מוסר הרבה מסירות קצרות ומעט מדי לעומק. יש לו טכניקת מסירה נהדרת, אבל יש לו הרבה עבודה בהיבט ההגנתי, במיוחד במיקום שלו ובלחץ שהוא פשוט לא עושה. כמובן שזה ניכר גם בבטחון העצמי שלו
פנדל שלישי ברציפות שנשרק נגדנו שהוא בדיחה לא מצחיקה. חוץ מזה, הופעה נהדרת של ליל. אחלה קבוצה. הובסנו בצדק.
תיארת את ארתור של השנתיים האחרונות די במדויק. הפוטנציאל גדול, אבל הוא צריך ללמוד איך לוחצים כמו שצריך ולחפש את העומק עם ביטחון עצמי.
@סמואל אטו - אם בשנתיים האחרונות לא הייתה התקדמות בנושאים האלו, זה קצת מדאיג. שנתיים זה המון זמן אצל כדורגלן, בטח צעיר, בשביל לשפר אספקטים כאלו במשחק שלו. נראה שפירלו מאמין בו בנתיים. מקווה שבנטנקור יראה במשחקים נגד קבוצות גדולות יותר כמו שהוא היה נגד ההונגרים, ואז אם ארתור ירצה לראות דשא הוא יצטרך להוכיח את עצמו. כי כרגע התחרות היא מי פחות גרוע וראביו.
פירלו מאמין בו כי אין לו ברירה. אני די בטוח שאם לפירלו היה סיי, הוא היה מעדיף את לוקאטלי/פיאניץ' בעמדת הרג'יסטה אבל בעולם הכלכלי של הקורונה בכלל ויובנטוס בפרט, אין לפירלו יותר מדי ברירות מלנסות ולקוות שזה יצליח. Sent from my SM-N970F using Tapatalk
אוי לאצארי (החמצה גדולה שניה למחצית). שערים יפים של לאציו, ובכלל משחק קבוצתי טוב, חבל רק שאי אפשר להיות רגועים בכל הקשור לסיכויי הקבוצה לא לספוג.
שו יובה טיים? קבוצה מעצבנת שאוהבת להלחיץ את האוהדים? שנצחון באירופה חייב לבוא עם התקפי לב? השחקנים אומנם רצו וניסו ללחוץ כל המשחק, אבל זה בעיקר נראה כמו תרנגולות שערפו להם אל הראש ורצות בלי שום מטרה. לא הבנתי את ההחלטה של פירלו בסוף המשחק להעמיד קו של 4 בהתקפה ואמצע פשוט ריק, בלי הברקה של דנילו(כדור ענק) והברקה של קוודראדו(איזה טאץ בכדור למוראטה) גם לא היינו מנצחים. איך אפשר לשלוט במשחק עם אין שחקנים שמשחקים עם הכדור ברגל, במרכז המגרש והלאה? שוב רוב ההתקפות נשענו על ביכולת של קוודראדו ומי שמגיע קרוב אליו לאיזשהו צירוף, או כדור שיגיע במזל לרונאלדו. דיבאלה חושך ברנרדסקי מכת בכורות מה עוד? מלא עצבים.
ב"יובה טיים" התכוונתי בזה שאנחנו מנצחים גם משחקים גרועים שלנו, אבל מבין את העצבים והביקורת שלך. גם אני הייתי מאד עצבני עד הגול של מוראטה. לא חושב שהמשחק היום מייצג משהו, את פערי הרמות האמיתיים ראינו במשחק הראשון. עזוב המשחק הראשון, נגד קליארי שהיא קבוצה טובה יותר מפרנצוורוש נראינו טוב יותר(ויש לנו עוד הרבה מה להשתפר) אבל בסדר העיקר שהשגנו את המטרה, על מה שהיה לפני אפשר לעשות DELETE. נקווה להשיג את המקום הראשון אבל לא אופטימי.
אנחנו צריכים לנצח את בארסה לפחות 3-0 כדי להעפיל ראשונים, צריך קצת יותר מתקוות כדי שזה יקרה... צריך להוריד את הכובע בפני לאציו, שלא התפרקו כמו שהם רגילים במצבים כאלו. זה יבנה להם אופי חזק, שזה משהו שחסר להם מאוד.
