צריך לפשפש טוב טוב בהיסטוריה וגם אז לא נראה לי שימצאו משהו דומה . יש את איבן זאמורנו האגדי ששיחק באינטר וריאל , ויש את סיידורף שהוא הכי קרוב לזה ששיחק בריאל,אינטר ומילאן .
אפשר גם להגיד לואיס פיגו. הוא שיחק בברצלונה, ריאל מדריד ואינטר. אין לרונאלדו שום בושה, שיחק בברצלונה ואז ביריבתה הנצחית והשנואה - ריאל מדריד, ועכשיו הוא גם ישחק במילאן, שהיא היריבה המרה מעבר לכביש, שגם בה נתן שנים יפות בחדר הרופא (וגם במגרש). איך הם מסוגלים לדבר כזה? עריכה: "מכאיל גריג", יא מרגיז. תמיד מקדים אותי. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/dry.Xxx
רונאלדו הוא לא מסוג שחקני הנשמה. הוא שכיר חרב ותמיד היה כזה. דפק עונה מטורפת בבארסה ועבר אחריה לאינטר כמו כלום. אח"כ הוא עזב את אינטר שכ"כ עזרה לו להחלים מהפציעות ובריאל הוא כבר שנה מדבר על כמה שהוא רוצה לעזוב. אבל כולם אוהבים אותו בגלל מה שהוא עבר ובגלל שהוא שחקן נדיר ומהגדולים בכל הזמנים. ולכו תדעו מה הוא היה אם לא כל הפציעות האלה
טוב,בעקבות הויכוחון שלי ושל מירן-מישהו יכול להגיד כמה שערים עצמיים הכניס ראמוס מאז שהוא עבר לריאל?תודה.
אוקיי, רונאלדו הוא לא שחקן נשמה, הוא לא שחקן שנלחם עבור הסמל והמועדון, הוא משחק עבורו ועבור הצלחת הקבוצה. לא דיברתי על כמה אוהבים אותו, ומה היכולות שלו. אני מדבר על העניין, של איך הוא מסוגל לעבור מקבוצה לקבוצה כערף עין, ולא סתם קבוצות, אלא יריבות שנואות. פשוט לא מובן לי העניין שלבן-אדם אין טיפת רגש, לא אכפת לו מהמועדון, הוא בא לשחק ולהבקיע גול. שכיר רחב, אמרת? זה מה שהוא בדיוק. חבל.
נו אז מה אם אין לו רגש? לא כולם חייבים להיות שחקני נשמה. הכדורגל היה הופך להיות מהר מאוד למשעמם אם כל שחקן היה נקשר למועדון שלו וכל קבוצה היתה משחקת שנים עם אותו סגל. הבעיה בכדורגל היום היא אחרת, השחקנים שהם כן שחקני נשמה הולכים ומתמעטים. אבל אף אחד לא אמר שכולם חייבים להיות כאלה...
לא אמרתי שהוא שחקן נשמה, ולא אמרתי שהוא צריך להיות שחקן נשמה. מה שאני אומר הוא, איך בן אדם מסוגל להתנהג כמו שכיר רחב, כמו שאמרת, ולשחק ב-4 מועדונים שונים, כשבין כל צמד מועדונים ישנה יריבות ארוכת שנים? הוא אפילו לא נקשר טיפה למועדון? אין לו שום משמעות לסמל שהוא משחק? לא אמרתי שלא ישחק במועדונים אחרים, שישחק בכיף וזה אפילו רצוי, אבל בכזאת קלות הוא עובר מאינטר למילאן, מברצלונה לריאל.
אני מאמין שלרונאלדו אכפת. הוא שלח סימני אהבה לאינטר ומסרים על חזרה אפשרית במשך כל ארבעת השנים בין מונדיאל אחד לאחר. מה לעשות שכרגע הקבוצה פשוט לא צריכה אותו ומצד שני יש לו את הסיכוי לשקם את מה שנשאר מהקריירה במילאן, כנראה הקבוצה הגדולה היחידה שמעוניינת בשירותיו ומוכנה לשלם את המחיר. ועדיין, לראות אותו במילאן יהיה אחד הדברים הכואבים בשבילי, ובזאת מבחינתי הוא מחוק.
