אין קשר לרמת הכדורגל. לא פיספסתי שניה של משחק כשהודג'סון אימן את ליברפול ולא פיספסתי שניה של משחק כשגיא לוזון אימן את חיפה. במידה והן ישחקו באותו זמן - אני אצטרך לראות משחק אחד ולהימנע מהתוצאה בשני עד שאראה אותו מוקלט ישר אחרי. אבל נקווה שלא נגיע לזה.
אין ספק שליברפול-פורטו טייק 317 זה המייגן פוקס של הכדורגל (במצבה הנוכחי זה אולי נכון). משחק שאחרי יומיים אתה לא זוכר. לעומת זאת את קטן משחיל את בארטז אתה לוקח לקבר.
אני אוהד את המשחק הזה לפני הכל. כדורגל ישראלי זה לא כדורגל, זה חרא בלבן. עד היום אני לא מצליח להבין אנשים שחיים בדיסוננס הזה של לאהוד את צ׳לסי או ליברפול ומכבי חיפה או כל קבוצה ישראלית באותה מידה. איך מצליחים בכלל?
איך מצליחים לאהוד את אקרינגטון סטנלי הם יותר טובים מהכדורגל בישראל? לא כולם אוהדים את הקבוצות הכי נוצצות ביקום
שמע אתה ממשיך לדבר שטויות. אם נולדת בחיפה בזמן שהכדורגל העולמי לא היה כל כך זמין בארץ זה מאוד רלוונטי. כל שבת מצאת את עצמך קריית אליעזר והתחברת למועדון ולקהילה אז מה הבעיה בכך? מה הקשר שלך לחור תחת שנמצא במנצ'סטר המסריחה? בקושי אוהד מקומי שלהם אתה מכיר. מה גורם לך להמשיך לעודד את יונייטד ולא לעבור לסיטי או ליברפול? הרי רק כדורגל נטו מעניין אותך. הכדורגל הישראלי הוא מקומי והוא שלך. בדיוק כמו שיש לקבוצה שאף אחד לא מכיר באנגליה אוהדים, זה לא בגלל רמת הכדורגל אלא בגלל החיבור למועדון ולעיר. לפי התאוריה שלך לא אמורים להיות אוהדים וצופים לקבוצות שהם לא בצמרת הכדורגל העולמי, לא מבין למה אנשים בכלל רואים כדורגל שהוא לא סיטי וליברפול אז. כנראה שאתה סתם נהנה לפטפט על כדורגל ולא באמת אוהד. לגבי הכדורגל הישראלי, המשחקים חיפה-מכבי, בית"ר-הפועל\סכנין, הדרבי התל אביבי ועוד מספר משחקים הרבה יותר מרתקים עם אווירה מאשר חלק נכבד מהמשחקים בפריימר ליג, לא הכל זה רמת הכדורגל. בתור צופה של היורוליג רוב המשחקים שם יותר מעניינים ב95% מהמשחקים בNBA למרות שהרמה הפוכה. אז?
זה סובייקטיבי, לא? אין שום דבר מרתק בכדורגל הישראלי מבחינתי, וכל משחק פרמייר ליג יתעלה אפילו על המשחק הכי טוב שיש לכדורגל הישראלי להציע. ומנגד, אי אפשר להתווכח עם החיבור שיש בין אוהד לקבוצה המקומית שלו. זה חלק מהקסם של הכדורגל ואם החיבור הזה אי פעם ייעלם אז נהיה בבעיה. המסחור של הכדורגל פגע במידה מסוימת בחיבור הזה כי היום אתה יכול לשבת בישראל ולאהוד קבוצה שנמצאת 5 שעות טיסה ממך, בלי שיהיה לך קשר לתרבות, למנטליות ולשיח המקומיים. זו גם דרך לאהוד קבוצה, זה תהליך שאנחנו צריכים לקבל ולחיות איתו. אני אגב גם לא מבין איך אפשר לאהוד שתי קבוצות במקביל. הרכבת הרים שמאפיינת אהדה של קבוצת כדורגל גרועה מספיק כשאתה אוהד קבוצה אחת, אז שתיים? אני בכלל לא יכול לדמיין דבר כזה.
אישה ומאהבת. חיפה זאת האישה - אתה הולך כל שבוע למשחקים אבל תמיד יש את המאהבת, ליברפול, שבפעם בשנתיים אתה נוסע לבקר .
אהדת כדורגל אינה דבר רציונלי. כשהתחלתי לעקוב אחרי הכדורגל היה את הליגה האנגלית והישראלית בעיקר בארץ. במכבי חיפה התאהבתי בגלל ברקוביץ' ועטר ביונייטד בגלל קאנטונה. ככה זה נשאר.
אני מסכים עם שני צדדי הויכוח אבל בראש שלי יש פה עניין רגשי בעייתי. אהדת קבוצת כדורגל היא מהדברים הקבועים הבודדים שיש, ככל הנראה כי ההרגלים מתקבעים לרוב בגילאים מאוד צעירים, ולכן הקשר הרגשי לקבוצה שבחרת בשלב הזה הוא מאוד עוצמתי. אני התחלתי להתעניין בכדורגל בגיל 7 ומהר מאוד התחברתי למכבי חיפה (הלכתי למשחקים לא מעט) וליברפול מכל מיני סיבות. כשהייתי בן 15 הן נפגשו במוקדמות ליגת האלופות ומצאתי את עצמי בדיסוננס, לא ידעתי בעד מי אני. בסופו של דבר גם במהלך המפגש הראשון וגם בשני מצאתי את עצמי מבסוט במהלכים טובים של ליברפול ומשם כבר היה לי בלתי אפשרי להמשיך לאהוד מכבי חיפה כי זה הרגיש לי לא אותנטי. עוד דבר, אהדת כדורגל מבחינתי ומבחינת הרוב המוחלט של כותבי הפורום זה דבר טוטאלי, לא מפסידים דקה בשום פנים ואופן, וזה אומר ויתורים. אני מסתכל על החיים היום ולא רואה איך הייתי עומד בויתורים כאלה במינון כפול. אבל לא שופט, כל אחד ומה שעובד לו
בול כמוך. רק שאני כילד גדלתי כאוהד בית״ר, ואצלי היום שהבנתי שיש לי עדיפות לקבוצה אחת היה דווקא ביום של המשחק החוזר בין בית״ר לחיפה אחרי שהתכבו האורות, המשחק הזה נפל בדיוק בשמינית גמר במשחק בין ליברפול לאינטר. מצאתי את עצמי בטדי במשחק של בית״ר נגד חיפה ביציע המזרחי כל 5 דקות נכנס לאתר של וואן באינטרנט הסלולרי של פעם רק כדי לבדוק כמה כמה ליברפול. ומאז כמוך הקשר שלי עם ביתר דעך דרסטית
איך אפשר לאהוד יותר מקבוצה אחת ברצינות? לפספס דקות משחק? אני קונה ליג פס כבר 200 שנה ברצף ל2 קבוצות אמריקאיות, גרין ביי וסיאטל/אוקלהומה שאני אוהד מאז ומתמיד. לא הפסדתי משחק שלהן שנים, זה נחשב אוהד רציני לא? אבל הן תחביב, מבחינתי אתם יכולים לסגור את המועדונים האלה ולהוסיף לליברפול נקודה בטבלה. ההיררכיה ברורה. ליברפול זאת אהדה, גרין ביי ואוקלהומה זה תחביב. אני לא יכול להבין דברים אחרים.
אני מתחבר לאלו שכשהיו ילדים אהדו שני מועדונים, ונשארו רק עם אחר בהמשך. בשבילי זו הייתה הפועל חיפה. מגיל 8 ועד 15 בערך אהדתי הפועל חיפה.. אני זוכר שזה התחיל בעונה שהם סיימו במקום ה-3 נראה לי. זה היה קצת אחרי שהתחלתי לאהוד את ליברפול. הבעיה הייתה שאת ליברפול היה לי 0 סיכוי לראות, ואת הפועל חיפה יכולתי לראות. עם השנים (ויחד עם ההפיכה של הפועל חיפה למועדון הכי אפור וחסר שאיפות ביקום) הם הפכו לאט לאט לגמרי לתחביב, ואז גם זה בקושי לא. היום אני מתעדכן מידי פעם במצב התוצאות שלהם ב-One ורואה בערך שלושה משחקים שלהם בשנה. את ליברפול אני כמובן לא מפסיד בטלויזיה. גם במס' לא רע של משחקים כבר הייתי. לא יכול לתאר לעצמי בשום מצב איך אפשר להיות כל כך טוטאלי לעוד קבוצה. הדבר שהכי מתקרב לזה מבחינתי זו נבחרת אנגליה שגדלתי איתה בבית מגיל 0. אבל זה מגיע בריכוזים ורק בטורנירים גדולים. ליברפול מדירה שינה מעיניי באופן יומיומי כבר למעלה מ-25 שנה. הקללה והברכה שלי.
אצלי ליברפול התחילה כאהדה ואז כשהקבוצה הייתה בשנים של שפל מקצועי, הבנתי שמדובר בחבורה של ילדים מליונרים שפשוט באים לעבודה ולא *באמת* אכפת להם, גם כל התשובות שמלמדים אותם לענות כמו רובוט בראיונות וכל זה לא עזר.. אז היום אפילו שפתאום זכינו באליפות ושוב בליגת האלופות אצלי זה עדיין בין אהדה לתחביב כי פשוט האמון והאהדה העיוורת נשברו באיזשהו שלב (תראו איך מדברים עכשיו בדיון שלנו על חיזוק לקישור - אני לא אהיה מושקע במשהו שזורק עליי ככה, מצטער) ויחד עם תהליך של התבגרות הבנתי שאי אפשר לקחת את זה כל כך קשה כי אני הולך להיות מאוכזב עוד מיליון פעם.
