ובכן ידידיי, חודש עובר לו מהר כשאתה משתזף על החוף בארץ תחת שמש סתווית חמה, שבועיים לפני המשחק הביתי מול סודאן, חזרתי לחוף השנהב, ואספתי את אותם 26 שחקנים שהיו בסגל הניצחון המדהים על מצרים שהקפיץ אותנו למקום השני, עדיין 2 נק' מקמרון. המשחק לא היה אמור להיות קשה על הנייר, סודאן (יחד עם בנין) היא הנבחרת החלשה בבית, וכל דבר פחות מניצחון היה נחשב לכישלון צורב. התקשורת התריעה לפני המשחק כי ההגנה שלנו חלשה באיזורים מסויימים וכי יש ליהזהיר ממתפרצות של סודאן, אבל אני מעולם לא הקשבתי לתקשורת. "חברה, יש לנו בעיות בהגנה, תזהרו מהמתפצרות שלהם" התחלתי לומר לשחקנים בחדרי ההלבשה לפני המשחק, "אם אנחנו לא מנצחים היום, לא עשינו כלום מול מצרים מבחינתי, אל תזרקו את זה לפח". שחזרתי במוחי את מסיבת העיתונאים הסוערת מהיום שלפני, בה תהו כלי התקשורת למה אני לא משתף את ארונה דינדאן בהרכב הפותח על חשבונו של ארונה קונה הלא מנוסה. שעה ישבתי והסברתי להם, ועוד שעה עזרתי למתורגמנית, בתקווה שהם יבינו שאני סומך באופן מלא על קונה שיוביל אותנו במוקדמות. "אם אתם לא כובשים מוקדם אל תילחצו" המשכתי, "יהיה לנו מספיק מצבים במהלך המשחק אני מבטיח לכם". למזלי, לא הייתה סיבה להילחץ, ארונה קונה החזיר לי על האמון שלי עם שער מדהים לחיבורים מ20 מטר בדקה השלישית, והוסיף עוד אחד בפתיחת המחצית השנייה, כאשר המשחק מסתיים עם 2-0 לי, ו0 בעיטות סודאניות לעבר השער. "לא נסחפים, העיקר שהחלום נמשך" הודעתי מחוייך לתקשורת בסיום המשחק, קונה התראיין גם הוא, והודה לי על האמון, "התחת של מיכאל עוד יעפיל על הכשרון של קמרון" הוא אמר, כפרה עליו. המשחק הבא היה ב26.3, משחק חוץ בלוב, יצאתי לחופשה ארוכה נוספת בחופי תל-אביב ואילת, עד שבמרץ שוב חזרתי לאבידג'אן הבירה כדי להתכונן לנסיעה לטריפולי. מועמר קדאפי שידר עניינים כרגיל לגבי העובדה שאזרח ישראלי ינחת אצלו באמצע לוב, אני בכל מקרה עשיתי כמה עותקים לצוואה שלי, ליתר ביטחון. נחתנו בלוב והבטחה כבדה ליוותה אותי בדרך אל חדר המלון, לא לא היו שם טנקים או חיילים, אלא בחור שמן חביב בשם ג'מאל שגם הראה לי קצת את טריפולי מחלון האוטובוס של הנבחרת, אכן מדינה נפלאה לוב, תושבים שעוסקים בהמון ספורט, כאשר הענף החביב הוא דווקא לא הכדורגל, אלא משחק לובי מקורי שמקורו בספרד מימי הביניים. אדם צריך לשכב אל המיטה בעוד שאחרים קושרים חבל לכל איברו ומושכים חזק, והוא צריך לצעוק סודות מדיניים ולהודות בבגידה בדגל, הבטחתי לעצמי לנסות ביום מן הימים. בכל מקרה, הגיע יום המשחק, מסיבת עיתונאים קצרצרה בה נתתי כבוד ליריבה, והפגנתי מודעת לכך שהפסד יגמור את הסיכויים של לוב לא רק מונדיאל אלא גם יטרפד את הנסיון להגיע לגביע אפריקה 2006 (מקומות 1-3 עולים, אצלינו 1-4 בגלל מצרים המאחרת). 70,000 אוהדים שרקו בוז לנבחרת כשהיא יצאה להתחמם, הרגעתי את השחקנים בחדר ההלבשה "זה לא לכם, זה לי" אמרתי להם בתקווה שיאמינו, "אנחנו יותר טובים מהם, אין לכם מה להילחץ, אם כל אחד יעשה מה שהוא יודע ננצח", "אה כן, דידייה - זה המבחן האחרון שלך" אחרי מבט ההלם שקיבלתי מדרוגבה החלטתי שצריך לסגור עניינים מהר לפני שיפתחו דיונים "יאללה צאו למגרש תיכף מתחילים". המשחק נפתח בלחץ של המקומיים כאשר אבדולה סולאימאן הפגיז מרחוק וסחט קרן. הקרן הגיעה לחלוץ נבחרת לוב שממטר בעט לגופו של הבלם שעמד על הקו, קרוב מאוד. הלחץ נמשך, אבל בדקה העשירית כדור גובה שהוגבה לרחבה שלי נהדף ע"י השוער לעבר ארונה קונה שחיכה על קו האמצע, החלוץ הצעיר עשה ביתספר לשתי בלמים לובים ולשוער בדרך לשער מדהים. התחלתי לדמיין בראש איך אני משתיק את כל העיתונאות המקומית, "צעיר מדי כאעלק" חשבתי לעצמי בחיוך. המשחק חודש והלובים מיד איבדו כדור לבונאבנטור קאלו, שמסר לדרוגבה שמצא בכדור ארוך פנטסטי את קונה שדהר בדרך לשער שני תוך שתי דקות. "דידייה - אתה בסדר אתה" צעקתי לדרוגבה, כדי לעודד קצת את החלוץ המפוחד. קונה הגיע להזדמנות פז לשלושער אבל החמיץ מול השוער 8 דקות לאחר מכן. בדקה ה27, הגיע תורו של דרוגבה, שסובב בעיטה חופשית לחיבורים וזכה לחיבוק עז ממני. המשחק הפך לשווה מאז כאשר שתי הצדדים מגיעים למצבים, קונה נפגע מספר פעמים במחצית השנייה וזכה לשריקות בוז צורמות כאשר הוחלף לטובת ארונה דינדאן. המחליף הוסיף את הרביעי 20 דקות לסיום, ומדי אחר כך שער כבוד של לוב, ושער החובה הראשון שלי נכבש וחתם את תוצאת המשחק כאשר שחקן לובי הורחק 3 דקות לסיום. במלון בטריפולי אירעה תקרית לא נעימה כאשר אוהד לובי שיכור שפך דלי ערק על ארונה קונה, קונה נלקח לקומה העליונה שם החליף בגדים וחזר רגוע יותר. במסיבת העיתונאים שיבחתי את קונה ודרוגבה ש"הביאו ניצחון ענק בדרך" והבטחתי גם ש"קמרון עוד תאבד נקודות, אולי אפילו מולינו, מה שחשוב זה לזכור שאנחנו אנדרדוג, ושאף אחד לא רצה לשדר אותנו לפני פחות משנה, כל עוד החלום נמשך אני מרגיש שאני עושה את שלי". עם חזרתינו לאבידג'אן, נתקבלו בפרח (טוב יש בצורת) והרבה אהבה, הנשיא צלצל בשידור חיי ושיבח אותי, ניסיתי לחקות אותו מול המצלמות, מקווה שהבינו. בסה"כ עד עכשיו, רקורד אישי: שלוש נצחונות במאזן שערים 9-1, הנבחרת ממוקמת שנייה עם 14 נק' מ6 משחקים, שתיים פחות מקמרון. המשחקים הבאים: 4.6 בנין בית, 18.6 קמרון בחוץ. עדכונים בהמשך.
יש לי ריג'ן תותח, אבל מה? כל שנייה נפצע- http://img144.imageshack.us/img144/9436/3reds2hc.Xxx איך אני גורם לו לשחק 4 משחקים רצוף?
תשאל את אחד הפיזיותרפיסטים שלך מה דעתו על השחקן, אם הוא יגיד שצריך לשלוח אותו לניתוח ואז שיקום, תשלח. אם לא, אז כנראה שיש לו רגליים מזכוכית http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/ph34r.Xxx .
עליתי לגמר גביע אופ"א עם מכבי תל אביב!!!!!!!!!!!! עונת 05\06:עליתי לליגת האלופות וסיימתי במקום השלישי- 1)צ'לסי,2)בנפיקה,3)מכבי,4)ספרטה פראג. הגעתי לגביע אופ"א ובסיבוב הנוק-אאוט הראשון קיבלתי את ויסליה קראקוב(שאותה הדחתי בסיבוב המקודמות השלישי של ליגת האלופות) במשחק הראשון בבלומפילד הפסדתי 2-1, אבל בפולין ניצחתי 3-1 ועליתי לשמינית הגמר. בשמינת הגמר חיכתה לי הגרלה קשה-סביליה. במפגש הראשון הדהמתי את כולם עם ניצחון 3-0 בחוץ! בבלומפילד הפסדתי 2-1 ועליתי לרבע הגמר. רבע הגמר-בשיקטאש! משחק 1 בבית-תיקו 2-2 משחק 2 בחוץ-ניצחון ענק 3-2. חצי הגמר-ריאל מדריד! משחק ראשון: http://img254.imageshack.us/img254/7826/226ie.Xxx משחק שני: http://img254.imageshack.us/img254/3267/17iu.Xxx הגמר-מחר מול דורטמונד. השאלה הקשה היא מי יהיו 2 החלוצים. תעזרו לי לבחור: ליאור אסולין,ישמעאל אדו,ז'וזה דוארטה,ציון רחמים(חלוץ צעיר מצויין מצפרירים חולון), רועי דיין.
אוקיי, אז נפרדתי ממכם כאשר נותרו 4 משחקים לסוף, ואני מרוחק 2 נק' מקמרון המוליכה. המשחק הבא היה ב4.6 בבית מול בנין, משחק שחובה לנצח ובקלות, לפני המשחק התפרסמו טורים אישיים בכליי התקשורת, שקוראים לי לזמן לסגל את החלוץ בן ה16 קלוד סאנלה, שמככב במדי טוטנהאם הצעירה, התגובה הראשונה שלי הייתה מזלזלת, אבל אז חשבתי לעצמי "למה לא בצעם? אין לי חלוצים שבועטים ברגל שמאל בכלל, שיצבור נסיון", החלוץ הצעיר זומן ופתח את המשחק על הספסל. האווירה בחדר ההלבשה הייתה נינוחה, היה ברור שהראש של כולנו נמצא במשחק בעוד שבועיים בקמרון, ניסיתי להחזיר את השחקנים להיום: "אל תשכחו שהמשחק מול קמרון יהיה חסר טעם אם לא ננצח היום" הפצרתי בהם, "אני יודע שיש הרבה לחץ, ושכולם מצפים ממך לנצח, ואני לא הולך לספר לכם שזה לא נכון, אתם צריכים לנצח, אנחנו עולים עליהם בכל עמדה, תעשו את זה" המשחק נפתח וכהרגלינו, הגיע שער מהיר כבר על ההתחלה שהוריד את כל הלחץ, אין צורך לפרט יותר מדי על ההמשך, אספר רק בקצרה שזה הסתיים ב5-0, גול ראשון של קונה (אלא מה) ורביעייה של דרוגבה, כאשר כל השערים נכבשו תוך 46 דקות. במסיבת העיתונאים שלאחר המשחק הייתי ברקיע השביעי: "יש לנו את ההתקפה האימתנית ביבשת" הפגזתי, "אפשר לנצח בקמרון, צריך הכנה טקטית ראויה ואני מתכוון לספק אותה", "אל תשכחו שלפני שנה..." שבוע וחצי עבר, ונתחנו בקמרון, יצאתי בהצהרות קצת יותר צנועות הפעם: "אנחנו עדיין האנדרדוג בסיפור הזה, העיקר שהחלום..." "אברם גרנט? לא מכיר.." אפשר היה להרגיש את האיצטדיון רועד גם מתוך חדר ההלבשה לפני המשחק, 52 אלף קמרונים עשו שמח ביציעים, והלחץ על פניהם של שחקניי היה ניכר, "חברה, אין לי מה להגיד לכם, אנחנו ביחד כבר 9 חודשים ואתם יודעים בדיוק מה אני רוצה ממכם, אני מבטיח לכם שאם נשחק כמו שאנחנו ידועים ננצח גם פה, בהצלחה." השחקנים עלו למגרש עם אש בעיניים, אפשר היה לראות את היתרון הטקטי של קמרון ששיחקו במסירות קצות חכמות בניגוד ליריבות הקודמות, אבל גם זה לא עזר, השנהבים שלי שטפו את המגרש אבל גם קונה וגם דרוגבה לא מצאו את הרשת, עד הדקה ה31 לפחות. רומאריק פרץ באגף שמאל והעלה כדור מצויין לראש של דרוגבה שנגח לרשת, 1-0 מוצדק ואני בשמיים, 1-0 בקמרון, מי היה מאמין. המחצית השנייה נפתחה עם לחץ גדול יותר של קמרון, ואחרי רבע שעה החלטתי לעשות שינויים להגנה, וזה עלה ביוקר, הנבחרת לראשנה במשחק הגנתי, לא הצליחה לעמוד בלחץ וזרקה את פטריק אמבומה לבד בתוך הרחבה, והקמרוני דחק מקרוב ועשה 1-1. הבנתי שאין לי מה להפסיד וחזרתי לשיטה של תחילת המשחק, והפצרתי בכולם לעלות למעלה, שטפתי את המגרש, וקונה עשה מבצע מדהים שהסתיים רק בקרן בדקה ה91, אבל התוצאה נשארה אותו דבר, 1-1, 2 נק' מקמרון, 2 משחקים לסוף, כאשר שתי המשחקים של הקמרונים הם קלילים מול בנין בחוץ ולוב בבית, ולי יש את מצרים בבית וסודאן בחוץ. המשך יבוא...
טוב אני מקווה שזה שייך לפה. בכל מקרה,אחי חזר אחרי שנה מהודו,והדבר הראשון שהוא רצה זה מנג'ר. אז קודם כל,מה נחשב יותר טוב,המנג'ר הזה או הצ'אמפיונשיפ מנג'ר?. דבר שני כמובן,איפה אפשר להוריד?ואם מישהו מפה הוריד את זה מהמירק אז אני ישמח לשרתים וערוצים כדי להוריד... תודה מראש. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx
הfm הוא המשך של ה-cm הישנים, סביר להניח שאחיך יירצה את המשחק הזה. צ'מפיונצ'יפ מנג'ר 5 זה משחק חדש לגמרי ולא שיחקתי בו. אבל ממה ששמעתי, הfm הרבה יותר טוב. אסור לפרסם פה לינקים להורדות בלתי חוקיות.
