אני לא מחפש אשמים, אני ספקולנטי ומנסה לבחון אפשרויות שבהחלט אי אפשר לסתור (כפי שאתה לכל הדיעות לא עשית ובחרת במקום לשחרר משפטים ריקים ונחרצים אף יותר) וכאיש קריירה אני מקווה לטובתך ששם תדע להיות קצת פחות נחרץ ולדעת לקבל עובדה שלפעמים המציאות היא קצת שונה ממה שרואים בתחילה, ובעיקר לא לפסול על הסף או להתעלם ממכוון מאפשרויות שאחר כך יתבררו כדי ריאליות (בתקווה שלא רק לסובבים אותך אלא בסופו של דבר גם אותך).
כמה נוח לחבוש את כובע הספקולנטי לא גיא? נדמה כי גם אתה נצור באותה הדעה הראשונה שלך לגבי העובדה שכן היה שם פנדל. אז אם לקלף את כל העטיפה היפה שעשית בהודעה שלך לתוכן עצמו, השאלה היא במה הוא שונה במהותו מזה של רודס? גם אתה, בדיוק כמו לדלי קינג,או רודס ואנוכי לטענתכם, נחרצים ולא מוכנים לקבל דעה אחרת. כשמסבירים לך על למה לדעתנו זה לא פנדל, אז אתה שוב כותב את אותו הדבר שכתבת בהודעות לפני כן- אלמוניה נגע בו, אלמוניה נגע בו, אלמוניה נגע בו. כן, הבנו, היה מגע. עכשיו אם ההסבר שלך לכך זה "הטיית גוף", או "פעולה שלא הושלמה כי אלמוניה לא איפשר את זה" זה מגוחך. איזה תנועה הוא ניסה להשלים? סלטה? הטיית גוף? בתוך הרחבה, כשהקבוצה שלך בפיגור, ובכל זאת לא מדובר באיזה קדוש אלא בווין רוני, סביר להניח שהוא ניסה להשיג פנדל.
איזה התנסחות אינטלקטואלית ומלאת מוסר שמנסה להסתיר את העובדה שבעצם אין לך מה להוסיף. אני בטוח שאם האירוע היה עם שחקן של טוטנהאם, גם היית מאד ספקולנטי ו"מנסה לבחון אפשרויות" ,נכון? הצביעות חוגגת פה. אני מודה לך מקרב לב על העצות.
אכן לגיא לא היה ממש מה להוסיף, אבל גם לך רודס. אני עדיין בדעה שהיה פנדל, ולא, לא בגלל שאני אוהד יונייטד. אמרתי כבר שהיה פנדל ברור על ארשבין ושהשיפוט היה ביתי ופגע בארסנל. אלמוניה חתיכת דביל מושלם שנתן סיבה לשופט לשרוק. בכל מקרה, כתבתי את ההודעה הזו רק כדי להגיד דבר אחד - איך אתם לעזאזל מצפים ממייק דין שיראה ויבין מה הלך שם ויחרוץ חד משמעית אם זה פנדל או לא, כאשר תראו כמה ימים אחרי, כמה מאות הילוכים חוזרים, ועדיין אין שום קונצנזוס. נניח שרוני צלל, אוהדי ארסנל בחיים לא יכולים להאשים פה את מייק דין, כי הייתה שם הכשלה ברורה של אלמוניה.
גורג' מהסיבה שהם בטוחים שדין הגיע מהבית עם החלטה לעזור ליונייטד, מהסיבה שהם בטוחים שפרגוסון דיבר על פלטצר כאיש המשחק בכדי לקחת את האש ממנו על כביכול משחק כסחני שלו מעבר למידה ושזו היתה מטרת המשחק שלו בלבד רק משום שונגר ורק ונגר החליט ככה ואם יהיה תירוץ פתטי נוסף של ונגר או שלהם אני לא אהיה מופתע. אפשר לחשוב שהם הפסידו את המשחק רק בגלל הפנדל שהדעות לגביו חלוקות, כאילו לא היה שער עצמי, כאילו לא היתה הדיפה של פוסטר שהציל שער בטוח(במצב של 1-0 לארסנל) כאילו לא היה משקוף, כאילו לא היו החטאות של נאני.
אני דווקא לא חושב שדין הביא את זה מהבית, אני פשוט חושב שהוא הגיב ככה להתפתחויות המשחק. היתרון של ארסנל וחוסר היכולת של מנצ'סטר יונייטד להגיע למצבים ממשיים הולידו את הפנדל הזה יותר מהכל(בעיניי). ג'ורג' בסט, אם אלמוניה היה עושה את אותו הדבר בלי שרוני יזרוק את עצמו ככה סביר להניח שמונה ההודעות שלי היה נמוך יותר בכמה, כי בהחלט היה שם מגע שנוצר מטמטום מוחלט של הספרדי. אותי פשוט מעצבן שרוני יצא מזה גאון והפיל בפח לא מעט משתמשים כאן ואוהדי כדורגל בכלל בממלכה שסבורים שהצלילה שלו לא חמורה באותה המידה כמו זו שזיכתה את אדוארדו בקריאות הבוז. למה? רק בגלל שתוך כדי הצלילה הספרדי הדביל שלח ידו אל הנער(בעוד , להבדיל ממנו, השוער הפולני של סלטיק סימן עם הידיים שהוא לא נוגע באדוארדו מה שהפך את הצלילה לשקופה).
בועז מה שאתה אומר הוא לא פחות חמור מלו דין היה מגיע מהבית עם מחשבה איך לעזור ליונייטד, אתה בעצם אומר שהוא ראה שיונייטד מתקשה ולכן היה עם אצבע על ההדק וחיכה לרגע הראשון שאפשר היה לתת להם פוש של עזרה.
לא יודע אם זה יותר חמור, יכול להיות. מה שאני אומר זה שהוא בחיים לא היה שורק לפנדל לו הייתה התוצאה 3-0 לכם.
בועז, זו האשמה חמורה לא פחות וגם היא לדעתי מופרכת לחלוטין, אם ככה היו מתנהלים הדברים באנגליה הייתי מפסיק לראות כדורגל, אני לא מאמין שאלו פני הדברים אבל אם אתה כן,אז למה אתה עדיין טורח לצפות בזה?
תשמע בועז, אני בטוח שלשופט הרבה יותר קל לשרוק לספק פנדל באולד טראפורד לטובת יונייטד מאשר לטובת היריב. מצד שני, הדבר נכון גם לגבי כל מגרש של קבוצה גדולה אחרת (גשר, דוחא, אנפילד), וגם נכון לגבי אפטון פארק אם תשחקו מול קבוצה נידחת. אין מה לעשות, ככה זה, זה טבעי וקיים בכל ליגה בעולם. כמו שלשופט יהיה קל לשרוק לפנדל בקריית אליעזר לטובת חיפה על חשבון הפועל רעננה. אתם מציגים את זה כאילו אנחנו מתחילים כל משחק ביתרון של 0-1. האשמות שלך במייק דין כאילו הוא התערב כדי לשנות את תוצאת המשחק - מגוכחות מן היסוד ואפילו חמורות. המגע הברור של אלמוניה גרם לדין לשרוק. תראה כמה פעמים אנחנו דנים על זה פה, כמה פעמים אנשים מביאים לינק לאירוע, ועדיין הדעות כ"כ חלוקות.
יופי נחמה, ורוב השופטים לא ישרקו לשני פנדלים במשחק אחד לאותה קבוצה, גם אם מדובר במאה אחוז פנדל (וורונין בליין, יונייטד השנה מול ברנלי עם נגיעת יד כ"כ ברורה של ביקיי, פול סקולס מול וויגן במשחק האליפות ב-2008, אלה המקרים אותם אני זוכר). מה הפואנטה שלך?
למה אתה חושב שזוהי האשמה חמורה? הוא וודאי לא השופט הראשון שמושפע מלחצים של שחקנים/קהל/מנג'ר או כל דבר אחר. היו לפניו ויהיו אחריו, זה לא מה שימנע ממני לראות כדורגל בדיוק כמו שהעובדה שווסטהאם כנראה לא תתמודד על אליפות בשני העשורים הבאים תמנע ממני לאהוד אותם- זה דברים שהם כבר חלק ממני ומגדירים את הסדר יום שלי. זה לא כאילו כל שבוע אני מגיע לכאן עם תלונות על שופט אחר. לכן, אני לא חושב שהוא חיכה לרגע הראשון בו יוכל לעזור לכם כדי לעשות את זה, אני פשוט חושב שברגע שהיה את הספק הקטן ביותר, הוא בחר בהחלטה הקלה ביותר מבחינתו, לשרוק לפנדל. וזאת למרות שהגיע לרוני צהוב על צלילה לפני כן.
בועז אם אתה חושב ששופט חיכה לתת עזרה ליונייטד כשראה שהיא מתקשה להגיע למצבים אז זו לא האשמה חמורה? אתה ראית איזה לחץ יוצא דופן מצד הקהל,שחקנים או פרגוסון עד לשריקת הפנדל? משהו שיכול היה להשפיע עליו? אם כן,ספר לי,תביא דוגמאות. אני לא ראיתי שום דבר כזה,כלומר אפשר להסיק מהדברים שלך שעל דעת עצמו הוא החליט לעזור ליונייטד, אם כך היו פני הדברים אז כל בסיס עולם הכדורגל שלפיו אנחנו חיים התמוטט, אין לו זכות קיום, אני לא הייתי טורח להסתכל על ספורט שבו שופטים עוזרים בכוונה לקבוצה מסויימת, בשביל זה אני מסתכל על הליגה האנגלית ולא האיטלקית.
הוא בחר בפיתרון הקל ביותר, להעניק פנדל לקבוצה הביתית שנמצאת בפיגור. לגבי לחץ מצד שחקנים /קהל/מנג'ר, זה היה בכלליות, לגבי המשחק הספציפי לא היה כאן לחץ מכיוון המנג'ר (אבל בוא נודה שכל שופט שמגיע לשפוט באולד טראפורד יודע מי המנג'ר של הקבוצה המקומית ואת היסטוריית ההתבטאויות שלו כנגד שיפוט לאורך השנים), אבל מצד השחקנים שהגיעו להתלונן לא פעם כן הופעל לחץ, הנפילה של רוני והרמת המבט שניה אחר כך עם ידיים מושטות גם עזרו לו. אם אני מהכורסא בבית שלי ואתה מהכורסא אצלך הרגשנו את הלחץ של שחקניי מנצ'סטר יונייטד ואת העצבים מחוסר היכולת להגיע לשער של ארסנל, אני בטוח שהשופט שרץ איתם על אותו כר דשא הרגיש באותה המידה אם לא יותר.
