דיון התקשורת לעונת 2015/16

בולשיט. בכל הדיונים שדיברנו גם אני ואתה בשנה שעברה דיברנו על תקציב של 100 מיליון שקל (אתה טענת שזה פחות) , והיי, זה באמת היה 100. רוב כלי התקשורת גם דיברו על תקציב ה-100 מיליון.

מבלי להכנס לכתבה ולמה שרשום שם אפילו - בערב הגאלה בסיום השנה שעברה ביין עלה על הבמה ואמר במפורש שהתקציב יעלה לאיזור ה-120 מיליון שקל (השנה). ואגב, תקציב מחלקת הנוער נשאר אותו דבר (12 מיליון שקל) ועבר שינויים פרסונליים משמעותיים וחלוקה מחדש של העוגה. אבל ההעלאה עצמה לא הלכה אליו(אף על פי שמהצד נדמה שהתקציב עלה בעקבות שינויים מסוימים, הוא לא).

 

90 ?????? ?"? ?????, ???? ????? ?? 79 ??????
כל הדיבורים על התקציב בשנה שעברה(שכביכול נחשפו באוגוסט לפני תחילת העונה) דיברו על הסכומים האלה. אתה פשוט מנפיץ.

הדיבורים על תקציב 120-140 (שאגב, נכונים להשנה) הן מהעונה הנוכחית.

 

בימי שישי אנחנו מקבלים את עיתון הארץ ותמיד התרגזתי איך יכול להיות שעיתון כותב כל-כך בצמצום ובקושי מקדיש שני דפים לספורט, ויחד עם היצירתיות של הארץ יש עמוד אחד בלחץ על כדורגל. הפעם אני חייב לפרגן ולהגיד שאפו על שתי כתבות מאוד מרתקות.

1) חסר לכם שלא תספרו אותם - כתבה של עוזי דן על חשיבות הסטט' בכדורגל המודרני. אחרי עשורים בהן נתפשו כחסרות חשיבות, מתרחב השימוש בסטט' בכדורגל. חלק מהשינוי נובע מהכרת המועדונים הגדולים בחשיבותם ובתועלתם ומהעניין הגובר שמביעים האוהדים במספרים, אבל לעיקר התנופה אחראי גורם אנוכי בהרבה - הסופרסטארים רודפי הפרסום והשיאים האישיים. מדובר על כך שכאשר גרד מילר כבש מספר שערים פסיכי בשנה קאלנדרית זה לא עניין אף-אחד, העונה מתחילה באוגוסט ונגמרת ביוני, וכשמסי עשה זאת - העולם עצר מלכת. מעבר לרומאריו או פלה - בעבר לא ספרו סטט' לכוכבים גדולים כמו קרויף, מראדונה ואחרים.
'השיאים המעניינים' של מסי: השחקן היחיד שהוכתר ארבע פעמים ככדורגלן השנה בעולם| הכי הרבה שערים בעונה בכל המסגרות - 73| הכי הרבה שערים בהיסטוריה של הליגה הספרדית - 289| הכי הרבה שערי ליגה בעונה - 50;
'השיאים המעניינים פחות' של מסי: שיא הבקעות בשנה קאלנדרית - 91| הכי הרבה שערים בעונה במשחקי בית בליגה - 35| הכי הרבה שערים במשחקי חוץ בליגה בעונה - 24| הכי הרבה שערים במחצית השנייה של הליגה - 28.
2) טור אישי של אלון עידן - "נמצאה התרופה" - בין אם אנחנו נהנים או מתרגזים ממנו, ספורט משאיר אותנו בתוך הפנטזיה והרחק מהמוות, אפילו אם מדובר בסגירה רעה של אבי ריקן. עידן מדבר על הגילוי העצוב על הסרט של נייט הפאמן הכדורסלן הנפלא של מכבי לשעבר, זה הכה בנו כמו רעם ביום בהיר ודווקא ברגע ספורטיבי גדול שלנו כשמכבי בליגת האלופות. המסר הוא שהיינו בהלם מהידיעה ואז אחרי הטעות של ריקן - התעסקנו בזה. "הרצינות ביחס לסגירה של ריקן, הנה מה שבנו בני האדם כדי להתמודד עם מוות. רק המחשבה על זה מפעימה - שחקן מנסה לקחת ממישהו כדור ולא מצליח - ואנחנו כועסים, מתרגזים, בעיקר שוכחים. שוכחים שיש כאן מישהו שחולה סרטן". מעבר לפרופורציות, המסר הוא "בכל פעם שאנחנו מוטרדים מספורט, מתעצבנים, מתענגים וכל תגובה אחרת - אנחנו שומרים על עצמינו כחלק מהפנטזיה, מסרבים להתבגר...אם תרצו - הספורט הוא 'התרופה' לסרטן".