דיון התקשורת לעונת 2015/16

מעניין לראות מה יהיו ההשלכות של ההשתלטות של צ'רלטון. כמו שכתב חמי אוזן בטור - במקום להביא עוד כסף לקבוצות - צריך לחשוב איך לשפר כאן את רמת הכדורגל. הכסף אמור להיות אחד האמצעיים ולא המטרה. המחירים של שחקנים בינוניים ימשיכו להרקיע שחקים. ובנושא אחר, לא שאני מחזיק ממשחקי גביע הטוטו - לרובם אני הולך בקיץ, הרי החלוקה היא גיאוגרפית, וגם גביע המדינה לא מרגש לפני חצי גמר - אבל ערוץ הספורט פשוט מזלזל בנו שהוא 'מפסיד' עוד ועוד תכנים בלי מאבק בכלל. לדעתי הם היו חייבים לנסות להעביר אליהם את זכויות השידור למשחק המרכזי לפחות.

- לא קראתי את הטור של עמיר פלג, אני אקרא בהמשך. מה שכן, יש ראיון באחד המוספים עם איציק זוהר והוא מתייחס גם לפיטורים מערוץ הספורט. הוא טוען שזה לא מכובד שלא עבר שימוע ושמע על פיטוריו מהתקשורת ושחלק מהפרשנים היו 'מתנשאים' כלפיו, נניח נדב יעקובי, מלר ועוד. נו טוב..

מתוך 'ציון 3':
הפסידו את ליגת העל, הפסידו את הליגה הספרדית, ראבאק - הם אפילו הפסידו את גביע הטוטו! מה נשאר להם? להשחיר את תוצאות ההגרלה כדי לפתות אנשים להקליק על הלינקים שלהם. ערוץ ריכולי הספורט פשט רגל, כבר אמרנו?

https://fbcdn-sphotos-d-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xpf1/v/t1.0-9/1924212_871657916283710_6822690694558079179_n.Xxx?oh=489f287e6e1eef6553cd91fe9bdd0a3f&oe=57207049&__gda__=1460236936_069dd8e8485036f392ec896d6cb5440e

 

הנה החלקים הרלוונטים בראיון של איציק זוהר:

איציק, מי הודיע לך על הפיטורים מערוץ הספורט באוגוסט?
"התקשרו עיתונאים אחרי מה שקרה במשחק, אמרו שפיטרו אותי וביקשו תגובה. מהערוץ בכלל לא דיברו איתי. על הפיטורים שלי שמעתי מהתקשורת. התביישתי בשבילי ובשבילם".

אז לא שמעת מאנשי הערוץ שום דבר?
"אחרי המשחק הזה נפגשתי לשיחה עם תומר תורג'מן, מנכ"ל ערוץ הספורט. סיפרתי לו מה היה מהזווית שלי. הוא אמר, 'אוקיי, נחשוב כמה ימים מה לעשות, ונודיע לך'. לא עובר יום, ואני שומע שמפטרים אותי".

לא התקשרת לברר?
"לא, למה שאעשה את זה? יש לי סוכן, בועז בן ציון, הוא התקשר ודיבר איתם. משם החלטנו לקחת את זה לבית משפט. הרי לא הייתה סיבה אמיתית לפיטורים שלי".

גורמים בערוץ הספורט טוענים שהתנהגת לא כראוי, קיללת, התפרצת.
שיבואו ויוכיחו. הכל מצולם. רק ירדתי מהמגרש והלכתי לחדרי ההלבשה, אפילו לא נשארתי לראות מה קורה. בגלל שקוראים לי איציק זוהר אז עושים מזה רעש ומפטרים אותי? איזה מין דבר זה?"

נסה אתה להסביר.
"אם תראה לי בכל הבלגן שהיה שם פריים אחד שבו אני מתנהג שלא בסדר או עדות ממישהו שהיה שם ואומר שקיללתי, אגיד שאתה צודק. אבל כל הדברים האלה לא קרו. יש רק גורם אחד שטוען שהייתי לא בסדר: ערוץ הספורט. זה אומר דרשני. אני חושב שאחרי 12 שנה בערך בערוץ, לא יפה לזרוק ככה בנאדם בלי שום שימוע ובלי שום אפשרות לומר את מה שיש לו לומר".

פוצצת משחק לזכר ניצן שירזי בגלל שהאמנים רשמו שחקן פעיל בנבחרת שלהם. זה נראה לך ראוי?
"אף אחד לא אמר שזה לזכרו ולא היה שום פרומו כזה. גם ערוץ הספורט לא עידכנו אותנו שמדובר בסוג כזה של משחק. משפחת שירזי הם חברים מאוד טובים שלי ובעיקר ניצן היה חבר קרוב. מי שהיה ליד המיטה של ניצן ברגעיו האחרונים זה אופירה אסייג ואיציק זוהר. שבערוץ הספורט לא ישתמשו בדבר הזה כדי להצדיק את עצמם. אם מישהו מטעם הערוץ היה אומר שזה משחק לזכר ניצן הייתי נשאר על המגרש גם אם היה נופל לי הראש".

בינתיים הגיש זוהר תביעה נגד ערוץ הספורט בסכום של 1,228,550 שקל באמצעות עורך הדין שי אליאס. על פי כתב התביעה הרוויח זוהר 1,500 שקל לפני מע"מ על כל הופעה בתוכניות השונות של הערוץ (למעט 'חדשות הספורט' שקיבלה אותו באלפייה). בתביעה טוען זוהר שפוטר שלא כדין, ללא הודעה מוקדמת וכי הערוץ פגע בשמו הטוב לאחר שספג עליהום תקשורתי שהסב לו מפח נפש גדול.
למרות שגם לירן שטראובר פוטר לאחר אותו משחק, בסביבתו של זוהר טוענים את מה שאוהדי ספורט רבים ניחשו בינם לבין המקלדת שלהם: ערוץ הספורט פיטר את זוהר מסיבות אחרות לגמרי. מקורביו מספרים כי הפיטורים הגיעו אחרי שבערוץ הספורט הבינו שזוהר עומד לשמש פרשן בשידורי הליגה הספרדית, שאת זכויותיה איבדו לטובת הערוץ המתחרה ONE (גילוי נאות: בבעלות קבוצת 'ידיעות אחרונות'). "יכול להיות", מודד זוהר מילים, "אבל אני לא יודע עד היום מה הסיבה לפיטורים שלי. אולי בבית המשפט יסבירו לי. בכל מקרה, קצת לפני הפיטורים חידשו לי חוזה טאלנט בפעם ה־11. פתאום גילו משהו שלא ידעו עד עכשיו?"


התכוונת ללכת לשדר ליגה ספרדית אצל המתחרים? זה ביג דיל.
"לא תיכננתי דבר כזה בכלל. הייתי חלק מערוץ הספורט ולא היה עולה על דעתי לעשות משהו שנוגד את דעתם".

מה עבר לך בראש אחרי הפיטורים?
"זה פגע בי בצורה חזקה, גם אישית וגם כלכלית, לא אכחיש. הרי ערוץ הספורט היה מקום הפרנסה העיקרי שלי. הוא חלק מהעבר שלי כאדם וכאיש תקשורת, מקום שמאוד ייצב אותי. אני לא שוכח שהם נתנו לי את הבמה להראות שאני יודע גם לדבר ולא רק לרוץ אחרי כדור. אבל כל זה לא אומר שאתן למישהו להכפיש אותי ללא סיבה".

איך הרגישו בערוץ הספורט אחרי אובדן שידורי הליגה הספרדית?
"יחד עם ליגת האלופות, הליגה הספרדית קידמה את ערוץ הספורט למעמד מוביל בארץ. היום כבר אומרים את המילים ערוץ ONE באותה נשימה עם ערוץ הספורט. מה אתה חושב שמרגישים שם? הרייטינג הגבוה שעשינו בקלאסיקו הוכיח מה המשמעות. בלשון המעטה - לא פשוט לאבד דבר כזה".

בינתיים שידורי הספורט עוברים רגעים קשים, הופכים צעקניים, מלאי אלימות מילולית.
"הצופים בבית שבעו מאלימות מילולית באולפני ספורט. ז'אנר הצעקות תפס לשנתיים־שלוש ואני חושב שערוץ הספורט מבין בימים אלה שזה לא רלוונטי".

איך מבין?
"במינונים של התוכניות האלה. תראה, עובדה שהתוכנית שלהם ברדיו לא מתקרבת להצלחה שלנו. אופירה, אייל ואני עושים רדיו בדיוק כמו שהקהל אוהב".

יש תחושה של נסיגה באיכות של עיתונות הספורט. שלמה שרף כותב טור על משחק שלא היה בו בכלל. פרימו משדר סקופים פיקטיביים שמאכילים אותו אוהדים שרוצים למקש אותו.
"ברור שאסור לעיתונאים להסתמך על סמס. אני מקבל כל יום ידיעות לסלולר במהלך שידור. רק בשבוע עבר כתב לי מישהו, 'גל מקל חותם עוד 20 דקות בהפועל ירושלים, תפרסם מהר'. ביקשתי שיבדקו והידיעה הוכחה כלא נכונה. יכול להיות שבמקום אחר היו מעלים את הידיעה, מהפחד שיקדימו אותם".

במבט מהצד היה נראה שפרשנים כמו שגיא כהן, אבי מלר ונדב יעקובי - החבורה הידענית של ערוץ הספורט - מתנשאים עליך כשאתה יושב לצידם בפאנל.
"היו פעמים שהרגשתי מצידם התנשאות. גם באולפן וגם בצפייה בדיעבד. קצת עקיצות, קצת הרמות גבה. בשנים הראשונות הרגשתי את זה יותר, בסוף זה כמעט ולא הורגש. תראה, אני באתי עם האג'נדה שלי, ההבנה שלי והחיוך שלי. באתי ממקום מאוד תמים בכדורגל, לדבר על מה שעשיתי כל חיי. כדורגל אי־אפשר ללמוד בגוגל, כדורגל צריך לשחק, לחוות פציעות, אהבה של הקהל, כיבוש שערים, החמצות של פנדלים. הצופה בבית רוצה לחוות את התחושה מהמגרשים עד כמה שהוא יכול. זה מה שעושה את ההבדל".

הם נחשבים למעין אליטה של שידורי הספורט, אתה לא.
"אני בטוח שאם תשאלו את הצופים, הם היו מעדיפים לשמוע בשידור יותר שחקני כדורגל כפרשנים. יש יוצאי דופן. מודי בר און, למשל, לא שיחק אף פעם אבל הוא מדבר ממקום של אוהד, מלא תשוקה, אחד שרוצה כל הזמן לחקור ולדעת על כדורגל. בזה יש קסם גדול. בשאר המקרים זה לא ממש קיים".

אתה מסכים עם התחושה שהכדורגל הישראלי בנקודת שפל?
"מסכים. אלימות תמיד הייתה במגרשים ובוא לא נגזים, אנחנו לא הכי אלימים ביחס לארגנטינה, ברזיל, אנגליה, יוון, טורקיה. רק שפעם הרמה של הכדורגל כאן הסתירה את האלימות. פעם היו כוכבים, היום הקהל דומיננטי יותר מהשחקנים".

במה זה מתבטא?
"תסתכל על הקהל ביציעים - לא תראה יותר מדי ילדים לובשים חולצות של שחקן כזה או אחר. בתקופתנו היו ברקוביץ', עטר, רביבו, נמני, חרזי, אבוקסיס, אני, שלא לדבר על אלי אוחנה. קהלים שלמים היו באים עם החולצות שלנו. היום הילדים לובשים חולצות של ברצלונה או ריאל מדריד".


------------------------------------

אני שמעתי שאיציק זוהר היה מגיע לשידורים ו-5 דק' לפני השריקה שוקל 'את מי משדרים היום', כמובן שהוא חילטר ו'ההתנשאות' של נדב יעקובי ושות' הם במקום. לא נכנס לאף-אחד לכיס אבל הזוי שבמידה והיה עולה לשידור ל-3 דק' בחדשות הספורט - הוא היה משתכר 1500 ש"ח לרגע. יש אלפי צעירים שחולמים להיות במשבצות האלה והם תותחים אחד-אחד גם אם לא היו שחקני עבר והערוץ בוחר לבזבז את הכסף על כלום. גם הכתבים לא משתכרים הרבה לטעמי, זו הסיבה ששירלי בר דיין עזבה בטח(רועי זריהן אגב הקדיש לה פוסט מיוחד בפייסבוק). מתחבר לאיציק רק במה שאמר בשאלה האחרונה שכתבתי - ילדים באים למשחקים עם חולצות של קבוצות מחו"ל. בשער 5 יש פה ושם כל מיני באיירן מינכן, ליברפול, ארסנל, יונייטד, נבחרת ספרד ואפילו ריאל מדריד.

 

הייתי מכניס לרשימה הזו גם את שביט אלימלך שהגיע פה ושם לחדשות הספורט. אותם שחקני עבר גדולים שיש בהם הרבה מעבר לזה, ואני לא מתכוון רק לשירה או הכתיבה של גרשון - היה ברור שהם לא ימשיכו בתחום האימון. האמת שגרשון היה פרשן לתקופה קצרה בערוץ הספורט. אני זוכר אותו נוסע לק'"ש כדי לעשות כתבת צבע על איזי, כותב לפני מכבי ת"א-הפועל ת"א על משחק הדרבי הראשון שלו בתור שחקן במדים האדומים, ועוד ועוד. הוא פרש אחרי זמן קצר, הבין שהוא לא אוהב למתוח ביקורת על אנשים, שהוא 'רך מדי' או 'טוב מדי' ולא רוצה לבזבז את הזמן שלו והזמן של הערוץ. אני מאוד מעריך אותו על זה. כיום הוא בעסקי הנדל"ן, יש לו שני בתי קפה של ארקפה, אחד מהם ברמת החייל. אגב, מלי לוי בהיריון, הם מצפים לעוד ילדה.

 

קשה לדעת מי יהיה פרשן טוב ומי לא. אוחנה תמיד נחשב לכדורגלן אינטליגנט (אפילו איילת שקד שמעה על זה), רהוט, מתעניין בעוד תחומים חוץ מכדורגל, אבל עדיין בתור פרשן הוא קלישאתי ומשעמם. אינטליגנציה לבד לא מספיקה, צריך גם חריצות (לשבת וללמוד על הקבוצות שאתה משדר), אינטגריטי ואיזושהי מידה של כריזמה והומור. היחיד שאני יכול לחשוב עליו בארץ שעונה על הקריטריונים האלה זה מוטי איווניר.

 

שמיים כחולים שיר נהדר לדעתי, אבל אולי אני משוחד ופשוט תומך בכל דבר שהבן-אדם הזה יעשה. מה לעשות, השחקן שגדלתי עליו. חלק כאן בטח זוכרים את הדיון פרישה המיוחד שכתבתי עבורו. אלימלך לא היה מספיק זמן על המסך כדי שבאמת נוכל להתרשם ועצם ההתנסחות הנינוחה שלו תוך כבוד לקולגות היא דבר לא שכיח. לגבי השאר - גם עומרי אפק בסדר לדעתי, הכל יחסי, וזה בסה"כ הכדורגל הישראלי. בתור אחד שכן יודע מה זה טלוויזיה של פעם, אני חושב שחבל שערוץ הספורט לא משתמש יותר במודי בר-און חוץ מאולפן ליגת האלופות, הוא יודע לבדר וגם הידע בכדורגל שלו סביר. הוא לא צריך לדלקם לי את ההרכב של הפועל רעננה למשל או את החילוף הטקטי של רב"ש. הוא יודע להעביר את המסר.