דיון התקשורת לעונת 2013-2014

קבוצות בכל העולם מכתימות את החולצה שלהם בסוכנויות הימורים וקרנות או חברות שנויות במחלוקת מהאמירויות. גם מוצרים אלכוהוליים לא עומדים בקנה מידה אחת עם ערכים של ספורט, ואפילו בנקים. תרצו או לא, ONE הוא הצלחה מסחרית ענקית. ובכל מקרה הייתי ציני.

 

לא מספיק שהצטרפותו של יורם ארבל לערוץ 1 הייתה קטע מסריח לעמית הורסקי, אבל נראה כי שילמו לו לא כחוק!
http://sports.walla.co.il/?w=/7/2663276

 

גם זאת דרך לגרום לכך שנפסיק לשמוע אותו.

אגב, ראיתי ביוטיוב לפני כמה זמן את התקציר של המשחק הזה:



אנחנו כל הזמן מדברים על כך שיורם ארבל הוא כבר ממש לא מה שהיה פעם, אבל לשמוע בשידור הזה את ויץ ולשמוע אותו היום. איפה ההתלהבות שהייתה לו אז?

 

האמת שלא ברור לי איך בית"ר לא מוצאת ספונסר. נכון שהקבוצה קצת בעייתית היום אבל רבאק, אין איזה אוהד שישים קצת כסף?


ולגבי יורם ארבל - למה לדני נוימן לא משלמים שלא כחוק?! http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/sad.Xxx

 

סוף סוף יאיר לפיד עושה משהו http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx.

 

1. באמת יופי של התלהבות בשידור, הבעיה היא שאין היום שדרים ברמת האיכות של השלישייה וויץ-אינשטיין-ארבל של פעם.

2. איזה שחקן קלאסה בניון, לראות את הטאץ' שלו בליגה הישראלית ולראות במו עיניך מה זה שחקן רמה אחת מעל לליגה ועוד תוצרת כחול לבן. מתי יהיה לנו אחד חדש כזה.

 

קל יותר להתלהב כשאלה השחקנים שאתה משדר. היום יש כ"כ הרבה שחקנים בליגה שלפני עשור היו משחקים בלאומית שזה כמו לשדר את הלאומית, רק בלי אווירה של צהרי יום שישי. (עוד סיבה למה צריך פה ליגה של 10 כמו בשווייץ)

אגב שחקן שמזכיר לי את בניון בסגנון קצת זה דור מיכה (כרגע ברמה אחרת לגמרי, אבל עדיין. אפילו אותו מספר), הלוואי שיהיה כמוהו...

 

מה שדווקא תפס את תשומת ליבי הוא לא רמת השחקנים שהיו אז, אלא הקצב.
קשה לי להסביר איך מהתקופה ההיא התקדמנו באירופה, אבל דווקא קצב המשחק הממוצע בליגה שלנו דעך לעומת מה שהיה לפני 10 שנים ומעלה.

לגבי מיכה, גם אני נזכרתי בו כשחשבתי על מתי יהיה לנו בניון חדש, אבל כרגע אין כמעט מקום להשוואה, בסירטון ששי העלה כאן רואים איך בניון קורא את המשחק מכל מצב, גם כשמקיפים אותו שחקנים, גם כשהוא נדרש לעשות דאבל פס עם העקב, גם כשהוא משנה תנועה ומוסר מסירות שלעולם לא הייתי מצפה להם, גם ברמת איך שהכדור דבוק לו לרגל. אין למיכה את הקילר הזה וספק אם יהיה, אבל אחזיק לו אצבעות לאורך כל הדרך.

 

זה ממש לא נכון, ראיתי כמה משחקים מלפני 20 שנה, שנות ה90 העליזות, והם היו בלתי צפיים כמעט לחלוטין. הרמה של הכדורגל עלתה. אמנם אין לנו פנומנים כמו אוחנה או ברקוביץ', אבל באופן כללי הפעולות "הרגילות" נעשות ברמת ביצוע גבוהה בהרבה.
ליגה של 12 כשלה כמעט לחלוטין. המאמנים היו משחקים הגנתי מדי, לא היו מספיק מקומות לצעירים. כשעברנו ל16 קבוצות לא פלא שכמעט בשנה התרחב קאדר השחקנים לנבחרת ישראל בערך פי 2, ישראלים התחילו לצאת לאירופה וממוצע השערים בליגה עלה.

 

http://img818.imageshack.us/img818/1627/o5ob.Xxx

 

גם אני בעד ליגה רחבה יותר בכמות הקבוצות.
יותר מעניין, יותר אופציות, וחשיפה למגוון רחב של שחקנים.
אני לא חושב שההבדל הזה של 4 קבוצות יותר או פחות הוא מה שיוריד או יעלה את רמת הליגה,
אבל רמת העניין לדעתי יותר צבעונית ומעניינת עם 14-16 קבוצות. לא צריך פחות ולא צריך יותר.

 

בקושי יש אוהדים שמוכנים לשלם 30 שקל ולהקדיש 3 שעות בשביל להגיע לתמוך בקבוצה. איפה הימים שבהן קבוצות שיחקו עם ספונסרים של מותגים מובילים, ולא כל מיני חברות קייטרינג, חברת היי-טק בינוניות ושאר קקמייקה?

http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/rolleyes.Xxx

 

מאופירה אני לעולם לא אופתע.

אני לא רוצה לראות מגוון רחב של שחקנים, אלא את השחקנים הטובים ביותר שאפשר לראות. רבים טוענים שללא הגדלת הליגה שחקן כמו אחמד סבע למשל היה מתפספס, שזה אבסורדי כי אם היה מתפספס זה בסה"כ עניין של סקאוטינג לקוי.
אפשר להסתכל על זה משני כיוונים ולקחת את ה-NBA כדוגמה מסוימת - הרעיון להגדיל את ה-NBA נבע מרצון להגיע ליותר שווקים ולהרוויח יותר כסף, אבל כתוצאה מזה הליגה פחות מרגשת את הצרכנים ואין סיכוי לבנות קבוצות כמו שהיו פעם כשהיו פחות קבוצות ויותר סופרסטארים שיחקו יחד. הרעיון בהגדלה של ליגת העל גם הוא היה דומה - רצו להגיע ל"פריפריה", רק שבפועל הכדורגל בא לפריפריה אבל הפריפריה לא באה לכדורגל, אז זה דבילי וגם פתאום משחקים בליגה שלנו כל מיני שחקני קטרגל בגדול.
תחשוב איזו הנאה תהיה מליגה של 10 קבוצות, 4 סיבובים, 36 מחזורים, יורדת אחת. ליגה שבה יש בעיקר איכות, שבה במקום ששחקן מוכשר יוביל קבוצה קיקיונית הוא יהיה שחקן רוטציה בקבוצה גדולה, כי עדיף לו לשחק בליגת העל. ליגה שבה חצי ליגה מתמודדת בו זמנית על אירופה ונגד הירידה. כל עניין הפריפריות זה דיי שטויות כי גם בפרמיירליג יש 6 קבוצות מלונדון, מה גם שבארץ בליגה כזו סביר להניח שעדיין ישחקו הקבוצה הדרומית והצפונית ביותר שבמצב הקיים. זו גם ליגה שהרבה יותר פשוט להקים בה מנהלת.
והכי חשוב - בישראל אין מספיק מועדונים וכדורגלנים על מנת שליגה עליונה גדולה מ-10 תהיה הגיונית, זה המצב.
זה גם יאפשר עוד ליגה מקצוענית (ארצית), כאשר בכל ליגה 10 קבוצות, אין הגיוני מזה.

 

אני אישית מעדיף שאסי בלדוט יוביל את רמה"ש לפלייאוף העליון, מאשר שיישב על הספסל במכבי תל אביב. זה לא רק אחמד סבע, זה גם יותר שחקנים צעירים ויותר זרים כשרוניים, לי זה מרגיש שיש עלייה באיכות ובכמות אפילו מאז 2006. כש-6 קבוצות מתמודדות בו זמנית על אירופה ונגד הירידה (למרות שגם הפלייאופים עושים את זה מעניין) אנחנו מקבלים משחקים הגנתיים, ובכלל זה יוצר רושם לא רציני. הרחבת הליגה החזירה כמה מועדונים עם מסורת לליגה הבכירה, וגם למועדונים קטנים יותר שיש בהן מנהל מסור שמשקיע (רעננה עם אשר אלון) מקבלות הזדמנות, באופן טבעי אלה לא קבוצות שמוספיות צבע לליגה, או כאלה שתוקעות יתד ומחוללות נסים, אבל גם להן מגיע צ'אנס. זה לא שכל שנה הקבוצה שעולה מהליגה הלאומית אפילו לא מצליחה לגייס כסף, או מפחדת לעלות כדי לא להתבזות (בניגוד לכדורסל, שם זה באמת בעיה). אני אוהב את זה שיותר שחקנים בינוניים מקבלים הזדמנות בליגה הבכירה ואוהב את זה שיש משחקים נינוחים גם מול קבוצות קטנות בלי לחץ ומתיחות, ועם קבוצה קטנה וחביבה של אוהדים עם לחנים משעשעים שיוצאים מהאיצטדיון בלי הפרדהשל שוטרים חצי שעה אחרי סיום המשחק.

גם הליגה הארצית הייתה ליגה אפורה לעומת ליגה א' התוססת (לראייה קמו 2 אתרים לא קטנים שזה תחום הסיקור שלהם), ומביאה באמת הזדמנות למועדונים חדשים מכל מיני מקומות מעניינים לגעת באבקת הכוכבים של הליגה הלאומית. שם כבר יש את הבעיות עם קבוצות שמגיעות למשברים כלכליים והופכות לילד הכאפת של הליגה שם, אבל אפשר להחליק על זה.

 

שוב, בישראל אין מספיק מועדונים וכדורגלנים, ולכן באופן טבעי יש מעט שחקנים שראויים לשחק בליגת העל אז בליגה של הרבה קבוצות (יחסית) הרמה יורדת. (אוריאל דסקל כותב על זה הרבה בכלכליסט, אגב)
הזכרת את 2006 - בעונת 2005/06 הובקעו בליגה 2.44 שערים למשחק, העונה 2.53, הבדל של 0.1, שנובע בעיקר מהעובדה שמכבי כבשה הרבה יותר מכולם, שאר הקבוצות לפי מיקום בטבלה כבשו פחות או יותר אותו ממוצע למשחק, ואפילו פחות (זה אגב נובע גם מירידה ברמה של ההתקפות, וגם של ההגנות שזה פחות מורגש). שוויץ, אגב, זו שאני לוקח ממנה דוגמה, היא ליגה שמובקעים בה יותר שערים למשחק מבארץ (2.566 בעונה החולפת, וזו נחשבת עונה חלשה מהבחינה הזו), למרות שהכובשת המצטיינת סיימה העונה עם 62 שערים לעומת 78 של מכבי באותה כמות משחקים.
עוד נתון שצריך להתייחס אליו זה הכדורגל בשאר העולם - מאז 2006 שהזכרת הכדורגל בכלל העולם התקפי יותר. בדקתי בשבילך בכמה ליגות - בבונדסליגה עליה של קצת יותר מ-0.1 שערים למשחק (טיפה יותר מבארץ בפרק הזמן הנתון), הם אגב כובשים יותר מאיתנו, היום יש כמעט שלושה שערים למשחק. באנגליה עליה של 0.3 בשערים למשחק. בספרד עליה של 0.4. באיטליה עליונת של 0.03. ובצרפת של 0.4. ככה שעלייה בכמות השערים זו תופעה עולמית ורגילה.
זה באופן מסוים מפריך את כל תיאוריית הכדורגל ההגנתי מאז (אם כי אפשר לחקור יותר לעומק, אין לי ממש כוח). מה שאתה רואה זה פשוט כדורגל פחות מסודר וברמה נמוכה יותר, אז זה נראה יותר התקפי מאז, זה הכל.

אגב הליגה הארצית הייתה ליגה מקצוענית בעוד ליגה א' היא לא כזו, לכן לליגה א' יש מן "קסם". המצב הקיים של שתי ליגות מקצועניות בלבד הוא גם בעייתי, כי הוא לא באמת ממחיש את מה שקורה בפועל והרמה, שוב, נפגמת. יש גם צורך בהוספה של ליגות חובבניות (וכך גם הקטנת כל ליגה), כי כרגע בכל ליגה משחקות יותר מדי קבוצות, ואין מספיק עולות, וזה גורם משמעותי לבעיית מכירת המשחקים (קבוצות ללא שאיפות בליגות הנמוכות, שלא יירדו ליגה אבל גם לא יעלו, מוכרות משחקים במצב הקיים).
גם באנגליה, המדינה עם תרבות הכדורגל הטובה בעולם, יש המון קבוצות מעניינות וצבעוניות. הקבוצות האלה משחקות בליגות הנמוכות באמת (החל מהליגה המקצוענית הנמוכה ביותר, ליג 2, פחות או יותר, אולי אפילו בקונפרנס), ושם מקומן ולאף אחד אין בעיה עם זה. כאלה קבוצות לא צריכות לשחק בליגה הבכירה.
ולגבי בלדוט - במכבי הוא לא היה יושב אפילו ביציע, אבל בבני יהודה הוא יכול להיות אחלה תוספת לרוטציה לדוגמה.


דיי מוזר לדבר על זה בנושא התקשורת..