דיון התקשורת וה-Social Media של ה-Calcio

אם אתה מחפש קבוצות גדולות אז פשוט תוסיף full match ואת השם של הקבוצות ביוטיוב וזה כבר ימצא לך.

 

אם אפילו זידאן הגדול שובר את האדישות ומעלה משהו לאינסטגרם כנראה באמת קרה משהו:
שני מספרי ה-21 הגדולים של יובה בשנות ה-2000 - זינדין זידאן ופירלו.
http://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2017/11/07/15100102306271.Xxx

כמובן שזידאן לא היה היחיד. סטיבן ג'ררארד, קאקא, דויד ויאה, אלבארו מוראטה, החברים בונוצ'י ובופון - כולם העלו פוסט של ריספקט לאגדת הכדורגל אנדראה פירלו שזהו-זה, פרש מכדורגל. הנה עוד קצת מזה - ואני גונב שני ציטוטים: 'גאון אמיתי של הכדורגל היפה'(הטוויטר של יובה), והנה מה שכתב פאביו קנבארו קפטן איטליה במונדיאל 2006 - פירלו: "תקשיב, פאביו, אם גרוסו כובש אנחנו אלופי העולם? ". קנבארו השיב: "אה, כן". בלם העבר הוסיף: "היה כבוד לשחק איתך ולנצח איתך".

מעבר לכך שפירלו הוא מהשחקנים של פעם שנתגעגע אליהם, ואין כמו השחקנים שגדלנו עליהם ותמיד הייתה לו קלאסה - אני חושב שהקאמבק שלו ביובה היה נפלא, כבר הספידו אותו והוא אשכרה היה חלק מקבוצה איטלקית חזקה שעשתה ביה"ס לליגה. הוא הוכיח עד כמה קריאת משחק חשובה ושאפשר להסתדר גם בלי מהירות - פירלו תמיד היה צב, אם כי הכדורגל של היום קצת משתנה. במילאן הוא היה עסוק בתהילה באירופה וביובה השלים את הפער עם הזירה המקומית. הייתי סקרן לשמוע מה יש לפיגורות כמו צ'אבי(אותו סגנון, והקרב הגדול ביורו 2012 למשל), גאטוסו(שיתפו פעולה נהדר במדי מילאן) וכמובן אנצ'לוטי(לקח את הקריירה שלו קדימה) - להגיד. תודה על הכל פירלו.

אגב, פירלו סיפר לא פעם, או בראיונות לתקשורת או באיזה ספר שיצא, אני לא זוכר, אולי באוטוביוגרפיה שהוא היה כבר סגור בריאל מדריד בקיץ 2006 שאחרי המונדיאל וחלם לשחק בה, קאפלו כמעט הצליח לשכנע אותו אך בסוף נשאר במילאן וכמובן זכה איתה שוב בגביע אירופה. מעניין איך ההיסטוריה הייתה נראית אם זה היה קורה אז, ובמקום דיארה ואמרסון הנגרים היה לנו בעל בית אמיתי במרכז השדה.

 

תודה על מונדיאל 2006 ויורו 2012. התחרויות בהן פירלו סידר לי אושר צרוף.

בשאר הקריירה בעיקר הצטערתי שהוא לא בכחול שחור.

 

אכן. מורשת מוראטי של לפני 2006.

 

Probabili Formazioni Serie A: Ultime news - Calcio La Gazzetta dello Sport

Indisponibili הכוונה לפצועים בטבלה הזאת.

 

אני חושב שיש קרב מאוד קשה בין פירלו ובופון ולגבי תצוגת היחיד הנקודתית אפשר לבחור ללא ספק בקנבארו במונדיאל 2006. עוד שחקן של איטליה שהיה באמת נפלא בפרק זמן קצר, וסליחה על ההשוואה - כריסטיאן ויירי במונדיאל 2002, מכל מצב עשה גול.

אנצ'לוטי העלה תמונה יפה שלו עם פירלו לכבוד הפרישה של הקשר, גאטוסו נשאל בתחנת רדיו איטלקית האם הוא עצמו שיפר את פירלו, והשיב: "אל תגידו שטויות, בואו לא נתבלבל בין נוטלה וחרא". "כשראיתי את פירלו משחק, זה גרם לי לרצות להחליף מקצוע. אף אחד לא יודע את זה טוב ממני. התחלתי לשחק איתו בנבחרת איטליה עד גיל 15, ואז בכל הנבחרות. זו לא רק האיכות שלו, אלא גם הצורה בה כיסה שטחים והיכולות האתלטיות שלו, שאפשרו לו לשחק עד גיל 38". "הוא לא הפסיק לרוץ. תמיד הרגשתי נוח לשחק לצידו. ידעתי מה אני צריך לעשות, ושהוא ידאג לשאר. הוא עזר לי בקריירה הרבה יותר משאני עזרתי לו. בחדר ההלבשה הוא היה בן זונה, עם כל הכבוד לאמא שלו. הוא ירד עלי כמה חודשים והיה מאוד מצחיק. הרבצתי לו כמה פעמים".

 

עוד קצת פירלו, ככה לפני סיום: גאון עמוק: עשרת רגעי הגאונות של אנדראה פירלו, לכבוד הפרישה
הבעיטות, הפרסומות, הסטייל, הטאץ'. מעט מאוד שחקנים הצליחו לעורר בנו רגש כל כך טהור כמו אנדראה פירלו. עידן ויניצקי נפרד עם דירוג 10 רגעי הגאונות הכי גדולים של הפלא האיטלקי

10) הבישול לרוברטו באג'יו במדי ברשיה מול יובנטוס ב-2001
9) הפרסומות
8) המעברים מאינטר למילאן וממילאן ליובה
7) השער במדי מילאן מול פארמה ב-2010/11
6) שער הניצחון בדקה ה-93 בדרבי של טורינו
5) הדרך בה תיאר את עצמו כשחקן| באוטוביוגרפיה שלו הוא כתב: "אני רואה את המשחק בצורה שונה מאחרים. הכל שאלה של נקודת הראייה, של יכולת לראות את המגרש בצורה רחבה, לראות את התמונה הגדולה. אני אוהב לחשוב על עצמי כבמאי".
4) נו פירלו, נו פארטי
3) האוטוביוגרפיה| ב-2013 הוציא פירלו את האוטוביוגרפיה שלו וכמובן, השם היה בינגו: "אני חושב, משמע אני משחק".
2) גמר המונדיאל ב-2006| לפני שכבש את הפנדל הראשון של האיטלקים: "לבעוט ראשון במעמד כזה זה נחמד, כי כולם חושבים כנראה שאתה הבועט הכי טוב. אבל זה גם מלחיץ, כי אם אתה מחטיא, אתה הראשון ברשימה השחורה". באוטוביוגרפיה שלו, תיאר פירלו את היום שעבר עליו לפני המשחק המכריע מול צרפת: "אני לא מרגיש לחץ, אף פעם. אני לא מתרגש יותר מדי משום דבר. את אחר הצהריים של ה-9 ביולי 2006 העברתי בברלין, ישנתי ושיחקתי בפלייסטיישן. בערב, הלכתי לאצטדיון וזכיתי בגביע העולם".
1) הפאננקה מול ג'ו הארט | "ג'ו הארט נראה מאוד בטוח בעצמו בזמן הפנדלים. הוא ניסה להפחיד אותי והיה טעון מאוד וקופצני והרגשתי שאני צריך להרגיע אותו מעט. ברגע האחרון ממש, בזמן הריצה לכדור, החלטתי לבעוט כמו שבעטתי, כי ידעתי שאם אכבוש, זו תהיה מכה פסיכולוגית שהאנגלים לא יצליחו להתאושש ממנה". פירלו נתן צ'יפ קטן, פאננקה מושלמת. הארט זינק ימינה ולא היה קרוב בכלל לכדור. אשלי יאנג ואשלי קול החמיצו את שתי הבעיטות הבאות של אנגליה, איטליה כבשה עוד פעמיים ועלתה לשלב הבא.

הרבה דברים אהבתי, וגם העובדה שדיבר בגלוי על הגמר ההוא באיסטנבול והריקנות שהייתה אצלו אחר-כך.