גיבור - 9/10 לאחר הצפייה בסרט, עשיתי ניסוי. מצאתי כלי באינטרנט שמייצר מספרים אקראיים (או ליתר דיוק, פסודו-אקראיים), פתחתי את הסרט בתוכנה לעיבוד קבצי וידאו, וביקשתי 10 מספרים בין 1 לסך הפריימים (פריים היא תמונה בודדת. סרט מורכב מאוסף תמונות, כאשר רוב הסרטים מעבירים כ- 24 תמונות בשנייה) בגיבור. לאחר מכן, קפצתי לכל פריים בנפרד. שמונה מהם היו שווים מסגור ותלייה על הקיר. אומוניות לחימות מקבלות במרבית הסרטים יחס של אלימות. תחשבו על המעבר להילוך איטי שבא להלל את המכה האחרונה של ואן-דם אשר מסיימת את אויבו הגדול; או האגרוף אשר מכניס ניאו לאייג'נט סמית' ברבולושנס, שלאחריה אנו מקבלים בצילום איטי וממוחשב את המכה ותוצאותיה על פניו של הרשע הראשי. יימו ז'אנג, בנסיונו הראשון לביים סרט אקשן, מעדיף להתייחס אל אומנויות הלחימה כמחול. הוא אף דואג להרחיק אותן כמה שיותר מכל קשר לאלימות. אפילו במקרים הבודדים בהם החרבות של הלוחמים בסרט עוברות את ההגנה של יריבם, אין לכך שום קונוטציה אלימה. כאשר החרב של חסר-שם (ג'ט לי) חותכת בגופו של יריבו, אנחנו אף פעם לא רואים את הפגיעה עצמה, לא מקבלים קלוז-אפים לחרב החודרת את הבשר או לפצע המדמם, ולא רואים פרץ דם שוטף מצידי הגוף. הפגיעה היא בסך הכל סוף הריקוד. זוהי הגדולה של גיבור. מדובר באוסף של פריימים מדהימים, אשר בשום רגע לא גורם לצופה להזכר בקיל ביל, אפילו לא כפרודיה. בסצינה היפה בסרט (לדעתי) נלחמים חסר-שם וחרב-שבורה על האגם. הריחוף על פני המים, ההילוך האיטי, זווית הצילום המרוחקת, גורמים לקרב להראות יותר כבלט מאשר לוחמה. כל סצינה שכזו מדהימה מחדש. הכוריאוגרפיה, הצילום המדהים, הרקע היפיפיה, ובחירת הצבעים ששווה אזכור מיוחד. יש חיים גם מעבר לסצינות הקרבות. גיבור מצליח איפה ש"נמר דרקון" נפל. הוא אינו מייגע כלל, ואף מציג סיפור מעניין עם מסר שאני אהבתי מאוד-מאוד-מאוד. הסיפור מסופר עם פלאש-בקים של אירועים אשר מעוצבים כל פעם שונה, על פי האופן בו המספר בוחר לספר אותם. האופן בו לכל פלאש-בק כזה מוטיב צבע שונה הוא אחד מהרעיונות הגאוניים ביותר בכל מה שקשור לעיצוב סרטים. הדיאלוג בין הגיבור חסר-השם למלך מצליחים לגרום לצופה לחשוב, כמו שרק חוכמה סינית עתיקה יכולה לעשות. הסיום יוצא מבריק, ונמנע ממלכודת האילוץ אליה היו נופלות רוב היצירות האחרות מסוגה - מה שקורה בסוף מרגיש נכון בהתחשב באווירה, המסר והעלילה של הסרט. לסיכומו של דבר, אורגזמה ויזואלית בסרט נפלא. מומלץ בחום. http://hugereviews.com/Movies/H/hero.h1.Xxx
מה שאני לא אוהב בכל סרטי הקרבות הסיניים שהם נטולי כל קשר למציאות. הנלחמים עפים באויר, רצים בניצב על גזע עץ עד שמגיעים לקצה שלו ואז מגובה 100 מטר, כשהם עומדים על קצה העלה, צופים בעולם... קשה לי להתחבר לזה. התגעגעתי לביקורות בוריס, אני עדיין מחכה ל-FRESH http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx
בוריס, מה עם ביקורת על משהו שאני רוצה לראות? http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wink.Xxx סתם, keep on.
אני אישית מת על זה. הרעיון שהם לא באמת עפים, אלא פשוט קופצים ממש ממש ממש גבוה סופר-מגניב, מה עוד שאפשר לעשות איתו את אותם קטעי קרבות-מחול. אבל אם אתה לא מתחבר לזה, אז כנראה שזה לא סרט בשבילך. כמו מה?
מישהו יודע איך קוראים לסרט הזה ששני חברים משחקים מחוץ לבית על הדלת של המוסף משחק מוזר כזה ואז כל השכונה כל פעם באה לראות ואז זה הופך לספורט,היה להם גם כלב כזה ובהתחלה בא אליהם דוור שכל הזמן פחד ממנו??????...
baseketball לא זוכר איך קוראים לזה בעברית (הכדור מת מצחוק או משהו כזה בטח) סרט חמוד של יוצרי סאותפארק פארקר וסטון.
הדיוקס קורעים את האזרד סרט גדול http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/5eek.Xxx מומלץ http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/eusa_dance.Xxx
בוריס תודה על הסיקור. אני בהחלט מתכוונת לראות את הסרט, לפי מה שתיארת הוא דיי דומה בסגנון ''לנמר דרקון'' שאני נורא אהבתי, סרט מצוין. נתקלתי בפרסומת בMSN לסרט שממנו שאב טרנטינו את הרעיון לקיל ביל, ''גברת השלג המדמם'' סרט מדהים ממליצה לכם בחום. הסרט הזה משודר במתכונת של מרתון סרטיי ''האוזן השלישית'' ב-HOT VOD.
בייסקטבול זה אחד הסרטים שצחקתי ובכיתי בו מצחוק הכי הרבה. פשוט אני חולה על סגנון ההומור של שני האנשים האלה.קטעים כמו הנסיעה במכונית והשיר המיוחד ברדיו...
חזרתי מהסרט "היסטוריה של אלימות". סרט טוב, יש מתח, יש דם. אל תצפו ליותר מדי אבל זה גם לא בזבוז של זמן אז אני ממליץ.
