אחד הכותבים המוכשרים אי פעם, מבריק. ההמלצה הכי טובה שאני יכול לתת היא על Avalanche, אחד השירים המצמררים אי פעם (הוכחה לכך ניתן למצוא באלבום הבכורה של ניק קייב, אם הוא בחר לכסות אותו - מי כבר יכול לערער?)
ארתור, בניגוד לכותבים אחרים (מוריסון, דילן, זאפה), הוא מעולם לא טרח יותר מדי להוסיף מוזיקה למלל שלו. אני אחד שאוהב מסר במוזיקה שלו, אבל כשכל השיר יש במקרה הטוב איזה כינור ברקע, אז זה מהר מאוד הופך ללא מעניין, ואם זה כל מה שחשוב לך, לך תקרא ביאליק. לא מבין איך אנשים אוהבים לשמוע אותו, הוא אפילו לא שר, הוא לוחש. אני לא יודע איך היה נשמע Child in time עם סטינג, זה לא ממש הז'אנר שלו, אבל כן, אני חושב שסטינג מבחינת איכויות ווקאליות לא נופל מגילן ועומד במילה שלי.
באמת להקה מעולה! עמרי גליקמן, הסולן, הוא פשוט פרפורמר מלידה. הוא מוציא כל כך הרבה אנרגיות בכל הופעה שזה בלתי יאמן.. כל הופעה שלהם היא כמו מסיבה ענקית! הייתי ב2 הופעות שלהם ואני התלהבתי מהם ממש. עד כדי כך שהצלחתי לארגן ביחד עם ידידה שלי הופעה שלהם אצלנו בביה"ס השבוע. הם עכשיו עובדים על דיסק חדש שאמור לצאת בקרוב. הבעיה איתם היא שהסוד שלהם הוא בהופעות המקפיצות והאנרגטיות ולכן אני לא בטוח איך יצא הדיסק המוקלט הראשון שלהם. בכל מקרה אחלה להקה, אני ממליץ לכולם לשמוע אותם. ד"א הנה קטע מהופעה שלהם שהם כתבו על לא אחר מארקדי גאידמק יש פה עוד מישהו שמכיר אותם או אוהב רגאיי?
מהאלבומים שאני שמעתי שיצאו בזמן הזה, הוא הכי טוב. "מהאלבומים שאני שמעתי שיצאו בזמן הזה, הוא הכי טוב."
עמית, תכסה דקה את העיניים. לא, לפחות לא כמוזיקה (את זה אני אומר בלי היכרות עם החומרים המוקדמים של דילן, אז אני יוצא מנקודת הנחה שהוא באותה הסירה עם כהן. אחרת, לוקח את זה חזרה). Songwriter זה מיקאל אקרפלדת' מאופת', הטפילד ואולריך ממטאליקה, אפילו נואל גלאגר מאואזיס. כוהן הוא Poet.