קצת לפני סוף העונה, בואו נתעלם לרגע מהסטיגמות ונבדוק באיזו ליגות מומלץ לצפות למי שאוהב גולים. ממוצע שערים למשחק: 1. ספרד - 2.93 שערים במשחק ממוצע 2. גרמניה - 2.91 שערים במשחק ממוצע 3. אנגליה - 2.50 שערים במשחק ממוצע 4. איטליה - 2.47 שערים במשחק ממוצע 5. צרפת - 2.13 שערים במשחק ממוצע כמה משחקים נגמרים בתוצאת 0-0? 1. אנגליה - 10.6% מהמשחקים נגמרים בתוצאת 0-0 (34 מתוך 318) 2. צרפת - 10.3% מהמשחקים נגמרים בתוצאת 0-0 (32 מתוך 310) 3. גרמניה - 5.3% מהמשחקים נגמרים בתוצאת 0-0 (13 מתוך 243) 4. איטליה - 4.8% מהמשחקים נגמרים בתוצאת 0-0 (15 מתוך 310) 5. ספרד - 4.6% מהמשחקים נגמרים בתוצאת 0-0 (14 מתוך 300) בקיצור, אם אתם אוהבים גולים - תתרחקו מהליגה הצרפתית ותתפסו משחק מספרד או גרמניה. אם אתם פשוט חייבים שיפול שער במשחק שאתם צופים בו, תדעו לכם שסטטיסטית, בצרפת ואנגליה יש פי 2 תוצאות 0-0 מאשר בגרמניה, איטליה וספרד.
האם איטליה בדרך להיות "מוכרת" במקום "קונה"? מאמר מעניין שגורם לתהות בעקבות עזיבתו של קאקה וזו הצפויה של איברהימוביץ' האם איטליה הופכת להיות עוד מדינת מעבר בדרך לשתי הגדולות של ספרד וליגת הממון של אנגליה? זה לא סוד שהקלאצ'ופולי גרם המון נזק לכדורגל האיטלקי אבל מאז השחקן הגדול היחיד שהגיע לאיטליה זה דייגו וזה קרה רק הקיץ הזה, לאיטלקים יש קושי בלשמור על שחקנים גדולים או להביא כאלה. גליאני אמר שזו בעיה של מס אבל האם זו הבעיה? בספרד משלמים 25% בעוד שבאיטליה משלמים 40% ובאנגליה עומדים לשלם 50%. עושה רושם שהאנגליות לוקחות יותר סיכונים על אף שרובן בחובות לא פחות מהאיטלקיות. כותב המאמר מנסה לחזק את הנקודה החיובית בכך שבאיטליה יש דור העתיד של הכדורגל אבל למודי ניסיון שכמונו יודעים שהאיטלקיות מתקשות לסמוך על הצעירים בתחילת דרכם אז האם אכן יש סיבות לאופטימיות או שאנחנו ממשיכים לצפות בנסיגה מתמשכת של אטרקטיביות הסריה A אחרי מה שחשבנו להתאוששות מסוימת? האם הימים האחרונים מרמזים על משהו?
מילאן צפויה לקבל 20 מיליון על כך ש"פליי אמירטס" תפרסם את עצמה על חולצתם, הנה כמה הרוויחו קבוצות הסריה A העונה על שרות זה: Atalanta: Sit-In Sport, Daihatsu, 1.400.000 euro (scadenza 2010); Cagliari: Tiscali, 1.200.000 (2009); Catania: Energia Siciliana, Prov. di Catania, 1.550.000 (2009); Fiorentina: Toyota, 4.250.000 (2010); Genoa: Eurobet.it, 1.000.000 (2009); Inter: Pirelli, 9.000.000 (non definita); Lazio: nessuno Milan: Bwin, 10.000.000 (2010); Napoli: Acqua Lete, 5.000.000 (2012); Palermo: Betshop, 1.000.000 (2011); Reggina: Gicos, Regione Calabria (2009); Sampdoria: Erg, 2.700.000 (2009); Roma: Wind, 6.000.000 (2009); Siena: Monte dei Paschi, 7.000.000 (2010); Torino: Renault Trucks, Reale Mutua, 3.300.000 (2011); Udinese: Dacia, il Granchino, 1.600.000 (2009); Bologna: Unipol, Cogei, 1.500.000 (2009); Chievo: B.P. di Verona, Paluani, 2.150.000 (non definita); Lecce: Salento d'amare, Lachifarma, 1.200.000 (2009).
יניב, אני חושב שזה לא בהכרח המצב ושמכירה של זלאטן וקאקה לא תהווה הצבעה על מגמה מבחינה תדמיתית. לדעתי לכוכבים זרים יש בדיוק שני שיקולים כשמוצע להם לעבור למועדון/מדינה: 1. כמה כסף יוצא להם מזה 2. האם הם יכולים לזכות בתואר שהכי נחשב אצל השחקנים (ההוא עם האוזניים הגדולות) מבחינת משכורות, עדיין אין לנו בעיה גדולה. שני השחקנים המרוויחים בעולם משחקים (נכון לעונה האחרונה) בסרייה A. הקבוצות הגדולות באיטליה משלמות לא פחות מאשר הגדולות בליגות מקבילות. הבעיה מגיעה בכל מה שקשור בהצלחה בליגת האלופות. לדעתי שחקן לא ישלול הגעה לקבוצה כמו אינטר רק בגלל שאיברהימוביץ' לא משחק בה. למועדון כבר יש שם גדול - זאת לא מנצ'סטר סיטי שצריכה "אישורים" מצד רוביניואים למינהם שיעידו שזה מקום סביר לשחק בו. שחקן כן יחשוב פעמיים אם הוא רוצה להגיע לאינטר אם הוא יודע שזאת קבוצה אפורה שלא מסוגלת להגיע רחוק בבמה הכי גדולה ביבשת. וזה בדיוק המצב. אני אישית, כאוהד גדול של הסרייה A, חושש הרבה יותר מכישלון גורף נוסף בליגת האלופות, מאשר עזיבה של ריקי וזלאטן. זאת באמת תהיה מכה אנושה - הרבה יותר מעזיבה של שני כוכבים ספציפיים.
דבר שחשוב לכל ליגה היא האטרקטיביות שלה ולצערי מכירה של כוכבי על של ליגה מסוימת מורידה מערכה ומורידה מהפופולריות שלה ובסופו של דבר זה מתבטא גם בזכויות שידורי הליגה דבר שפוגע כלכלית בקבוצות. מאז הקלאצ'ופולי רק שחקן אחד בעל שם עולמי חתם כאן וזה קרה רק בקיץ האחרון, לדעתי זה מסוכן וכדאי לאיטלקים להתחיל להתעורר.
סקיי תמיד תבוא ותשלם סכומים אסטרונומיים. הקבוצות האיטלקיות הגדולות הן עדיין הכי מרוויחות בעולם בתחום הזה (פרט לבארסה וריאל). אפילו רומא מרוויחה מזכויות שידור יותר מכל אחת מארבעת האנגליות. גם הסכם השידורים החדש לא אמור לפגוע יותר מדי בסכומים שסקיי מעיפה על זכויות השידור של הסרייה A.
אם חגורת ההצלה מלאה בחורים, לשרוד באוניה שסופה לטבוע הוא דבר קשה מאוד. נראה שהכדורגל האיטלקי עצמו יכול להידמות לאוניה הענקית שטובעת כרגע, הוא חולה ואין דבר שהוא עושה כדי להציל את עצמו ולהחלים. הכדורגל האיטלקי תקוע בין הסתירות שלו: הוא היה רוצה להשקיע בצעירים כדי לשרוד אבל הוא לא מגן עליהם מפני בריחה מחוץ לאיטליה. קאקה כבר של ריאל מדריד, איברהימוביץ' כבר מקווה להצטרף אליו בספרד כמה שיותר מוקדם, בקיצור האלופים של הסריה אה מקפלים את הבגדים במזוודות. "זה בלתי נמנע" אומרים אומרים המומחים והכלכלנים, באנגליה, גרמניה וספרד האליפויות הם עסק שעובד יותר טוב ולכן יש בריחה במסות של אותם האלופים. לכן כולם מסכימים שכדאי להעריך את המוצרים של החנות שלנו כי בית הספר האיטלקי לכדורגל עדיין יכול לייצר כדורגלנים איכותיים. אבל במקרה יוצא לנו להדליק את הטלוויזיה ולראות איזה פדריקו מאקדה, ילד בן 17 מרומא, כובש שער מכריע לאלופת אנגליה מנצ'סטר יונייטד. אז אנחנו גם נזכרים בכל מיני ג'וזפה רוסי וארתורו לופולי, הבטחות שהיגרו בגיל הרך כבר מחוץ לאיטליה, אפילו רינו גאטוזו היה אחד כזה. ומעל הכל שמים לב לבריחת הכשרונות האלה, במיוחד לכדורגל האנגלי ולפריימיר ליג האנגלית, בריחת כשרונות ללא הפוגה שלא מפסיקה. דוידה פטרוצ'י, פדריקו מאקדה, מתאו אלברטי, אנדראה גואטלי, ויטו מאנונה, פראנצ'סקו מיליורה, גראציאנו פלה, ג'וזפה פרסטיה הם שמות שרוב הציבור האיטלקי לא מכיר, אבל הם כבר מוכנים להיות מפורסמים מחוץ לאיטליה. 8 השמות האלה הם רק מיעוט מהשמות שבחרו להיות מפורסמים מחוץ לאיטליה בזכות הכדורגל שלהם. http://www.zedsite.it/risorse/images/FinardiFavini.Xxx ג'אנקארלו פינארדי {משמאל} ומינו פאביני {מימין}. מינו פאביני, אחד מהאחראים על קבוצות הנוער של אטאלנטה ברגמו אומר: "זה מאוד ברור. מועדון אנגלי מציג את עצמו, המועדון מזמין את המתבגר או הילד ומשפחתו לבקר באקדמיה המופלאה, המועדון מתחיל לזרוק הצעות כספיות להורים והנה זה נגמר. הבעיה שלמועדונים האיטלקים אין הגנה פה. קיימת אפשרות שהצעירים האלה יוחתמו בגיל 16 ליותר עונות, אבל יש סיכון שהילד לא יהפוך לתותח כבד ואלוף רציני. אי אפשר לדעת בגיל צעיר כל כך אם הוא יהפוך להיות באמת איכותי. מה לעשות, מועדון איטלקי לא יכול פתאום להציע לכל הילדים במועדון חוזה רק מהפחד שאיזה מועדון חזק מחוץ לאיטליה יציע להם חוזה בגיל הרך. אז המועדון הזר יוכל להיות להנות מהמקצוען החדש. לכן ההסכמים מכובדים." לכן ככה שבסוף ההנהלות של המועדונים האיטלקים מסתפקות בפיצוים של המועדונים הגדולים, אין להם ברירה אלא להיות מרוצים מזה. בדרך כלל מדובר במספר כסף מאוד צנוע, בדרך כלל מספר שלא עולה על מאה אלף אירו. מעט מאוד ללא ספק אם אנחנו חושבים על אותם תותחים קטנים שיכלו להשלים את ההתבגרות שלהם באיטליה מאשר בחו"ל, להפוך לשחקני הנבחרת האיטלקית ואז רק להמכר לקבוצה זרה במחיר רגיל של מיליוני אירו. אבל זאת לא המציאות וגם ה"חוזה להשלמת הכשרה הטכנית" אין לו שום ערך בעיני פיפ"א, ולכן הוא חסר כל תועלת ברמה הבינלאומית ופה הדפק. http://www.zedsite.it/risorse/images/Maglia55.Xxx ויטו מאנונה עם אמא אליזה בלונדון. ארסנל תמשיך לגנוב לאטאלנטה כמו שפאביני אומר? "הדבר הכי עצוב הוא שהרבה מהמתבגרים מקבלים חוזים כבר עוד לפני גיל 16, דבר לא חינוכי ומאוד מוטעה לדעתי, מה שגם הורס את ההתבגרות שלהם. נהיה כנים ונגיד שגם באיטליה זה קורה בין מועדונים איטלקים שמדובר בכדורגלנים אפריקאים מאוד צעירים. אבל בעוד באיטליה, בספרד ועוד כמה מדינות אירופאיות התופעה מוגבלת מעט, עושה רושם שבבריטניה לא ממש מגבילים את התופעה הזאת. בנושא הזה, הגיע הזמן להרים את היד ולחתום על הסכמים בין ההתאחדויות השונות והפדרציות השונות, משהו בסגנון האמנה הבלתי אלימה. כי אם נחכה שהפדרקאלצ'ו יעשה משהו בנידון הבעיה לא תסתיים לעולם והצעירים ימשיכו לברוח". ככה מינו פאביני ממשיך. סטפאנו קאנטאלופי, מילאנו.
כרגע, עד שלא יגיעו חוקים שיגנו על הקבוצות האיטלקיות מהבזיזה, צריך לקוות שהייצור יגבר על הייצוא. אם נצליח לייצר מספיק איטלקים ברמה גבוהה כדי להחזיק 20 קבוצות איכותיות שכוללות בסגל שלהן 65% מקומיים, אפשר לוותר על כישרון פה כישרון שם. המצב הנוכחי הוא איפשהו באמצע. העומק בנבחרות מאפשר ללא מעט קבוצות להחזיק בסגלים איכותיים גם מבלי להביא רכש יקר מבחוץ. בינתיים הקבוצות גם מסתדרות יחסית עם עזיבה של שחקן-שניים בעונה לקבוצת הנוער של מועדון בריטי. המצב קשה וצריך פשוט להלחם. על כל כישרון ועל כל רכישה.
או! מישהו (סטפאנו קאנטאלופי) שבאמת חושב כמוני, שבאמת מככך בדעתו איפה היא הבעיה האמיתית. אתם בוודאי כבר הספקתם להכיר אותי וללדמו את דעותי. אותה הדעת שלא מזיז לה עם דייגו בא או קאקא הולך, אולם זו אינה סובלת כאשר ילד בן 16, גם אם תרם ראיתי, אורז את מזוודותיו. הדעת שלי משחררת חומצות כימיות שמעוררות אצלי התרגשות כאשר ילדים כמו בוקטי, סאנטון ואחרים מקבלים הזדמנות לעלות למגרש. וזה לדידי, הכדורגל האיטלקי. זהו ליבו הפועם, זהו המנוע של הספינה. האנשים החשובים בקאלצ'יו תמיד היו אפוא אלה שקידמת הבמה היתה זרה להם. אלה המאמנים! גם אלה שמאמנים את הקבוצות, אך, אף יותר מהם, אלה שאת שמותיהם ספק אם אנו מכירים, המאמנים בבתי הספר לכדורגל באיטליה. אלה ששנה אחרי שנה מפסלים עוד שורה ארוכה ואיכותית של כדורגלנים. כאשר קבוצות מליגות האחרות נגסו לנו מהקליפה, ושחקנים זרים, פרט אולי למעטים כמו באטיסטוטה למשל, באיטליה עבורי לא יותר מכך, אין צורח שנדיר שינה מעינינו. ברם, כאשר החיידק המוגלתי - אני מניח שאתם מבינים למי אני מתכוון - מתחיל לאכול אותנו מבפנים ולקחת לנו את הילדים המוכשרים, או אז אנו בבעיה. אני בהחלט מקווה ומיחל מכל ליבי שהצעד הזה, שהוא החשוב הפונדמנטלי מכל יעשה בהקדם האפשרי. למעשה, נראה לי שדברים כבר מתחילים להשתנות. זה אומנם לקח זמן. אולי כי הכדורגל האיטלקי לא היה מוכן לכך תחילה. אולי בתוך נפשו לא האמין שעד לשם יריבות חסרות הכשרון יכולות להדרדר, אבל הנה, האחראים מתחילים להתעורר, להבין וללמוד את הבעיה. אם אינני טועה, קובי כבר כתב כאן על שחקן בן 16 שחתם על חוזה ברומא, ואני בעצמי ממש לא מזמן ראיתי דבר דומה שעשה דה-לורנטיס בנאפולי אחרי שעוד כשרון בן 16 הובא למנצ'סטר כדי לראות כמה יפים החיים שם יכולים להיות, במיוחד שאבא שלך גנן. כל עוד נעצור את זה, אין לנו צורך בחגורות ההצלה, כי גם אם ישרטו לנו את דופן האוניה, יקרעו את המפשרים, המנוע, לב הכדרוגל שלנו, ימשיך לפעום בעוצמה המלאה. וו וו קדימה בעוצמה המלאה! פורצה קאלצ'יו איטלאינו!!! :aaa15:
אורי, הוא לא הראשון שחושב כמוך, בעבר פתחתי נושא בדיוק על הדברים האלו, ואני חושב שאפשר להקפיץ אותו ולהעביר את הדיון הזה לשם.
שחם לדיון הזה כבר יש זקן, תחנו אותו מתחילתו ועוד סופו, ואז חזרנו ותחנו אותו מהסוף להתחלה. אין טעם לחזור על כך שוב. עיקרם של דברי היו רק להציג זאת: שהלב הפועם של הכדורגל האיטלקי הוא מחלקות הנוער והמאמנים שלה, ולא כוכב זה או אחר. אגב, האיטלקים הם לא היחידם שמוציאים קצף על "הממלכה", גם דונגה, רק בשבוע שעבר טען שמנצ'סטר יונייטד אונסת, כן במילים אלו ממש, את ברזיל והכשרון שלה.
עם כל הכבוד לאיטלקים הצעירים ויש המון כבוד, אנחנו מאבדים את הכוכבים הגדולים של הליגה אלה שמפרסמים אותה הכי טוב וגורמים למיליונים לצפות בה וזה גורם לעליית מחירי זכויות השידורים, זה גורם לעלייה בממוצעי האהודים שמגיעים לאצטדיונים ועוד שאר הטבות כלכליות. העובדה שקאקה עזב, זלטאן ומאייקון אולי בדרך וכאשר אין שמות שאפילו מקושרים לאיטלקיות הגדולות הרי שזו פגיעה רצינית באטרקטיביות של איטליה, בסגלים הנוכחים של הקבוצות אני לא רואה הצלחה גדולה בליגת האלופות או בליגת אירופה וזו יכולה להיות כבר מכה אנושה.
http://www.serra.unipi.it/gesi/fisioterapiasportiva/sponsor/logo_pisacalcio.Xxx חדשות מצערות ותזכורת לכך שאיטליה עדיין מתקשה לעלות חזרה מהמשבר הכלכלי. במועדון הכדורגל של אחת הערים היפות באיטליה, פיזה הודיעו שבשל קושי לגייס כספים הם נאלצים להכריז על פשיטת רגל והתחלת דרך חדשה בסריה D החובבנית כפי שעשו הם עצמם ב-1994 בפעם הראשונה ופיורנטינה, נאפולי וקבוצות נוספות בעבר. הנשיא לוקה פומפוני הכריז שאין לו את היכולת לתקצב את הקבוצה וניסה למצוא משקיעים חדשים אבל כאלה לא הגיעו והחוב בן ה-7.6 מיליון אירו היה גדול מידי. המועדון שעשה את הופעתו האחרונה בסריה A ב-1990 בילה בשנים האחרונות בעיקר בסריה C אבל זכה לעדנה מסוימת שעלה חזרה לסריה B בעונת 2007/8 תחת מאמן בארי הנוכחי ג'יאמפיירו ונטורה.
